לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה




מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יולי 2017    >>
אבגדהוש
      1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
3031     

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
7/2017

הוציא לי את כל האוויר מהמפרשים


 

יום שבת, ידיד שלי קבע להיפגש איתי לצהריים

אולי בעצם צריך להתחיל קודם

בשבוע שעבר היה לי מבחן

אחד מתוך 5 שצפויים לי בתקופה הקרובה

לא מבחן קשה, כן חופר

קורס שאין למבחנים שבו תשובה אחת נכונה

אלא תלוי מה כתבת ואיך כתבת את התשובה

וזה נתון לפרשנות הבוחן שבודק את הבחינה

 

קרה המצב והפכתי את הלילה שלי ליום ואת היום ללילה

כדי שאוכל לשבת ללמוד למבחן הזה כמו שצריך

לקחתי 3 ימים שמספיקים לי לקורס עיוני

רק שהפעם הקורס הזה זו פעם ראשונה שלי עם קורס עיוני ומבחן עם חומר סגור

בכל הקורסים העיוניים שעשיתי עד עכשיו היה חומר פתוח

ולמרות שלמדתי כל הסימסטר, וחשבתי שהקורס יחסית נחמד

כשלמדתי למבחן הרגשתי כאילו כל החומר הזה פשוט נוזל לי מהמוח ולא באמת נשאר שם

 

אחרי המבחן חשבתי לנוח קצת ולהתחיל לתרגל את החומר של המבחן הבא

הייתי עייפה מדיי ופשוט הלכתי לישון מוקדם

יום אחרי, נפילת מתח (שבכלל לא הרגשתי שהייתי במתח לפני המבחן) ישנתי רוב היום

שישי, יום סידורים, ובערב ארוחת שישי אחי וגיסתי היו עד מאוחר עוד יום שעבר בלי ללמוד יותר מדיי

ואז הגיעה שבת

 

ידיד שלי שהזמין את עצמו כמה ימים לפני כן, לצהריים וסתם לשבת לדבר

שזה נחמד, כי באמת לא יצא לנו הרבה זמן להיפגש

קבענו שאצור איתו קשר בבוקר אחרי שאתארגן על עצמי

כדי שיהיה לנו גם זמן לשבת ולדבר ולא ישר ליפול על האוכל

הוא אמר מתארגן ובא

סבבה, אחרי שעה שלא שמעתי ממנו שלחתי הודעה

אמר לי כבר יוצא

עוד שעה עברה והבן אדם עדיין לא הגיע

שולחת לו הודעה, אין תגובה

מקבלת הודעה מאמא שלי שהיא ראתה אותו בתוך הרכב שלו נמצא בחניה שליד הבית כנראה מדבר בטלפון

 

אני מחליטה לצאת אליו לראות מה קורה

הוא כבר כמעט שעה שם מדבר עם ידיד שלו

הוא מופתע מזה שהגעתי, אומר לי ללכת הבייתה ושכבר יבוא

אני אמרתי לו שאני אחכה לו פה בחוץ

הפריע לו שחיכיתי לו באמצע אותה שיחה עם אותו חבר

אמרתי לו שדאגתי לו ולכן יצאתי לבדוק למה הוא לא מגיע

עיצבן אותו

 

הוא לקח את הדברים שלו תוך כדי שהוא ממשיך לדבר עם אותו חבר כאילו שאני אוויר

ונכנס אלי הבייתה כולו בעצבים

לא יודעת מה עבר עליו בבוקר לפני שהגיע אלי (הבנתי כל מיני ריבים אישיים)

הדבר הקטן הזה שעשיתי גרם לו להיכנס בי ב300 קמ"ש

אומר לי כמה זה לא בסדר שיצאתי החוצה לבדוק מה קורה איתו

ושזכותו לא להגיד לי מתי הוא מגיע כי לא קבענו שעה ספציפית

שזה נכון שלא קבענו שעה מדוייקת, למרות שכמה ימים לפני כן קבענו טנטטיבית לכיוון מסויים של שעה

אבל אם בן אדם אומר לי שעכשיו הוא יוצא, ולוקח לו X זמן להגיע אלי, אחרי זמן סביר אני מצפה שהוא יהיה פה, ואם הוא מאחר  או מתעכב אני מצפה שיגיד ושלא ייבש אותי לחכות לו

ויותר מזה הבן אדם ההזוי הזה שאני לא יודעת באיזה סרט הוא חי

בא ואומר לי שאותו חבר שהוא דיבר איתו עוד יחשוב שקורה ביננו משהו (אנחנו רק ידידים טובים)

רק בגלל שיצאתי החוצה לראות מה קורה איתו ונשארתי לחכות לו בחוץ כדי שיבוא כבר (כי ראבק חיכיתי לו יותר משעתיים)

כי כמו שראיתי כשהגעתי לשם הם היו ממש בשיא השיחה, והוא ממש ממש לא היה קרוב ללסיים אותה

למעשה הפרעתי לו באמצע

 

אני חושבת שאם הבן אדם לא היה חי בסרטים ומתנהג בצורה שהוא מתנהג כל זה לא היה קורה בכלל

אבל הוא האשים אותי, ונכנס בי בעצבים ממה שלא יהיה שעבר עליו בבוקר

והאשים אותי בדברים שלהד"ם, כי למה שחבר שלו יחשוב שקורה ביננו משהו אם לא קורה שום דבר

הדבר היחיד שיכול לגרום לאנשים לחשוב משהו זו ההתנהגות שלו כלפי

הרי אותו חבר לא מכיר אותי אישית

 

