לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 

אישית לוחצת


כינוי:  נטע ד

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
10/2006

ציפור הנפש - ראיון עם מפתח סולסיק, ניר ארבל


בזמן האחרון נעדרתי מהרשת (וכתוצאה מכך גם מהבלוג) מאלף ואחת סיבות פיזיות ונפשיות. אבל היום הזכירה לי חברתי ש' את אותו מוסף אינטרנט ומחשבים שערכתי ל"העיר" לפני כשנה וחצי ומעולם לא ראה אור. פשפוש מהיר בתיקיות עבר העלה לפחות כתבה אחת שראוי שתהיה נגישה למגגלים - ראיון מקיף ראשון בעברית שערך שחר כסלו עם ניר ארבל, האיש שמאחורי תוכנת שיתוף הקבצים סולסיק. זה ארוך מדי לפורמט של בלוג, אבל מאחר ומדובר, לפחות פורמלית, ברכוש של "העיר", לא בריא להעלות את זה לשום אתר אחר. לטובת קצרי הרוח והזמן מירקרתי פסקאות מפתח.

 

 ניר ארבל. להפיץ קצת אושר (הצילום באדיבות המצולם) 

 

חובבי מוזיקה בכל העולם מהללים את סולסיק, רשת שיתוף קבצים ייחודית ואינטימית שיצר ניר ארבל. ממקום מושבו בסן פרנסיסקו מספר המפתח (קצת) על העבודה בנאפסטר המיתולוגית, הסלידה מאליטיזם, האהבה לדאנס אינטליגנטי והקהילה האיכותית של משתמשי התוכנה. הוא מאמין שרשתות שיתוף הקבצים ישנו את העולם  

 

 

מאת שחר כסלו, מאי 2005

 

אומרים שאימיול מהירה יותר, שטורנט זה העתיד. אבל בשבילי ובשביל חוג מכרי התוכנה עם הלוגו המכוער של הציפור והשם המרתיע היא בית חם. את כל צרכי המוזיקליים ממלאת סולסיק, רשת שיתוף הקבצים שהגה ניר ארבל, ישראלי לשעבר שמתגורר עכשיו בסן פרנסיסקו.

 

"נולדתי ב-1976 בצפת לאמא ממוצא מרוקאי ואבא ממוצא תימני", הוא מעדכן מהניכר באמצעות המסנג'ר. "את עיקר ילדותי עברתי באילת, אבל אחרי גיל עשר התחלנו לנדוד בין ערים שונות ברחבי הארץ – תל אביב, רמת גן, כפר סבא, פרדס חנה, ושוב תל אביב, הפעם לבד. באותן שנים נישואי הורי הידרדרו לגירושים מכוערים וטראומטיים ואני מצאתי בית חם במחלת נפש מפותחת יחסית. מכל הערים הללו, תל אביב היא היחידה שנהניתי לגור בה.

  

"נסעתי לארצות הברית כשהייתי בן 23 במרדף אחר בחורונת חתיכונת, רוז, איתה הקמתי מאוחר יותר את סולסיק. אנחנו כבר לא בני זוג למרות שנשארו חברים טובים ואנחנו מנהלים יחד את החברה. אני אחראי על הפיתוח והיא מתעסקת בתמיכה טכנית ובניהול הלייבל שלנו, Soulseek Records".

 

אז איך החיים כמְפתח-כוכב?

"הרגעים הקרובים ביותר לתהילה היו כמה חודשי העבודה בנאפסטר, באותו משרדון-תאון עם שון פאנינג, ילד הפלא בן ה-19 שייסד את החברה. באותם ימים רוז הכירה את מטאליקה והעולם היה מופלא".

 

והעבודה בסולסיק?

"אין לי ממש עבודה. אני הולך באופן קבוע לבית קפה דחוס, מחניק וא-סוציאלי בסן פרנסיסקו, יושב ובוהה בקוד של סולסיק ובעוברים והשבים, מחכה לרעיונות. במשך תקופה ארוכה הרעיונות מיאנו להגיע, ורק בזמן האחרון ממש קיבלתי זריקת אנרגיה חדשה".

