לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

ראש הממשלה העתידי של מדינת ישראל גאה להציג:

הקבינט של לייבו : כאן נאמרים הדברים החשובים באמת!

כינוי:  ה. לייבו

בן: 26

תמונה



מצב רוח כרגע:

פרטים נוספים:  אודות הבלוג


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
8/2014

נאום הלייבו: פתיחת שנת הלימודים


אזרחי ישראל,

אנשי החינוך וההוראה, הורים ותלמידים,

 

מחר תיפתח שנת הלימודים החדשה וההתלהבות, הן של ההורים והן של התלמידים, בשיאה בערב הזה שלפני היום הראשון ללימודים.

 

הקיץ האחרון לימד אותנו כי סיפורי המורשת וההיסטוריה של העם היהודי בארץ ישראל ומיום הקמתה של מדינת היהודים, אינם נשארים רק בין כותלי הכיתות, על גבי דפי המבחנים או המחברות, אלא זו מציאות שאנו ממשיכים לחיות אותה עד עצם היום הזה והצעירים לצד המבוגרים חווים אותה על בשרם מדי יום ובפרט בחודש וחצי האחרון.

 

מדי שנה, ההתרגשות לפני היום הראשון של הלימודים בשיאה. אלה העולים לכיתה א' נרגשים מההתחלה החדשה שמעט מפחידה אותם אך מהר מאוד יתלהבו מדי יום ביומו כאשר ילמדו תרגיל חדש בחשבון או לכתוב אות ומילה בעברית. אלה העולים לכיתה י"ב נרגשים מהדרך הארוכה שהנה קרובה לסיום ובמיוחד לאחר קיץ שכזה, מחשבותיהם לבטח על היום שאחרי תקופת המחברות והמבחנים, שיעורי הבית וההפסקות הגדולות, כאשר לאחר סיום שנת הלימודים שבפתח יעלו על מדים וחלקם יהיו בין אלה שיילחמו על ביטחון ישראל.

 

אזרחי ישראל,

 

בית הספר הוא המקום בו לא רק לומדים ידע אלא גם רוכשים כלים שסוללים את דרך החיים.

הידע שתרכשו והידע שאתם, המורים, תקנו להם, יסייע לכם בעתיד להבין את העולם בו אתם חיים, אך זה לא כל הידע הקיים במאגרים השונים ואתם תיווכחו שגם לאחר בית הספר, החיים מיום ליום מעשירים את הידע שלנו.

 

אך לא רק ידע אתם הולכים לרכוש בבית הספר או אפילו בגן. אתם הולכים ללמוד קודם כל להיות בני אדם. כאלה ששואלים שאלות ואחרי ששומעים את התשובות, חושבים בינם לבין עצמם מה נכון ומה לא, מה כדאי ומה פחות, מה צודק ומה פוגע.

לא תעודת הציונים היא זו שעליה יסתכלו הסובבים אתכם כשתצאו משערי בית הספר. גם לא הציון שעל טופס המבחן שהמורה זה עתה חילקה בכיתה רגע לפני הצלצול.

יסתכלו על איך שאתם מתבטאים, איך אתם עומדים בסבלנות או שלא בתור בקופה שבחנות, בתחנת האוטובוס או בקולנוע. האם אתם אדיבים למי שפונה אליכם ומבקש עזרה, האם אתם אדישים לחלשים מכם והאם אתם סובלניים לסובבים אתכם.

 

אז זכרו כי השמיים הם הגבול, אך הדרך היא דרך ארץ. תגשימו את חלומותיכם, הפגינו את כישוריכם ואל תתנו לאף אחד לפגוע באמונה שלכם בעצמכם.

 

ולסיום, לאנשי החינוך וההוראה – המורים, הגננות, הסגננות, הסייעות וכל העוסקים במלאכת הקודש של חינוך הדור הצעיר; משימתכם קשה וייחודית, אך התוצר שלה אין מספק ממנו.

האמינו בתלמידים שלכם, האירו להם את הדרך הנכונה, הטובה והישרה. הם דור העתיד שיצטרך ביום מן הימים לדאוג לנו, לכם, למדינה הזו ולעולם הזה.

 

שנת לימודים מוצלחת לכולם!

