לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

עצמאית בשטח

שולה (שם בדוי). גרה בתל אביב וכותבת בשביל עצמי. זו הדרך שלי להתמודד.

כינוי: 

בת: 50





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
6/2013

נמאס מהקיץ


 

 

 

לו יכולתי הייתי מבלה 50% מזמני על הגב, כשכפות הרגלים שלי נתונות בתוך לולאות החבלים, ואני מתרוממת לנר, מפשקת ימין ושמאל, עושה מעגלים ועמידת צפרדע וכל מה שיגידו לי. רק תנו לי להיות על הגב עם החבלים על כפות הרגלים, והחיים יכולים להיות כ"כ יפים. כמה עולה מיטת פילטיס? יש שוגר דדי בקהל?

 

 

כשיצאתי בצהרים מהבית נזכרתי למה אני כ"כ שונאת את הקיץ, והוא אפילו עוד לא התחיל. קראתי שמשכירי הכיסאות-שמשיות-שולחנות השתלטו על חוף הים, ולא נותנים לאנשים להציב כיסאות מהבית (סבבה. תמשיכו להצביע חולדאי.), שזה כמובן חמור מאוד, אלא שברמה האישית לא ממש מטריד אותי. חוף הים זה בשביל לטייל בחורף, או לשבת לשתות בירה בערבי הקיץ. מעולם לא הבנתי, ולא אבין, את המשוגעים ששוהים בשיא החום בשפת הים.

 

 

עובדת המון. לא קל, אלא שאין לי ברירה ולמעשה גם אין לי כ"כ מה לעשות באמצע היום עם הפנאי שלי. חם מדי כדי להסתובב בחוץ ואין כ"כ עם מי לשבת לשתות קפה. (כולם עובדים. או נוסעים לראיונות עבודה. או הולכים לקנות יין. או עזבו את המדינה. בצדק, מיותר לציין.)

 

 

גמרתי לראות "האחות ג'קי", והתחלתי את "האוס". שומרת בעקביות על פיגור של 15 שנים.

 

 

התחלתי בטיפול פנים אותו הייתי אמורה לעשות כבר לפני שנתיים-שלוש, אלא שעדיף מאוחר וכו'. כואב (קצת בפרצוף והרבה בכיס), אבל בנתיים אני מרוצה. ימים יגידו. 

 

 

תודה לכל מי ששלח לי המלצה על פסיכולוג. אתם חברים אמיתיים ואני אוהבת אתכם. רציתי להגיד על זה כמה מילים, גם בגלל שלא הייתי רוצה שאנשים כאן יחשבו שאני בדרך להתמוטטות (בהתחשב בהיסטוריה שלי כאן), וגם בגלל שאני רוצה להגיד את זה: אני במשבר קיומי-פיננסי. המצב הפיננסי שלי טוב (ואבא שלי אומר "מצוין"), אבל המצב הכלכלי הרעוע במדינה, העובדה שמכרתי את דירתי וכעת אני נטולת נכס, והיותי מפרנסת יחידה של עצמי אשר למעשה יכולה למצוא עצמה ללא הכנסה מהיום למחר – מטילים אימה בנפשי. אני סובלת מסיוטי לילה בסגנון של "אני הומלסית וזה המזרון המעופש עליו אני חיה", יש לי חרדות שמבטלים לי את הויזה, שהבנק מלאים את כספי, שאני צועדת ברחובות עם שקית ניילון ובה כל רכושי. לפעמים כשאני הולכת לישון אני בוכה כי נדמה לי שזהו הלילה האחרון במיטה שלי. ענת אומרת שאני בחרדה, וזה טבעי, ואין סיבה שלא להיעזר באיש מקצוע. אני מסכימה איתה, אלמלא יותר משאני חרדה מהתמוטטות כלכלית – אני חרדה מפסיכולוגים.

 

 

 


שבוע טוב שיהיה.  

 

 

 

נכתב על ידי , 1/6/2013 19:34  
39 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של שולה בעבודה ב-21/7/2013 09:13



163,541
הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , החיים כמשל , 30 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לשולה (שם בדוי) אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על שולה (שם בדוי) ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2017 © נענע 10 בע"מ