 

איך הגיעה התוכנה לעולם?

"טיפה לפני שעברתי לסן פרנסיסקו היכתה בי תוכנית מעורפלת לפתח תוכנת הכרויות גלובלית, לא כזו שתכוון לשידוכים, אלא מקום בו יוכלו אנשים למצוא חברים בעלי תחומי עניין דומים ומאפיינים תואמים. השם שבחרתי לתוכנה היה 'סולסיק', חיפוש נפש/נשמה. הרעיון לבנות את סולסיק כתוכנה לשיתוף קבצים עלה בזמן שעבדתי בנאפסטר. בחודש האחרון שלי בנאפסטר התברר לי שאני לא ממש מוצא את עצמי שם ותכננתי להתפטר.

  

"באותם ימים הייתי מכור לתת ז'אנר במוזיקה אלקטרונית ששמו Intelligent Dance Music, או IDM, שבו הפוקוס הוא לא על מלודיה או זרימה, אלא על המורכבות ואי הרציפות של מקצבים, סאונדים וטקסטורות, על ניסיון לשלב כל מיני צקצוקים ורעשים לקטעים מוזיקליים ברורים. שמות בולטים בז'אנר, למי שמתעניין, הם אפקס טווינס, בורדס אוף קנדה, פלייד וכל דבר שיוצא מהלייבל warp, למרות שזה לייבל שמביני עניין מחשיבים כמיינסטרים. זה רק מוכיח שכל ז'אנר יצירתי יכול לייצר מיינסטרים, לא משנה כמה הוא בלתי שגרתי ביחס לכל דבר אחר. יש אמני IDM בלייבלים קטנים שהולכים הרבה יותר רחוק ממה ששומעים ב~warp במונחים של מורכבות וחדשנות".

 

בוא נחזיר את השיחה למסלול.

"טוב, אז הייתי בטירוף IDM והז'אנר, באותם ימים, זכה למעט מאוד חשיפה. היה קשה מאוד למצוא את המוזיקה. בחודשים הספורים שבין נאפסטר לעבודה הבאה שלי פיתחתי את הרעיון לתוכנת החלפת קבצים. לא ידעתי בדיוק מה אני רוצה אבל ידעתי שיש מלא מה לשפר במערכות הקיימות. ארגנתי שרת קטן על המחשב הביתי ושלחתי לקבוצת דיון בנושא IDM הזמנה להשתמש בסולסיק כדי להחליף קבצי מוזיקה. הצמא הגדול לז'אנר והקושי למצוא אותו באינטרנט הוביל נחיל של יותר מעשרה אנשים להירשם ביום למחרת.

 

"לצערי, הפופולריות של התוכנה דהתה די מהר ועשרת המשתתפים המקוריים ברחו בגלל צרות טכניות וגועל נפש כללי. אחרי המון שינויים ושיפורים לתוכנה וניסיונות אומללים לפרסם אותה בכל מיני אתרי צ'ט, וגם הודות למיילינג ליסט שהצלחנו לבנות, הגענו לבסיס יציב של משהו כמו 50 משתמשים. אחרי מותה בטרם עת של רשת שיתוף הקבצים המפוארת Audio-Galaxy מצאנו עצמנו גדולים יותר ממה שציפינו להיות אי פעם. מאגר המשתמשים שלנו כיום נע סביב ה~1.3 מיליון, אבל המספר משתנה תדיר".

 

אוהבים לא לשנוא

 

איך הצלחתם במקום שאחרים נכשלו? עם לוגו קצת מכוער, ממשק הכי ישיר, דזיין אולדסקול וטכנולוגיה קצת מפגרת,  איך הפכה סולסיק לאחת התוכנות החמות בעיר?

