לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 

עולם חדש מופלא


הגיגים מחיי שלי וחיים של אחרים.

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    דצמבר 2006    >>
אבגדהוש
     12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31      

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

קטעים בקטגוריה: ֳ«ֳ¬ֳ«ֳ¬ֳ₪. לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

היוצא מן הכלל המשקף את הכלל?


או, מאיפה יכולה להגיע הצמיחה הכלכלית.

תשפטו בעצמכם
נכתב על ידי , 25/12/2006 13:05   בקטגוריות כלכלה, סביבה, פוליטיקה, אקטואליה  
31 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לחץ חברתי בערוץ הראשון


יאיר טרצ'יציקי מדווח על ריאיון אצל גאולה אבן על עבודת הקודש שלו ושל חברו יואב ריבק בבלוג לחץ חברתי.

 

קחו לכם חמש דקות וצפו. ריאיון מצויין. צפיית חובה.

 

נכתב על ידי , 25/12/2006 12:23   בקטגוריות אקטיביזם, המלצות על בלוגים, כלכלה, פוליטיקה, תקשורת, אינטרנט  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



שעה קלה על כלכלה


כמה קישורים מעניינים, למי שמתעניין.

 

ראו זאת כביבליוגרפיה אלטרנטיבית, על קצה המזלג.

 

חגי קוט מסביר על כלכלה אקולוגית, בירוק ברשת. מאוד מעניין, ופורסם גם ב- nrg.

 

ד"ר שחר דולב ודרור רשף (שכבר כתב פה פוסט אורח) על המשבר הסביבתי בראייה כלכלית, באתר Ynet.

 

ד"ר שחר דולב ודרור רשף ממשיכים ומסבירים על הנתק בין מדדי צריכה למדדי רווחה, באתר Ynet.

 

מי שרוצה לדעת קצת יותר, יכול לקרוא באתר הפורום לכלכלה בת קיימא.

 

כדאי להיכנס גם להיכנס לוויקי.

 

ולמה אני כותב על כל זה? גם בגלל שזה מעניין אותי, וגם בגלל שכל המאמרים נכתבו על ידי חברי הפורום, שגם אני חבר בו.

 

קריאה נעימה, וחג שמח.

 

נכתב על ידי , 20/12/2006 18:24   בקטגוריות כלכלה, סביבה  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



מירב ארלוזורוב לדוגמא



דרור רשף שלח לי פוסט תגובה לפוסט שלי על חוסר הביקורתיות בכלכלה.

  

רשף טוען, כי הדג מסריח מהראש. לצערי, אני נאלץ להסכים איתו.

  

תהנו:

  

הנה מה שאמרה סגנית העורך של דה מארקר מירב ארלוזורוב לפני כחצי שנה:


"
לטעון שהכלכלה היא לא מדע זו בורות. זה נכון שהיא לא מדע מדויק ושיש הרבה
מודלים ואי דיוקים, אבל להגיד שהכלכלה זה לא מדע זה מביש. להכחיש את מדע
הכלכלה זה כמו להכחיש את השואה...זה לא נכון שהכלכלה היא תפיסת עולם
יחידה, זה כן נכון שהכלכלה היא מדע. זה עדיף על חרטוטים. זה נכון שהכלכלה
השלטת היא המודל הימני, כי זה המודל שהצליח ביותר בכל העולם. הבעיה שלנו
היא שאנחנו לא יודעים לנהל את הכלכלה שלנו, שאנחנו רוצים להיות שמאלנים
ונחמדים ומחלקים כסף לכל מי שלא מגיע לו."

אז קודם כל אפשר להבין שבדה מארקר לא מבינים מה זה מדע. מדע זה (לפחות
לפי ההגדרה של קרל פופר) זה תאוריה שניתן להפריך אותה. ולכן להכחיש את
השואה זה להכחיש עובדה היסטורית. לעומת זאת "מדע הכלכלה" זו תאוריה. אולי
היא נכונה. אבל אם לא ניתן להכחיש אותה אז היא לא חלק מהמדע. הנה עוד
דוגמה לתאוריה שלא ניתן להכחיש אותה – "העולם נברא לפני 5 שניות על ידי
חיפושית זבל." גם את זה אי אפשר להכחיש ולכן זה, יחד עם עוד הרבה תאוריות
זבל (כמו מפלצת הספגטי המעופפת) אינן בגדר מדע.

