לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

עצמאית בשטח

שולה (שם בדוי). גרה בתל אביב וכותבת בשביל עצמי. זו הדרך שלי להתמודד.

כינוי: 

בת: 52





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
7/2004

מי מסתתר מאחורי המסכה




 


 


חתול, מפלצת או אישה יפה?"


(ר' פורטיס. אין כמוהו)


 


יש לה קול נשי, עדין כזה, פעמוני. אני מצטמצמת בכיסא, מרגישה כבדה ועילגת ומשתדלת להמעיט במילים, למזער את המגע של הקול שלי באפרכסת האוזן שלה.


 


הקול שלי קצת נמוך, חרישי כזה, מעושן-משהו. כששוחחתי לראשונה עם מדליק הוינקרים שאלתי אותו בין היתר איך אני נשמעת והוא ענה "כמו שאת כותבת". כשנפגשנו בפעם הראשונה שאלתי אותו אם אני גם נראית כמו שאני כותבת, והוא אמר שכן והוסיף ש"יש לך חזות מתריסה".


 


לידה, בכל אופן, אני מרגישה מגושמת, כבדת פה, מחוספסת. אני מגרשת את המחשבות הללו ומשתדלת להתרכז בשיחה הקצרה שלנו, אשר מורכבת בעיקר ממשפטים קולחים ופעמוניים מצידה ותגובות קצרות מצידי. אנחנו קובעות להיפגש בשבת והיא אומרת שעצם המפגש עם היכרות וירטואלית מרגשת אותה, ולא משנה במי המדובר ולצורך מה - זה המכלול כולו בעיניה, האדם.


היא מתרגשת לפגוש אותי.



אותי?


מה מרגש בי?


 


אני דווקא בסדר בתקשורת עם בחורות. יש לי חברות ואני יכולה בעיקרון לתקשר עם נשים אחרות, אבל לא מתחברת (מלשון "חבר") במהירות. החברות שלי מכירות אותי מצוין, הן יודעות שאני אחרת, שונה, שאין לי אישיות "נשית". אני לא מתרגשת בקלות, לא בוכה בסרטים, לא מבינה באיפור ותמרוקים, אין לי סבלנות לילדים ואני לא יודעת לארגן ארוחות יש-מאין לאורחים. אין לי את היכולת לפתור סכסוכים, לישב מחלוקות ולעגל פינות. להיפך- אני יוצרת מחלוקות, מחדדת את הפינות, מתווכחת עם מבט חודר ועיניים קרות, לא מוותרת, לא מתגמשת, מתעקשת.


נראה לי שהיא תרגיש בזה.


ולא תרצה להיות חברה שלי.


 


 


והכי מצחיק זה שהמילים שלי עוררו אצלה רצון לצייר אותי.


"אני אוהבת לצייר עירום נשי" היא כתבה "נדמה לי שמי שאוהב נשים אמור לאהוב אותן כמו שהן. הייתי רוצה לצייר אותך טבעית, אמיתית ואנושית. אולי?"


אישה? אני? זו פיקציה, אשליה.


ועכשיו יש לי הזדמנות לבדוק את זה. בְרֲטוב.


 


 


 


יש לה קול נשי, עדין כזה, פעמוני.


היא כל מה שאני לא.


 


 


 


 הערות


1. אחר כך המשכנו להתכתב והיא שלחה לי תמונה שלה, מתוך איזה צורך שלה, מן התחשבות-בזולת נשית כזו, משהו שזר לי לחלוטין. מהתמונה נבטת אלי דמות צעירה, ספורטיבית, נערית-משהו. דומה לי קצת. לא ממש, אבל ככה בערך, בגדול. הייתי אומרת שאם מחלקים את בני האדם לקבוצות של "טיפוסים" עפ"י מראה חיצוני, אז אנחנו באותה קבוצה.


1.1 אז אולי בכל זאת השוני לא זועק כ"כ?


1.2 ימים יגידו.


 


2. דיון פתוח – ככה בהמשך לפוסט הקודם, אבל לא רק


בדר"כ אני לא שואלת. מסתפקת במה שהקוראים מוצאים לנכון לכתוב ולהעיר, אבל הפעם עלה בי הצורך לשאול וכל שיתוף פעולה יתקבל בברכה. באמת.


 


האם היית מוכנ/ה שבן/ת זוגך ישמש/תשמש כמודל עירום בנסיבות אמנותיות?


 


2.1 אופציה מקלה: תצאו מתוך נק' הנחה שאף אחד מהאנשים שיראה אותה/ו אינו מכיר אתכם.


2.2 אל תשלחו אותי לשאול אנשים בסביבתי הטבעית, חשבתי על זה לבד. (סביבתי הטבעית הזכרית מורכבת ממאצ'ואים והומואים, ואתם יכולים לנחש את התשובות. ולבחורות זה לא משנה).


2.3 בבקשה – תהיו כנים. תצאו מהשבלונה של "ימות העולם ואף אחד לא יראה את הציצי של האישה שלי". פה אתם יכולים להרשות לעצמכם להתעלות קצת מעבר לזה.


 


תודה,


ושבת שלום.


 




נכתב על ידי , 9/7/2004 18:13   בקטגוריות האחרים  
59 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של zazy ב-6/8/2004 08:32



164,492
הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , החיים כמשל , 30 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לשולה (שם בדוי) אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על שולה (שם בדוי) ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