לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

ראש הממשלה העתידי של מדינת ישראל גאה להציג:

הקבינט של לייבו : כאן נאמרים הדברים החשובים באמת!

כינוי:  ה. לייבו

בן: 25

תמונה



מצב רוח כרגע:

פרטים נוספים:  אודות הבלוג


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
קטעים בקטגוריה: ֳ´ֳ±ֳ©ֳ®ֳ©. לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

נאום הלייבו: פסח 2014


אזרחי ישראל,

 

בשבועות האחרונים אנו עוסקים רבות בשאלה האם המשא-ומתן מול הפלסטינים יימשך או שמא הגענו למבוי סתום. אני חושב שברור לכל מי שחפץ בשינוי המציאות, כי האינטרס להמשך התהליך המדיני צריך להיות קיים בקרב שני הצדדים. אכן, ישראל ביצעה ויתורים כואבים. שחררנו מרצחים מן הכלא וכאבן של המשפחות השכולות הוא כאב נורא וליבנו עימן.

 

אך תהליך השלום הגובה מחיר יקר וכואב, הוא תהליך חשוב שנועד להבטיח את בטחונה של ישראל ולהסדיר, למען הדורות הבאים, את אורח החיים במדינת ישראל הריבונית, החזקה והמשגשגת. אם נתבקש להילחם על ביטחוננו, נעשה זאת. אך כל עוד יש סיכוי לשלום, נילחם למצות אותו.

 

אין יותר סמלי מכך שערב חג החירות, אנו עוסקים בשחרורו של יונתן פולארד מהכלא האמריקאי. קרוב ל-30 שנה שיונתן נמק בכלא, ואנו כאן במדינת היהודים, לא שוכחים אותו גם השנה ומאחלים ליום שבו יוכל לחוש שוב חירות מהי ולחזור אל חיק משפחתו. שחרורו של פולארד הוא לא עניין ימני או שמאלני, הוא עניין יהודי וישראלי.

 

חג הפסח גם השנה הוציא את משפחות ישראל אל מרכזי הקניות כדי לרכוש את המצרכים לחג כדי להעמיס את שולחן הסדר בכל טוב. ממצאי דו"ח העוני שפורסמו לפני כשבוע משקפים מציאות כואבת וקשה, כזו שקיימת לא רק ערב החג, אלא בכל ימות השנה. מציאות של הישרדות יומיומית של משפחות רבות מדי, במדינת ישראל של 2014. משפחות בהן ילדים הולכים לישון רעבים בלילה, משפחות שאינן עומדות בנטל המיסים.  מציאות קלוקלת בה זוג הורים עובדים ועדיין לא מצליחים לסיים את החודש ולמלא עבורם ועבור ילדיהם את שולחן החג במרב המאכלים ונזקקים גם הם, לסיוע עמותות פרטיות שיאפשרו להם לחוג את החג כמו כל עם ישראל.

 

הממשלה לא יכולה להתגאות בהשתייכותה של ישראל לארגון ה-OECD כל עוד העוני ממשיך להתפשט ברחבי המדינה כמגיפה, ללא פתרון באופק. המדינה נכשלת בטיפול באזרחים, אם היא מסתמכת על עמותות צדקה פרטיות ולא מעניקה בעצמה את הסעד הדרוש. יש לנו מחויבות, ערכית ולא רק כלכלית, לעצור את העוני, לצמצם את הפערים החברתיים, לעשות את החיים בישראל טובים יותר, קלים יותר. אוי לנו אם ענף הייצוא הגדול ביותר יהיה של צעירי ארצנו.

 

כדי לנצח במלחמה הזו נדרשת הירתמות של כלל הציבור. לא די בקיטורים, לא די בלחיצת LIKE ברשתות חברתיות, לא די להיות עצבניים, כועסים ומרירים. אך ורק מעורבות חברתית ופוליטית, היא זו שתביא את שינוי המצב הקיים. ככל שהציבור יהיה פעלתן יותר, כך דברים יזוזו מהר יותר. ציבור אדיש הוא כזה שמזמין עליו עוולות. תהיו מעורבים יותר, תחתרו לחירות של העידן המודרני – החירות הכלכלית.

 

העוני נמצא בכל מקום. השבוע כאשר הגעתי לפתח ביתי, ראיתי את אחת השכנות שאני מכיר, או חשבתי שאני מכיר, יוצאת מפתח הבניין עם שקית בידה. תוך שניות ספורות היא כבר מילאה את השקית בפחיות משומשות מתוך פח האשפה של דוכן השווארמה הסמוך לבניין. אותה שכנה עובדת שנים ארוכות, גם בעלה עובד, ילדיה כבר לא גרים בבית. משפחה ישראלית ממוצעת. היה זה תזכורת כי העוני אינו מצוי רק בדו"חות מבקר המדינה או במדדים שונים, הוא מצוי גם בסביבה שבה אנו חיים.

