לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

סימני חיים


כינוי: 

בן: 41





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


12/2004

home sweet home


 

כמו כל השתלשלות החוויות שלי בקנדה, גם את המפגש עם דוד (דוד, לא דיוויד. לא ישראלי- צרפתי.) וכריס ושתי בנותיהן ג'איה(6) והייזל(10) שבמעונם אני מתגורר כעת אני חב לזכות מזל, צירופי מקרים, והאופי הנפלא של הקנדים. האנשים ששכרתי מהם את הבקתה ורק ברגע האחרון הודעתי להם שאני אשאר גם בנובמבר מצאו כבר שוכר אחר שישכיר את הבקתה לכל החורף, הם שהודיעו לי על חברים שלהם שמחפשים מישהו שישמור להם על הבית בחינם למשך החודשיים הקרובים. הבית החדש היה בצידו השני של הנהר, לא במקום מרוחק כל כך מכל שאר אדם כמו הבקתה הקודמת.

  נפגשתי איתם רק שלוש פעמים לפני שהם נסעו. אחרי שהכרתי אותם, חלק בי רצה שהם לא יסעו. התרשמתי מהם כל כך, שרציתי רק להכיר אותם יותר. אבל בכל זאת, מדובר בבית בחינם, שבו הייתי אמור לגור במשך נובמבר, ושמישהו אחר יחליף אותי בדצמבר. יום לפני שהם עזבו כריס הודיעה לי שהבחור השני הודיע להם שבסוף הוא לא מעוניין לשמור על הבית, כך שאם מתחשק לי להישאר עד ינואר, אני מוזמן. ובכן, תביטו בתאריך, ותבינו מה החלטתי לבד.

כשהגעתי אליהם בפעם השניה כדי לעבור עם דוד על הדברים בבית שהייתי צריך לדעת, ומה קורה בגינה (למעשה אין גינה בחורף, הכל מתכסה בשלג, אבל עדיין, אין בית אחד בעמק ללא גינת ירק מפותחת), ואיפה הנקודות המרכזיות של צינור המים למקרה שהמים קופאים ומה לעשות במקרה כזה, הבחנתי בפסל לפני הבית.

פסל של בחורה עשוי חול שדוד עיצב יום לפני כן. הוא פסל שמפסל בחול ובקרח, והחליט להתאמן קצת לפני הנסיעה שלו להולנד לתחרות פסלים. שבוע לאחר מכן, כשנכנסתי אל הבית, ראשו של הפסל כבר נעלם, ומזג האוויר דאג ל'טפל' בו.

לפני שנפנה אל הבית עצמו ואני אערוך לכם סיור אמיתי, שימו לב לצידה הימני של התמונה. רואים את הביתן הקטן ליד הבית? נכון. זהו בית השימוש. אמנם קצת מטריד לצאת החוצה בשלג כדי לחרבן או להשתין, אבל אין כמו להביט על השלג נופל על העמק בזמן מדיטציה רקטלית. אה, ואפשר גם לעשן, מה שאי אפשר לעשות בתוך הבית. התמונה הזו צולמה כשרק הגעתי, לכן עוד אין שלג.

 

מעכשיו הפוסט הזה יוקדש להערצת האדריכלות של הבית. אגב, את הבית תכננו ובנו בני המשפחה עם עזרת השכנים. אני לא בטוח שזה ברור מהתמונה, אז אגלה לכם שהבית בנוי על מדרון. ומה שהם עשו, זה לבנות את הבית אל תוך ההר. דלת הכניסה היא המקום האחרון שבו הרצפה היא עדיין מחוץ לאדמה. משם והלאה, (כלומר, חצי מהסלון) בנוי בתוך האדמה. למה זה טוב? פשוט מאוד- בקיץ, האדמה קרירה יותר ומקררת את הבית. בחורף, אותו דבר רק הפוך- הבית מאבד פחות חום. גם התיקרה של הקומה הראשונה שהיא הסלון והמטבח מכוסה כולה אדמה וצמחים. קשה כאן לראות בגלל השלג, אבל אם תסתכלו טוב תוכלו להבחין בכמה גבעולים. (ואם תהיו טובים, אולי תצליחו לראות את הדרדסים) למה טובה גינה על הגג? בדיוק אותה סיבה- במקום לנסות ליצור חומרים יקרים שיבודדו את החום והקור, האדמה עושה את מה שעשתה במשך מיליוני שנים, והצמחים קולטים את חום השמש בקיץ בפוטוסינטזה שלהם. כולם מרוויחים. (גאוני, כבר אמרתי?)

