לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

סימני חיים


כינוי: 

בן: 41





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


12/2004

טרמפ עם ולאד.


 

ולאד אסף אותי אל מכוניתו כשההרים סביב הכפר כבר הפכו לצלליות שחורות על רקע השמיים המחשיכים והקור החל לחדור דרך המעיל שלי.

 - אני לא נוסע רחוק, הוא מילמל כשנכנסתי אל המכונית הישנה והנחתי על ברכי את שקית המכולת שהכילה את כיכר הלחם והטבק שקניתי קודם לכן וסגרתי את הדלת.

 - אני צריך רק לperry's road, עניתי לדמות הקטנה מאחורי ההגה שבקושי ראיתי את תווי פניה בחשיכה, והתחלנו לנסוע.

כמו ברוב המכוניות שיצא לי לתפוס בהן טרמפים בעמק ובקנדה בכלל, גם השמשה הקידמית של זו היתה סדוקה. אבן או גוש קרח שעפו ממשאית שנסעה לפניה כנראה. הדבר הראשון שהבחנתי בו היתה מדבקה של סמל גיאומטרי בחלקה התחתון של השמשה. שאלתי אותו לפשרו.

- אה זה, את זה שם הבחור שקניתי ממנו את האוטו. זה סמל גיאומטרי או על-גיאומטרי. הוא התעסק בגיאומטריה קדושה. אתה רואה שזה הכל עיגולים שמתחברים זה לזה? קוראים לזה פרח החיים.

   הבטתי בסמל ונזכרתי שראיתי אותו בסרט תיעודי שאנשים בעמק הביאו לי על מעגלי חיטה. הסרט טען שהם נוצרו בידי חייזרים והם השתמשו במיני צורות של גיאומטריה מורכבת כדי להעביר מסרים.

 

 - אבל אתה יודע, זה רק סמל. הדמות מאחורי ההגה הוסיפה בקול ששילב עליצות ועייפות, ובמבטא שלא הצלחתי לרדת לעומקו.

- חלק ניכר מהחיים שלנו הם סמלים, השבתי, בכלל, אפשר לומר שאנחנו יצורים סימבולים, או החיה הסימבולית היחידה. מהי שפה אם לא אוסף של סמלים?

האיש הזקן הנהן .

- כן, יש לזה משמעויות, שכנראה באות מלפני נצח. דברים שמעבר לטלפטיה, או לעל-טלפטיה. אני לא מדבר על מונחי זמן אנושיים. מהם כבר שנים לעומת אורך הקיום של הנשמה שהיא עתיקה הרבה יותר? זה קשור לייעוד שלנו, למה שאנחנו אמורים להתפתח אליו.

  המשכתי להאזין לו. הקול שלו היה חלש והייתי צריך לרכז את תשומת ליבי בשביל להקשיב. הוא דיבר על המונחים האלה לא בהתלהבות קנאית דתית, אלא ברוגע, כמי שהמהות המיסטית של החיים היא יסוד בסיסי בהשקפת העולם  והיא כבר דבר ישן ומובן מאליו ולא דבר מה שיש להטיף ולשכנע אחרים בצדקתו. בחשכה הצלחתי רק להבחין בשפם לבן ובזיפי זקן לבנים ארוכים על פניו.

 

- במזרח התיכון גילו כתובות שתירגמו אותם, לא לאחרונה, אלא בשנות השלושים או משהו כזה ומספרים שם על מי שיצר את בני האדם. יש כאלה שקוראים להם אלוהים, והם יצרו את בני האדם ממש כמו שאנחנו היום משבטים חיות.

- אתה יודע איפה במזרח התיכון? שאלתי אותו אבל כבר ראיתי שהוא מאט לצד הצומת בה ביקשתי לרדת.

תיארתי לעצמי שהוא מדבר על כת האיסיים ועל מגילות קומרן (קאמרון? איך קוראים להן בכלל?) שגיליתי לאחרונה שתרגומים שלהם הם חומר קריאה פופולרי למדי בעמק.

 

המכונית עצרה בצד הכביש ופתחתי את הדלת. האור הפנימי נדלק וראיתי את פניו לראשונה. הוא היה איש קטן בשנות החמישים או השישים שלו, ועל ראשו היתה מין כיפה סרוגה גדולה שהכיפה את כל ראשו.

הודתי לו ואמרתי לו את שמי כשהושטתי את ידי ללחיצה.

- ולאד, הוא ענה לי במבטא שלו שהזכיר לי מבטא אירופאי-יידישי, אבל לא היה בדיוק זה. - מאיפה אתה?

- ישראל, עניתי, בגלל זה שאלתי איפה במזרח התיכון מצאו את הכתובות האלה שסיפרת עליהן.

ולאד חייך. - בגילגול הקודם הייתי 'חסיד'. תלמיד של רב בואנקובר. אני עדיין קופץ לשם מידי פעם.

חייכתי והודתי לו שוב, ויצאתי מהמכונית. אחרי שהוא נסע ושמתי את הפנס על כובע הצמר שלי והתחלתי ללכת בדרך הצדדית אל הבית, קצת התביישתי בכך שהדבר היחיד שהשם 'ולאד' הזכיר לי היה דראקולה.

 

 



נכתב על ידי , 12/12/2004 04:16  
28 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



41,698
הבלוג משוייך לקטגוריות: 20 פלוס , יצירתיות , צילום
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לבנו של האין אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על בנו של האין ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