לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה




מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוקטובר 2019    >>
אבגדהוש
  12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
2728293031  

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
10/2019

תקופת החגים



 
תקופת החגים מאפשרת חופש וזמן לנשום מהעבודה
לא שקשה לי עכשיו, אחרי שנכנסתי לסוג של שגרה
פשוט שלושת החודשים הראשונים היו... איך לומר
להגיע למקום עבודה מבלי שעושים חפיפה מסודרת וכניסה חלקה לתפקיד זה לא קל בכלל.

אנחנו לא עובדים בערבי חג
אבל עובדים מלא בחול המועד סוכות
בעוד לא מעט חברות עובדות רק חצי יום (או לא עובדות בכלל)
קצת מבאס, כי יש לי המון דברים לעשות
אבל ככה זה.

כשהתחלתי לעבוד זה יצא בדיוק על תקופת המבחנים של סימסטר אביב
את כל המבחנים שהיו לי דחיתי בלית ברירה
לא היה נראה לי נכון לבקש חופש למבחנים שניה אחרי שאני מתחילה לעבוד במקום מסויים
כמו שלא היה נראה לי נכון לדחות את תחילת העבודה שלי שם

3 מבחנים יש לי לעשות כולם מבחנים נדחים
אחד אני מתכננת לעשות בנובמבר
אלה המועדים של סימסטר קיץ, והיות והקורס הזה רץ גם בקיץ אז אפשר
רציתי לנצל את החופשים שיש עכשיו כדי להתחיל ללמוד
אבל בראש השנה כולם היו פה (וקצת קשה לקום ולהיעלם)
וביום כיפור היה לי כאב ראש נוראי שממש לא איפשר לי לשבת מול המחשב לא כל שכן להתרכז
כך שלמעשה רק בימים האחרונים (סוכות) התחלתי ללמוד שוב
או במילים אחרות לעשות חזרה על החומר
כשמדובר בקורס ריאלי, זו משימה לא פשוט בכלל
כי זה ללמוד את החומר מחדש (לראות הרצאות) ולאחר מכן לתרגל את הכל
יש לי סה"כ 21 הרצאות בנות 3 שעות לראות.
נכון שיש לי קצת יותר מחודש למבחן
אני מעדיפה את החלק הזה לסיים בהקדם ולתרגל מבחנים

בת דודה שלי הודיעה שיש בר מצווה לבן הבכור שלה
זה יוצא 3 ימים לפני המבחן המיועד
הגעתי להחלטה שאני לא הולכת להגיע לאירוע הזה
קודם כל כי יש לי מבחן 3 ימים אחרי
ושנית יש עליה לתורה בשעה 16:00
מה שאומר שכדי להגיע לשם בזמן צריך לצאת מפה בסביבות 14:30
ואח"כ בסביבות 18:30 יש אירוע מצומצם למשפחה במסעדה + ארוחת ערב
ההשערה שלי שזה יסתיים בסביבות 22:00 לכל המוקדם
(אחרי הכל במדינה שלנו שומדבר לא באמת מתחיל ומסתיים בזמן)
ואני ממש לא הולכת לבזבז שעות כאלה יקרות של לימודים למבחן על אירוע כזה
למעשה זה יישרוף לי יום שלם של לימודים
אם לא היה לי את המבחן הזה ברור שהייתי הולכת
חשוב לי להגיע לאירועים משפחתיים
המשפחה שלנו כל כך קטנה שכאשר מישהו חסר זה מורגש
הילדים של בנות הדודות שלי (הבנות של דודה שלי מצד אבא) גם ככה בקושי מכירים אותנו
כמה כבר יוצא לנו להתראות? פעם או פעמיים בשנה לכל היותר

אפילו אבא שלי פטר את עצמו מלהגיע כי הוא בדיוק יהיה בחופשה בטבריה
והוא לא חושב שזה הגיוני לנסוע שעה כדי להגיע לאירוע הזה
(וזה עוד הצד המשפחתי שלו)

חוץ מזה תמיד יש סיטואציות שבהן אנשים נעדרים מאירועים

כך שאני לא ממש מתרגשת מהעניין.

