לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 

עולם חדש מופלא


הגיגים מחיי שלי וחיים של אחרים.

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    דצמבר 2006    >>
אבגדהוש
     12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31      

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

קטעים בקטגוריה: ֳ₪ֳ¢ֳ©ֳ¢ֳ©ֳ­. לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

ההפגנה היום בוטלה, ומקס זועם על החרדים


אתמול בערב אני מקבל טלפון בהול. הדיון על הצעת החוק של יורי שטרן לגבי חוק לשמירת הרי ירושלים נדחה. אם תשאלו אותי מדוע - זה משום שאולמרט ושטרית (אולמרט תומך בספדי, ושטרית מתנגד לחוק הזה ספציפית), ידעו שאין להם רוב. גם הממשלה נגד ספדי, והיא יודעת למה. כך שמשמרת המחאה להיום בבוקר, בוטלה. כשהממשלה תדון בנושא, אני כמובן אודיע.

 


 

פעם היה לי כח לכתוב פוסטים בנושאי היום, ובהם הגיגים שונים. גיליתי שזה די קשה, אך אני לא אוותר על כך. מאמרי הדעה יוחזרו לבלוג ובגדול! לא לחינם כותרת הבלוג הינה: "הגיגים מחיי שלי וחיים של אחרים". בנוסף, אני הרבה יותר נהנה ממאמרי הדעה שאני כותב, כי הם יוצרים דיונים הרבה יותר עמוקים מדיווחים אלו או אחרים. אולם כאשר יום יבוא (במהרה בימינו), ובו אני אעבור לפלטפורמה נורמלית (וורדפרס), אני אקרא לבלוג: "בלוג גיקי - פוליטי - אקטיביסטי". גם דיווחים בנושאים שונים, וגם דעות.  זה יתאר יותר טוב את הבלוג.

 


 

שנה שעברה צעדתי במצעד הגאווה בירושלים. זה היה בתקופה שהייתי במרצ, ועשיתי את זה כאות סולידריות עם אנשים שרוצים שיכירו בהם כמו שהם. כפייה הינה כפייה, גם אם זה כלפי הקהילה הגאה. גם השנה, ביום שישי אני מתכוון לצעוד במצעד, ועוד רבים וטובים. לא ברור לי הטענה של המשטרה, שבעצם אומרת שבגלל שיש חשש לטרור, הם לא יאפשרו למצעד לצעוד (נראה שזו תהיה ההחלטה, אבל אני מקווה שאתבדה). ואם האיום היה מופנה מצד רחמנא לצלן, אירגוני הטרור הרשמיים? גם אז המשטרה הייתה אומרת כך? לא נראה לי. שהרי טרור זה של ערבים, ויהודים בסך הכל מרגישים מכה קלה באווירון. עד כאן המשטרה, בקצרה.

 


 למה לא לפרגן ולראות גם מה אחרים אומרים?

 

 אני ממליץ בחום לקרוא את הפוסט בבלוג המצויין של מקס הזועם - הומואים עושים להם את זה. על פוליטיקה, רייטינג, חילונים וחרדים וסקס. הרבה סקס. מה דעתכם???

נכתב על ידי , 5/11/2006 15:36   בקטגוריות אקטואליה, אקטיביזם, הגיגים, הפגנה, משטרה, סביבה, פוליטיקה, תכנית ספדי, המלצות על בלוגים  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



חטיפת החייל ממוצב כרם שלום עשתה לי פלאשבק לחטיפת שלושת החיילים בצפון


טוב, שוב אני נאלץ לקטוע את סדרת הפוסטים שלי על המלצות על בלוגים, ושוב בגלל אירוע מצער. ככה זה כשהבלוגספריה דורשת רלוונטיות.

 

כבר שברתי שתיקה פעם אחת בבלוג הזה, וזה הפוסט השני שאני שובר שתיקה, שתיקה מסוג שונה.

 

התחלתי את היום בדיווחי החדשות על התקרית בכרם שלום. בבוקר עוד דיברו על תקרית קשה, וששה פצועים. כידוע, ששה פצועים זה לא תקרית קשה, והתפללתי שזה יסתיים אכן בזה. לצערי הרב, דובר צה"ל כמעט תמיד הורס לי את התפילות. חייל וקצין נהרגו הבוקר בתקיפת המוצב, וחייל נוסף נחטף לשטחי הרצועה (זוכרים? זאתי שיצאנו ממנה באוגוסט? זאתי שיורים ממנה קסאמים על שדרות, פאתי אשקלון והנגב המערבי? זאתי שיש בה 2 מיליון פלסטינים במקום הצפוף בעולם?).

 

התקיפה והחטיפה החזירה אותי כמעט שש שנים לאחור. הייתי אז לוחם בשירות סדיר, בפלוגה המסייעת בגדוד רותם של גבעתי. גם שם, זה היה פחות משנה לאחר הנסיגה, הפעם מלבנון. התקופה הארוכה של קו שביצעתי בשרות (שמונה חודשים!) התחלקה לשניים. שלושה חודשים ראשונים – בית זונות במושגים קרביים, ואחרי הנסיגה – מצב מלחמתי לכל דבר ואף חשש מתמיד לחיינו.

