לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

עצמאית בשטח

שולה (שם בדוי). גרה בתל אביב וכותבת בשביל עצמי. זו הדרך שלי להתמודד.

כינוי: 

בת: 52





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
4/2004

צוואה. כי אף פעם אי אפשר לדעת



 


 


 


את הדירה שלי יקבלו ההורים


הם היורשים החוקיים שלי וגם מימנו חלק ממנה. יש עליה עוד חוב, אבל הוא יכוסה ללא בעיה מתשלומי ביטוח החיים שלי (שגם יגיעו לידיהם) - מה שיהפוך אותי לא רק לילדה הכי פסיכית שלהם אלא גם להכי רווחית. והמאזן יושלם.


 


הרהיטים והחפצים הקטנים יחולקו בין החברים


זה די פשוט, למעט בעניין הכורסא האדומה. ט' חברי הטוב ול' חברתי היקרה מקפידים להביע בה עניין מיום שחזו בה לראשונה. ט' כבר הודיע לי שהיות שמבין שניהם הוא זה שמחזיק במפתח לדירה שלי, הוא ינצל את רגעי ההלם הראשוני שלה, יכנס וייקח את הכורסא. "אל תדאגי" הוא אמר "אני אשמור עליה, ובכלל – היא מתאימה לדירה שלי יותר מאשר לשלה". ממזר. הוא יודע ששיקולי העיצוב יקנו אותי. אז אמרתי לו כבר מזמן שבסדר, שהוא יקבל אותה ול' תפוצה ותקבל את התכשיטים שלי שהיא אוהבת. צריכה לזכור ליידע את ט' שאסור לו לזיין עליה (על הכורסא), זה - רק לי מותר (הומואים מזדיינים על כורסאות בכלל? לזכור לברר בהזדמנות).


 


הבגדים? ברור, לחברות


יש כמה שאני יודעת בדיוק על מי לרשום, והשאר – משאירה להן להסתדר בניהן. חוץ משמלת הסטרפלס השחורה. ט' הביא לי אותה מניו יורק ודפקתי בעזרתה כמה הופעות בלתי נשכחות, אבל לדעתי היא כבר לא עולה עלי ובכל מקרה לא יצאה מהארון כבר כמה שנים (הערת אגב: בשמלה הזו הייתי רוצה להיקבר, אם הייתי רוצה להיקבר בכלל). בכל אופן היא תימסר לט', ותזכיר לו זמנים רחוקים. את קולקציית הנעליים והתיקים אני משאירה למ' מהעבודה שלי. אנחנו אחיות-לשיגעון, יש לנו אותה מידת רגל והיא פשוט האדם המתאים במקום הנכון.


 


האוספים ילכו לת' ונ', הילדים של ג' חברתי הטובה


אני לא יכולה לחשוב על מישהו אחר שיעריך אוסף קופסאות גפרורים, שקיקי סוכר, צעצועי פלסטיק ושאר מזכרות טוב מהם. ג' אמנם תתעצבן כי היא אומרת שיש להם מספיק צעצועים שמפוזרים בכל הבית, אבל אני כבר לא אהיה כאן כדי לשמוע אז מה אכפת לי. חוץ מזה היא תקבל רשות לקחת מה שהיא רוצה מהמערך המכובד והלא-משומש של ציוד המטבח שלי וזה ירגיע אותה קצת.


 


הדיסקים והספרים יחולקו בין החברים לפי בחירתם


מ' יקבל את האוסף של ג'ניס ג'ופלין, לזכר התקופה בה חיינו יחד והיינו נעולים על התקליט שלה ובעצם יהיה בעל זכות ראשונים על כל דיסק בו יחפוץ. הוא פריק של מוזיקה, היה החבר ה"רציני" הראשון שלי, ונשאר חבר יקר מאז נפרדנו, כבר בערך 15 שנה. חוץ מזה שהוא תמיד מגלגל לי ג'וינט כשאני מבקשת, ואף פעם לא שואל איך קראו לו ומה יהיה עם זה שאני תמיד בסוף נשארת לבד. ורק על זה מגיע לו, לא?


 


ומה עוד?


הלפ-טופ הולך לט' (מזל שגמרתי לשלם עליו. לא נעים לתת מתנה עם חוב). גם ציור הגואש הממוסגר בו הונצחה דמותי ע"י סטודנטית לציור, ובכלל כל התמונות שלי.


מכשירי חשמל – אפשר להעביר לנזקקים (כל מי שאני מכירה מצויד בכמה רמות מעלי בנושא זה). קלסרים מהאוניברסיטה אפשר לזרוק וגם את כל התעודות ומכתבי ההמלצה שהתאספו. פתקים, מכתבים, ספרי זיכרונות וכד' – אין. משמידה בשיטתיות. זה עוזר למחוק מה שכבר ממילא לא קיים וגם מונע פרצי נוסטלגיה מאוחרת. אין גם שום "צעצועים" או סטוקים של קונדומים שיכולים להעיב על זכר שמי הטוב. מה שכן, יש כמה עשרות קלטות פורנו של ט' - שאופסנו אצלי עד לקבלת המפתח לדירה החדשה - אבל אין ספק שבמקרה הצורך הן יפונו תוך דקות (הוא נורא חרד להן. כל שבוע דורש בשלומן ואח"כ שואל אם כבר צפיתי ומה דעתי. "לא, מותק. ואין לי דעה").