 

אזרחי ישראל,

 

חג הפסח אותו אנו מציינים כמדי שנה, מביא עימו את בשורת האביב. סמל לפריחה המלווה בתחושת אנרגיה מתחדשת, רעננות הקיימת באוויר, פרק חדש שמתחיל. כל אלה מסמלים את הטוב והיפה, אך כדי לממש אותם צריך לעשות מעשה. צריכים לשאוף גבוה, להשקיע מאמץ, לא לוותר כשקשה, ללמוד מלקחי העבר ולסמן לעצמנו את המטרות אליהן נחתור בהמשך הדרך.

 

חג אביב שמח ישראל! 

נכתב על ידי ה. לייבו , 12/4/2014 11:24   בקטגוריות מחיי היומיום, מדיני-חוץ, סביבה, ביקורת, אקטואליה, סיפרותי, שחרור קיטור, פסימי, אופטימי  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



נאום הלייבו: חוק המשילות הוא איום על המשילות


 

אזרחי ישראל,

 

חוק המשילות שיעבור בעוד דקות ספורות (בזמן כתיבת שורות אלה) בקריאה שנייה ושלישית וייכנס לספר החוקים של מדינת ישראל, הוא לא חוק שיסייע במשילות יציבה יותר במדינתנו.

 

יש בו אולי שני דברים טובים: האחד הוא הגבלת מספר השרים בממשלה והשני הוא ביטול השרים ללא תיק בממשלה. בכך למעשה מפלגות לא יוכלו עוד לסחוט תפקידים בממשלה בשביל המעמד והתואר בזמן הליך הרכבתה.

 

אך יש בו דבר נוראי, טעות מיסודה. העלאת אחוז החסימה ל3.25% אשר מובילה (וזו מטרתה) למחיקת הסיעות הערביות בבחירות הבאות במתכונתן הנוכחית מהכנסת (שתי הסיעות הערביות זכו ב- 3 מנדטים), תוביל בבחירות הבאות לרשימה ערבית מאוחדת אשר תזכה במגזר הערבי לתמיכה רחבה כאקט מחאתי.

 

כך, משלוש סיעות קטנות וחסרות יכולת השפעה הן על החקיקה ובטח על המשילות, נקבל בכנסת ה-20 מפלגה ערבית גדולה אחת בדמות 16-20 מנדטים. כן, זה המספר. מפלגה בסדר גודל כזה שמתברגת אגב, בחלק העליון של רשימת המפלגות הגדולות בכנסת יכולה לאיים הרבה יותר על הממשלה, על הקואליציה, לדרוש תפקידים בכנסת בעלי משמעות, ובל נשכח גם שמפלגה גדולה שמייצבת עצמה בחלק העליון של רשימת המפלגות הגדולות בארץ... עשויה ביום מן הימים גם לדרוש את השלטון.

 

אז מה עשינו בכך שהגדלנו את אחוז החסימה ומנענו מהסיעות הערביות הקטנות להיבחר בכנסת הבאה? לא יצרנו משילות, אלא יצרנו איום על המשילות. לא חיזקנו את הרוב היהודי בכנסת, אלא יצרנו איום ממשי על הרוב הזה בבית המחוקקים.

 

זה הוא רגע עצוב ודרמטי בכנסת ישראל, מכיוון שהחוק הזה הוא תרמית עצומה שמוביליו מסבנים את הציבור בסיסמאות של משילות כשבפועל אין לו שום קשר לכך. תבדקו את כל מערכות הבחירות בשני העשורים האחרונים ותמצאו מערכת בחירות אחת שהתקיימה, במוקדם או במועדה, בצל איום של סיעה קטנה ו/או ערבית על יציבות הממשלה. אל תטרחו, כי לא תמצאו.

 

אם יש מישהו שמאמין היום שהליכוד-ביתנו פועלים בשם ולמען הדמוקרטיה הישראלית, כדאי שיתעורר. האמונה מעוורת, אני יודע, אבל בכל זאת תראו איך אלה שבכל הזדמנות קוראים לח"כים הערביים לעזוב לסוריה יצטרכו בכנסת הבאה לרדוף אחריהם ואולי אף לבקש את כניסתם לקואליציה כדי להשיג רוב קואלציוני בכנסת.

