לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה




מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יולי 2018    >>
אבגדהוש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
293031    

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
7/2018

מה אתם הייתם עושים?


 

מה אתם הייתם עושים אם הילד או הילדה שלכם סיימו ביה"ס (חטיבה) קיבלו תעודות והם מתחילים להמציא לכם תירוצים ושקרים על מנת שלא תראו את התעודה שלהם.

אני אמשיך ואכתוב בלשון נקבה אבל הכוונה שלי פה לשני המינים ילד או ילדה
אתם מסוג ההורים שאף פעם לא עשיתם עניין מהציונים בתעודה. אתם פשוט עוקבים אחרי הילדה שלכם כדי לראות מה מצבה בבית הספר. בין היתר גם חשוב לכם לדעת אם אולי היא צריך עזרה בדבר זה או אחר.
הילדה שלכם יודעים שאתם לא עושים עניין מהציונים בתעודה ובכל זאת לא מראה לכם את התעודה וממשיכה להמציא תירוצים ולשקר לגבי זה.

החלטתם להטיל עונש על הילדה על כך שהיא מסרבת להראות לכם את התעודה
ואמרתם לה שיש לה שבוע להראות לכם את התעודה אחרת העונש יחריף
ובואו נזכיר שמדובר בחופש גדול ואף ילד לא רוצה עונשים על החופש שלו

בסופו של דבר הילדה התרצו והראו לכם את התעודה.
אממה, כל התעודה עם ציונים של 60 או או ציוני נכשל.

אתם ערים לעובדה שהילדה לא לומדת
זאת אומרת היא הולכת לבית הספר וכו', אבל היא לא באמת לומדת שם
היא אף פעם לא מכינה את השיעורים בזמן
או מחכה לדקה ה-90 להכין אותם ואז מבקשת מכם עזרה (ובסוף יוצא שאתם מכינים לה את השיעורי בית ולא היא)
היא יודעת לסובב אתכם טוב מאוד על האצבע הקטנה בקטע הזה ואתם כביכול "עוזרים" לה, רק שבפועל לעשות לילדה את שיעורי הבית זה בדיוק ההיפך מלעזור לה.
גם כשיש לה מבחנים היא לא יושבת ולומדת, תמיד יש לה תירוצים.

בשיחות הורים האחרונות שהיו בבית הספר כל המורים שיבחו את הילדה שלכם. אמרו כמה היא נחמדה ושהילדים אוהבים אותה ושהיא מקובלת חברתית.
אף אחד לא דיבר ממש על הציונים הלא טובים שלה.
כן ראיתם גיליון ציונים (הם לא היו מי יודע מה טובים) אבל לא הייתה התייחסות של ממש מאף מורה לגבי זה (גם אחרי ששאלתם)
הילדה שלכם מקבלת שיעורי עזר במתמטיקה, אנגלית, לשון, אבל לא נראה שיש איזשהו שיפור בנושא
היא לא עושה לבד את התרגילים שנתנו לה, ולא מכינה את שיעורי הבית שלה לבד, לא רק במקצועות שנחשבים קשים, גם בדברים קלים יותר כמו ספרות או היסטוריה.
וגרוע מזה, יש לה שגיאות כתיב ושגיאות תחביריות כשהיא כותבת משפטים, היא לא דיסלקטית (עשיתם לה אבחון) היא פשוט מעולם לא התאמצה לכתוב נכון.
היא גם מקבלת עזרה ושיעורים פרטניים בבית הספר (בנוסף לשיעורים הפרטיים שאתם משלמים עליהם לא מעט כסף). אבל זה לא משנה שומדבר.

לא משנה מה אתם עושים, אתם לא מצליחים לגרום לילדה לשבת וללמוד
לא משנה כמה שיחות מוטיבציה אתם עושים לה לגבי זה
שיעורי עזר שאתם דואגים שיהיו לילדה
אתם אפילו מנסים להבטיח לה שתקבל משהו שהיא רוצה אם היא רק תלמד קצת ותשפר את הציונים
אבל לילדה לא אכפת מהציונים שלה
חוץ מהעניין עם הסתרת התעודה (שבסוף ראיתם אותה) לא היה לה מעולם עניין בזה
מה שאתם לא עושים לא גורם לה לשנות את ההתנהגות שלה בקשר לזה
גם פניתם לגורמים מקצועיים כדי למצוא פתרון בקשר לזה ונאדה, שומדבר לא השתנה. הילדה ממשיכה בשלה.

