לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

עצמאית בשטח

שולה (שם בדוי). גרה בתל אביב וכותבת בשביל עצמי. זו הדרך שלי להתמודד.

כינוי: 

בת: 50





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
8/2009


  

"זו הייתה טעות. ברור לך שמעכשיו המשחק בכיס שלי."

"נו, זה כי ריחמתי עליך."

"לא אמרו לך שבשש-בש לא מרחמים ולא מוותרים?"

"לא יכולתי לתת לך להפסיד. אחר כך לא יעמוד לך."

"חה. אין מצב."

 

הוא מושיט את היד שלו ומסיט את קווצת השיער שנופלת לי על הפנים, מחייך עם העיניים הכחולות הכי יפות שראיתי מעודי. 2 אחרי חצות בליל שישי, ואנחנו שוכבים באלכסון על המיטה בדירה שלו. הדלת פתוחה לכיוון הגינה הצמודה, החתול האפור שוכב על הדשא אחרי ארוחה דשנה, ובקבוק הבירה שלא הצלחתי לשתות עד הסוף עומד על שביל הבטון הצר שבכניסה. אני אוהבת את האופן בו הוא מסתכל עלי, את המגע שלו והחיוך. אני אוהבת איך שהראש המטורלל שלו עובד, את העיניים הכחולות וזיפי הזקן הבהירים, ואת האופן המושלם בו הוא מנשק. צחוק הגורל הוא שאיך שהצטרפתי לאתר ההיכרויות הכי פרוע שיש, נכבשתי בקסמיו של בחור שמחפש זוגיות. ואם לא די בכך אז הוא התגלה כסוג-של חילוני-שומר-מצוות, שזה בערך הדבר האחרון שאני צריכה בחיים הדפוקים שלי.

 

 

אני מאופסת לחלוטין ויודעת בדיוק מה לעשות. זה רק שזה עושה אותי עצובה.  

נכתב על ידי , 1/8/2009 23:50   בקטגוריות האחרים  
91 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של שולה ב-14/8/2009 17:10



163,574
הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , החיים כמשל , 30 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לשולה (שם בדוי) אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על שולה (שם בדוי) ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2017 © נענע 10 בע"מ