נכתב על ידי ה. לייבו , 31/8/2014 21:25   בקטגוריות חינוך, מחיי היומיום, משפחה, סביבה, אופטימי, אקטואליה, סיפרותי  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לאבד כלב


שלוש פעמים בחיי איבדתי כלב. הפעם הראשונה הייתה בכיתה ה', אז היה לנו כלב רועה גרמני בן 11 שעבר ניתוח ברגל ונפטר למחרת מהתקף לב ממש ברגע שבו נכנסתי הביתה בחזרה מהלימודים. הייתי ילד, הרגשתי עצוב אבל את התחושות שמרתי לעצמי.


כעבור שבועיים, למרות הפצרות המשפחה שלא נגדל עוד כלב, ננטשה גורה מעורבת במעלית הבניין שלנו. לא היה ספק שמהרגע הזה היא מתקבלת להיות בת משפחה. גידלנו אותה במשך 9 שנים, אהבתי אותה מאוד. הייתה חכמה ואימהית. משהו מיוחד. בגיל 9 גוש הסרטן שגדל לה בחזה כבר הקשה עליה לנשום ולא נותרה לנו כל ברירה אלא להרדים אותה. הייתי אז חייל וכשיצאתי מהבית אל הבסיס בבוקר, נפרדתי ממנה לשלום. ידעתי שייקחו אותה לווטרינר בהמשך היום, אבל לא ידעתי שזה ייגמר בהרדמה. במהלך היום הרגשתי צורך לא רגיל להתקשר הביתה לשאול מה העניינים. אמא שלי סיפרה שהכלבה הורדמה. גם פה, הייתי עצוב ואת התחושות שמרתי לעצמי. כשנה לפני מותה, אולי קצת יותר, הגיעה אלינו גורת כלבים של אחי שעזב לארה"ב והשאיר להורים אותה שיגדלו אותה. הכלבה הבוגרת הייתה לה כמנטורית והיא אימצה דפוסי התנהגות דומים כשלה. שתיהן יחד היו מאוד אנושיות, מצחיקות ומלאות נוכחות. כשהכלבה הבוגרת הורדמה, הכלבה הצעירה הייתה עצובה במשך יומיים וממש התאבלה עליה – לא אכלה במשך יומיים וניכר עליה דיכאון עמוק. מאז, נותרה לבד. הלכה והתבגרה ומהר מאוד התגלתה ככלבה מיוחדת במינה – דברנית כשרצתה תשומת לב, מפונקת מאוד, מצחיקה ובעיקר חכמה בצורה בלתי רגילה. התחברתי אליה אני חושב יותר מאשר לכל כלב אחר שגידלנו.


בת 10 וחצי הייתה. בחודש האחרון יצא לה גוש סרטני בגרון. בתחילה היה קטן מאוד, אך תוך שבועיים גדל לממדי ענק. למרבה ההפתעה, לא הקשה עליה בנשימה והדילמה הייתה באם לנתח אותה ולנסות להסיר אותו, מבלי שהדבר מבטיח שהוא לא יחזור מחדש או לאפשר לה לחיות את הזמן המועט שהווטרינר העריך שנותר לה. הויכוחים במשפחה היו רבים, אך לבסוף התקבלה ההחלטה הכואבת משהו שלא לנתח. בגילה המתקדם לא רצינו שהיא תסבול את השלכות הניתוח – הכאבים, התרופות, הסיבוכים אם יהיו. היא חיה 10 וחצי שנים מלאות חום, אהבה וכל טוב והחלטנו שברגע שנתחיל לראות סימני סבל, נגאול אותה מייסוריה בהמתת חסד.


בתחילת שבוע שעבר היא החלה לפצוע עצמה באיזור הצוואר, הגוש החל להציק לה והיא דיממה לא מעט באיזור הזה. היא גם החלה להסריח בריחות בלתי ניתנים לתיאור. ידעתי שהזמן הולך ואוזל. ביום שני שעבר, כשהייתי בעבודה היא נלקחה לווטרינר להמתת חסד. כשהגעתי הביתה בשעת ערב מאוחרת, פתחתי את דלת הבית והיא לא קיבלה את פניי כמו בכל פעם שחזרתי הביתה. קולות ההתרגשות שלה כבר לא הדהדו בכל הבית. זנבה הארוך כבר לא היכה את רגליי בכאב רב. היא מתה. לא האמנתי שזה קרה. לא נפרדתי ממנה. לא הייתי שם לצידה.


