לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה



Avatarכינוי:  נׂגה

בת: 24





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
8/2019

בוקר טוב


וואו שנתיים.

עברתי על קטעים ישנים שלי. תכלס כותבת סבבה.

 

רציתי להגיד להם שאני מעתיד מוסרת שהכל סבבה.

הדיכאון... נפתר. זה מוזר להגיד כי התרגלתי. חשבתי שאנחנו ביחד לנצח.

התרופה היא ספורט. המון, 2-4 פעמים בשבוע. התמכרתי לעבודת הגוף, המחשבות שלי כלפי פנים, ממלאות את הכתפיים והרגליים והשרירים והעצמות והשומן, הכל לפי הצורה. לפעמים המשקל הולך לפה ולפעמים לשם. הספורט זה טרפז, ולפעמים אקרו באלנס. אני הרבה יותר יציבה באויר מאשר על הקרקע. זה מפעיל את כל השרירים בגוף ובעיקר נסמך על הכתפיים.

הכתפיים הם הסיבה שהפסקתי להתאמן בנערותי, פחדתי להיראות כנער ולא כנערה. כאילו שהבחוץ זה מה שמשנה בדברים האלה.

היום אני גאה בהן ואוהבת אותן, וגם בסבבה עם להתלבש כמו אשה כי בפנים אני יודעת מה אני. אני יודעת שאם הייתי נולדת בגוף גברי הייתי זורמת על זה. בפועל נולדתי כוסית, וזרמתי. לא דחוף.

מדי פעם אני מסתכלת במראה וקצת מופתעת שאני אשה. נו שוין.

אני נראית מוזר. יפה, כן, אבל אם זה ציר x של יופי-כיעור אז לי יש גם y שונה מאפס. אין אנשים שדומים לי (חוץ מאחי) ולכן קשה לבודד חלקים ולקבוע את ערכם.

פעם באיגי הייתה פעולה שההוראה בה הייתה לצייר את עצמך ומה היית משנה. אהבתי את הציור הזה. נראה כמו מפה טופוגרפית עם אגמים כחולים כהים. ידעתי בדיוק. חשבתי על זה הרבה פעמים וחיכיתי שמישהו ישאל.

 

אני חושבת פחות. על פחות דברים פנימיים, ויותר חיצוניים. הריטלין, ההבנה שיש לי בעיה להתרכז ושיטות להתמודד איתה אפשרו בפעם הראשונה לברוח מהכלא הקופצני שבמוחי אל עולם רחב, מדהים ועצום - מאגר הידע האנושי. עוד דבר שתרם לזה זו החלטה לצמצם overthinking. כן אני עדיין אינטרוספקטיבית אבל בצורה הרבה יותר תכליתית.

 

הרבה זמן לא כתבתי פה ובזמן הזה הפכתי לבן אדם אחר. או נוסף.

קול. אני מרוצה. באופן כללי מהחיים.

הייתה שנה משמעותית, אחכ שנה קשה, עכשיו שנה מעולה (הספירה של הזמן היא מאוד בערך). צעד אחורה ושניים קדימה.

 

עוד דבר זה שאני הרבה יותר מרוצה מדברים. בפני עצמו.

גם פגשתי לפני שנה משפחה שחיה במצב תמידי של הכרת תודה והסתכלות על הדברים הטובים. זה נגע לליבי. לא האמנתי מרוב השוני. רציתי  לעצמי.

וגם סבתא שלי דמנטית עכשיו, וכל מה שנשאר ממנה זה ההרגלים הכי חרושים, שאצלה זה להתלונן. אז היא בדיכאון פסימי וזה נראה נורא. זיקק לי את הדבר הזה, המשקפיים האפורים האלה לחיים. לא רוצה!

 

אז יצאתי.

יש לי חברים מדהימים!!! נפלאים!

אני אוהבת את תל אביב והדירה שאני גרה בה, יש בה קיר שלם ארוך שכולו מלמטה למעלה ומימינה לשמאלה - חלון (שזו הגשמת חלום ילדות) והיא 5 דקות הליכה מהים היפייפה. זה מדהים שיש מיכל עצום של מים פה איתנו. מים על הגוף נמצאים בפסגת החוויות החושיות בעיני.

אני גם מאוד מאוד מאוד אוהבת לתכנת!! לא בא לי לכתוב על זה כי זה מה שאני עושה רוב היום גם ככה. אולי בפוסט אחר.

אני ברת מזל ברמות הזויות שהדבר שהכי כיף לי זה הדבר שאני הכי טובה בו שזה הדבר שמביא הכי הרבה כסף. בדוק יש אלוהים.

אה כן, זה עוד דבר חדש. מאז הקורס ביולוגיה 1 אני מאמינה באלוהים. אלוהים קשור לתחושה הזאת. כשאתה שומע על די אן איי שהוא זיכרון ורנא ומבנה התא ועוד כמה דברים שהם תכלס מחשב שהתפתח ככה סתם, וגם המון מכונות קטנות כמו משאבות פרוטונים וזה. מדהים. וגם משוואות שהן תיאור של העולם. מתמטיקה.