סך הכל הילדה בסדר, היא שמחה יש לה חברות וחברים טוב לה
היא אוהבת ללכת לבית הספר (אתם חושבים שזה יותר בגלל הקטע החברתי)
יש לה בבית כל מה שהיא צריכה ומעבר לזה
רק העניין הבלתי מוסבר עם הלימודים
זה תמיד היה שם (עוד מהביה"ס היסודי), אבל החמיר מאז שהיא הגיעה לחטיבה
שם מה לעשות יש יותר חומר לימוד והדרישות יותר גבוהות ואי אפשר לסבן את המורים
אתם מתחילים לקבל את העניין שכנראה שהיא לא תגיע לתיכון רגיל כמו כל החברות שלה, ושיש סיכוי מאוד טוב שהיא תגיע לתיכון מקצועי.

 

 

 

וגם כאן

נכתב על ידי , 14/7/2018 12:33   בקטגוריות על אנשים וחיות אחרות  
13 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של n_lee ב-19/7/2018 13:26
 



פוסט בדיליי....


 

(כתבתי את הפוסט הזה לפני חודש ושכחתי לפרסם אותו)

אז בסוף ארוחת שישי משפחתית שהייתה צריכה להיות בתחילת יוני לא הייתה
זאת אומרת היא הייתה אבל זה היה רק ההורים שלי ואני
בלי סבתא שלי ובלי אמ"ג והאנורקטית
למעשה כל החודש האחרון אמ"ג לא הגיע לארוחות משפחתיות בתירוצים מתירוצים שונים
באמת שלא אכפת לי, כמה שפחות לראות אותה יותר טוב

אמ"ג המציאה תירוץ כלשהו שבגינו היא לא יכולה להגיע
תמיד זה משהו שקשור לעבודה, אבל היא בדר"כ לא עובדת בשישי בערב
ומבחינתי שלא תבוא בכלל, היא לא חסרה לי
אמא שלי במקור רצתה להביא את סבתא שלי אלינו
אבל...

ביום חמישי (לפני כחודש) סבתא שלי נפלה ברחוב
אין לה שום בעיה בריאותית
אבל היא הולכת עם סנדלים מעפנות
כאלה שהיא קונה בשוק או משהו כזה
הן לא אורתופדיות והן מחליקות לה כל הזמן
והיא עוד הולכת עם גרביים לא פחות ולא יותר

ככה שבאותו יום בערב/לילה אמא שלי נסעה כדי להיות עם סבתא שלי במיון
לזכותם יאמר שהם טיפלו בסבתא שלי דיי מהר
עשו צילומי ראש ואת כל הבדיקות האפשריות שיש והכל בסדר
פשוט הסנדלים המעפנות האלה צריכות למצוא את מקומן בפח
אמא שלי כבר תקופה מנסה לשכנע את סבתא שלי שהיא צריכה לקנות טבע נאות
אבל סבתא שלי בשלה, לא מוכנה להוציא הרבה כסף על סנדלים וגם לא מוכנה שאמא שלי תקנה לה (כמתנה ליום הולדת או משהו)

אמא שלי אמרה אחרי זה שאם קורה משהו לסבתא שלי אי אפשר לסמוך על אמ"ג (אחותה)
בכל פעם יש לה תירוץ אחר למה היא לא יכולה להגיע ולמה היא לא יכולה לעשות דבר זה או אחר
סבתא שלי אפילו לא טרחה להתקשר לאמ"ג שהיא גרה יותר קרוב אליה מאמא שלי
היא ידעה שהיא לא תענה לה בכלל
היא לא ענתה לאמא שלי כשזו התקשרה אליה כדי לעדכן במה שקרה

בכל מקרה ביום שישי סבתא שלי לא רצתה לבוא ואמא שלי לא התעקשה איתה
אני אמרתי שעדיף שהיא תהיה פה כי לפחות היא לא תהיה פה לבד
אבל כאמור אמא שלי לא התעקשה איתה על זה
בטענה שסבתא שלי אמרה לה שאין לה שום בעיה עם הלבד שלה
היא נהנית מהשקט ומזה שהיא יכולה לעשות מה שהיא רוצה בלי לדפוק חשבון לאף אחד

לכן לא הייתה ארוחת שישי מורחבת
אמא שלי נסעה לסבתא שלי ביום שבת
ודודה אמ"ג והאנורקטית גם הצטרפו
כשאמא שלי נוסעת לסבתא שלי לאכול היא מבשלת שם או מביאה אוכל מהבית
סבתא שלי לא מבשלת הרבה, ואני מבינה שזה מבאס כשצריך לבשל רק לבן אדם אחד (ואז לאכול את אותו האוכל כל השבוע). חוץ מזה שאני חושבת שזה נחמד לסבתא שלי לאכול את האוכל שאמא שלי מכינה.

