לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

ראש הממשלה העתידי של מדינת ישראל גאה להציג:

הקבינט של לייבו : כאן נאמרים הדברים החשובים באמת!

כינוי:  ה. לייבו

בן: 25

תמונה



מצב רוח כרגע:

פרטים נוספים:  אודות הבלוג


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
קטעים בקטגוריה: ֳ±ֳ¡ֳ©ֳ¡ֳ₪. לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

נאום הלייבו: פסח 2014


אזרחי ישראל,

 

בשבועות האחרונים אנו עוסקים רבות בשאלה האם המשא-ומתן מול הפלסטינים יימשך או שמא הגענו למבוי סתום. אני חושב שברור לכל מי שחפץ בשינוי המציאות, כי האינטרס להמשך התהליך המדיני צריך להיות קיים בקרב שני הצדדים. אכן, ישראל ביצעה ויתורים כואבים. שחררנו מרצחים מן הכלא וכאבן של המשפחות השכולות הוא כאב נורא וליבנו עימן.

 

אך תהליך השלום הגובה מחיר יקר וכואב, הוא תהליך חשוב שנועד להבטיח את בטחונה של ישראל ולהסדיר, למען הדורות הבאים, את אורח החיים במדינת ישראל הריבונית, החזקה והמשגשגת. אם נתבקש להילחם על ביטחוננו, נעשה זאת. אך כל עוד יש סיכוי לשלום, נילחם למצות אותו.

 

אין יותר סמלי מכך שערב חג החירות, אנו עוסקים בשחרורו של יונתן פולארד מהכלא האמריקאי. קרוב ל-30 שנה שיונתן נמק בכלא, ואנו כאן במדינת היהודים, לא שוכחים אותו גם השנה ומאחלים ליום שבו יוכל לחוש שוב חירות מהי ולחזור אל חיק משפחתו. שחרורו של פולארד הוא לא עניין ימני או שמאלני, הוא עניין יהודי וישראלי.

 

חג הפסח גם השנה הוציא את משפחות ישראל אל מרכזי הקניות כדי לרכוש את המצרכים לחג כדי להעמיס את שולחן הסדר בכל טוב. ממצאי דו"ח העוני שפורסמו לפני כשבוע משקפים מציאות כואבת וקשה, כזו שקיימת לא רק ערב החג, אלא בכל ימות השנה. מציאות של הישרדות יומיומית של משפחות רבות מדי, במדינת ישראל של 2014. משפחות בהן ילדים הולכים לישון רעבים בלילה, משפחות שאינן עומדות בנטל המיסים.  מציאות קלוקלת בה זוג הורים עובדים ועדיין לא מצליחים לסיים את החודש ולמלא עבורם ועבור ילדיהם את שולחן החג במרב המאכלים ונזקקים גם הם, לסיוע עמותות פרטיות שיאפשרו להם לחוג את החג כמו כל עם ישראל.

 

הממשלה לא יכולה להתגאות בהשתייכותה של ישראל לארגון ה-OECD כל עוד העוני ממשיך להתפשט ברחבי המדינה כמגיפה, ללא פתרון באופק. המדינה נכשלת בטיפול באזרחים, אם היא מסתמכת על עמותות צדקה פרטיות ולא מעניקה בעצמה את הסעד הדרוש. יש לנו מחויבות, ערכית ולא רק כלכלית, לעצור את העוני, לצמצם את הפערים החברתיים, לעשות את החיים בישראל טובים יותר, קלים יותר. אוי לנו אם ענף הייצוא הגדול ביותר יהיה של צעירי ארצנו.

 

כדי לנצח במלחמה הזו נדרשת הירתמות של כלל הציבור. לא די בקיטורים, לא די בלחיצת LIKE ברשתות חברתיות, לא די להיות עצבניים, כועסים ומרירים. אך ורק מעורבות חברתית ופוליטית, היא זו שתביא את שינוי המצב הקיים. ככל שהציבור יהיה פעלתן יותר, כך דברים יזוזו מהר יותר. ציבור אדיש הוא כזה שמזמין עליו עוולות. תהיו מעורבים יותר, תחתרו לחירות של העידן המודרני – החירות הכלכלית.

