כל העולם כולו גשר צר מאד, והעיקר לא לפחד כלל

מחסום העצב

מודטת קצת
חושבת הרבה חיובי
שומעת מוזיקה
משכנעת את עצמי כל יום מחדש על החדש
מאמינה באופטימיות
אופטימית לפעמים
ממשיכה לשכנע את הרגש הנכון
עובדת
חורשת
מדברת
מקשיבה
שומעת
רוקדת
אוהבת
לוחשת
והכל הכל מתחבא מאחורי מחסום העצב
שלא נותן לגעת באמת הצרופה
לא נותן להסחף לחיים, לאושר.

לא מוצאת עדיין איך לפרום את מחסום העצב שלי, אחרי שפרמתי מחסומים של אחרים, פורמת.
זה עצוב. זה שמח. אולי.