הסיבה שאמא שלי נסעה לשם במקום שהן יבואו לפה היה בגלל שאמ"ג אמרה לה שהיא תוכל להיות רק שעה כי יש לה עוד דברים לעשות
האמת שבדר"כ אמא שלי לא מזמינה את אמ"ג אליהם בשבת כי אז היא נתקעת אצלם בבית עד 22-23 בלילה וזה שורף לאמא שלי את כל השבת
אבל אפילו היא לא האמינה לאמ"ג והחליטה שהן יאכלו אצל סבתא שלי
כי כשהן נמצאות אצל סבתא שלי לארוחת צהריים, אמ"ג תמיד ממהרת ללכת

אז אמא שלי הכינה יותר אוכל בארוחת שישי שאכלנו יחד ואת השאריות לקחה לשם
היה עוף עם תפוחי אדמה בתנור וגם בולונז, מתכון מעולה שאמא שלי הייתה מכינה כשהיינו ילדים
האנורקטית אכלה מזה לא מעט, כל פעם סיימה מנה וביקשה עוד
אפילו אמ"ג הייתה בשוק
אמ"ג הרי מתעצלת לבשל לאנורקטית והיא קונה לה אוכל "בייתי" מוכן
המתכון הזה של הבולונז הוא פשוט סופר מוצלח וילדים אוהבים אותו
אמרתי לאמא שלי, אם ככה מעולה תשלחי לאמ"ג את המתכון
אז אמא שלי אמרה על זה שאמ"ג כל כך עצלנית שהיא גם ככה לא תכין אותו

בכל מקרה לפחות הייתה לי שבת שקטה
בלי הצורך לאינטראקציה עם אמ"ג
ומבחינתי שימשיך ככה


 

וגם כאן

נכתב על ידי , 10/7/2018 13:09   בקטגוריות המשפחה שלי, דודה אמ"ג  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



הפעם זה לגמרי באשמתי...


 

או סוג של...
תקופת מבחנים בפתח...

ה"מקור" לבעיה היה בעצם שהתחלתי לעבוד
נכון אני עובדת מהבית ויש בזה יתרונות של לא לקום מוקדם מאוד בבוקר, לא צריך לנסוע לשום מקום ולהיות בפקקים (וכן אני יכולה לבשל לעצמי את האוכל ולאכול אותו חם ולא מחומם מהמיקרו)
אבל פעם בערך נגמרים היתרונות
עבודה במשרה מלאה, ובמקרה שלי בטלפון מול לקוחות, שאם יש משהו שאני ממש ממש לא אוהבת זה עבודה מהסוג הזה, של להיות 9 שעות בטלפון עם אנשים.

החודשים הראשונים הם חודשים של התאקלמות
לא אין לי שום בעיה לקום בבוקר אחרי תקופה ארוכה שהתרגלתי לקום בצהריים - לא זו הבעיה
ההתאקלמות היא ללמוד את העבודה ורוב הזמן ללמוד אותה תוך כדי עבודה
במצב אחר שעובדים בעבודה כזאת בצוות אם יש משהו שלא יודעים פשוט שואלים את הקולגה שנמצא ליד, במקרה שלי אני צריכה להתקשר אל... ואם הוא פנוי שיסביר לי איך עושים מה וכו'.

הלשחות במים לבד מבלי שיש לי מושג איך מטפל בכל לקוח שיוצר איתנו קשר
זה מרגיש כמו לשחות במים מבלי שיודעים לשחות ואין מצופים
גם היום כמעט חודשיים אחרי, יש דברים שאין לי מושג איך לעשות אותם

באופן כללי כל העבודה הזאת מכניסה את הגוף שלי לסוג של סטרס
קודם כל מאז שהתחלתי בעבודה הזאת אני לא ישנה טוב בלילה
לא משנה באיזו שעה הלכתי לישון (וגם בסופ"ש) אני מתעוררת בלילה או שאני קמה אחרי 5 שעות מעצמי (ואני הולכת לישון כשאני משאירה לעצמי מינימום 6 שעות שינה אם לא 7)
אני לא מרגישה עייפות במהלך היום אבל איך שמסתיימת העבודה אני הולכת לישון לשעה, לפעמים יותר

שנית יש כל מיני תופעות פיזיות, פריחה שפתאום צצה לה ולא הייתה לי קודם בכל מיני מקומות
ברור לי שזה פסיכוסומטי (זה לא מגרד או משהו)


