לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

מגילות סנטה מיקה'לה


לא קדושה, ובטח שלא מעונה. אז מה כן? סופרת ושחקנית מתחילה הסובלת ממקרה חמור של אקסהביציוניזם נפשי. חיה בסרט, לא שותה בקפה תמר. גם לא מלנכולית. למעשה, השמועה הרווחת היא כי מדובר בבחורה אופטימית עד זרא. תשפטו אתם.

כינוי: 

מין: נקבה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:





הוסף מסר

12/2017

באמצע שומקום


לכבוד סגירת ישראבלוג פתאום נתקפתי בצורך לכתוב עוד פוסט. כלומר - בעיקרון עמדתי לפרסם את זה בפייסוש, אבל זה לא אותו דבר. בפייסבוק פוסט ארוך הוא חפירה.

שוין.

אז קבלו - פוסט חדש!

 

היום סוף סוף קיבלתי תשובה שכבר כמה שנים אני מחפשת לגבי מה השם (בעיקר שם המשפחה) של ילדה  מהכיתה. בעיקר כי היא גם היתה איתי בטירונות המקוצרת לעתודאים, והעליתי תמונה משם לפני שנה או שנתיים. 

בכל מקרה, היום בתשובה לשאלה על הקיר של אחד מהחברים מכפר גלים שהעלה תמונה מבית הספר היסודי או הגן. והיא היתה שם, ומישהו התייחס לזה ואישש את מה שחשבתי ביחס לשם הפרטי שלה, ואז הזכיר לי עוד פרט לגביה. כלומר, לכאורה זה לא היה ממש לגביה, זה קשור להורים שלה, ששניהם אילמים. ובום! בבת אחת נזכרתי בהכל.

נזכרתי שהיתה לה מסיבת יום הולדת בבית שלה ושהוזמנתי, ובבת אחת הציפו אותי בבית שלה זכרונות מחלום שחלמתי בלילה לפני המסיבה. מרגע הכניסה לבית (בפעם הראשונה, כן?) זה היה פשוט סשן של דה ז׳ה וו מתמשך. ואני זוכרת שאמרתי את זה לה ולעוד ילדה, וסיפרתי להן על החלום, ואיך חדעתי איפה יהיו כל החדרים ודברים מוזרים כאלה, שלא הייתי אמורה לדעת. ואמרתי להן שזה היה חלום ממש מוזר, כי הוא היה בשחור לבן ולא הבנתי למה. ואז אמא שלה יצאה מהמטבח ופתאום הכל הסתדר - סופי או אחיה או מישהו אחר הסבירו לי ששני ההורים של סופי אילמים. פתאום היה ברור למה החלום היה בסגנון של סרט אילם!

ועוד דבר - מי מכם שקרא על סיפור התקיפה המינית שחוויתי כשהלכתי לרופא השיניים אולי יזכור שכשעליתי למרפאה יצאה משם אישה אילמת. האישה ההיא היתה האמא של סופי. זה היה אחרי שפגשתי אותה וידעתי שהיא אילמת ואמרתי ׳שלום!׳

בחיי שהדחקתי את העובדה שהאישה האילמת ההיא היתה מוכרת לי. שהיא היתה אמא של בת כיתה.

 

בשורה התחתונה - מה נעשה עכשיו, אנחנו החופרים, שפייסבוק לא מהווה להם פלטפורמה מספיקה? לאן נלך?

אוףעצוב



 

נכתב על ידי , 23/12/2017 20:01  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של טליק ב-24/12/2017 07:11
 



אז אני עושה גיבוי סוף סוף


כי סוגרים את האתר. כלומר, אולי הפעם זה באמת סוף העולם. ובצעד דרמטי אני רואה שהפוסט הרביעי שלי באתר - שהוא בעצם השני, כי את הראשון, השני והשלישי כתבתי באותו היום - 26.12.2003 התחלתי ב״נדמה שרק אתמול נפנפתי בחורים מעיקים בחוג מסיבות האלכוהול, אה, רגע - בעצם זה באמת היה אתמול״, שזה מאוד טרנדי ומאוד ברוח התקופה - נראה אם באמת יהיה משנה תוקף לפרויקט הדרמטי ״#גםאני והרעיון של ״לא מטרידים נשים יותר״ באמת יתפוס.

מה דעתכם?

טוב, זה היה קצר, אבל הייתי חייבת.

 

אה, בעצם - 

סבתא חיה מתה.

היא לא היתה הסבתא שלי ולא היתה האמא שלי, אבל היא היתה האמא של אחד האנשים שהכיר לי את הסרט ההוא, מבצע סבתא. ועכשיו שני האנשים שהכירו לי את הסרט הם הורים לילדים שסבתא חיה שלהם מתה אתמול.וזה פתאום כל כך לא מצחיק, רק דרמטי ועצוב.

נכתב על ידי , 6/12/2017 15:01  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של בתאל שפיות בע"מ ב-6/12/2017 16:01
 





52,555
הבלוג משוייך לקטגוריות: האופטימיים , החיים מעבר לים , הורים צעירים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות למיקה גיל אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על מיקה גיל ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2018 © נענע 10 בע"מ