 


ההלוויה? 


חד וחלק - לא להיקבר. מעדיפה להפוך לאפר דק אשר יחולק בין כדים קטנים, יימסר לחברים ויפוזר על ידם במקומות החביבים עלי בעירי האהובה. ברצועת החוף מבוגרשוב ועד ליפו, בגן מאיר, בשדרות העירוניות וברחובות פלורנטין, באלנבי בואכה רח' הירקון, בשוק הכרמל ולאורך רח' דיזינגוף מהכיכר צפונה. ואם אפשר - גם על ספו של ה"שכונתי". כולם יתאספו בדירה שלי באופן לא רשמי, ישתו קפה ויאכלו מהגלידה שבמקרר (הייתי מכינה עבורם את העוגה שהם אוהבים, אבל בהנחה שזה יתפוס אותי בהפתעה זה נראה לי לא מעשי. מצד שני – הם יכולים להזמין מה שבא להם ולחייב את האשראי שלי. חופשי). אח"כ הם ילכו, כל אחד עם הכד בו יבחר, ויפזרו בזמן ובמקום על פי בחירתם. בלי הספדים, בלי פרחים, בלי קינות ודמעות. בשקט. רק הם, אני והמרחב האורבני.   


 


הבלוג...


מה יהיה עם הבלוג?


אם אני אמות פתאום, ללא התרעה מוקדמת, הייתי רוצה שהבלוג שלי לא יישאר חשוף לכל, ללא השגחתי, ללא נוכחותי. הוא מעשה מרכבה של רגעי חיים, זיכרונות ומעשים, חוויות ואנשים, חלומות ונפילות, שאיפות ואכזבות. מוזכרים בו אנשים שאינם עוד חלק מחיי, וכאלו שעדיין לצידי ובליבי, וגם אם אינם מכירים אחד את השני – הם חולקים מכנה משותף, הם עיצבו אותי למי שאני.


הבלוג שלי הוא אני, נשמתי ודמותי. והייתי רוצה שהוא יעלם יחד איתי, לאט לאט, באופן טבעי. בכל שעה ינשרו ממנו כמה אותיות, סימני פיסוק וצרור תגובות. הפוסטים ילכו ויתפוררו, יתאדו ויטשטשו, ייעלמו.


כמוני.


 


 


א - אני היחידה מבין החברים שנוסעת באוטובוס על בסיס קבוע, יומיומי, ובתקופות של מתח אנחנו צוחקים על זה וחושבים "מה יהיה אם...". אני לא מפחדת. מה שצריך לקרות יקרה, והאמת שאין לי בעיה להזדכות על הציוד בכל רגע. לא שאני רוצה למות. ממש לא. אני אוהבת לחיות. אבל אם ממילא זה לא בשליטתי - אני מקבלת זאת בהכנעה, בהשלמה ובידיעה שכל זמן שחייתי עשיתי את זה כמו שצריך.   


 


ב – הקטע עם הבלוג מציק לי. אפשר לתכנת כך שאם בעל הבלוג לא נכנס אליו תקופה מסוימת, נניח 3 חודשים ומעלה, הוא נעלם? הרי אם אסתלק פתאום מן החיים, אף אחד לא ידע מזה. מי שמכיר אותי - לא יודע על הבלוג, ומי שנחשף לבלוג - לא יקשר עם הזהות ה"אמיתית". אני חייבת לציין שזה ממש מעיק עלי ויש חשש שאני לא אמות עד שהסוגיה תבוא על פתרונה.


 


ג – במחשבה שנייה - ט' יגלה את הבלוג, וזאת בהנחה שהמחשב שלי יעבור לידיו. הוא ימצא את הלינק, יכנס, יקרא וישר יזהה. אני חושבת שהוא קצת יכעס אבל כבר לא יהיה לו על מי. אז אם תראו שיש אצלי תקופה שקטה באופן חשוד – תפנו בתגובות ל"ט', החבר הטוב של שולה". ואם הוא יענה – תשאלו אם נשאר משהו שווה ואיך אפשר לקבל*.


 


 


* לא בטוח שט' יקנה את זה. ממתי לשולה יש כל מיני חברים לא-ברורים? אבל שווה לכם לנסות. יש לי טעם טוב.


 


 

נכתב על ידי , 10/4/2004 10:49   בקטגוריות פינת השריטה הקטנה  
69 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של קרולינה ב-5/9/2005 15:29



164,492
הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , החיים כמשל , 30 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לשולה (שם בדוי) אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על שולה (שם בדוי) ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