 "מי שמסתכל מקרוב על תוכנות שיתוף הקבצים מגלה מלא דברים מעצבנים. כמה דברים איומים שהתחילו בנאפסטר הפכו לסטנדרטים, כמו למשל הממשק המכוער, ההורדות שלא מסתיימות, העדכונים שמקלקלים את התוכנה במקום לשפר. סולסיק זה ניסיון להתגבר על כמה מהבעיות הבסיסיות שיש בתוכנות האלה. פרזנטציה ויזואלית מעולם לא הייתה העניין בתוכנות האלה. הנחת היד על קובצי MP3 היא העניין.

 

"הורדות ממקורות מרובים (multisourced), בהן הקובץ יורד במקביל וברוטציה מכמה מוקדים שונים, הן בהחלט פתרון טכני סביר, אבל לטווח הרחוק הן מחסלות את ההיבט הקהילתי. הצורך להיות תלוי במשתמש אחד ספציפי כדי להשיג את האלבום שחיפשת אולי לא נשמע כמו יעילות של עידן האינטרנט, אבל לפחות זה שומר על היחס האישי. אם הרגזת מישהו בקאזה איבדת סורס, זה לא כל כך משנה לך כי יש עוד אלפים. הרגזת מישהו בסולסיק והקובץ אבוד: הכל תלוי ביחסים בינאישיים.

 

"תוכנה קטנה שמבוססת על מפתח אחד יכולה גם להרשות לעצמה לא להסתבך בצרות כלכליות ולא להתחיל להכניס פרסומות ותוכנות ריגול קטנות, שזו ברכה כי אנחנו אוהבים לא לשנוא את סולסיק.

 

"חוצמזה, יש כמה דברים שמייחדים את סולסיק מרשתות שיתוף קבצים אחרות: רוב האנשים לא יודעים שהמערכת של סולסיק מבוזרת (decentralized) במידה רבה. פיתחנו דרך לארגן את המשתמשים ברשת היררכית ודינמית כך שכל חיפוש יגיע לכ-90-80 אחוז ממשתמשי סולסיק. השיפור אינו רק כמותי: אם אתה מחפש משהו נדיר, ואם למישהו בסולסיק יש אותו, סביר להניח שתדע על זה מייד.

 

"זו דוגמה למשהו שסולסיק עושה שונה ממערכות החלפת קבצים ריכוזיות. בנאפסטר, למשל, פשוט שמרו רקורד של כל הקבצים המשותפים על השרת המרכזי. זה הגביל את מספר המתחברים בו זמנית למשהו כמו עשרת-אלפים. כיוון שהרבה יותר משתמשים התדפקו בו זמנית על דלתות הרשת, בנאפסטר מצאו את עצמם מתחזקים 200 שרתים יקרים, והמחיר של אלה התגמד לעומת עלות רוחב הפס, שהגיע למאות אלפי דולרים בחודש. הרשת של סולסיק, שרת אחד לא חזק במיוחד, מסוגלת להחזיק 150 אלף משתמשים בו זמנית, ועל כך אנו מודים למערך הפצת הקבצים הדינאמי".

  

לאן פניה של סולסיק?

"אנחנו לא בטוחים לאן אנחנו הולכים. הרבה מהעבודה היום מרוכזת בשיפור פונקציות קיימות בתוכנה, כמו שיפור החיפוש הבסיסי. אני מתכנן לעבוד בעתיד גם על עניין העברת הקבצים. הוורסיה הראשונה של מה שאני מכנה upload return system כבר מוכנה ואני מתעתד להעלות אותה לגרסה הניסיונית הבאה של סולסיק בקרוב. המערכת הזו מכינה מאגר מיוחד של קבצים שחלקים ממנו מועלים אוטומטית למשתמש שהורדת ממנו קבצים.