את התחושות הפעם לא הסתרתי. התעצבנתי, כעסתי ובעיקר נהייתי עצוב מאוד. תחושת החלל הריק הורגשה בבית מיד. היא הייתה כלבה גדולה, לא רק גדולה מהחיים, גם פיזית במימדיה. כבר לא צריך לטפס מעליה במסדרון, בסלון או להצטופף במיטה כי היא תופסת את כל המקום לעצמה.


כלב הוא ידידו הטוב של האדם. מי שאין לו כלב משלו, חושב שמדובר בקלישאה אך אלה שכן בעלי כלבים, מגלים שזו ממש מציאות מופלאה.


לאבד כלב זו תחושה בלתי רגילה. עוד לא איבדתי בן משפחה, כך שאני לא יכול להשוות את התחושה, אבל אתה מרגיש שמישהו חסר לך בבית. חיסרון משמעותי, סיומה של תקופה ארוכה ומשמעותית בחיים.


לפני שנה אימצתי כלב מצער בעלי חיים. כך שהחלל הריק לא באמת נותר ריק, אך היעדר הנוכחות של הכלבה שהורדמה, מורגשת מאוד.

לקח לי מספר ימים להתאושש רגשית. כעת נותר להתמוגג ולהתענג מהתמונות שלה, הזיכרונות ממנה ולדמיין ברגעים של געגוע את המגע שלה, הקול שלה והדברים הקטנים שעשתה והעלו חיוך על הפנים וממשיכים להעלות חיוך גם עתה.

 

שבת שלום.

 



התמונה האחרונה, יום לפני...

נכתב על ידי ה. לייבו , 29/8/2014 10:26   בקטגוריות מחיי היומיום, משפחה, סיפרותי  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של mariko ב-30/8/2014 21:56
 



נאום הלייבו: סיום 'צוק איתן', הפסקת האש והעתיד לבוא


אזרחי ישראל,

 

בתום 50 ימי לחימה תם מבצע 'צוק איתן' בהסכמה על הפסקת אש בין הצדדים, ללא מגבלת זמן.

כבר בתחילת הדברים, זה הזמן להביע את מלוא ההערכה לחיילים, בסדיר, בקבע ובמילואים אשר לחמו בשטח בנחישות, במקצועיות ותוך דבקות במטרה למען אזרחי ישראל ולמען מדינת ישראל. תרומתכם לביטחון ישראל, אינה דבר המובן מאליו.

 

למרבה הצער, בשעות הספורות טרם כניסת הפסקת האש לתוקף, הצליח חמאס להרוג שני אזרחים ישראלים ולפצוע נוספים. תנחומים למשפחות הכואבות ואיחולי החלמה לפצועים המאושפזים בבית החולים.

 

אזרחי ישראל,

 

מבצע 'צוק איתן' התחיל, נמשך והסתיים כפעולה צבאית לגיטימית וצודקת אליה יצאה ישראל לאחר ירי מסיבי של טילים שנורו ע"י חמאס אל עבר שטחה ואל עבר תושביה. בשונה מהעבר, הקהילייה הבינלאומית התגייסה, ברובה, לצד ישראל והצדיקה את זכותה של ישראל להגן על עצמה. למבצע הוגדרו מס' יעדים ברורים, ביניהם: הסרת איום המנהרות שהובילו אל שטח ישראל, החלשת החמאס והשבת השקט לתושבי הדרום ויישובי עוטף עזה.

 

את איום המנהרות הסרנו בתוך שלושה שבועות. בזכות המקצועיות של צה"ל, הנחישות והזהירות המתבקשת, התמודדנו עם האתגר המורכב הזה בצורה שאפילו חמאס לא ציפה לה ולמרות המחיר הקשה ששילמנו בנפילת חיילים בשטח, היה זה עדיין מחיר נמוך מזה שחמאס ייחל לו, מה שרק מחזק את ההצלחה הכבירה של צה"ל בהתמודדות מול האיום הזה.

