לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


אמא, רעיה, ואישה עובדת, נמצאת איפשהו באמצע החיים , ומנסה לשחזר את העונג ההוא של כתיבת יומן.

כינוי: 

בת: 56





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
12/2014

רק פה


בעצם אני יכולה לקטר כמה שבא לי ואני יודעת שאף אחד לא ינפנף אותי או יאשים אותי בפינוק יתר.

נכון?

אז הינה אני, באתי לקטר.

אני עייפה.

מה זה עייפה, מותשת.

עומס המטלות בעבודה רק הולך וגדל כל הזמן, זה כמו נס פח השמן אבל הפוך. היית מצפה שבאיזה שלב נגיע למצב שיותר גרוע ממנו לא יכול להיות, נכון? אבל ראו איזה "נס", המטלות מצטברות והפח איננו מלא.

רק אני כבר מלאה, מלאה עייפות.

ויש פה יותר מ1000 עובדים שהם יותר מ1000 פרינססות. כל אחד בן יחיד. כל אחד רואה עצמו כמרכז העולם. ובא לי לצעוק, "די כבר נמאסתם".

לפעמים בא לי להכנס מתחת לשמיכת פוך ולהעלם קצת.

לא, שבת לא מספיקה לי, ואני חוששת שגם חופש ארוך לא יעזור, כי הכל רק יחכה לי פה לכשאחזור.

האמת היא שעומס העבודה לבדו לא היה שובר אותי, יש אצלי (בטח גם ניחשתם כבר)  גם מידה רבה של תסכול מדברים שלפעמים נראה כאילו מסתובבים סביב הזנב של עצמם.

 

אז אני מתכננת שינוי ענק. אלא שאני חוששת שהדרך לשינוי הענק הזה תקבור אותי סופית.

 

חוץ מזה אם זה לא מספיק לכם, אז נועה אימצה כלב לפני שבוע והוא מחרבן בכל הבית.

 

אבל חוץ מזה ברון... הכל בסדר .

(האמת שלא ממש, אבל לא אפול עליכם עם הכל במכה אחת, שלא תברחו)  

 

נכתב על ידי , 2/12/2014 12:14  
33 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





110,657
הבלוג משוייך לקטגוריות: 40 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לגם אמא אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על גם אמא ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2017 © נענע 10 בע"מ