 

העוני נמצא בכל מקום. השבוע כאשר הגעתי לפתח ביתי, ראיתי את אחת השכנות שאני מכיר, או חשבתי שאני מכיר, יוצאת מפתח הבניין עם שקית בידה. תוך שניות ספורות היא כבר מילאה את השקית בפחיות משומשות מתוך פח האשפה של דוכן השווארמה הסמוך לבניין. אותה שכנה עובדת שנים ארוכות, גם בעלה עובד, ילדיה כבר לא גרים בבית. משפחה ישראלית ממוצעת. היה זה תזכורת כי העוני אינו מצוי רק בדו"חות מבקר המדינה או במדדים שונים, הוא מצוי גם בסביבה שבה אנו חיים.

 

אזרחי ישראל,

 

חג הפסח אותו אנו מציינים כמדי שנה, מביא עימו את בשורת האביב. סמל לפריחה המלווה בתחושת אנרגיה מתחדשת, רעננות הקיימת באוויר, פרק חדש שמתחיל. כל אלה מסמלים את הטוב והיפה, אך כדי לממש אותם צריך לעשות מעשה. צריכים לשאוף גבוה, להשקיע מאמץ, לא לוותר כשקשה, ללמוד מלקחי העבר ולסמן לעצמנו את המטרות אליהן נחתור בהמשך הדרך.

 

חג אביב שמח ישראל! 

נכתב על ידי ה. לייבו , 12/4/2014 11:24   בקטגוריות מחיי היומיום, מדיני-חוץ, סביבה, ביקורת, אקטואליה, סיפרותי, שחרור קיטור, פסימי, אופטימי  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



נאום הלייבו: יום האישה הבינלאומי 2014


אזרחי ישראל,

 

בעולם בו אנו חיים טבע האדם נוטה לשפוט את האחר על פי השוני שלו. ההוא כהה עור, ההיא רחבת מותניים, האחר מדבר עם מבטא מוזר. כן, גם בשנת 2014 יש השופטים נשים בשל היותן נשים ומפחיתים מערכן.

 

יום האישה הבינלאומי הוא יום חשוב המעורר את המודעות בחברה נגד הדרת נשים ונגד הפליית נשים. בעולם שבו חידושים טכנולוגיים צצים בכל מספר חודשים ומזכירים לנו באיזה עולם חדשני אנו חיים, ישנם מקומות ברחבי הגלובוס בהם נשים סובלות מיחס משפיל, מפלה ורואים את תפקידן בחברה באופן שאינו מעורר כבוד – לא לאישה ולא לחברה עצמה.

 

רק לפני 3 שנים, בשנת 2011 ניתנה לראשונה זכות בחירה לנשים בסעודיה. בשנת 2006 זה קרה לראשונה באיחוד האמירויות הערביות, ב-2005 בכווית ובשנת 2003 בעומאן. עשור שלם במאה העשרים ואחת, בעידן המודרני, וישנן מדינות בעולם שלנו שרק עכשיו פוסעות את הצעדים הראשונים בחברה שמאפשרת שילוב נשים.

 

רק לפני מספר חודשים במדינת ישראל התרגשנו כאשר לראשונה בתולדות המדינה, מונתה נגידה לעמוד בראשות בנק ישראל. הוויכוח סביב שילובן של נשים בעמדות מפתח במדינה מתקיים עד עצם היום הזה. מדינת ישראל, הצעירה במדינות האיזור יכולה להתפאר בדפי ההיסטוריה שלה שמלמדים כיצד שולבו נשים מראשית הקמת היישוב היהודי בארץ, יש מי שכבשה גם את הפסגה כראשת ממשלה ואנו עדים גם היום לנשים המובילות מפלגות בארץ ונמצאות בעמדות השפעה בעלות משקל רב.

 

27 נשים מכהנות כחברות כנסת בכנסת ה-19, מתוך 120 מושבים. יש שיגידו שזה מכובד, אחרים יגידו שזה לא מספיק. רק לאחרונה באיטליה הוקמה ממשלה שמחצית משריה – נשים. אז נכון, בהחלט עלינו לשאוף ולראות יותר נשים בעמדות חשובות בעולם הפוליטי, אך כדי שזה יקרה על הנשים בעצמן לדחוף עצמן לשם.

