לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

Forever young, I want to be forever young.


גם אם שוב אעצום את עיני, השמש תזרח, וכולם יחיו כאן טוב גם בלעדי, גם אם לא הייתי בכלל, הבוקר יבוא, העולם גדול מדי עלי, העולם יפה מדי אולי, אני אחלום לנצח...

Avatarכינוי:  אני אחלום לנצח

בת: 23





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    נובמבר 2014    >>
אבגדהוש
      1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
30      

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
11/2014

בעיות שינה


אני ככ אוהבת בקרים

זה פשוט אומר שיש לי עוד 16 שעות לא לחשוב על שינה יותר

לאט לאט שמגיעה הערב אני מנסה להדחיק את העובדה שאני צריכה ללכת לישון

לא רוצה ללכת לישון ושוב להיכשל,

לא רוצה שיהיה לנו את הצורך הזה,

אני שונאת לישון, אני לא מבינה את השינה, אף פעם,

לא מבינה איך בתור בן אדם ככ היפראקטיבי אני אמורה להירדם, פשוט להפוך לבול עץ למשך 7 שעות

הגוף שלי לא בנוי לשינה הוא בנוי להתרוצץ ולהיתזז כל היום

וספורט אף לא מספיק לספוג את כל זה

ושוב מגיע הלילה

ושוב קשה להירדם

ושוב אני מתה כבר שיגיע הבוקר ויגעל אותי מזה

 

אני יודעת שאני מוזרה רוב האנשים אוהבים לישון

 

~~

 

תקשיבו יש איזה אחד...מאחרי המבחן באורגנית שחשבתי שהוא חתיך ומעניין והייתי שיכורה וניהלנו דיונים חופרים על החיים (לא זוכרת מה אמרתי, שיט)

מאז לא ראיתי אותו ואז הגיע השנה וכל פעם שאני רואה אותו הוא דופק לי פרצוף של ״וטפ שוב זאת״

אתמול הלכתי לטיפוס וראיתי סתם מישהו הולך עם כובע וצעיף וכו׳ ועם הראייה הדפוקה שלי לא זיהיתי שזו הוא עד שהוא ממש קרוב וחייך אלי חיוך דפוק

כאילו רוצה לאמר משהו? תגיד שלום אני זורמת, אני עדיין חושבת שהוא חתיך. אני ככ שטחית, זה הכל כי יש לו עיניים ירוקות וזה מפיל אותי

 

~~

 

עוד תהייה קיומית על העולם

זה כמה אני יכולה להיות רזה שזה מפחיד אפילו אותי

שנה שעברה הזמנתי איזה מכנס מאסוס וואלה הוא לחץ... הזמנתי XS כי אז חשבתי שכל דבר אחר גדול עלי