כמו שאתם שמים לב, החלק שמחוץ לאדמה בנוי בחצי עיגול, ומורכב כולו מחלונות ענקיים שמכניסים פנימה כמה שיותר אור. אתה לא צריך לפתוח את החלון כדי להביט החוצה. אתה פשוט מסתכל לכיוון, ואתה רואה את כל מה שאתה צריך.

ועכשיו לצד השני של הבית- כלומר, לחלק שנמצא בתוך האדמה. את הצד הזה הרשתי לעצמי לצבוע  קצת בפוטושופ כדי שידמה יותר לצבעים האמיתיים שלו. כמו שאתם יכולים לתאר לעצכם, הבית כולו הוא לא ממש כחול, אלא הקירות הן בצבע בז' ועמודי העץ שבאמצעו ובין החלונות ובתקרה יש להם את הגוון הטבעי ה...נו...בז'י שלהם. אה, וגם הרצפה היא מעץ. אתם יודעים, קנדים. עץ לא חסר להם פה.

אגב, הקירות עצמם לא בנויים מעץ, אלא מתערובת של בטון וקש. כן. קש. הקש מתברר הוא מבודד מצויין, וזה חלק משיטות הבנייה האלטרנטיביות שהולכות עכשיו חזק.

עכשיו, יכול להיות ששמתם לב לפרט נוסף בעיצוב הפנים של הבית שהוא שונה ממה שאתם רגילים אליו. אני רק אגיד שאחד הדברים האהובים עלי ביותר הם אמבטיות ומקלחות שנמצאות באותו חלל המחייה ולא מוחבאות בחדר קטן וצפוף. לשם הפרטיות יש איזה וילון שאפשר להגיף ובכך להפריד את האמבטיה מחיי הבית. אבל די מהר הרגשתי כאן בנוח עם החתול והפסקנו להתבייש אחד מהשני.

הדבר השני שבטח שמתם לב אליו הוא הסולם שבצידו השמאלי של הסלון. עכשיו תחזרו את התמונה של הבית מבחוץ ותוכלו לדעת אל מה הסולם הזה מוביל. בדיוק. חדר השינה. כן. אמרתי חדר. ביחיד. כן. כתבתי שהם 4 נפשות. לא מזמן, כמו שהבנתי, ג'איה הבת הבכורה הודיעה להורים שלה שהיא כבר רוצה לישון במיטה משלה. אז לצד המיטה הענקית שממלאת כמעט את כל החדר הקטן (אין ארון בגדים. הבגדים נמצאים בארגזים מתחת למיטה.) יש עוד מיטה קטנה. איך הורים ישנים ביחד עם הילדים שלהם בלי האינטימיות הנדרשת? וואלה, לא יודע. זה עבד כך אלפי שנים מסתבר, כנראה שזה עדיין עובד. הילדות גם לא הולכות לבית הספר. הן לומדות בבית. חינוך אלטרנטיבי שכזה. אה, ואיך הן? הן מדהימות. והאמת, לו היה לי ילד, אין לי ספק שהייתי עושה עבודה טובה יותר אם הייתי משאיר אותו בבית ומלמד אותו הכל בעצמי מאשר אם הייתי שולח אותו לבית הספר הממלכתי.

בכל מקרה, תביטו בכל החלונות שבקומה השניה, ותבינו איך זה להתעורר בבוקר בחדר השינה הזה. התמונה שצילמתי מהמיטה יצאה גרוע, כך שתצטרכו לאמץ את הדמיון שלכם, אבל כך זה בערך:

למקרה שזה לא ברור: הכתם השחור הגדול בתוך החלון מאחורי העצים הוא ההר שממול. הכתם השחור בתחתית התמונה הוא הרגל שלי.

אז כאן אני גר בחודש וחצי האחרון. עוד 9 ימים אני עוזב את הבית המדהים הזה ועובר לואנקובר לקראת הטיסה חזרה. אני רק מקווה שירד הרבה שלג בימים הקרובים, כי ביומיים האחרונים פתאום היתה שמש שהפכה את כל השלג לקרח, והשכנים בחווה ליד הבטיחו לי שילמדו אותי לעשות סקי...

נכתב על ידי , 14/12/2004 07:32  
38 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



41,698
הבלוג משוייך לקטגוריות: 20 פלוס , יצירתיות , צילום
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לבנו של האין אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על בנו של האין ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