לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים


Come what may

כינוי: 

בת: 27





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
9/2019

אמת;


אתמול חוויתי את חוויית התקשור הראשונה שלי.

הראשונה שבה נתתי לזה ביטוי, הראשונה שלא פחדתי מהכוח שלי, הראשונה שבה שחררתי את עצמי ונתתי למישהי אחרת להיכנס בתוכי.

הכל קרה במקרה ולא במתוכנן, וזה כבר כמה זמן שאני מרגישה בטוחה בשגעון שלי. הטיפול עושה לי טוב, ופתחתי דלת לעולם שתמיד האמנתי בו ולא הייתה לי הוכחה לקיומו. היום אני חווה את קיומו. יש לי ביטחון בדבר הזה ש"נפל" עליי. יתכן וזוהי ברכה אך הכל באיזון ולכן זוהי גם קללה. 

אני זוכרת שאמרתי שלא בחרתי את זה, אני זוכרת שבכיתי ואני זוכרת שגם הקאתי. אני זוכרת שהרגשתי דלוקה למרות שלא לקחתי שום סם, אני זוכרת שהרגשתי משהו שהוא לא אני מנחה אותי. אני זוכרת שאמרתי שאני לא אני, אני זוכרת שאמרתי להן דברים שלא ידעתי קודם. אני זוכרת שאמרתי שהשפה העברית היא שפה דלה ואז אני שהיא אני גיחכה ואמרה שדווקא העברית היא שפה מאוד עשירה ואז ה"אני" אמרה שכנראה לא מספיק. אני זוכרת שעצמתי עיניים והרגשתי דברים שהם מעבר אליי. אני זוכרת שפתחתי עיניים בטבעיות ואמרתי להן שחזרתי ושלום. אני זוכרת את השלווה כשפתחתי את העיניים. אני זוכרת את הרוגע שהיה בי אחרי הסערה שנכנסה בי. היא לא הייתה סערה מטלטלת, היא רק הייתה קשה לגוף שלי. הייתי צריכה הרבה אוויר ואני זוכרת שהייתי צריכה גם את הירח. אני זוכרת שצעקתי הרבה במהלך הלילה, צעקות של אושר, צעקות של אהבה. אני זוכרת הרבה אהבה. המון רגש. המון אש. אני זוכרת שהייתי צריכה להיטען באהבה אז פניתי לתומר. אני זוכרת שהוא לא סיפק את מה שרציתי. זה שחרר ממני אותו. גרם לי להבין שהבטן תמיד צודקת. היה שם משהו קוסמי, אבל זה לא מספיק. צריך גם חיבור. חיבור אחר. סגרתי מעגלים, סגרתי פינות, קשרתי קצוות.

 

אתמול אמרתי הרבה אמת. אני יודעת שזה היה אמת. כל מה שהיה שם, כל מה שקרה דרכי, כל מה שהעברתי וכל מה שקיבלתי היא אמת אחת מוחלטת. מן קו ישיר לליבה. היה שם דבר מה עוצמתי וחזק שהמילה הכי טובה לתאר אותו זה BEYOND. לא הייתה לי שום שליטה ושום אחיזה בדבר עצמו וגם לא ניסיתי לשם שינוי לעשות משהו לשם כך. שחררתי אותה, נתתי לה לדבר דרכי, נתתי לה להיות אני. נתתי לה להשתמש בגופי הקטן שהקיא ונשם עמוק ובכה כדי שיהיה לה מקום להרגיש כל כך הרבה. לא בחרתי אותה, היא בחרה אותי. זה הרגיש מחובר ואמיתי בכל תא בגוף שלי ובכל חלקיק בנשמה שלי. אמת לאמיתה שאין כדוגמתה. כמה אמת היא דבר טהור שאי אפשר לגעת בו ולשנותו או להכפישו ולהרוס אותו. דבר נוסף שהבנתי אתמול, זה שחרור המיינד. אני עוד לא שם ויש לי עוד עבודה, אבל המיינד שלי חושב כל כך הרבה ועובד כל כך קשה לחבר את כל הנקודות שלמעשה כבר מזמן מחוברות והוא פשוט לא תופס את זה. אני צריכה יותר לסמוך על הבטן, יותר לתת לרגש ביטוי ולסמוך על הנפש שתדע תמיד מה נכון עבורה. בסופו של דבר, לחבר בין כולם בחיבור אחד, אמיתי, עם היקום.

 

היום היה כנס לפוסט טראומה ופסיכוזה במכללה. יש לי עוד כל כך הרבה מה ללמוד, יש עוד כל כך הרבה מה לדעת. אני לגמרי בתחילת דרכי; אני לגמרי צריכה לצבור עוד הרבה ניסיון והבנה. רק להחזיק בכוחות זה לא מספיק, להשתמש בהם זה לא מספיק. צריך לדעת איך, צריך לדעת מתי, צריך לדעת איפה וצריך לדעת מה. למרות שאתמול הרגשתי שקיבלתי הכוונה ולא הייתי צריכה את הידע שנצבר לי בעבר, אני יודעת שעם כוח באה אחריות גדולה. חוויתי כבר כוחות של אחרים שנכפים עליי מבלי שביקשתי או רציתי, אבל כן איפשרתי. אני לא מעוניינת לכפות את כוחי על אחרים. אני צריכה ללמוד. 

אני בדרך, אני בטוחה בדרך ואני בטוחה בעצמי. (עצמי שהוא אחד עם הכל, אז למעשה בהכל).

תודה על ההזדמנות, תודה על הקיום.

 

לאט לאט, לא להאיץ בה.

נכתב על ידי , 10/9/2019 18:01  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של אוֹרי.-ו> ב-10/9/2019 20:34
 






© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות ל. She אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על . She ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