השנה הוא יושב בול... טוב אולי כי כשהזמנתי אותו שקלתי 53-54 ועכשיו אני 51-52

זה כיף מצד אחד כי התחטבתי ממש מצד שני... אם אני אגיע מתחת ל50 זה ישר אברבנל

 

~~~

 

אני טסה ללונדון! והפעם מתפללת שבאמת אטוס

החלטתי שעדיף לטוס בפסח ולא בקיץ כי אלוהים יודע איזה תוכניות יהיו לי לקיץ ולפסח אין לי, והחופש מסודר מושלם, מועדי ב׳ ואז שבוע חופש שאני אבלה בבירה הבריטית הככ אהובה עלי, וגם קצת ברייטון 

פעם רביעית שלי בעיר החלומות ותאמינו לי- אף פעם לא נמאס לי מהמקום הזה! מצחיק אבל מאז שהוצאתי את הדרכון יש שם בעיקר טיסות ללונדון... ועוד אחת לאיטליה אבל אין על לונדון פשוט אין

 

~~

 

תקשיבו יש אנשים מוזרים במקום הזה

אתמול ישבתי עם אחד הטבעונים היותר שנואים פה בטפטפת, ואז איזה אחד שנראלי מנסה להתחיל פה עם כל בחורה במענות קרה לי ואני כזה... ״היי?״ ״את מכירה את זה שאת יושבת איתו?״ ״כן״ ״אה אם את מכירה אותו אז בסדר...הייתי מספר לך משהו עליו״ ואז התחלתי להתפוצץ מצחוק, מה אתה מנסה להגן עלי בגלל שהוא דפק את הזאתי מהקומה הראשונה ואז התעלם ממנה שבועיים ועשה לה קטעים וכל הזמן הזה הוא שוכב עם הבחורה מהקומה למעלה? חחחחחח תרגע דחוף אתה לא אבא שלי

נכתב על ידי אני אחלום לנצח , 25/11/2014 09:06  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



Climbing is the only cure for gravity


החיים מחולקים לתקופות,

תקופה זה מעבר ממסגרת למסגרת,

נגיד סיימתי בצפר -> חצי שנה בטיפוס -> צבא -> פסיכומטרי -> עבודה בחנות -> לימודים

ובניהם יש חופשים ובחופשים תמיד תמיד אני מאבדת את עצמי

רק יצאתי מאחד ואני כבר תוהה כמה מוזר יראה הבא

למרות שהכל תלוי באיך תיראה השנה הזאת

ובנתיים? אני מרוצה

 

תמיד שאני משוקעת במסגרת אני לא רוצה שיגמר, לא משנה כמה רע וקשה לי פשוט כי...

לעבור הלאה זה הכי קשה. להתחיל מחדש, במקומות חדשים, אנשים חדשים, להתרגל למשהו חדש

וכל פעם המעבר יותר ויותר קשה אל הכביכול ״חיים אמיתיים״ 

הכל בחיים האלה זה כביכול

 

כבר שבועיים אני משחברת איזה פוסט,

אני לא יודעת מה אני ככ מרגישה,

אני מרגישה אבל שזו ה-שנה, שמשהו השנה ישתנה,

לא יודעת אם לטובה או לרעה אבל זה ישפיע,

איך מרגישים דבר כזה בכלל?

 

את יודעת שהעולם שמסתובב סביבך ככ מוזר כשאת פתאום החברה הכי טובה של האנשים הכי מוזרים במקום הזה,

והדבר היחיד שמחבר בינכם זה שאתם טבעונים אבל לכל אחד יש את הקטע והסיפור ההזוי והמוזר שלו,

וזהו

נכתב על ידי אני אחלום לנצח , 22/11/2014 23:38  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



It never gets easy, I guess I knew that all along


לפעמים יש דברים שאני לא מאמינה לעצמי שאי פעם אצליח, וגם אחרי שסיימתי איתם, אני מסתכלת עליהם ועוברות המחשבות האלה, אם הייתי צריכה לעשות את שוב, הייתי מצליחה?

נגיד, אני בבולדר, עובדת על איזה מסלול עם שלילי מטורף ויש איזה צעד, ששמים עקב וצריך לצאת איכשהו מהשלילי ולעזאזל, אני מטפסת חבל, אין אצלנו שליליים כאלה

ושוב להתחיל מהתחלה, ושוב, והכתף כבר נקרעת על הצעדים הראשונים, ולקח לי מאה נסיונות רק לשים שם את העקב שלי, וכבר שהיא היתה שם, אני לא מצליחה להרים עצמי, אבסורד כי אני שוקלת כמו חצי מטפס בערך

ואז בא איזה חתיך אחד וזורק סתם מילה, קחי את הגוף שלך שמאלה, תתפסי תנופה, כל הטכניקה היבשה הזאת שלמדתי בגיל 16, ואני עולה שוב, ופתאום היד שלי נכנסת יפה באחיזה לא כל-כך יפה, ואני מצליה לייצב את עצמי ועולה למעלה, שתי ידיים על האחיזה וקופצת למזרון, אין יותר חבל ואין יותר נפילות מטורפות ושחרור אדרנלין, תוך שנייה אני למטה, מסתכלת על המסלול, הוא עדיין שם אבל אני כבר עברתי הלאה

 

זה הכל בחיים, תכלס, למצא את עצמך, אולי עדיף מאוחר מלא בכלל,

לאט לאט להתאפס על עצמי במקום אחד, למצא את עצמי דובקת בהחלטות שלי, הן לא רבות,

יש לי 3 כללים לחיים: לאכול טוב, להתאמן הרבה ולישון כמו שצריך (7 שעות בלילה, אין צורך ביותר)

 

הכל רק נהיה יותר ויותר קשה, הכל יפה שעולים 5+ או V2 עם ניסיון של 6 שנים על חבל, אבל כל העניין זה לצאת מהקומפורט זון שלך להכיר דברים חדשים, אנשים חדשים, הכל פה משנה שעברה אבל הכל כל-כך חדש

 

טיפוס זה הספורט הכי מנטאלי שיש, להתנתק מהקרקע הפך כבר לטבע השני שלי, ועדיין המאבק הזה בראש שלך כשאת מתחברת אי שם לראנר באמצע הקיר- ״למה לעזאזל אני עושה את זה ואיך אני בוטחת בחבל המגוחך הזה?!״

אפשר להשליך הכל על אחיזות ונפילות, זה כל-כך פשוט...

 

אני מדברת כמו פסיכופטית, שומעת שירים של אבריל לאבין, עדיין בגיל 23, אז מה, מחפשת את עצמי בעולם כל-כך הרבה שנים,

פעם חשבתי שהתהליך הזה מזמן נגמר אבל אני רק מגלה ומגלה שזה לעולם לא נגמר, ונח לי, נח לי שלא יגמר

 

~~~

 

טוב תקשיבו הלך לי הגב

איזה מסלול צהוב מגיהנום עם צעד אחרון שאי אפשר לפצח, ואני קורעת את הכתפיים שוב ושוב על הצעדים הראשונים ושום דבר לא עובד

החתיך מעודד אותי מלמטה שזה מאד נחמד אבל פחות נחמד שהוא היחיד שם שהבין מה עושים ואני פשוט...

דא אין לי מושג איך קוראים לו. הוא איתי במולקולרית ונראלי שגיליתי כי הוא ביקש לבדוק לפי התז שלו איפה הוא בתרגול, אבל בחיי, הוא בטוח אמר ואני סנילית X_X

 

~~~

 

קיבלתי הרבה מחמאות על השרירים שלי לאחרונה :)

זה ממש מרגש כי באמת עבדתי עליהם בקיץ וכיף לי לדעת ששמים לב חחח

וגם שמתי לב שהבטן התחטבה

לקחתי מהשותפה את המשקל מעניין מה תהיה התוצאה...מממ

 

~~~

 

היום ליבי נשבר לרסיסים

גיליתי שהמתרגל החתיך שלנו היה טבעוני שנתיים וחזר לצמחונות /: מעניין למה אבל את זה היא החליטה לא לשאול אותו

הממממ //:

נכתב על ידי אני אחלום לנצח , 9/11/2014 23:11  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

16,511

© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאני אחלום לנצח אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אני אחלום לנצח ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2014 © נענע 10 בע"מ