 

 

 

וגם כאן

 

 

נכתב על ידי , 15/10/2019 17:26   בקטגוריות המשפחה שלי, ענייני עבודה  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



יום כיפור





היום הכי שקט בשנה
סוגרים לנו את הTV ואת הרדיו
אין מכוניות בכביש (כמעט)
ושקט, שקט מהסוג שלא רגילים אליו מרוב שאנחנו בעולם טכנולוגי ודיגיטלי
גם המרשתת שקטה, כל אחד מתכנס בעולם שלו, סוג של

אחותי ואחיין2 הגיעו לבית הורי מוקדם
במקור אחותי תיכננה לצום, אבל משום מה היא לא מרגישה טוב
ואיכשהו אחי הצליח לשכנע אותה לרדת מעניין הצום
היא לא אכלה ושתתה כמו שצריך במהלך היום
והאמת שלא היה היגיון בלצום כשאת חצי חולה
גיסי נמצא אצל ההורים שלו, הם הולכים לבית כנסת וכו'
אבל לאחותי לא נוח להישאר שם עם העולל ללילה, היא מעדיפה אצל ההורים שלי, מה לעשות זה הבית שבו היא גדלה כל החיים שלה, וההורים שלי אין להם בעיה לעזור עם אחיין2 שהוא תינוקי חמוד

אחי וגיסתי הגיעו מאוחר יותר, כמעט לפני שישבנו לאכול את המפסקת
הרעיון שלהם היה לשבת עם חברים שלהם שהגיעו עם הילדים שלהם למושב בכיפור
בכלל יש מין מנהג כזה בקרב בני המושב, לחזור למושב ביום כיפור כי ההרגשה פה אחרת
אחיין1 הוא ילדון אנרגטי שובבי שמושך המון תשומת לב

בשלב מסויים הם הלכו לטייל ואחי שיכנע את אחותי שאחיין1 (בן אוטוטו שנה) ואחיין2 (בן 6 חודשים, אבל גיל כרונולוגי כי הוא נולד פג זה 5 חודשים) יהיו יחד באותו עגלול.
מה אני אגיד לכם, אחיין1 מעך את אחיין2 שעדיין לא זוחל אפילו וזה ממש הציק לו
אין מה לעשות פער החודשים הזה עדיין גדול מדיי וזה לא מתאים
יגידו אחי וגיסתי מה שבא להם אם המצב היה הפוך הם לא היו שמים את הילד שלהם עם ילד יותר גדול שמה לעשות מציק לו ומכאיב לו (בלי כוונה כמובן).
ואחיין2 הוא כזה ילד טוב ועדין כזה, טוב הוא רק בן 6 חודשים

בערב אחי וגיסתי הלכו לחברים עם אחיין1
אחיין2 כבר ישן ב7 בערב את שנת הלילה שלו
ובאופן כללי הוא ילד מאוד נוח כי הוא מתעורר גג פעמיים בלילה
בעוד אחיין1 מתעורר כל שעתיים שלוש (ואחי וגיסתי לא מוכנים לקחת יועצת שינה).
בסביבות 23:00 ההורים שלי כבר היו עייפים ורצו ללכת לישון אבל אחי וגיסתי עוד לא חזרו
וכמובן שהם השאירו את הטלפונים שלהם בבית כך שאי אפשר היה גם לתפוס אותם בשום צורה
וגם ההורים שלי לא ידעו למי מהחברים שלהם הם הלכו כי הם לא אמרו למי הם הולכים
כך שבעצם כולם התארגנו לשינה חוץ מהם
רק שתחשבו שבמשך כל הזמן הזה אחיין1 מחזיק את עצמו ער, שזה הזוי

אני לא צמה ביום כיפור
קודם כל כי אני אתאיסטית וכל המהות של הצום ביום כיפור זה ש"אלוהים" יסלח
אבל זה משהו שהרבה אנשים שכחו והם חושבים שהם הם צמים ביום כיפור זה מוחק את כל ההתנהגות המגעילה שלהם לאורך השנה וזה לא עובד ככה. או מה שנרא הצביעות של יום כיפור.
זה מזכיר לי את האנשים שהולכים לסדנאות של ניקוי רעלים, שטוענים שזה עושה להם משהו מדהים אבל במשך כל השנה אוכלים ג'אנק והשד יודע מה. (חוץ מזה שאין באמת דבר כזה ניקוי רעלים זו סתם פיקציה).
בן אדם צריך להיות בן אדם טוב כל השנה
יום אחד של צום לא מוחק התנהגות רעה של שנה שלמה.
רק גורם לאותם אנשים להרגיש טוב עם עצמם.
אבל הם לא ישנו את התנהגותם, הם יחזרו להיות אותם אנשים עם אותה התנהגות מגעילה.

אני חושבת שזה היום כיפור הראשון שהיו לא מעט מכוניות על כביש 1
בגלל ששקט כל כך שומעים כל מכונית שעוברת בכביש
והיא נראה לפעמים שיש שם מכוניות או אופנועים שעושים שם מרוצים עם עצמם

בסך הכל היה דיי נחמד שכולם היו פה
קצת צפוף ועמוס עם שני עוללים קטנים
אבל דיי נחמד
בעוד אחי וגיסתי התקפלו הבייתה
אחותי נשארה אצל ההורים שלי לעוד לילה
בבוקר אחרי שאחיין2 התעורר אמא שלי העסיקה אותו ונתנה לה לישון עוד כמה שעות שהיא מאוד הייתה זקוקה להן.
אין מה לעשות כשיש תינוק בבית אפילו שאחיין2 הוא תינוק דיי נוח שמתעורר פעם או פעמיים בלילה (אחיין1 מתעורר כל שעתיים שלוש) אז זה הורס את רצף השינה.