בניגוד למה שחושבת העיתונאית "מדע" הכלכלה הופך להיות יותר ויותר תפיסת
העולם היחידה. זמרים צעירים, לדוגמה, דואגים להפוך את עצמם ל"מותג".
הרפואה הופכת יותר ויותר "יעילה" (במובן של יעילות כלכלית), ואפילו במרחב
היחסים האישיים מדברים על "שותפות". הסוציולוגית  אווה אילוז טוענת
בספרה "האוטופיה הרומנטית: בין אהבה לצרכנות" שהקפיטליזם חודר ומעצב גם
את התפיסה שלנו לגבי אהבה.

וזה לא נכון שהכלכלה  (היה צריך להיות כלכלה נאו קלאסית) היא מדע, אני אפילו
לא נותן לה את מרווח הטעות שמגיע לדברים כמו סוציולוגיה או פסיכולוגיה
להחשב ל"מדעי החברה", אבל זה נמצא בהמשך. הכלכלה היא דת או אידאולוגיה
קיצונית, לא פחות ממטיפי המסגדים ששולחים נערים לפוצץ בנייינים.

אבל בואו נראה במה היא צודקת:
אנחנו לא יודעים לנהל את הכלכלה שלנו – נכון מאוד. לרוב מי שלמד כלכלה
(
או קורא את דה מארקר) זיינו את השכל כל כך הרבה, עד שאין לו שום מושג
איך הכלכלה מתנהלת. לחלק מהם יש מושג כלשהו איך מתנהגים שוקי הכספים או
איך לנהל פירמה בינונית או מה לעשות אם הריבית תעלה. אבל אין להם מושג
איך הכלכלה מתנהלת. כי הכלכלה זה עניין הרבה יותר מסובך ומורכב מזה.

בתי- הספר לכלכלה מעניקים תארים לדור של אידיוטים משכילים, מבריקים
במתמטיקה אזוטרית ועם זאת חפים מכל ידע בחיים הכלכליים האמיתיים
(
ואסילי לאונטייף - חתן פרס נובל בכלכלה)

לדוגמה, לרוב הכלכלנים אין מושג מהם חוקי התרמודינמיקה ואיך הם קשורים
לכלכלה. הם בטוחים לדוגמה שאפשר לייצר עוד ועוד מוצרים בעולם שהוא סופי.
כשהעירו להם על זה אז הם ניסו לטעון שזה בסדר היות והכלכלה עוברת
התייעלות כזו עד שיש "אי מטאריליזם של הכלכלה". לדוגמה, פחיות הקולה
הופכות להיות דקות יותר. אחרים פשוט טענו שהמוח האנושי הוא משאב אינסופי.
"
אללה הוא אכבר".

הכלכלן והפיזיקאי רוברט אירס, מראה שהכלכנים טועים. כלכלת ארה"ב אינה
הופכת להיות פחות מטריאלית: פחיות הקולה אולי דקות יותר, אבל פשוט
מייצרים מהם כמות גדולה בהרבה. גם אינדיקטורים אחרים, כמו טביעת רגל
אקולוגית מראים שהשכל האנושי הוביל אותנו רחוק מידי – כמו כל תרבות
אנושית לפנינו, אנחנו מכלים את המאגרים שמאפשרים לנו לחיות ברווחה
כלכלית, (רק משתשים בטכנולוגיה כדי לעשות את זה מהר יותר ובאופן יסודי
יותר). גם כמות הברזל, הפלדה, הנחושת, הנפט, הפחם אותם אנו כורים, לא
הולכת ומצטממצמת אלא הולכת וגדלה. בעצם זה לא הפתעה גדולה כל כך. הכלכלן
ויליאם סטנלי ג'בונס גילה כבר במאה ה 19 את פרדוקס ג'בונס – כאשר
פיתוחים טכנולוגיים משפרים את היעילות של השימוש במשאב מסויים, הצריכה
הכוללת ממשאב זה גדלה, במקום לרדת.