הפגיעה העיקרית מבחינתי זה הלימודים
התחלתי לעבוד באמצע מאי, אחרי שבועיים הבנתי שאין מצב שאני מצליחה להשתלט על 2 קורסים במצב העייפות הנוכחי, האמת שבחודש הראשון לא הצלחתי ללמוד אף אחד מהם.
היו לנו הרבה פרוייקטים בעבודה שישר נכנסתי אליהם והם דרשו לא מעט תשומת לב
אז אמרתי לעצמי שאני אעשה מבחן באחד מהם במועדי א ואת השני במועדי ב
גם ככה המועדים של מועד א של שני הקורסים האלה היו קרובים מדיי
מהשבוע השני של חודש יוני (אז סיימנו את הפרוייקטים לבינתיים) כל יום ניסיתי לשבת ללמוד את החומר
להשלים את כל מה שהפסדתי בחודש מאי ותחילת יוני

מה אני אגיד לכם, המוח שלי אחרי העבודה במצב פירה, לא משנה אם ישנתי או לא
התפוקה שלי הייתה על הפנים, הייתי מסוגלת לראות בקושי שעה מהרצאה וגם זה היה לוקח לי כמה שעות
כי כשהמוח לא במצב ללמידה לא מבינים את החומר, ואז חוזרים על החלק שלא הובן שוב ושוב ושוב

וזה לא חומר קשה, פשוט צריך ללמוד להבין ולתרגל

אחרי יום עבודה בעבודה הזאת אין לי כוח וחשק לעשות כלום
אני אפילו לא מסוגלת להתרכז בלקרוא ספר סתם כדי לנקות את הראש
והאמת שגם לא בא לי לעשות שומדבר בלי קשר, איך אמרתי לאמא שלי, העבודה הזאת מוציאה לי את החשק לחיות (לא כי בא לי למות או משהו, פשוט אחרי העבודה לא בא לי לעשות שומדבר אולי חוץ מלהיכנס למיטה ולישון)

במקום הקודם שעבדתי בו הייתי עושה 2 קורסים בסימסטר ולא הייתה לי בעיה ללמוד באמצע השבוע
העבודה לא הייתה כזאת שגרמה לי לחוסר מסוגלות להתרכז בלימודים אחרי יום עבודה

בעצם הימים היחידים שהייתי מצליחה ללמוד טוב זה בסופי שבוע
אבל זה לא מספיק כדי להשלים חומר של חודש +
וככה הגעתי לשבוע של המבחן כשעוד לא סיימתי ללמוד את כל החומר
ובטח לא לתרגל אותו

גם בעבודה לא לקחתי חופש שבוע שלם כמו שבדר"כ הייתי לוקחת, רק 4 ימים שאחד מהם הוא היום של המבחן. היום הנוסף הזה שלא לקחתי היה קריטי מבחינת לימוד של החומר שכן עבדתי בו, והייתה הרבה עבודה.
בכל מקרה הגעתי למצב של יום לפני המבחן שזה בעצם היום היחיד שיש לי לתרגל את החומר

עכשיו הקורס הזה הוא לא קורס קשה, למרות שהוא ריאלי
החומר בו לא קשה להבנה
אבל צריך לתרגל ולתרגל הרבה כדי שהתרגילים ייכנסו לראש
וזה מה שלא היה לי זמן אליו
זה לא חוכמה לדעת את התיאוריה אם לא יודעים איך להשתמש בה

ההרגשה שלי שהמבחן הזה הלך פייפן
זה לא משנה אם יהיה לי ציון עובר, אני לא עושה את התואר  הזה כדי לקבל ציון עובר בקורסים
אני צריכה ציון מעל 80 כדי שהקורס הזה לא יוריד לי את הממוצע (לכו תדעו אולי יום אחד יבוא לי לעשות תואר שני במשהו, למה לסגור את הדלת הזאת?)

המסקנה שלי מזה, להתחיל ללמוד את החומר למבחן הבא (שאמור להיות בסוף אוגוסט) הרבה לפני שמתקרב בכלל אוגוסט, שאני לא אגיע למצב הזה שאני רודפת סביב הזנב של עצמי בללמוד ולתרגל את החומר (גם הקורס השני נחשב ריאלי ולא קשה יחסית)
לא יודעת כמה יהיה יעיל ללמוד באמצע השבוע
בערב אחרי יום עבודה המוח שלי לא במצב שהוא קולט משהו

ולמרות שמרשים לי לשבת על הלימודים כשאני בעבודה, זה לא ממש ביצועי.
גם אם יש שעות מתות אני לא יודעת עליהן מראש
אני לא באמת מסוגלת להתרכז בלימודים כשאני יודעת שהטלפון יכול לצלצל בכל רגע נתון
ניסיתי, זה לא עובד....

 

 

וגם כאן

נכתב על ידי , 3/7/2018 03:09   בקטגוריות לימודים אקדמאים, דברים קטנים ומעצבנים  
8 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של n_lee ב-6/7/2018 02:14
 





Avatarכינוי: 

בת: 37




הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , סטודנטים , 30 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לn_lee אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על n_lee ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2018 © נענע 10 בע"מ