נכתב על ידי ה. לייבו , 11/3/2014 09:56   בקטגוריות טלוויזיה ותקשורת, מפלגת העבודה, אקטואליה, ביקורת, פסימי, שחרור קיטור  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של גולדי10 ב-11/3/2014 11:35
 



ההתחכמות של ביבי פוגעת לא רק במשפחות השכולות, אלא גם במדינה


עוד לא היה משא ומתן בין ישראל והפלסטינים שנקודת הפתיחה של ישראל הייתה כה גרועה, כפי שנמצאת היום ישראל בתהליך המדיני עם הפלסטינים. שחרור אסירים ביטחוניים היה תמיד מחווה בתמורה למס רצינות של הפלסטינים והתקדמות כלשהי בתהליך בינינו לבינם.

 

אלא שהפחד של נתניהו או יותר נכון, חוסר הרצון שלו באמת להתקדם במשא ומתן עם הפלסטינים גורם לו לנסות ולרצות את כולם: את המרכז-שמאל שנותן לו רשת ביטחון להמשך כהונת ממשלתו בהרכב הקואליציוני הביזארי, את הימנים שסולדים מהקואליציה הזו אך רואים בה הזדמנות לקדם את ענייניהם, את הימין קיצוני שממזמן לא מאמין בו וכמובן את האמריקאים – איתם הגיע לשפל חסר תקדים במערכת היחסים בין שתי המדינות.

 

התהליך המדיני חשוב לנו כמו שהוא חשוב לפלסטינים, יש לנו אינטרס משותף. זה עדיף על פני קיפאון מדיני שבו ההנהגה הפלסטינית המתונה איננה לוקחת אחריות על פעולות החמאס ושאר ארגוני הטרור, ולא פועלת כדי למנוע ירי לעבר שטח ישראל. המסגרת הזו שבה נמצאים הצדדים, בתוך תהליך, מאפשרת שקט בגזרה גם אם השקט מתוח באופן מסוים.

 

בסופו של דבר, חשוב לזכור כי מי שיורה עלינו ומי שמנסה להניח מטעני חבלה באוטובוסים בלב בת-ים, הם לא אנשיו של אבו-מאזן, אלא ארגוני הטרור שיעשו הכול כדי להכשיל את המגעים בין ישראל והפלסטינים. ארגוני הטרור ינסו לקומם את הרחוב הישראלי כנגד המשך ההידברות עם הפלסטינים, על ידי ביצוע פיגועי טרור. בכך יסיטו את ההתמקדות מהתהליך המדיני לכעס ותסכול כנגד פעולות הטרור. אל לנו ליפול למלכודת הזו – השלום הוא האויב הגדול ביותר לטרור, ואליו עלינו להמשיך ולחתור.

 

הלילה צפויה ישראל לשחרר 26 רוצחים כמחווה במסגרת המשא ומתן. דוגמא מופתית להיעדר המנהיגות של נתניהו. בשונה מפעמים קודמות, במקביל לשחרור הרוצחים מתכוון נתניהו להצהיר בחגיגיות מעוררת מחלוקת, על בנייה בהתנחלויות. כלומר מצד אחד מושיט יד לשלום, אך בשנייה שאחרי מניף אותה כסטירה מצלצלת כלפיי הצד השני. בשביל מה? מה זה ייתן? את מי הוא מחפש לרצות ועל חשבון מי – על חשבון המשפחות השכולות? על חשבון ביטחון ישראל?

 

ההתחכמות המטופשת של ראש הממשלה בהתנהלות הזאת לא רק מהווה פגיעה בלתי הפיכה במשפחות השכולות, אלא מהווה תקדים לפעמים הבאות באם המשא ומתן יתפוצץ בקרוב. מכיוון שנקודת הפתיחה של הפעם הבאה עשויה להיות זהה לזו – שחרור מחבלים תמורת הידברות.  זוהי מציאות מדינית שאסור לנו להשלים עימה.

 

הצעד הנכון ביותר שראש הממשלה יכול כעת לעשות זה להקפיא את הבנייה בהתנחלויות. גם כך, כל מכרז שיוצא לאור מיושם תוך מספר שנים בפועל. ואם ביבי רוצה באמת לצאת "מלך" – שיודיע חגיגית על בניית עשרת אלפים יחידות דיור... בדרום, במרכז, בשרון ובצפון. למען הצעירים, למען משפחות צעירות, למען הורדת יוקר המחייה בישראל. יש ביקוש לדיור בתוך הקו הירוק, ביבי. לא רק מהעבר השני שלו.

 

נכתב על ידי ה. לייבו , 30/12/2013 08:51   בקטגוריות מדיני-חוץ, אקטואליה, ביקורת, סיפרותי, פסימי, שחרור קיטור  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




דפים:  
19,212
הבלוג משוייך לקטגוריות: תרשו לי להעיר , אקטואליה ופוליטיקה , התנדבות ומעורבות חברתית
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לה. לייבו אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על ה. לייבו ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2014 © נענע 10 בע"מ