לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

ראש הממשלה העתידי של מדינת ישראל גאה להציג:

הקבינט של לייבו : כאן נאמרים הדברים החשובים באמת!

כינוי:  ה. לייבו

בן: 26

תמונה



מצב רוח כרגע:

פרטים נוספים:  אודות הבלוג


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
5/2012

נאום הלייבו: יום ירושלים וסוגיית הפליטים


אזרחי ישראל,

 

היום, אנו חוגגים את יום ירושלים זו השנה ה-45 מאז שוחררה בירת ישראל מידי השלטון הערבי, והמשפט המרגש "הר הבית בידינו", מהדהד עד עצם היום הזה, כאחד מסיפורי המורשת המרגשים והמרתקים ביותר במורשת ישראל, ובכלל בהיסטוריה של אומה.

 

ירושלים, היום יותר מתמיד, מסמלת את לב ליבה של הדמוקרטיה בישראל, בה שוכנת כנסת ישראל ונבחרי העם עולים אליה כדי לעסוק במלאכת החקיקה והייצוג הפרלמנטארי. בירושלים מתקיים משפט וצדק, בין כותלי בית המשפט העליון, הוא אחד מעמודי התווך המגוננים על הדמוקרטיה הישראלית  - היא הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון כולו. ועל בית המשפט הזה, שלעיתים על פסיקותיו יש מחלוקת, חשוב להגן ולשמור – כי אילולא הוא, שלטון החוק במדינת ישראל יהיה פרוץ, חלש ונמוג. ירושלים היא גם התרבות – יש בה מכל אורחות החיים – מהיהדות, הנצרות, האיסלם. כל שלוש הדתות מתנקזות אל ליבה של ישראל, אל ליבו של העם היהודי, אל ירושלים.

 

לנו הזכות המיוחדת והעצומה הזאת, להיות לשומר ולמגן על עיר דוד. לנו הזכות שבירת מדינתנו היא ירושלים. והזכות הזאת, איננה דבר המובן מאליו. בייחוד לאור העובדה שירושלים היא ביתם של כל שלוש הדתות, ראוי שערך הסובלנות יציף את רחובותיה. שהחילוני יידע לחיות לצד החרדי. בכבוד, בסבלנות -  איש לאורח חייו של האחר. נשים לצד גברים, יהודים לצד מוסלמים, שמאל לצד ימין ועוד.

 

הכל עולים לירושלים - לקבל ברכה, להשמיע קול תפילה. אך היא גם לב ליבו של סכסוך עקוב מדם, ארוך בשנים, בין העם בישראל לעם הפלסטיני הסובב אותנו. ללא משא ומתן, לא תחול התקדמות לפתרון הסכסוך הזה. ללא ויתור על הטרור, לא תחול התקדמות לפתרון הסכסוך הזה. ללא הכרה במדינת ישראל, לא תחול התקדמות לפתרון הסכסוך הזה.  ישראל מחויבת לכינון שלום עם שכנותיה. בשבוע שעבר הוחלט על העברת 100 גופות לרשות הפלסטינית כאות מחווה. מחווה שאיננה מגיעה לאחר מחווה מהצד השני. אלא מחווה, כניצוץ הניתז במטרה להניע תהליך רדום, תהליך ששני העמים זקוקים לו.

 

דווקא ביום ירושלים, ביום שבו לפני 45 שנים הוכיחה מדינת ישראל לאויביה כי נחישותה בלתי מנוצחת, ושלצבא ההגנה לישראל היכולת להשיג כל יעד שיחפץ בו, דווקא ביום הזה חשוב לקרוא לחידוש המשא ומתן, לחידוש הדיאלוג כדי שנוכל כולנו להכריז בגאון "השלום בידנו!".

 

אזרחי ישראל,

 

בשבועות האחרונים מטרידה את מנוחתנו סוגיית הפליטים מסודן ואריתריאה השוטפים את רחובות דרום תל אביב וחלקים נוספים בערי ישראל. זוהי סוגיה רגישה, מורכבת ובלתי ניתנת לפתירה בפתרון קסמים.

לצערי הרב, זהו כישלון של שנים, שנובע מאובדן שליטה על יכולתם של רשויות המדינה לווסת את הנכנסים מבעד לגבולות המדינה בדרום. הפשיעה אליה פונים קומץ מהפליטים, מעוררת גל של זעם וחרדה. הכל מובן, אך חשוב שלא לצאת בהכללות מסוכנות שעלולות להתסיס ולהתפרש בקרב קומץ קיצוני ומסוכן, כגושפנקא חברתית לפגיעה ומעשי אלימות כנגד אותם פליטים.

