לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

דרך העיניים שלי.


התבגרות, למידה, אכזבות, הפתעות, אהבות, ריגושים, הצלחות, משברים, תהיות, תובנות, פדיחות. צחוק. D; שינויים... זאת אני, מיטל. והבלוג הזה הוא אוסף של רגעים מחיי. ובסוף - הכל יהיה בסדר... (: (: (:

כינוי:  מיטל_*..

בת: 26





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
4/2009

קטע אמיתי, הזוי ברמה שערורייתית, ומה לכם יש להגיד?!


תארו לכם, סיפור שהולך ככה...

 

אני כותבת לי לעצמי במייל (עשיתי לי בלוג במייל) שיצאתי מהמבחן בביולוגיה בתחושה שכולם חלזונות...

וזה גורם לי להרגיש שכולם פחות מאיימים...

 

וממש אח"כ, אני קולטת שמתחילים לכנות את המורה לביולוגיה, שקוראים לה חיה, חיהזון...!!!

וכל האנשים שאני ביחסים טובים איתם (שאני אחת שמתקשה בקשרי אנוש) לבושים צהוב ביום למחרת...

ומאז התחלתי לשים לב, במשך חודשיים שלושה, 

לאנשים הלבושים צהוב, כי משוגר בכך מסר מעודד כלפיי... (זה רעיון נחמד, אבל כמשחק,

ואני לקחתי את זה אשכרה ברצינות!)

וגם שולחנות הבצפר מתאייפנים פתאום בציורי קומיקס כזה של ילד שמסתכל על חילזון ויוצאת לו בועה של "umm.. hello"

 

אז מה המסקנה, אתם שואלים ? ובכן, במקרה של ילדה נסערת שכבר איבדה איזה קצה חוט...

 העולם עוקב אחר המייל שלי, ומתאים את עצמו אליו! ממש הלכתי והאמנתי לזה...

גם כן, מתי נדפק לי המוח ככה? 

 

ואיך יצאתי מזה? בהמשך, ידידיי... קודם נראה אם תגיבו...

נכתב על ידי מיטל_*.. , 7/4/2009 20:45  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



1,852
הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , מתוסבכים , האופטימיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות למיטל_*.. אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על מיטל_*.. ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