 

לפני הנסיגה, היינו נוסעים בהאמרים לא ממוגנים, המוצבים שעל הגבול עצמו היו קטנים ביותר, והאווירה הכללית הייתה דומה לקו שעשיתי ברצועת עזה, בזמן שלטון נתניהו, לפני התמוטטות הסכמי אוסלו – שקט גמור, וקו חסר כל אירועים. סוג של הסכם לא חתום של "אנחנו נהיה נחמדים – וגם אתם תהיו". נכון, היו תדריכים והכל, אבל כשאתה נוסע בהאמר פתוח על הגבול – כבר אפשר לחשוב שזה הגבול עם מצריים.

 

בצהריי אותו יום ארור, אני וחבר היינו מחוץ לבט"שית, בסיור שגרתי על הגדר,  והמפקד קרא לנו לחזור בצרחות. שאלנו אותו מה קרה – הוא אמר שדיווחו בקשר על כוננות טילים, וצריך לעוף. שאלנו אותו אם הוא צוחק עלינו, הוא ענה לנו שלא. רצנו לג'יפ, ועפנו משם. בדרך שמענו בקשר את הסמב"צית (סמלת מבצעים), מכריזה נוהל חניבעל – חטיפת חייל. היינו המומים לגמרי. אחרי מספר דקות ספורות, היא עדכנה, ואמרה שישנם שלושה חיילים שנחטפו בגזרת הר דב. ההלם גבר. לא פניקה, אבל הלם רב ותדהמה עמוקה. הפתעה. היה גם זעזוע גדול מהעובדה שזה היה יכול לקרות באותה מידה גם לנו. בן רגע התמקמנו במקומות מוגנים, והתרחקנו מהגדר, והתקשרנו הביתה לדווח ולהרגיע, שלא יחשבו שקרה לנו משהו, ולהגיד שיתכן מאוד שהיציאה הבייתה תתעקב, בזמן לא ידוע. 

 

יותר מאוחר התעדכנו ברדיו במוצב לגבי המצב. אהוד ברק, ראש הממשלה דאז, הכריז שאם החיזבאללה לא יחזירו את החיילים תוך 24 שעות, צה"ל יכנס לשטח לבנון. ואכן, בכבישים התנוענעו כמות אדירה של טנקים. אני הייתי בחשש עצום שאכן יוצאים למלחמה (לא מהסיבה שלא חשבתי שיתכן שזה מוצדק, אפילו הייתי די בטוח בכך, אלא פשוט חששתי שאני לא אחזור משם). למלחמה לא יצאנו, אולם בין רגע, הגענו למצב של מצב קרב מתמיד. בתחילה ההתנהלות על הגדר הייתה בנגמ"שים בלבד, ולאחר מכן בהאמרים ממוגנים. המוצבים לאורך הגדר תוגברו בצורה עצומה, בכח אדם ובנשק ותחמושת. פתאום הגבול הפך מגבול שקט, לגבול חם. מאוד חם ומתלקח לעיתים.

 

האחריות לחטיפתם של בני אברהם, עדי אביטן ועומר סוואד, רובצת לפתחם של ראש הממשלה ושר הביטחון דאז, אהוד ברק, והרמטכ"ל דאז, שאול מופז. לא היה לחיילים שום סיכוי לשרוד בסופשית הלא ממוגנת שלהם אל מול מטחי הטילים והירי מנשק קל. מה גם ששריפת הסופה זוהתה יותר מחצי שעה אחרי כן. החטא והפשע הינו על עוורונם המחריד שגרם לצה"ל לא להיערך נכונה למול מחבלי החיזבאללה בקו צפון.

 

מי אחראי לחטיפתו של גלעד שליט הבוקר, והאם ניתן היה להיערך אחרת? מקווה שאכן נדע את התשובה גם לכך.

 

כולי תקווה שנוכל להחזירו בחיים ובמהרה, וליבי ליבי על כך.

נכתב על ידי , 25/6/2006 18:34   בקטגוריות אקטואליה, צבא, הגיגים, שחרור קיטור, ביקורת  
18 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   4 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



מדינת ישראל וסמי עופר נגד ים המלח. מי ינצח?


בסוף שבוע האחרון, נפשתי בים המלח. אני וכמה חבר'ה, נוהגים לנסוע פעם בכמה חודשים, באיזור שמתחת למצוקי דרגות. איך היה? חם ומלא יתושים. מוסר השכל: לא לנסוע בקיץ!