 

חמאס נחלש ונפגע קשות. ברור, כי כולנו היינו רוצים בהתמוטטות חמאס באופן מוחלט ובהיעלמותו מן השטח, בהיותו ארגון טרור אשר אינו בוחל באמצעים כדי לסכל כל ניסיון לקדם את ישראל והעם הפלסטיני לכדי מציאות שבה ניתן יהיה לחיות האחד לצד האחר. יחד עם זאת, הפלת החמאס באופן מוחלט הינו תהליך מתמשך, אשר העמיד בסכנה ברורה ומיידית את חיי לוחמי צה"ל – מחיר שלא בהכרח נכון היה שישראל תשלם בשלב הזה. אך בל נתעלם מן העובדה שחמאס יוצא מהמערכה חסר הישגים, עם פגיעה קשה בתדמיתו בעיני העם הפלסטיני שרואה כעת לנגד עיניו את הנזק הרב שנגרם כתוצאה מהמערכה, נזק שיצריך שיקום של רצועת עזה לפחות במשך עשור שנים – ויתרה מכך, הצליחה ישראל לפגוע בבכירי הארגון, מה שהוביל ללא ספק בסופו של דבר לחתירת חמאס לבקש הפסקת אש מתוך חשש לחייהם של בכירים נוספים. חמאס שלאחר 'צוק איתן' אינו החמאס שקדם למבצע. זהו חמאס פגוע, מבחינת תשתיות ומבחינה פוליטית, חמאס שדרש הפסקת אש ולא להיפך.

 

לגבי היעד השלישי, סביבו המחלוקת העיקרית – השבת השקט ליישובי הדרום ועוטף עזה. אין ספק, כי לאחר שחמאס הוכיח בימי המבצע שלא ניתן ליתן בו אמון כאשר מוסכם על הפסקות אש והוא בחר להפר אותן פעם אחר פעם במשך 11 פעמים, הרי שלא ניתן לשים את מבטחנו בהפסקת האש הנוכחית כבר בשלב המוקדם הזה. לכן, ברורה ואף צודקת התחושה של תושבי הדרום ועוטף עזה שמלוא הביטחון טרם הושב להם וכי הדבר יצריך זמן מה.

ממשלת ישראל צריכה להכות על חטא כאשר לא ידעה לתת מענה הולם לתושבי עוטף עזה אשר נאלצו להימלט מבתיהם וחמור מכך – לא ידעה להתמודד אל מול הנהירה ההמונית מיישובי עוטף עזה, מבלי לתת חשיבות אסטרטגית לעובדה קשה שכזו כשתושבים רבים מסרבים לחזור למרחב חייהם מתוך תחושת פחד ואימה. אם היום נשב שלובי ידיים כאשר המונים נוטשים את מגוריהם בעוטף עזה, יבוא היום שבו נשב שלובי ידיים כאשר המונים ינטשו את תל אביב מוכת הטילים. יש בכך תמונת כישלון לאומי ולא רק הפסד צבאי למדינה ריבונית כישראל, אל מול ארגוני הטרור שרק מייחלים לכך שאזרחי ישראל יעזבו את בתיהם בזה אחר זה.

 

הפסקת אש בסופו של דבר, מביאה להפסקת הירי לעבר שטחי ישראל ויוצרת מציאות של שקט בגזרה. כשהשקט קיים, שבה תחושת הביטחון באופן הדרגתי. טבעי שצה"ל ישמור על כוננות גבוהה בגזרה וייתן מענה, ככל שיידרש, לכל הפרה של הסכם הפסקת האש.

 

אזרחי ישראל,

 

תחושת האכזבה בסיום מבצע ארוך וממושך, בפרט כזה שגבה מחיר כבד הן של חיי לוחמים והן של חיי אזרחים, היא טבעית ולא ניתן לומר שאין בה צדק מסוים.

 

ישראל החלה את המבצע כאשר העם כולו מאוחד ומלוכד מאחורי כוחות צה"ל והממשלה. העורף נתן גיבוי מלא ואורך רוח שלא ידעה ישראל שנים רבות, אם בכלל, מה שעורר ציפייה שהפעם, בסבב הזה, נשים סוף לטרור. ככל שחלף הזמן והירי לעבר שטחי ישראל לא פסק, כך גברה תחושת התסכול בקרב הציבור.

