לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

Forever young, I want to be forever young.


גם אם שוב אעצום את עיני, השמש תזרח, וכולם יחיו כאן טוב גם בלעדי, גם אם לא הייתי בכלל, הבוקר יבוא, העולם גדול מדי עלי, העולם יפה מדי אולי, אני אחלום לנצח...

Avatarכינוי:  אני אחלום לנצח

בת: 23





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוקטובר 2014    >>
אבגדהוש
   1234
567891011
12131415161718
19202122232425
262728293031 

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
10/2014

סופרמרקט


אתם יודעים, בתור ילדה עצמאית למדתי לפני הרבה שנים לעשות לבד את הקניות הביתה,

כי אמא עצלנית ואבא בעבודה עד הלילה, ותכלס כי אני זאת שמבשלת ואוכלת פה הכל- אמא מגיעה בזמן רק לשאריות

 

אז אני נמצאת הרבה בסופר השכונתי, מכירה את כל הקופאיות מגיל 10 בערך..

כל השנה ביליתי בסופר הענק ברחובות ויצא לי לקנות רק בשירות עצמי, ככה שאף פעם לא ככ שמתי לב למה שאנשים קונים

שמתי לב רק לעצמי, צרכנית ממש לא ממוצעת, קונה בעיקר בכניסה- איפה שיש ירקות פירות וקטניות, מידי פעם נותנת איזה גיחה לסוף  איפה שהקפואים לקנות אדממה אומשו... למדתי להתעלם במומחיות במקררים הענקיים שעמוסים בגופות, מוגלה ושלל תוספות בעטיפות יפות

 

כל פעם שאני בסופר הקטן בתור לקופה אני רואה אנשים מעמיסים, מעמיסים גופות, קופסאות ענקיות של גבינה, ערימות על גבי ערימות של רעל, שלא נדבר על הסירחון הנורא שעולה מהקצביה או איך שהם לא קוראים לזה

אני לא מאלה שמעירים, ממש לא סטייל טל גלבוע וחברים, אני פשוט ממשיכה באדישות שלי, אורזת את הירקות שלי ועפה משם לשמש המחממת

 

אבל עצוב לי קצת,

אנשים פשוט לא מודעים, או מכחישים (הכי קל, לא?) את הנזק שהם עושים, לבעלי חיים, לסביבה והכי נורא- לעצמם, זה הנזק שמשום מה הכי פחות אכפת לנו ממנו...

אני לא חיה בסרט שנצליח לשנות את האנושות וכולם יפסיקו לאכול בשר, מה שאני יודעת שהיום המודעות הולכת ומתפתחת, וצריך להמשיך לפתח אותה. לפתח לאנשים את העיניים, תראו, אנחנו לא באותו מקום שהיינו לפני 200 שנה, הרסנו כבר הכל, הרסנו את עצמנו מהיסוד...

צריך רק קצת לפתח את הראש, לקחת סיר או שניים ולהתחיל לבשל, זה קל וזה טעים וזה מזין וככ כיף, איך הגוף מתנקה מהרעלים האלה ולא רוצה שיכניסו אותם אליו יותר

 

פעם שמעתי משפט חכם ״זה לא מסע להצלת כדור הארץ, זה מסע להצלת המין האנושי״

 

לא יודעת למה התחלתי לכתוב את הפוסט הזה, אבל הנה כבר סיימתי, עם קיבה מלאה בקציצות קינואה-אדממה וברוקולי ורוטב עגבניות חריף, ושוקולד מריר לקינוח, ככה טוב לי

נשאר רק לנקות את הבלאגן שעשיתי במטבח..