"זו דרך בשבילך להחזיר טובה אוטומטית ללא מאמץ, ובהנחה שהמוזיקה שאתה שם במערכת היא מוזיקה שאתה באמת אוהב, להפיץ קצת אושר. לאחרונה גם שכרנו מתכנת נוסף, אמריקאי שגר ביפן, ואולי הוא יעבוד על מתיחת פנים גרפית לתוכנה. אבל אולי גם לא, אני לא מבטיח כלום.

 

"באשר לעתיד הרחוק מעט יותר, נדמה לי שהצעד ההגיוני הוא להרחיב משרת ראשי אחד לכמה שרתים שונים המיועדים לסוגים שונים של מוזיקה. השרת המרכזי מאוכלס מדי היום, וכל קבוצה סגורה של שני אחוז לא מתעניינת ב~98 הנותרים. זה גם מהלך שיחזק את תחושת הקהילה של סולסיק".

 

מה הופך את סולסיק לקהילה?

"יש כמה מרכיבים שמחזקים את הקהילתיות של סולסיק. קודם כל, התוכנה נולדה במחתרת ואחר כך גם גדלה שם. מאגר המשתמשים הקיים מחנך, באופן לא ישיר, את המשתמשים החדשים לערכי הקהילה הקטנה והמקורית המחויבת להגינות – אין מקום לחזירים בסולסיק – ולחיפוש אמיתי אחר מוזיקה מעניינת. החדרים (rooms) הם לא הישויות החלשות שאנחנו מכירים מרשתות שיתוף קבצים אחרות, ולו רק בזכות פונקציית החיפוש החדרי, בה מחפשים קבצים רק בקרב יושבי החדר אבל בצורה יסודית יותר בהרבה מאשר בפונקציית החיפוש הכללית.

 

"יש גם את מערכת ההמלצות, שאני יודע שלא כולם אוהבים, אבל זו בכל זאת דרך טובה למצוא משתמשים באותו גרוב. משתתפים פשוט מכינים רשימה של האמנים או האלבומים החביבים עליהם, ומערכת ההמלצות בנויה על הפרינציפ לפיו כל דבר שרשמת כאהוב מקושר לכל דבר אחר שרשמת כאהוב, פשוט בגלל שאתה אוהב את שניהם. אם עוד מישהו רשם את שניהם כאהובים הקשר ביניהם מתחזק: ככה עובד הדירוג. הפונקציות האלה ייחודיות לסולסיק, ותורמות לתפקוד התוכנה כקהילה, קצת כמו תוכנת ההיכרויות המקורית שרציתי לבנות".

 

Keep it Small

 

למה סולסיק לא פתוחה לשיפורים של משתמשים? למה אתה לא פותח את הקוד?

"אליטיזם. זה מה שקורה כשפותחים קהילה מבוססת רשת ל-Plug-Ins: חבורה של ילדים מאוד מוכשרים ממציאים כל מיני תוספות מופלאות שבאמת משפרות את התוכנה פי מאה, וחבורה אחרת של ילדים מארגנת את השיפורים בהקבצים של פונקציות הכי מועילות שניתנים להתקנה במשהו כמו חמש לחיצות עכבר. הטמבל שמוריד ומתקין את ההקבץ מקבל את הרושם שהוא היחיד שמבריק מספיק כדי ללחוץ את חמש לחיצות העכבר, ותחושה של עליונות מזדחלת למוחו. זה הסוד הקטן והמלוכלך של ההתאמה האישית (customization): מה שהם מוכרים זו התחושה של להיות טוב יותר מכל אחד אחר, וכולם קונים. אליטיזם".

 

אני לא בטוח שאני מבין על מה אתה מדבר. במבט לאחור, לא היית עושה משהו אחרת?

"לא. זה לא שאני חושב שסולסיק זו התוכנה האידיאלית, אבל זה הכי טוב שיכולתי לעשות. קשה לדמיין ששרשרת ארוכה, בלתי נגמרת של החלטות קטנטנות יכולה להתחבר למשהו אמיתי, משהו גדול. אבל כשזה קורה אתה יודע שיש אלוהים. כמה שזה נשמע חבוט, זה שהיה לי דבר אחד בחיים שעבד בזמן שכל השאר היה חרא זו התערבות אלוהית סוג א'. קראתי לסולסיק בשמה מהסיבה הכי ברורה מאליה: היא עזרה לי למצוא את הנשמה".