גיסתי אפילו אמרה שלה אין בעיה לעשות ילדים צפופים, כי אם היא לא ישנה עכשיו בגלל ילד אחד ולוקח כמה שנים טובות עד שתהיה שינה רציפה, היא מעדיפה שיהיה עוד ילד ולא להגיע למצב שילד אחד ישן ולא מתעורר בלילה ואז יש תינוק נוסף שעושה את אותו הדבר.
אחותי לעומת זאת עדיין בטראומה מהלידה הקשה והניתוח שהיו לה וכל מה שהיה סביב זה.
והיא לא חושבת על עוד ילד בעתיד הקרוב

תקופת החגים עכשיו
הלכתי עם אבא שלי לעשות קניות השבוע
אנשים איבדו את זה לגמרי, כאילו שאנחנו הולכים להיות עכשיו חודש במצור
היינו בסופר מסויים וכשהגענו לקופות ספרנו 20 עגלות מלאות לעייפה בכל קופה
השארנו את העגלות שלנו ויצאנו משם, הלכנו לסופר אחר, קצת יותר יקר, אבל לפחות שם לא היינו צריכים לחכות שעות בתור לקופה

ה-high light של השבוע
ביום שישי האחרון אמ"ג רצתה לבוא להורים שלי לארוחת שישי
ואמא שלי סירבה לה, גם כי אף אחד לא בא וגם כי לא היה לה חשק לארח (לשם שינוי)
היא גם לא תהיה פה בערב סוכות כי היא והאנורקטית טסות לחו"ל
זה ממש נחמד שיש קצת חופש מהנוכחות המעיקה שלה.

 

 

מקווה שתקופת החגים עוברת עליכם בהנאה
חג סוכות שמח :)

 


וגם כאן

 

 

 

נכתב על ידי , 13/10/2019 03:31   בקטגוריות אצל ההורים שלי, המשפחה שלי, דודה אמ"ג, חגים  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



changes...


 




חשבתי על זה לאחרונה כמה השתנו החיים שלי בזמן האחרון
התחלתי עבודה חדשה ועם כל הקיטורים שהיו לי על זה שלא הייתה לי חפיפה וקשיי הקליטה (סוג של)
בשלב מסויים פשוט הכל הפך להיות שגרה, עבודה, משימות, פרוייקטים, אחריות.

ביום שהפסקתי לנסוע עם אותו ידיד שלי לעבודה היה שינוי טוב עבורי
קודם כל אני לא מחכה לאף אחד שיבוא לאסוף אותי
אני לא מקבלת עצבים על בן אדם שמאחר לי באופן קבוע
נכון שזה לא להיט לנסוע באוטובוסים, ולפעמים גם אין לי מקום לשבת
אבל אני מגיעה בזמן לעבודה (8 בבוקר) רגועה ולא עצבנית
וככה זו דרך הרבה יותר טובה להתחיל את היום

הקטע עם אוכל וה-10ביס בהתחלה זה נראה דיי נחמד
אבל האמת, אני לא מתה על הקטע הזה של להזמין אוכל מבחוץ
זאת אומרת אין לי ממש ברירה כי אין לי זמן לבשל באמצע השבוע
אני לרוב אבשל משהו ליומיים שלושה הראשונים וביומיים שלושה שנשארו אזמין אוכל מבחוץ
קודם כל יש לי את בעיית האלרגיה לגלוטן שאין מה לעשות זה מצמצם מאוד מאוד מאוד את האופציות
גם לא לכל מסעדה יש מודעות לעניין הללא גלוטן, אפילו שבכל הזמן אני כותבתי לוודא שהמנה ללא גלוטן
גלוטן נמצא בהמון מקומות, בתבלינים, בקציצות, ברטבים (להסמכה) ועוד ועוד.
וחוץ מזה הסכום המוקצב לארוחה יומית הוא קטן מהסכום שהיום עולה ארוחה עסקית במסעדה
באיזור בו אני עובדת יש מסעדות, אבל מסעדות של ג'אנק פוד שבלי שום קשר אני לא אוהבת לאכול
ויש מקומות שהזמנתי מהם אוכל שהמנה שלהם כל כך קטנה שהיא לא משביעה (ואם יש משהו נורא זה להישאר עם הרגשת רעב אחרי שאכלתם או להיות רעבים שוב אחרי שעתיים שלוש).
אני לא רואה ממש פתרון לעניין הזה כי באמת אין לי זמן לבשל באמצע השבוע
מזל שעכשיו יש תקופה  של חגים וחופשים, זה ממש יקל העניין הזה.