 

~~~

 

אז ככה, אני כבר שבוע שולחת את שקד לדירה שלי לבדוק מי מה מו

אמרה שאף לא בא. מעצבן. באות 3 שותפות חדשות, השאלה מתי הם באות גדמאט? רק חסר לי שיום ראשון 3 שנה א׳ לחוצות יפרצו לי לדירה בטענה שהיא שלהן ויעשו מה בא להן

עכשיו את איילת זה משומה לא מעניין. כאילו אני מבינה שהיא מתבודדת ותחליף אולי שתי מילים עם כל אחת מהשותפות החדשות, ותמשיך להינעל בחדר שלה אבל בחייך... לפחות שנדע נגד מי אנחנו חחח

למזלי מחר אני שם מקווה שהכל יסתדר אם לא אני רוצחת מישהו. באחריות.

 

ואם כבר עוד משהו שעולה לי פה על העצבים

וזה הבנות הבכניות של החוג שלי שהחליטו לקמבן תמערכת לפי הצרכים שלהן

מעניין לי תפוני שלא בא לכן על חלון, לי לא בא ללמוד בראשון 10-17 כשאני אחרי 3 שעות בדרכים. זאת המערכת שאלוהים יודע מי קבע, תתמודדו, כמו שאני מתמודדת בסיסמטר א׳ עם הימים המפלצתיים. למה לא הקמתי איזה עצומה מטופשת לפצל הכל?

נכתב על ידי אני אחלום לנצח , 21/10/2014 13:37  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



שבוע אחרון לחופש


אז תאמת? החופש עולה לי על העצבים, וכל המקום הזה עולה לי על העצבים,

ויש לי הרבה תוכניות לשנה החדשה (אני אולי סטודנטית, אבל אני חיה תוך כדי, וכיף לי) ופשוט בא לי כבר להיות במוצש וללכת לישון בדירה הקטנה שלי...

 

אז דבר ראשון, חברות שלי עלו לי על העצבים.

לא הייתי פה שנה שלמה ועכשיו הייתי פה קצת יותר מידי, ושמתי לב שהן פיתחו איזה מנטליות מטופשת של לדפוק ולזרוק, לא רק בחורים אלא על הכל... הן תמיד היו מזמינות אותי למסיבות ותמיד הייתי מבריזה, ואז הן היו מגלות שכל המועדונים בקריות חרא (וואלה), אז הן עברו לפאבים רועשים ופלצניים. עכשיו אם לא הייתי משועממת טוטאלוסט כנראה הייתי מבריזה גם מזה, אבל אני חסרת חיים בחופש הזה... /:

ואז הן פשוט מדברות על אותו הדבר, אם זה האידיוט שהן זרקו או הדיאטה שלא מצליחה להן. אה הנה, עוד נקודת עצבים. כאילו אני באמת מבינה שהן מקנאות בי. זה קצת מחמיא, כי יש במה לקנא בקטע הזה, אני מאד רזה ובלי הרבה מאמץ. כאילו המאמץ שלי כיף לי, אני טבעונית כי אני מרגישה שזו הדרך הכי טובה לגוף שלי, ואני עושה מלא ספורט כי אני נהינת מזה. וחוץ מזה אני מסוגלת להחזיק את עצמי קצת. וכן אני מדברת הרבה על אוכל, כי אוכל זו האהבה שלי והלימודים שלי וחלק גדול מהעולם שלי, זה כמו שאתן מזיינות תשכל על הדפוק וזרוק שזו השקפת העולם שלכן... אבל זה מעצבן אותי שהן כועסות עלי, כאילו בחייכן, משקל זה לא הכל בחיים. במיוחד שהן לא איזה קובבות (אז עוד היה אפשר להבין). בחיי, זה שאני מידה 34 לא אומר שהכל מושלם בחיים שלי, זה לא עוזר לי בכלום בחיים, להפך, תמיד המידות שנגמרות ראשונות אלה הקטנות...

ותכלס גם נמאס לי מההורים שלי שחופרים לי, בעיקר למה אני יוצאת בלילה (אני בת 23, הלו, לכו לישון) ולמה אני טבעונית ו״בואי אני אכין לך חתיכת בשר״ (שנייה, אני אלך להקיא את הנשמה שלי בחוץ). ואח שלי עם הדיאטת אטקינס שלו שעושה לי בחילה להסתכל על כמויות הבשר שהוא תוקע. ועכשיו הוא גם הפסיק לאפות וזה ממש חבל כי הוא תמיד הכין דברים כאלה טעימים ):

קיצר מיציתי תחור הפלצני הזה ואני מוכנה נפשית ופיזית לחזור למקום הקטן שלי בשפלה.

 

זהו. כואב לי כל הפאקינג גב ומרחתי את המשחה המסריחה של אבא בתקווה שזה יעזור. זה בגלל שהייתי אתמול בבולדר והיה כיף וחפרתי שעות לעופר שאני פשוט מאוהבת בו, כזה בנדם מקסים. 

אני הולכת היום לקניות עם אימוש דא. מקווה למצא משהו לחורף, שלצערי הבר הולך וקרב...):

אה ואני מעדכנת את הלפטופ האהוב שלי ל os x yosemite נקווה שיעבור חלק והוא יהיה יותר מהמם ממה שהוא עכשיו

 