זה לא נכון כי האשמה כולה מוטלת על כתפיה של החברה הישראלית.  גם לנשים אחריות לקידומן בחברה ואל להן להסתמך על שריונים מובטחים ואפלייה מתקנת כאמצעי בלעדי לטפס אל הפסגה.

 

יום האישה הבינלאומי מבחינתי הוא תזכורת לימים החשוכים בהן נשים הופלו לרעה ולא זכו לשוויון זכויות כמו המין הגברי. לשם אנחנו לא רוצים לחזור ולעולם לא נחזור. אך הפער בין המינים עודנו קיים. תפקידה של המדינה לסייע במתן הכלים לצמצום הפער ולשאוף לשוויון בין המינים. תפקידן של הנשים, לא להפסיק לרגע לחלום, לשאוף גבוה ולהילחם על מקומן בזכות כישוריהן, יכולותיהן ושאיפותיהן.

 

הנוהג הזה לספור כמה נשים מתארחות בפאנל בפריים טיים בטלוויזיה איננו עיסוק בעיקר. מקומה של אישה בפאנל חברתי ותקשורתי כזה או אחר צריך להינתן באופן טבעי, מכורח כישוריה והתכנים שהיא מביאה עימה ולא על תקן היותה אישה גרידא.

 

יום האישה הבינלאומי לראייתי הוא תזכורת שבעולם שבו אנו חיים שופטים אותנו לא בהכרח על פי התוכן אלא על פי המעטפת החיצונית. כזה הוא טבע האדם, אך ככל שנגביר את המודעות נצליח לצמצם את חוסר השוויון שאינו מוצדק ונפרוץ גבולות חדשים, נגיע למקומות חדשים ונחיה בחברה טובה יותר והדדית יותר.

 

לכל אדם באשר הוא אדם מגיעה הזדמנות שווה כמו כל אדם אחר, ללא הבדלה של מין, דת, גזע, לאום או נטייה מינית. יום האישה הבינלאומי הוא תזכורת לכך שמינו של האדם אינו מוסיף או גורע ממנו ויש לבחון אותו על פי כישוריו האישיים, אופיו ויכולותיו לבצע את המצופה ממנו. נשים הוכיחו לא אחת, כי הן מסוגלות כמו הגברים ולעיתים אף הרבה יותר טוב.

 

לחיי שוויון בין המינים. 

נכתב על ידי ה. לייבו , 6/3/2014 12:49   בקטגוריות סביבה, טלוויזיה ותקשורת, אקטואליה, ביקורת, סיפרותי, אופטימי  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



ביקורת מסעדה: ביגה, חיפה


השבוע ישבתי ב"ביגה", בית קפה המגדיר עצמו "בולונז'רי פריזאי" בחורב 12 בחיפה.

התפריט בהחלט עשיר ומגוון, המחירים נעים בין 'סביר' ל'מוגזם'.

למנה ראשונה אכלנו 'מלאי כופתא' שמגיעה ב-3 חתיכות בינוניות, עשירות בטעם ותיבול מעולה, וואו איזה סיפתח!

גם סלט החסה אייסברג עשוי טוב וטעים להפליא.

למנה עיקרית: רביולי גבינה עם שקדים ורוטב רוזה תוצרת בית.טעים מאוד, אך המנה קמצנית בגודלה וחבל.

תפריט הקינוחים במקום לא מלהיב.

הנקודות הטובות: המנות הראשונות מעולות במחיר סביר, האווירה במקום מצוינת וצוות המלצרים מקסים.

הנקודות הפחות טובות: השולחנות ממש קטנים וסט הצלחות גדול מדי עבורם, קצת צפוף במקום והמנה העיקרית

הייתה מצומצמת ולא שווה את המחיר.

לסיכום, האוכל טעים במעטפת לוגיסטית שדורשת שיפור.

 

ציון 4 מתוך 5 בסולם לייבו.


(בתמונה: מימין – המנות הראשונות, משמאל – העיקרית)

 



נכתב על ידי ה. לייבו , 20/2/2014 19:13   בקטגוריות סביבה, מחיי היומיום, ביקורת  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




דפים:  
19,216
הבלוג משוייך לקטגוריות: תרשו לי להעיר , אקטואליה ופוליטיקה , התנדבות ומעורבות חברתית
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לה. לייבו אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על ה. לייבו ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2014 © נענע 10 בע"מ