אנחנו רוצים להיות שמאלנים ונחמדים
גם בזה היא צודקת. לא כדאי להיות שמאלנים נחמדים. קודם כל כדאי לא להיות
שמאלנים. שמאלנים זה אומר לתמוך במדינה גדולה שתגן אלינו נגד ה"שוק".
המסקנה של ארלוזרוב היא שכדאי להיות ימניים. מכאן היא גם תגיע שאם אתה לא
אוהב חיות אתה הומו.

איזה יופי שברה"מ התמוטטה סוף סוף, אחרת לנצח כל מי שלא תמך בפינושה, או
במוסוליני או בפלישה של בוש לעיראק היה בטח גם צריך להסביר שסטאלין הוא
בעצם בחור זהב. גם נחמד נמאס לי להיות. הנה חתיכת מציאות:

ה"שוק" של ימינו הוא מקום בו תאגידים כמו מיקרוסופט או וואל-מארט גדולים
יותר ממשקים שלמים. הכלכלה, הפוליטיקה, העיתונות והתרבות הופכות להיות
מקום ריכוזי יותר, תודות לאנשים נפלאים כמו העיתונאים של דה –מארקר
שמסבירים שכל האופציות שלנו זה לבחור בין ממשלה גדולה לבין "שוק". בעוד
שלמעשה מדובר בשני דוגמאות שונות של ריכוזיות של כוח.

האופציה השפויה שאני רואה לנהל את החיים שלנו זה שילוב של שוק מוגבל עם
דמוקרטיה אמיתית. ביזור של ההון והכוח במקום ריכוז שלו. ולא הדרך לעשות
את זה היא לא על ידי "שחרור כוחות השוק", כמו שהיא לא עוברת דרך קברי
צדיקים.

לחלק כסף למי שלא מגיע לו
גם כאן אני בעד. לא צריך להמשיך לחלק כסף לעשירים, ולהפסיק מיד את חלוקת
הכסף למזהמים. בסך הכל זה מה שהשוק ואנשים שכל הזמן מדברים על יעילות
עושים, כשהם אומרים לנו שאין ברירה וכדי לצמוח צריך לבנות דברים כמו חוצה
ישראל. או מרינות, או שאי אפשר לפתוח את החופים לרחצה. הגיע הזמן שנבין
שהשפעה חיצונית היא גזל לאור יום, ושאם שודדים כמו חברות המכוניות,
שממנים את המודעות בדה-מארקר (ולעמשה הם המפרסמים הגדולים ביותר), רוצים
לקבל מאתינו סבסוד כדי להמשיך להרוג מילוני אנשים בזיהום אוויר, בהתחמות
גלובלית או בתאונות רכבים, זה הבעיה שלהם.

ויש עוד משהו, למי באמת מגיע? לביל גייטס מגיע מיאלרדי דולרים על המצאות
חשובות לאנושות? ואולי להודים שמציאו את האפס? מי קבע שהכלכלה באמת מחלקת
את הכסף למי שמגיע לו? אולי השוק היה עושה את זה, אם השוק היה מתנהג לפי
איך שהכלכלנים מתארים אותו, אבל הכלכלה זה לא רק שוק, הכלכלה זה לדוגמה
גם ארה"ב שפולשת לעיראק, וחברות צבא שמקבלות חוזים שמנים מהממשל, וחברות
בניה כמו אנרון ש"משקמות" את מה שהציוד של חברות הצבא הרס, ותאגידי
נפט שמשלמים לנשיא כדי שיקדם את האינטרסים שלהם (ואחר כך כך מתפלאות למצוא את עצמן בעשיריה
הפותחת של פורבס).



 

נכתב על ידי , 2/12/2006 21:53   בקטגוריות כלכלה, ביקורת  
44 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




דפים:  
כינוי: 

בן: 34

Skype:  idan_dor 

תמונה




50,754
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , אקטואליה ופוליטיקה , 20 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לעידן דורפמן אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על עידן דורפמן ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2014 © נענע 10 בע"מ