 

 

הלוגו של סולסיק. קידמה אף פעם לא הגיעה מלמעלה

 

ואם סולסיק תמות?

"אין סיבה שהיא תמות. יכול להיות שנחליט שהתעייפנו, שנמאס לנו, ונסגור את הרשת, אבל זה מאוד לא סביר. אני מקווה שנוכל להרחיב אותה למשהו משמעותי יותר, אבל גם אם היא תישאר כמו שהיא עכשיו לא אראה בה כישלון".

 

מה האידיאולוגיה של סולסיק?

"אם יש אידיאולוגיה היא כנראה 'keep it small'. פנטזיות אוננות ראשוניות של השתלטות על העולם הוחלפו די מהר בגישה פרקטית. בתחום שיתוף הקבצים הצלחה גדולה מיתרגמת מהר לכישלון צורב בגלל בעלי הזכויות הזועמים. דבר אחד שעשינו טוב מלכתחילה היה להתרכז בחומרים נדירים ואזוטריים יותר, שהכוחות התובעים לא ממש טרודים בהם. סולסיק מושכת קהל מסוים, מי שצריך אותה משתמש בה. אנחנו לא סוגרים את הדלת בפני אף אחד אבל גם אין סיבה לנסות לתפוח בגודל ולמשוך את הקהל הלא נכון. חברות ההפצה תמיד ירדפו את הקהלים הגדולים.

 

"האמת היא שבסולסיק כמעט שאין שני קבצים זהים ברמה הבינארית. גרסאות שונות לאותו שיר הן לא אותו הקובץ. מקור נוסף לקובץ הספציפי שאתה מחפש בסולסיק הוא עניין נדיר שאין לסמוך עליו. מקור שלישי ורביעי מופיע רק בימי חג. זה לא סרטון הפורנו החדש שכולם מחפשים. אלה קבצים אישיים.

 

"רשתות החלפת הקבצים יכולות לשנות, וכבר משנות, את העולם. הן אמנם נמצאות עכשיו בגלות. החוק האמריקאי לא מוכן לקבל את הקידמה הטבעית שתוכנות השיתוף מייצגות, קידמה שאינה מכת מוות לאף אחד, אלא פשוט דורשת את המערכת להתאים עצמה אליה. מערכת החוק האמריקאית פשוט אינה בוגרת מספיק עדיין. כאן התרבות זורמת מלמעלה למטה, מבעלי הכוח לחסרי הכוח. שום דבר לא מטפטף למטה אלא אם כן נוטרל קודם לכן מ'רעלים'.

 

"אבל בהיסטוריה האנושית קידמה אף פעם לא הגיעה מלמעלה. שינוי אמיתי תמיד מגיע מתחת לאדמה, מהמחתרת, מחוויות אישיות ולא ממלכתיות. אנשים מתחילים להבין שרק החוויות הבלתי אמצעיות שלהם מייצרות קיום ראוי לשמו, אז הם הולכים וקוראים ספרים שאף אחד לא חשב שהם יקראו ושומעים מוזיקה שאף אחד לא חשב שהם ישמעו ומתחילים לחשוב על עצמם באופן שונה לחלוטין מכל מה שדחפו להם למוח. רק מכאן יכול לנבוע שינוי אמיתי". #

נכתב על ידי נטע ד , 24/10/2006 22:02   בקטגוריות תרבות דיגיטלית  
32 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של צביקה ב-3/12/2009 10:56



47,770
הבלוג משוייך לקטגוריות: אינטרנט , ביקורת בלוגים , 30 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לנטע ד אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על נטע ד ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2018 © נענע 10 בע"מ