~~~

 

בוקר בוקר

עדיין תפוס לי אבל נסבל וזה חשוב כי אני מטפסת שוב היום... איזה מכורה אני

אמא קנתה לי אתמול שני סוודרים. סיבוב בקניון היה סיוט לא נורמאלי, הכל דרעק יקר, גם מה שיפה פשוט ככ יקר שבא לבכות. גם מה שקנינו היה יקר אבל זה אמריקן ואני אוהבת אותם, וגם צברתי מלא נקודות ויש לי כבר 100 וזה אומר שאני יכולה לפנק תצמי בכיף עם זה. 

יש לי התמכרות חדשה וזה שוקולד מריר במילוי מרציפן, זה פשוט טעים רצח וגם טבעוני 0: השחיתות במיטבה.

בא לי להכין חציל שלם בתנור ולעוף עליו עם טחינה, זו המשימה שלי לצהריים. 

יוסמיטי מערכת מהממת. 

 

בעקבות השיעמום הטוטאלי נפלתי סופית וראיתי שוב את סרטי דמדומים (עם הפאסט פוורד כמובן, אין לי כח לכל החפירות של בלה). אז עכשיו אני קוראת קצת את breaking dawn. זה ספר מדהים, בחיי. מתה על הבדיחות של ג׳ייקוב, ועל הטמטום השופע של בלה... והסוף גם מגניב. קיצר אחלה ספר. השאר לעומת זאת מתישים כי בלה חפרנית מוות (הראשון אחלה כאילו, אבל השני והשלישי זה למות)

נכתב על ידי אני אחלום לנצח , 19/10/2014 12:06  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



A Million Little Pieces


אני לא טסה.

סמעק. אמא נשארת עם דודה שלה והיא גוססת אז אפשר להבין אותה, אבל לעזאזל.

 

אז אני נשארת פה עוד שבועיים, בעיר הזאת שמיציתי ויש לי בחילה ממנה.

אמא מנסה לפצות אותי אז היא לוקחת אותי לשוק וגם לקנות מעבד מזון לדירה והבטיחה לי את כל הכסף שבעולם ואני אקנה מה שבא לי באסוס. הבטחתי לה ולאבא שזה על ראשם ובזמן שאני אחרוש הם ירוצו לדואר להביא לי חבילות. 

 

הבנות רוצות שנלך לבודהה ולמרות שזה בודהה ואני מתה עליו אין לי כח אליהן, פשוט לא, אם אני אשמע עוד פעם איך שתיהן זרקו את האידיוט שהן יצאו איתו אני אתפוצץ. אני יודעת שגם אני חפרתי בטירוף בזמנו אבל לא אכפת לי. אין לי כח לשיחות הרדודות האלה ולצרות שהן מכניסות את עצמן כי רע להן בחיים.

כאילו גם לי לא הכל טוב בעולם, אבל אני באה ממקום אחר ויש לי בית אחר ואני חוזרת אליו עוד שבועיים ואז אני אוכל להתרחק קצת מהשטויות שקורות פה בהעדרי. 

מחר לאח שלי יש יומולדת והוא רצה לבחור מסעדה ושיט והצלחתי לשכנע אותם ללכת בלעדי. ביום יפה זה לא היה קורה בחיים אבל בגלל שהתבטלה הטיסה ושיט אמא אמרה לאבא לעזוב אותי... כאילו מה יש לעשות עם אח שלי במסעדה כל מה שהוא אוכל זה סטייקים ויש לי בחילה ממקומות שבהם להזמין קילו בשר זה לגיטימי.