 

לא כולם אנסים, ולא כולם רוצחים או פושעים. רובם הגדול, בעלי משפחות העוסקים מסביב לשעון בהישרדות. מדינת ישראל, כמדינה נאורה ומתקדמת, חתומה על אמנת האו"ם להוות מקלט לפליטים הנמלטים מאיזורי מלחמה. זוהי אמנה חשובה, שברוחה נשמרים ערכיי האנושיות שכל אדם חפץ בהם, בשעת צרה. כולנו חפצים בעזרה, גם מצד זרים, כשאנו בצרה. והעם היהודי, מכיר את ההרגשה הזאת, יותר מכל אחד אחר בעולם.

 

לכן, אני בז לכל אותם אנשים הקוראים לפעול בכוח מזוין כלפי אותם פליטים המתקרבים לגבולות הארץ, במטרה להשיג מקלט. אני בז לכל אותם אנשים, הקוראים לכלוא את הפליטים במתקני כליאה לשנים ארוכות, משום שחפצו בסיוע הומניטארי וזה היה כל פשעם.

 

כליאתם של הפליטים אינה מהווה כפתרון הנכון עבור מדינת ישראל. זה לא הומניטארי, קודם כל. וזה נטל על מערכת המשפט, שגם כך עמוסה. זה נטל על שירות בתי הסוהר שמוצף גם כך במספר בלתי נסבל של כלואים. וזה נטל על המדינה שתצטרך לכלכל אותם מאחורי סורג ובריח. זה לא הפתרון.

 

עלינו להשלים את גדר הגבול במהרה, וזה ייעשה עד סוף השנה. למרבה הצער, ואנו מכירים את זה בנושאים אחרים  - כשהציבור יוצא מן האדישות המרדימה שלו, ומשמיע קול זעקה, גלגלי העשייה נעים מהר יותר. עוד לא למדנו את השיטה האידיאלית, שבה גלגלי העשייה נעים מבלי שנצטרך לזעום ולהצביע על עוולות וחרפות.

 

עלינו להגיע להבנה שמקור הפשיעה בקרב אותם פליטים הוא הבטלה. ולכן, אם אלו שכבר מועסקים לא יועסקו יותר – הפשיעה תגדל, ולא נמגר אותה. למרבה האירוניה, אותם פליטים מועסקים במקומות עבודה שאחרים לא רוצים לעבוד בהם. זוהי בעיה במוסר העבודה בקרב ישראלים, הסובלים מאבטלה אך מרשים לעצמם לסרב לצאת לעבודה מטעמי נוחות וכבוד. זו האמת. אילו הייתה נהירה לעבוד בחקלאות, אילו הייתה נהירה לעבוד בבניין, אילו הייתה נהירה לעבוד בניקיון – לא היה צורך בעובדים זרים. לא היו כאן פליטים שעושים רווח מרגיז, מהעצלנות הישראלית. וכל עוד מוסר העבודה הישראלי, נשאר ככזה, יהיה תמיד מי שיעסיק את אותם פליטים, גם אם הדבר לא ימצא חן בעיני האחר. עלינו להגיע לכל אותם פליטים. להסדיר באשרות שהייה מתוקפות את שהייתם בישראל. ובזמן המוגבל שמותר להם באופן חוקי להיות כאן, לאפשר להם לעבוד ולהרוויח את לחמם ביושר, בהגינות ובכבוד. ובתום תקופת השהייה, תוך הקשחת הפיקוח של רשויות ההגירה, לוודא כי הם עוזבים את ישראל, ולא שבים אליה עוד. רק בצורה כזאת, מפוקחת ומפוכחת – נוכל לטפל בבעיה, לווסת אותה ולהפוך אותה מבעיה כוללת – לרווח נקי, עבורנו ועבורם.

 

וּבְתַרְדֵּמַת אִילָן וָאֶבֶן
שְׁבוּיָה בַּחֲלוֹמָהּ
הָעִיר אֲשֶׁר בָּדָד יוֹשֶׁבֶת
וּבְלִבָּה חוֹמָה.

 

יום ירושלים שמח, ישראל!

נכתב על ידי ה. לייבו , 20/5/2012 18:14   בקטגוריות מדיני-חוץ, מחיי היומיום, חינוך, סביבה, אופטימי, אקטואליה, ביקורת, סיפרותי  
הקטע משוייך לנושא החם: היום יום ירושלים
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



19,759
הבלוג משוייך לקטגוריות: תרשו לי להעיר , אקטואליה ופוליטיקה , התנדבות ומעורבות חברתית
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לה. לייבו אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על ה. לייבו ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2014 © נענע 10 בע"מ