אני חושבת שמתמטיקאים הם תכל'ס חברי כת שמרגישים ויודעים שהם ראו את האור. אני לגמרי מפרגנת מהצד.

גם מחשב זה מדהים. זו הנדסה של פילוסופיה, וקצת פסיכולוגיה. 

אנחנו קולטים את המורכבות של העולם אחרי שהוא התפצל מליון התפצלויות, אינסוף הרכבים אפשריים של כן-לא. ואנחנו מנסים לנתח אותו , למצוא מכנים משותפים בין תופעות, לפשט אותן, לקדת רמה באבסטרקטיות. ובו"ז להסביר למחשב מהצד השני, להראות לו עוד ועוד מקרים, עוד ועוד קומבינציות, עוד ועוד אפשרויות.

המפגש בין בני אדם למחשבים מעניין אותי. שפה, בעיקר. גם לנו יש וגם להם. מעניין אם בני אדם ישנו גם את עצמם קצת כדי להתאים למחשבים (שפה מלאכותית?) או רק להפך.

אולי ההבד הוא בכלל בחומרה, אולי זה המוח שלנו שמאפשר דברים מסוימים שמחשב מלאכותי פשוט לא יכול.

 

אלה תהיות עכשיויות שהתשובה אליהן היא לא בפנים אלה בחוץ. מה שנדרש זה זמן. ערימות של זמן. שנים. כדי לקרוא דברים בנושא ולפני זה לקרוא דברים אחרים כדי להבין את הדברים ההם. ואז במהלך קריאת הדברים הראשונים בעצם להיתקל בהמון דברים מעניינים אחרים שארצה להעמיק בהם. אוי הברוך.

 

נזכרתי שאמרת פעם שתכל'ס כמות הספרים בעולם היא כל כך עצומה שאין שום סיכוי שנקרא פיפס ממנה בימי חיינו. שזאת הייתה אמת כזו שאצל כולם תמיד אבל אנחנו לא באמת חושבים ומדמיינים את זה. וגרמת לי כן.

מעניין אם נפגש עוד שוב. יש לנו המון במשותף. יש מעט אנשים בעולם שיש לי איתם הרבה במשותף.

אם כי נדמה לי שיש יחסית הרבה מתכנתים שכן.

אומרים שהמוח צריך להתרגל לנסח רצונות בשפות של מחשב. האמת שמעולם לא הרגשתי את זה. להפך. זאת הייתה הקלה, שפת אם נשכחת, נוח כמו המטבח בבית של סבתא.

בניגוד לכמעט כל דבר שעשיתי עד עכשיו, היחס בין מאמץ להשתפרות הוא דיי ישר. אין שם שומדבר מאולץ, אין כמעט איבוד אנרגיה בתהליך. זה נפלא. אני מתכנתת. ואולי טיפונת אוטיסיטית. זה רעיון שאני בוחנת לגבי בזמן האחרון ובנתיים נראה שמתאים. נראה לי שנשים אוטיסיטיות זה זן מוזר.

 

בכל אופן כבר הרבה יותר מדי מאוחר, ואני מרוצה מתוצאות הנסיון האבוד מראש לספר על שלושת השנים המשמעותיות  והעמוסות בחיי עד כה.

זה עוד דבר, אגב. נכון כשיוצאים עם מישהו שנה והוא בצבא וחוזר רק בספ"שים זה להכיר אותו כמו בנזוג שאתם רק חודש אחד ביחד, אבל כל הזמן מאוד אינטסנסיבי?

אז רמת הפעילות שלי בשלושת השנים האחרונות הייתה כפולה ויותר פר יום יחסית ללפני. מטיבציה עצומה, מסגרת מתאימה, ריטלין ואהבת החיים לעומת דיכאון, הבית של ההורים, הפרעת קשב טפילית ובית ספר. איזה הבדל בפרודקטיביות. מדהים.

 

כן כן, הסוף של הפוסט הזה. בדרך.

שמחה שהתיישבתי לכתוב,

כמו שמישהו הזכיר לי - אנחנו human beings ולא humen doings.

והייתי קצת קצת קצת יותר מדי Human doing בזמן האחרון.

 

לילה טוב

אוהבת

 

 

נ.ב דבר חשוב מאוד שקרה. אחרי שנים של הרגל (רציף) ואז התמכרות (יומיומי), אני לא מעשנת גראס יותר. לא התארגנתי כבר 2-3 שנים. כן יצא לי לעשן מחברים פעמים בודדות. כבר אין לי סמים משלי (חוץ מבוף חירום פיצי בן 34567 שנה ששם בשביל החרדה מהחוסר ושהוא גם בדיוק בגודל שלה. וריטלין). מזל טוב לי, אני שוב זוכרת דברים.

נכתב על ידי נׂגה , 17/8/2019 01:19  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של נׂגה ב-26/9/2019 18:20
 





29,678
הבלוג משוייך לקטגוריות: יצירתיות , גאווה , אומנות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לנׂגה אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על נׂגה ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