ראש הממשלה העתידי של מדינת ישראל גאה להציג:

ברכות למשפחת ורטהיימר על מכירת ישקר.

עסקה זו, שמסתמנת כגדולה ביותר במשק הישראלי, תכניס לקופת המדינה מיליארד שקלים.

אני מברך את אופן ההתנהלות של סטף ורטהיימר, שלא יתחמק מתשלום המס כמתחייב בחוק.

התנהלותו לאורך השנים של סטף, תוך מילוי חובותיו למדינה כחלק מניהול עסקיו, ללא כל ניסיון לחמוק מכך, היא אות ומופת הראוי לחיקוי עבור שאר בעלי העסקים בישראל והטייקונים הראשיים.

שבת שלום.

אזרחי ישראל,

בתחילת השבוע הטילה ההסתדרות איום להשבית את נמל התעופה בן גוריון, כחלק מהתנגדותה לאופן שבו החליטה הממשלה לאשר את הסכם "שמיים פתוחים". לבסוף, הסכימה הממשלה שהמדינה תממן 98% מעלויות האבטחה של חברות התעופה הישראליות.

איומי השביתה האלה, ואיומיו של יו"ר ההסתדרות, עופר עיני, להשבית את המשק כמחאה על הגזרות הכלכליות הקשות שמוביל שר האוצר, יאיר לפיד, מחזירה לחיים את הדיון עד כמה לגיטימי להשתמש בכלי השביתה במגזר הציבורי ובשאלת השאלות – מתי צריך להשתמש בכלי הזה.

אני מסכים עם קביעה אחת: השבתה כללית במשק או השבתה של נמל תעופה או נמל ים או כל דבר שהוא משמעותי לתפקוד היומיומי של המדינה ואזרחיה, צריך להיות הצעד האחרון בהחלט לאחר שקצו כל הניסיונות להימנע מכך.

אך יחד עם זאת, ההצעה של משרד האוצר כחלק מחוק ההסדרים לשנת 2013 שבתוכו כלול חוק שיאסור השבתה במשק הוא מהלך קיצוני, אנטי דמוקרטי המהווה סכנה ממשית לעובדי המגזר הציבורי ולאזרחי ישראל כולם.

הזכות לשבות היא זכות אלמנטרית בסיסית במשטר דמוקרטי. תפקידה של הממשלה הוא להתמודד מול איום כזה, כפי שכל ממשלה בעולם עושה. לעובדים, השביתה היא הכלי המשמעותי ביותר להכריח את הגורמים המנהלים ממעל, לשמוע את טענותיהם ולבחון דרכיי פתרון. מה יקרה ביום שבו אסור יהיה לשבות במדינת ישראל? נראה כאן פוליטיקאים שמקבלים החלטות, שלא ברור אם מתוך תחושת שליחות אידיאולוגית או מתוך אינטרס אישי צר ופסול, ורומסים את האזרחים והעובדים בלי כל התחשבות. כאן זו לא דיקטטורה יאיר, כאן זו דמוקרטיה!

בדמוקרטיה מותר לשבות. בדמוקרטיה זו זכות לקרוא קריאות ביניים במליאת הפרלמנט, כמו שנהוג בכל פרלמנט במדינה דמוקרטית בעולם. מדוע הודיע יאיר לפיד לאנשי מפלגתו שלאור קריאות הביניים בנאומו האחרון בכנסת, הוא יותר לא יישא נאומים בכנסת ישראל אלא יישא אותם בכל מיני כנסים פרטיים? האם שר האוצר לא מבין את מהות הדמוקרטיה? כנראה שמבין בחינות הבגרות הרבות שהחמיץ, גם את זו שבמקצוע האזרחות לא עשה.

זו הדמוקרטיה שהביאה לך יאיר, 19 מנדטים. זו הדמוקרטיה שבאמצעותה אתה תעביר כל מיני הצעות חוק בהצבעה במליאת הכנסת. אבל זו גם הדמוקרטיה, שתדאג להוציא את האוויר מהבלון הנפוח שלך, בסיבוב הבא. מי שלא מכבד את הדמוקרטיה, אין שום הצדקה שהיא תיתן לו מקום של כבוד בקירבתה.

אני מאוד מקווה, שמשבוע לשבוע בוחרי 'יש עתיד' מבינים לאיזה פח נפלו כשהתפתו להאמין למוטו של 'פוליטיקה חדשה' במערכת הבחירות שהוביל יאיר לפיד. מיום ליום אנו רואים שזו לא פוליטיקה חדשה – זו 'פוליטיקה רעה ומסוכנת'.

אתמול צפיתי בקולנוע בסרט "הקריאה" בכיכובה של האלי ברי.

הסרט מספר על מוקדנית מוקד חירום מנוסה, שבגלל טעות אחת בשיקול הדעת שלה בעת תפעול קריאת חירום, נרצחת ילדה.

מכאן מתפתחת העלילה בצל המשבר הרגשי שחווה המוקדנית (האלי ברי) כשברקע, רוצח סדרתי מסתובב ברחבי לוס אנג'לס ותוקף שנית.

הסרט מביא את ההתמודדות המשטרתית בשעת חירום עם עבירה מנקודת המבט של מוקד החירום ולאו דווקא מהשוטרים בשטח, כמו בכל סרט מתח.

האלי ברי בתצוגת משחק מצוינת. העלילה של הסרט לא משעממת לרגע, והסרט אפילו זוכה לסוף בלתי צפוי.

בהחלט סרט מומלץ, ואחד הטובים שראיתי השנה.

ציון: 5 מתוך 5 בסולם הלייבו.