לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

"אני מתכוונת להיות כזאת. אעמיד פנים שהחיים הם רק משחק שאותו יש לשחק בכשרון ובהגינות מירבית. אם אפסיד, אמשוך באפי ואצחק לי; וכך גם במקרה שאנצח."

כינוי:  The Superunknown

בת: 92





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


5/2009

וזה חוזר


וחוזר, לאותה ההרגשה.

עוד סופ"ש בבית בטענה ש"אני עייפה", עוד הפעם אני נפגעת ונעלבת בגלל דברים שאני בעצמי דחיתי.

עוד טלפון שלא מצלצל. 

ואני מוצאת את עצמי עומדת ומסתכלת מהחלון, על המכוניות והילדים שעוברים, מקנאה בהם על דברים קטנים שאין לי, ואולי מעולם לא היו.

מנסה לקרוא אך בוכה לתוך הכרית. אין לי למי להתקשר, איך לי כתף לבכות עליה. רק הכרית.

ושוב מופתעת מהעובדה שכשקצת קשה לי, וכואב לי, אני מיד בורחת לשם. "טוב, אז מעכשיו אני לא אוכלת". הבטחה סתמית מתוך קפריזות של רגע, או שהיא דווקא מקוננת בי הרבה זמן. כי זה, כמו תמיד, יפתור לי בוודאי את כל הבעיות. זו הנחמה שלי. ושוב, זה לא יקרה.

 

כמה זמן עבר, כמה מים זרמו מתחת לגשר, וכאילו כלום לא השתנה.

נכתב על ידי The Superunknown , 2/5/2009 00:53  
6 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



הבלוג משוייך לקטגוריות: נוער נוער נוער , מגיל 14 עד 18 , מתוסבכים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לThe Superunknown אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על The Superunknown ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