 

קיצר עבר יום מאז שהתחלתי את הטיוטה הזאת, ואני אוכלת פה חרא, מזל שיש לי את הטיפוס כי אחרת הייתי מאבדת את השפיות.

קניתי מלא דברים לדירה שלי, אני ככ מתגעגעת אליה ומתה לדעת מי השותפות החדשות (וחסר להן הן לא שוות כמו הקודמות)

אתמול הבנות הבריזו מהבודהה שאני התכוונתי להבריז, אז ככה זה ״חברות״ יותר נכון אחת, מאז שיש לה חבר נמחקנו... וזה עצוב, כי עשיתי המון כדי לפגוש אותה השנה, והנה קיץ ואנחנו באותה עיר ואין מבחנים וראיתי אותה בדיוק פעם אחת בחודשיים האלה.

אה והתחיל החורף. בא לי להקיא...

 

טוב אז בהתחשב בעובדה שאני מובטלת+משועממת פצצות, כל מה שאני חושבת עליו זה מה שאני אבשל לצהריים...

אז יש לי וידוי חברים, אני טבעונית שנה פלוס ומעולם לא הכנתי מוקפץ O: המוקפץ היחיד שאכלתי בשנה הזאת היה שאח שלי היה נדיב דיו להכין לי משהו בלי גופות והוא אלוף במוקפצים האמת... אשז למישהו יש טיפים בשבילי לפני שאני משתלטת על המטבח עם רוטב סויה?

 

לא יאמן- אני ערה כולה שעה וכבר השכנים שלי התייצבו עם המנגל S: כמה מנגלים אני יכולה להריח החרא הזה בכל מקום גם בשכונה וגם בטיפוס (כי זה צמוד לאולם אירועים) חלאסססססססססס! הלוואי ולא הייתי עצלנית ומרימה מנגל מתחרה אבל למי יש כח

 

~~~

 

יאמ יאמ יאמ יצא לי מוקפץ מושלם! שמתי מלא ירקות ואגוזי קשיו :) אז יש עתיד גם בתחום המוקפצים...ולא רק בתחום רוטב העגבניות החריף שזה מה שבעיקר אכלתי בשבוע האחרון...

עוד מעט הולכת לצובחוץ... תאמת? לא בא לי, כי צובחוץ זה גועל ותמיד פוגשים שם אנשים שהיה עדיף לשכח מהם ויש מלא ילדים קטנים וכאלה, אבל משעמם לי פצצות אז מה כבר יש לי לעשות בחיים?

נראלי שכנעתי את ההורים להביא לי חומוס בדרך חזרה מהצפון אבל הם לא ככ חוזרים /: ואני צריכה להתארגן ושיט ואין לי כח

אולי אלך עם פיג׳מה?

 

היום שהלכתי לסופר שמתי חולצה של לונדון כאות מחאה

 

~~

 

היינו אתמול בצובחוץ...לאדעת למה. אה בעצם אני יודעת, כי אנחנו משועממות וכי התלהבתי שהבלקן ביט בוקס מופיעים, למרות שלא שרדנו על ההופעה שלהם. במקום זה הקשבנו ללהקה חיפאית נוראית. מאיה ראתה פעם ראשונה בחיים את יונה יהב, ליזה הגיבה באדישות ״או מיי גוד ראיתי סלב מקומי!״ ואותי זה ממש הצחיק כי כל הקיץ הוא הסתובב במקומות שעבדתי/עברתי בהם...פחחח כולה ראש העיר השמן שלנו

קיצר גיליתי מישהי יותר שבוזה מהחיים ממני- ליזה, שנראה כאילו היא בתקווה ליפול מצוק אומשו...ככה זה שלומדים בטכניון

ואז הלכנו לבודהה והיה טעים וממש עודד אותי אבל את השאר לא... חבל כי בודהה זה תמיד סיבה לשמחה! :)

נכתב על ידי אני אחלום לנצח , 14/10/2014 09:46  
8 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

16,424

© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאני אחלום לנצח אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אני אחלום לנצח ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2014 © נענע 10 בע"מ