לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 

מהרהוריה של לובשת חצאית


לובשת חצאית וגם מכנסיים. דתיה, פמיניסטית, נון-קונפורמיסטית. חיה על ספרים ואהבה.
כינוי: 

מין: נקבה

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ינואר 2009    >>
אבגדהוש
    123
45678910
11121314151617
18192021222324
25262728293031

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
1/2009

אקסיות עליך, ישראל!


על הבוקר התקשרה אלי חברה במצב רוח של חבית שריפה. מה קרה? מתוקי מעצבן אותה. "מתוקי", בואו נבהיר, הוא הבנזוג הדי טרי שלה. הם יוצאים יחד כבר כמה חודשים, מאוהבים עד גועל ובאופן כללי, תקועים אחד בעכוז של השני באופן שלא מאפשר להם להבחין שבחוץ מתחוללת מלחמה.

אממה, מדי פעם מתפלקת ל"מתוקי" הערה שקשורה לאחת האקסיות שלו, וב"מדי פעם", הכוונה היא לאחת ליום. לפחות.

"גלית, דנה, יערה, אסתי", שאגה חברתי בטלפון, "אני מכירה כבר את כולן, כולל האלרגיות שלהן, חיות המחמד ומידת הקאפ בחזיה. איך, לעזאזל, סותמים לו את הפה?"

שאלה טובה. ויש גם תשובה. אבל קודם, הרשו לי להעיר שלא רק "מתוקי" חושב שדיבורים על האקסיות זה מגניב. גם הנסיך, בתחילת הקשר בינינו, לא הפסיק לפטפט על אהובותיו הקודמות. מתברר שרוב הגברים פשוט לא מבינים שמה שמנפח להם את האגו, מנפח לנו ובגדול את הוריד העצבני במצח. ולמה זה כ"כ מחרפן אותנו? כי כל עוד אנחנו בקשר זוגי, אנחנו רוצות להרגיש כמו חווה: האשה היחידה שקיימת מבחינתכם על כדור הארץ.

אצלי, אגב, הטריגר התחיל הרבה לפני כן, בשנות הדייטים האיומות, בהן השחתתי את זמני לריק בחברת מאות תפלצות המתחזות לגברים. נהגתי אז להתנחם במחשבה שגם "האחד" האלמוני שלי, ברגעים אלה ממש, מתייסר בבדידותו ומשתוקק אלי, ולכן תארו לעצמכם את גודל ההשפלה שחשתי כשפגשתי את הנסיך וגיליתי שלא ייסורים ולא נעליים: בזמן שאני בכיתי את עצמי לדעת, הנסיך בילה באבהבים עם נערות פתיות שהרחיקו אותו ממני.

נו, מילא. בלית ברירה השלמתי עם העובדה שהנסיך היה פעם סוג של קזנובה, אך כשחבורת האקסיות שלו המשיכו לרדוף אותנו כעדר באפלו מורעב ודורסני, זה כבר עבר כל גבול. ככל שהיחסים בינינו התהדקו, כך למדתי להכיר באופן אינטימי מדי נשים שמעולם לא רציתי לפגוש. פרטי הטריוויה הלא רצויים הלכו ותפחו מיום ליום, נאגרים כערימות חציר בירכתי מוחי.

קחו לדוגמא את החוטפת. הנסיך היה עולל תמים בן 15 כשהחוטפת שמה עליו עין. היא היתה בת 16 ואהבלה לא קטנה. אממה, טעם משובח בגברים דווקא היה לה. היא הבהירה לנסיך שמעתה והלאה הוא שייך לה, ושבגיל 25 ב-ד-יוק תתקיים חתונתם. "אבל אנחנו לא בני אותו גיל", הקשה הנסיך, ובתגובה השיבה הנעל: "אז אתה תתחתן בעוד עשר שנים ואני בעוד תשע".

אחריה הגיעה הייקית, החברה מהתיכון שעשתה את הבלתי אפשרי וכבשה בסערה את לב אמו של הנסיך. מסודרת וקפדנית כיוזף גבלס, היא ניסתה להפוך את הבלגניסט המושבע לבנאדם מתורבת. מכיוון שהמשימה הבלתי אפשרית נכשלה, איתרע מזלו של הנסיך, והיום הוא חולק את חייו עם בלגניסטית גרועה ממנו, בדיר חזירים מלא חום ואהבה.

