לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

מסתובב, ולפעמים הולך

זו אולי אחיזת עיניים, אך אין לי אחיזה אחרת

כינוי:  קיפוד בחורף

מין: זכר

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
קטעים בקטגוריה: ֳ´ֳ±ֳ©ֳ®ֳ©. לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

אז, ביוש? יאללה ביי?


 

זה באמת התחיל כבר לפני לפחות שני חיים.

 

התחלתי לכתוב כאן ב2002, מחקתי איזה פעם ומאז ועד היום כתבתי בתדירות הולכת ומתנמכת.

 

יש פייסבוק ( https://www.facebook.com/mikipod ) ויש וורדפרס ( shooshwp.wordpress.com ) ובשניהם אני כותב מעט ועם הרבה פחות התלהבות משכתבתי פה.

 

ובאמת הגיע הזמן לשחרר את הגופה הזו שתרקיב לה בשקט, למרות שעדיין משמח אותי לקבל אימייל נדיר שאחת הבלוגריות שעקבתי אחריהם עידכנה.

 

שוב ניו יורק ושוב חורף, כפי שהיה כשהייתי זעיק וקטון והתחלתי לכתוב פה וגיליתי לי כמה שזה עושה לי טוב, לכתוב. 

 

היו שלום, תודה, דגים.

 

 

נכתב על ידי קיפוד בחורף , 6/12/2017 16:40   בקטגוריות ארסבלוגטיקה, האח הגדול, הגלות, מזון לנשמה, אקטואליה, מפגשי ישרא-בלוג, פסימי  
5 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



שפך הקפה



הוצאתי חסה מהמקרר וכוס הקפה שהותרתי בו מהבוקר נפלה, התיזה תוכנה על מגרות הירקות והריצפה. הלכתי להאכיל את הארנבת, רציתי לפנק אותה באוכל טוב במקום החציר היבש הרגיל שלה.חזרתי והבטתי במקרר הפעור לרווחה, בשלולית הקפה המכוערת עם הספל כאי תכול במרכזה.



רציתי לחזור לשבת על הספה, לקרוא עיתון כמו קודם. שהכתם ישאר לו, יתווסף לקופסת הלגו שהתהפכה לי לפני יומיים ונשארה הפוכה על הקרקע, רק מעט מלבני הלגו זלגו מתחתיה וזה היה תרוץ נהדר להשאירה על כנה - או הופכו. שיצטרף לארגזים מהמעבר שעוד לא פרקתי, לחולצות והמכנסים שהפכו קטנים ממידתי וריבבתי אותם בפינה זנוחה, לכאורה מיועדת לבגדים לתרומה לנזקקים צנומים ממני.



לא הותרתי אותו, את הכתם. לא נכנעתי להתלבטות הקשה אם לספוג אותו בנייר בזבזני וקל להעלמה או במטלית שתצטרך ניקוי ובסופו של דבר תהפוך מצחינה משימוש וחלקיקי חלב חמוצים. בחרתי במטלית. ניגבתי וספגתי, תחילה מהמקרר ומירכתי מגרות הירקות ואחר כך מהריצפה. שטפתי וספגתי שוב.



כשהייתי מאוהב, הייתי מנקה מיד את תקלות הבישול של אהובתי. כששמטה ביצה או מחבת מלאה רוטב, נזעקתי מיד וקפצתי לנקות ולהעלים את הליכלוך - ראיתי את התיסכול שלה מפעפע, דמיינתי בבת בכי מגיעה ומיאשת ומיד ספגתי, ניגבתי, מרקתי, צחצחתי.




בסוף, היום, ניקיתי. ואז, לראשונה זה חודשים, כתבתי.
נכתב על ידי קיפוד בחורף , 5/8/2015 02:17   בקטגוריות ארסבלוגטיקה, פסיכואנליזה בגרוש, פסימי, אופטימי  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



יש


 


יש את זו שעולה לי בכל פעם שאני שומע מוזיקה שאני אוהב או מנסה לנגן

וחסרה לו זו שאני נזכר בה בכל פעם שאני רואה יצירת אמנות

וזו שאני נזכר בה בכל פעם שאני מתחיל או מסיים ספר חדש

וכמובן, אותה שאני מדמיין בכל פעם שאני חרמן

והכי אני מתגעגע לזו שאני חושב עליה בכל פעם שאני צוחק. 

 

נכתב על ידי קיפוד בחורף , 27/1/2014 17:54   בקטגוריות פסימי, אופטימי  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




דפים:  
23,508
הבלוג משוייך לקטגוריות: גאווה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לקיפוד בחורף אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על קיפוד בחורף ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2018 © נענע 10 בע"מ