 

תייר (בצד הירדני כנראה). האם עוד נראה כאלה בעתיד? מתוך ויקישיתוף

 

מה שהכי מדהים אותי כל פעם, הוא ההרס של הים וסביבתו. ההרס כל כך מוחשי, שזה מפחיד. זה מתחיל בירידה בת 10 דקות מהכביש (כשבנו את הכביש, בחלק מהמקומות הים נשק לכביש). כל חודשיים אתה רואה את הנסיגה של הים. זה ממש מפחיד! כל חודשיים, קו החוף משתנה לחלוטין. לאורך קו החוף הייתה לפני חצי שנה, בריכה ענקית, של מים מתוקים. לפני חודשיים היא קטנה בהרבה, עקב מפולת בוץ, והפעם היא הפכה לביצה. כך אנחנו הורסים את אחד המקומות היפים בארץ. ומי אחראי לכך? אנחנו כמובן.

 

סכר דגניה, אשר מבטיח שאיבת מים בלתי פוסקת מן הכנרת ומייבש את נהר הירדן , ומפעלי ים המלח הישראליים והירדנים, אשר מייבשים את מה שנשאר מהים. מה מותר להם לעשות? נכון. הכל. כבר נכתבו תחקירים, ואפילו מבקר המדינה דיווח על המחדל הגדול. אבל אני רוצה להתייחס לנושא ממקום אחר. הלכתי ישר לאחד הגורמים האחראיים, ובדקתי מה הם אומרים.

 

 וכך כתוב בדו"ח השנתי של חברה לישראל (הבעלים של כימיקלים ישראל, המתפעלים את מפעלי ים המלח), לשנת 2005:

 

    

 

 

אתה הבנת את זה ברוך? במדינת ישראל יש שטח אקס-טריטוריאלי, שבו לחברה לישראל מותר לעשות כל מה שהיא רוצה, עד שנת , 2030, לפי החוק!

 

ומה הפיתרון של המדינה לאסון המתרחש מתחת לעיננו? נחזור אל הדו"ח:

 

   

 

מסתבר שגם הפיתרון של תעלת הימים איננו אידיאלי כלל ועיקר (בלשון המעטה), וגם אם הוא יצא אל הפועל, זה יהיה רק בעתיד הרחוק.

 

ומי ישלם על הכל? כמובן, המדינה. שהאחים עופר ישלמו? חס וחלילה! הם חוסכים כדי לקנות מוזיאון, או כדי לקנות תרופות לחולי סרטן. אני ואת נשלם את מחיר האסון.

 

 

 

סמי עופר. חוסך. צילום: יונתן שאול. מתוך NRG מעריב

 

מהו הפיתרון הנכון והאמיתי? הגבלת מידת האידוי של המפעלים, והגברת זרימת הירדן אל הים. פיתרון ההתפלה זול מאוד בימינו, ועד כה כבר בוזבזו 160 מיליון שקלים רק בפתרונות זמניים. זהו הפיתרון היחיד שיוכל באמת להציל את הים. בכל פיתרון אחר לאסון, אנחנו מסתכנים באיבוד הים לתמיד.

 

האם ים המלח יהפוך לים המוות? אם לא יקרה נס, אזי נראה שהתשובה היא חיובית.

 

גם הפוסט הבא יעסוק בנושא הקשר בין התאגידים למדינה, ואיך אנחנו האזרחים אוכלים אותה בסוף. האם תהיתם פעם לאן נעלם שוקולד קדבורי? ולמה לבזק לא היה אכפת באמת שלקוחות הוט היו מנותקים יומיים מבזק ? מחר הפתרונים.

נכתב על ידי , 29/5/2006 02:38   בקטגוריות פסימי, שחרור קיטור, פוליטיקה, הגיגים, כלכלה, סביבה  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



חנן כהן - צדקת. אכן ההורים אשמים


חנן כהן בבלוגו שיחות על האינטרנט והחיים כתב על פרשת האונס המזעזעת בבסיס נבטים של חיל האוויר קודם כל ההורים אשמים! כך:

 

"רוב מקרי הניצול המיני מתרחשים בסביבה הקרובה של המנוצלת. יש גם מנוצלים.

ברוב המקרים, יודעים. רק בוחרים לא לדעת ולא לעשות עם זה כלום. עד שזה מתפוצץ. או שלא.

מדברים על "משפחת חיל האוויר".

מה שקרה כאן, קרה במשפחה המורחבת. וההורים, כמו בהרבה משפחות, בחרו לא לדעת ולא לעשות.

אני לא אתפלא אם הניצול המיני הזה לא התחיל בבית והתפשט לסביבה הקרובה.

אנחנו לא נדע את זה אלא אם כן הנערה, כשתתבגר, ותתגבר, תחשוף את הכל."

 

 

נראה שזה נודע הרבה לפני שהילדה התבגרה.

כמה שזה ישמע נורא, אכן ההורים בחרו לא לדעת ולא לעשות

ההורים בהחלט אשמים.

נכתב על ידי , 17/5/2006 23:28   בקטגוריות צבא, הגיגים, אקטואליה, שחרור קיטור  
8 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




דפים:  
כינוי: 

בן: 34

Skype:  idan_dor 

תמונה




50,721
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , אקטואליה ופוליטיקה , 20 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לעידן דורפמן אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על עידן דורפמן ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2014 © נענע 10 בע"מ