 

כעת, פנינו לעתיד. וכשפנינו לעתיד, עלינו לבחון, גם אם קיימת אכזבה, באיזה נתיב צריכה לצעוד ישראל – כזה שיאריך את הפסקת הירי לעבר שטחה, כזה שישנה את המציאות בה חיים תושבי הדרום מזה 14 שנה וכזה שיקדם את האינטרסים הישראליים בצורה הטובה ביותר למען ביטחון ישראל ועתיד קיומה.

 

כשאני בוחן מהו נתיב שכזה, דווקא עתה, מתחזקת הלגיטימציה לחדש את התהליך המדיני אל מול הגורמים המתונים ברשות הפלסטינית, אלה שמעוניינים במציאות שקטה, אלה שאינם חברים בארגון טרור כחמאס, אלה שמבינים כי נכון הוא לאפשר לפועל הפלסטיני הפשוט להביא פרנסה למשפחתו ומוכנים לקדם את האיזור למציאות שבה מצליחים שני הצדדים לחיות זה לצד זה בסטטוס קוו של חיים שקטים ובטוחים, כל אחד בשטחו שלו.

 

האחריות לצאת לדרך מדינית חדשה, איננה מוטלת רק על כתפיה של ישראל. יש לנו אינטרס משותף, לנו ולפלסטינים. דווקא לאחר לחימה קשה שכזו, נדרש הצד המתון ברשות הפלסטינית להוכיח רצינות, כוונה כנה ומנהיגות שיהוו את הבסיס לפוטנציאל ההצלחה של הליך מדיני מחודש שכזה. ההליך המדיני קרס לפני מספר חודשים עקב עקשנות של אבו-מאזן לשנות את כללי המשחק שסוכמו מראש, מסיבות כאלה ואחרות. חובת ההוכחה לשינוי ממשי, מוטלת על כתפיו ולא רק על כתפינו.

 

אל לנו להתעלם מכל קריאה פוזיטיבית מצד מדינות ערב, דוגמת סעודיה, שכן יש למצות כל סיכוי לשלום ואם טמון סיכוי כזה ביוזמה סעודית למשל, חובתנו המוסרית לבחון את היוזמה הזו ברצינות רבה, טרם נשלול אותה.

 

אזרחי ישראל,

 

את לקחי מבצע 'צוק איתן' נפיק, ויש לא מעטים כאלה. העתיד מביא לנו אתגרים רבים נוספים: שיקום אזורי הלחימה בעוטף עזה ויישובי הדרום, טיפול בתושבים הפגועים הן נפשית, פיזית או כלכלית, טיפול בנזקים שנגרמו למשק ולכלכלה הישראלית – כל אלה הם אתגרים מורכבים, אשר מצריכים הרחבת אופקים וחשיבה כבדת ראש, שייצרו מציאות שבה ההתאוששות שלנו כחברה לא תהיה על גבם של אינטרסים ציבוריים חשובים לא פחות של אוכלוסייה חלשה יותר בחברה הישראלית, אינטרסים אותם יש לקדם ועליהם כבר חשבנו עוד טרם המבצע.

 

אזרחי ישראל,

 

בתום חמישים ימי לחימה ומשפסק ירי הטילים לעבר ישראל, שנת הלימודים החדשה נמצאת כבר ממש בפתח. סימני השאלה רבים וברורים, הדאגה הטבעית של ההורים מתסריטי אימים מובנת, אך עלינו לוודא כי החיים נמשכים ולו רק כי זו היא התשובה הטובה ביותר לאיומי הטרור.

 

עם ישראל חי!

 

שבת שלום.

נכתב על ידי ה. לייבו , 29/8/2014 00:42   בקטגוריות טלוויזיה ותקשורת, מדיני-חוץ, סביבה, צבא, סיפרותי, אקטואליה, ביקורת, אופטימי  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

19,661
הבלוג משוייך לקטגוריות: תרשו לי להעיר , אקטואליה ופוליטיקה , התנדבות ומעורבות חברתית
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לה. לייבו אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על ה. לייבו ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2014 © נענע 10 בע"מ