זה שקניתי סמארטפון חדש, תשמעו ואוו!
לא בגלל המכשיר שקניתי, בגלל שסבלתי ממש עם המכשיר הקודם שלגמרי לא התאים לצרכים שלי
לא רק שאת המכשיר הישן קניתי שנה וחצי אחרי שהוא יצא גם השתמשתי בו מעבר לזמן שתיכננתי (מאילוצים כלכליים).
ואין אי אפשר להשוות כשרוכשים מכשיר חדש חדש שרק יצא
נכון שהמחיר יקר יותר, אבל בהתחשב שאצלי הטלפון הוא גם כלי עבודה זה משמעותי
יש לי את המכשיר החדש קצת יותר מחודש ואני פשוט לא מבינה איך הצלחתי להישאר כל כך הרבה זמן עם המכשיר הישן שבקושי תיפקד כבר
אין לי כוונות לקנות מכשיר חדש כל שנה, והתכנון שלי הוא מינימום שנתיים אם לא יותר עם אותו מכשיר
אולי כשעושים הוצאה כזאת אחת לכמה שנים זה לא כל כך נורא

לאחרונה קניתי לי מצעים חדשים, 3 סטים ליתר דיוק
המצעים הנוכחיים שלי נמצאים איתי סביב ה15 שנים פלוס מינוס 
וכמעט כולם מראים כבר סימני שחיקה
האמת שעד שלא באתי לקפל סט אחד ופתאום ראיתי קרע בסדין זו הייתה סתם מחשבה אי שם בפינה של הראש שלי
מצעים הפכו בשנים האחרונות לדבר לא זול בכלל, והאיכות לא מה שהייתה פעם
גם פעם הייתם יכולים ללכת לסופר ולקנות מצעים זוגיים מכותנה של כיתן/ורדינון ב100 ש"ח במבצע
היום? איפה יש דבר כזה?
ניצלתי את זה שהיו מבצעים לפני החגים וקניתי 3 סטים שעל כל אחד היה 60% הנחה מהאתר של ורדינון
הקטע המצחיק, שכל סט כזה יוצר במדינה אחרת
אחד בישראל, אחד בטורקיה, ואחד בסין (זה היה  האמת היקר מביניהם)
כולם מבד 100% כותנה, הישראלי והסיני בד בצפיפות סאטן
רוצים לנחש מי מבין הסטים הוא באיכות הכי טובה ומי הכי פחות?

יום כיפור מתקרב
אחותי תמיד נמצאת פה ביום כיפור
גיסי נוסע לצום בבית של ההורים שלו, הם הולכים לבית הכנסת וכו'
אחותי צמה פה בבית של ההורים שלי
והיא באה לפה כדי שאמא שלי תעזור לה עם אחיין2
ופתאום אחי החליט שהם רוצים לבוא להיות פה גם, כי כמה חברי ילדות שלו אמרו שהם באים למושב עם הילדים שלהם ואיזה יופי זה אם יוכלו לעשות מפגש חברים וילדים (הילדים של כולם פחות או יותר באותו גיל).
עכשיו אחי וגיסתי לא צמים, גיסתי בדר"כ כן אבל בגלל שהיא מניקה היא לא צמה
אחי מתכנן להפיל את אחיין1 על ההורים שלי, ואני חושבת כמה זה לא הוגן לעשות את זה
הוא ילד מקסים אבל הוא שובבי צריך להסתכל עליו באלף עיניים וכל הזמן להעסיק אותו
וחוץ מזה כשאחי וגיסתי באים גם הכלבה שלהם באה, וגם לה צריך לדאוג
באופן כללי אין לאחי וגיסתי כמעט עזרה מהמשפחה שלה, קודם כל כי ההורים שלה גרים ברמת הגולן שזה מה לעשות רחוק מגוש דן. יש לה 2 אחיות שגרות בגוש דן אבל כל אחת מהן עסוקה בעניינים שלה. אחת נשואה עם ילדים והשניה רווקה. איך שלא תסובבו את זה ההורים שלי מוצאים את עצמם עוזרים עם אחיין1 ועם הכלבה שלהם לא מעט
ומעבר לזה יהיה גם full house כי ביום כיפור אבא שלי תמיד היה עובד (הוא עבד בבי"ח סיעודי) ועכשיו הוא יצא לפנסיה אז הוא יהיה בבית.
ואחותי בסך הכל רצתה מקום שקט להיות בו להעביר את הצום....

 

 

 

וגם כאן

 


נכתב על ידי , 6/10/2019 18:04   בקטגוריות המשפחה שלי, חגים, כל מיני, ענייני עבודה  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

Avatarכינוי: 

בת: 38




הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , סטודנטים , 30 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לn_lee אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על n_lee ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