הקטלנית הפציעה בחיי הנסיך כשמלאו לו שמונה עשרה שנה, וכינוייה ניתן לה ביום בו ניסתה להרוג אותו. הם נסעו יחד לאזכרה, היא נהגה ברכב והוא ישב לצידה. בשלב מסוים היא איבדה את השליטה על ההגה, האוטו עשה סלטה באויר והתרסק לתוך תעלה. תוך שניות לא נשאר ממנו אלא אבק, אבל למרבה המזל, הקדוש-ברוך-הוא הציל את הנסיך והוא יצא ללא שריטה. הקטלנית, לעומת זאת, המשיכה לצרוח בהיסטריה במשך שעות. לטענתו: מההלם. לטענתי: מכיוון שהנסיך הצליח להישאר בחיים. עד היום אני תרה אחריה עם נבוט ומבקשת נקמה.

המופרעת היתה אמזונה בלונדינית שיופייה גרם לסבא של הנסיך להעלות זכרונות מתוקים מאוקראינה. למרבה הצער, הבחורה היתה מטורפת על כל הראש, ולא במובן החיובי של הביטוי. במשך שמונת החודשים שהנסיך סחב איתה, הוא לא אכל, לא ישן ולא חייך. התפרצויות הזעם שלה הותירו בו טראומות שמאוחר יותר העמידו את היחסים בינינו בסכנה. יותר מדי זמן לקח לה להרפות מנשמתו המיוסרת, והיו פעמים ששקלתי לברוח לתמיד. בקיצור, אל תאמרו "בלונדיניות נהנות יותר" אלא "בלונדיניות נהנות וכל השאר סובלים".

ואיך אפשר לשכוח את הסקסית, פצצת מין חכמה ומוכשרת. אממה, מונוגמיה ממושכת הכניסה אותה לסטרס והיה לה קשה להסתפק בנסיך. מלבד זאת, היא נמשכה ל"ילדים רעים" שישברו לה את הלב והנסיך היה טוב מדי, מתוק מדי ונגיש מדי. מייד לאחר שהיא פרשה כנפיים, הנסיך ואני נפגשנו ובן רגע הפכתי לריבאונד לרומן הקצרצר ההוא. ככה זה, רק שברון לב יכול להעביר בחור בפתאומיות משרלילה נהנתנית לדוסית שלא נותנת.

אבל הכי גרועה היא המיתולוגית – רוח הרפאים הראשית ואם כל האקסיות לדורותיהן. על הבחורה הזאת שמעתי כל כך הרבה סיפורים, שבשלב מסוים שקלתי לכתוב את הביוגרפיה הרשמית שלה. לכל מקום אליו פניתי, רוח הרפאים שלה היה שם. בכל פעם שיצאנו עם האוטו מחניון, הוא נזכר איך היא יצאה בכיוון הלא נכון ופינצ'רה לעצמה את הצמיגים. בכל יום הולדת הוא התמוגג ממסיבת ההפתעה המושלמת שהיא ארגנה לו לגיל 22. אפילו לאכול אפרסק בשקט לא יכולתי, כי הוא מייד נזכר באלרגיה שלה לאפרסקים ואיך הפרי הקייצי היה עושה לה שפתיים כמו של אנג'לינה ג'ולי. מתחילת הקשר בינינו ייחלתי לחצות את משוכת ה"שלוש שנות חברות" שהיא הציבה, אבל אז הוא הציע לי נישואים והתחתנו, וכל היתר נראה פתאום חסר חשיבות.

קצרה היריעה מלפרט את הרשימה המלאה של האקסיות, אבל את הרעיון הכללי בטח הבנתם. יום אחד, לא זוכרת מתי, נפל לי סוף סוף האסימון ופשוט התפוצצתי. "די! די! די! אני לא רוצה לשמוע מילה אחת נוספת על האקסיות שלך!" צווחתי בגרון ניחר. "למה אני צריכה לדעת מה צבע המצעים של אקסית מס' 3 וכמה נקודות חן היו לאקסית מס' 8 על התחת???"

הוא החוויר, מופתע לגמרי. נו, כאלה הם הגברים: קשי תפיסה ומנותקים מהמציאות. אבל מאז אותה התפרצות לא שמעתי מילה על האקסיות שלו. רוחות הרפאים נטשו את ביתנו והתפוגגו באויר. בלילה יכולתי להתחבק רק איתו, כשאף אחת לא צובטת אותי מאחור ומגלגלת אותי מהמיטה.

אז חברתי היקרה, צאי ולמדי מה לעשות עם "מתוקי" המלהג שלך, ואל תבזבזי אפילו יום נוסף. אל תחששי מיום הטרנספר של האקסיות מהזוגיות שלכם, ותאמיני: עד כמה שעזיבת הבנות תהיה חגיגה עבורך, זה עוד כלום לעומת ההקלה שתראי על הפנים שלו.


נכתב על ידי , 11/1/2009 16:51  
185 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של jEQrbr ב-2/12/2009 20:56
 





125,042
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , 20 פלוס , דת
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לנטע יוסף-בודניק אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על נטע יוסף-בודניק ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2014 © נענע 10 בע"מ