הוא אמר לי שהוא לא רוצה להבין את הצד שלי (ממש יפה מצידו)

והוא קם והלך

זה אחרי חצי שעה שאני שומעת ממנו הטפות מוסר מכאן ועד הודעה חדשה על ההתנהגות שלי וכמה אני לא בסדר

לא עניין אותו שבישלתי במיוחד בגלל שהוא ביקש לבוא

לא עניין אותו שפיניתי במיוחד בשבילו זמן

לא עניין אותו שום דבר חוץ מעצמו

 

לא מכירה אותו בתור טיפוס כזה אגואיסטי ומגעיל

לא יודעת מה עבר עליו באותו יום שהוא החליט להוציא עלי את כל הקיטור שלו

הצדקנות שלו בכמה שהוא צודק ואני טועה

והצורך שלו ללכת מפה אחרי שהוא הגיע כי "זה לא מקום נייטרלי בשבילי"

כאילו WTF

 

בכל מקרה כל הריב הזה איתו הוציא לי את הרוח מהמפגשים לגמרי

זה היה פשוט מתסכל כי הבן אדם לא הסכים להקשיב לי

לא הסכים להירגע ולהסתכל על הדברים בהיגיון

זה לגמרי התיש אותי הריב הזה איתו

בחיי הרגשתי כמו גבר שאישה עושה לו סרטים על משהו

רק שבמקרה הזה זה היה הפוך, הוא עשה לי סרט על כלום

 

בנוסף לזה הסמארטפון שלי התקלקל

זה כבר התחיל ביום שישי

כי אם משהו חשוב מתקלקל זה תמיד יהיה ביום שישי (או ערב חג) כשאין מה לעשות ואין איפה לתקן

בירור קטן מעלה שהבעיה היא בעיית חומרה ואין מנוס מללכת לתקן את המכשיר במעבדה

(וכמובן שעוד המון המון אנשים בעולם דיווחו על הבעיה הזאת)

הסמארטפון שלי סך הכל בן שנה וחצי, ומזל שעדיין יש לו אחריות מורחבת של היבואן הרשמי

שאמנם צריך לשלם סכום סימלי (99 ש"ח) עבור הביקור אבל זה כולל את כל התיקונים שצריך להיות לפי ההסכם אחריות שיש לי

(מזל שאני שומרת את הדברים האלה)

 

ביום שבת הוא הפך להיות כבר לגמרי לא שמיש

החל מלעשות ריסטארטים כל כמה דקות

או להיכבות פשוט לגמרי אם, שולחים לי הודעה

או אם פתחתי את המסך או סגרתי אותו

דבר שנפתר רק אם מוציאים את הסוללה ומחזירים

עד שבשלב מסויים פשוט התייאשתי ובהמלצה של חבר טוב החלטתי להעביר את כל המידע לסמארטפון הישן לי

שזה לקח עוד כמה שעות של להגדיר אותו מחדש כדי שאוכל להשתמש בו

הטלפון דווקא עובד מצויין, רק שהמערכת הפעלה שלו ישנה ואחרי שמתרגלים לחדש קשה לחזור לישן שהוא קצת יותר מסורבל

 

אבל שוב בזבוז של זמן

ועוד יום מבוזבז שלא למדתי בו

עוד 9 ימים המבחן, צריכה לתרגל את החומר אליו (חשבונאות)

ויש הרבה מאוד חומר לתרגל, וזה מעצבן אותי שבגלל הדברים האלה אני מבזבזת זמן יקר

ובסוף אני עוד אמצא את עצמי עוד דוחה את המבחן הזה לסימסטר חורף

לדחות מבחנים זה אף פעם לא רעיון טוב

ועצם המחשבה מעצבנת אותי

אבל אם לא אספיק לעבור מחדש על כל החומר זה יהיה טיפשי לגשת למבחן ולהיכשל בו

אולי בקטע הזה היה טיפשי לעשות את המבחן שעשיתי בשבוע שעבר, כי ה3 ימים לימודים למבחן ההוא בתוספת יום הבחינה עצמה היו זמן יקר וחשוב להתכונן לבחינה בחשבונאות

רציתי לעשות את המבחן ההוא כדי לגמור איתו וזהו

 

לפחות למדתי מזה משהו

כשיש קורס שמצריך תרגול של החומר

כדאי לעשות את המבחן שלו ראשון

או שיהיה זמן סביר בין שני המבחנים (יותר מ11 ימים) כדי לעבור ולתרגל את כל החומר כמו שצריך

כי זה לא מספיק ואם יש בלת"מים אין מספיק זמן אוויר להשלים את הזמן הזה

 

והנה היום (ראשון) אני צריכה לצאת בבוקר כדי ללכת לשים את הטלפון בתיקון

זה לצאת, לנסוע בתחבורה ציבורית, לחזור, כל זה זמן שלא יחזור

היה מתוכנן לי לשבת מהבוקר (אחרי שסוף סוף הצלחתי לאזן לעצמי את השעות) על החומר

כי בואו נשים את הקלפים על השולחן, אי אפשר לשבת 12 שעות רצוף ללמוד למבחן

פה ושם צריך הפסקה, לנוח קצת, לנקות את הראש, לאכול משהו ולהמשיך

אבל הכל מתבלגן לי

 

זה כמו שבמקור תיכננתי לעשות מבחן נוסף ממש בתחילת החודש (בקורס בכלכלה, אחד מהמבחנים שנדחו מסימסטר חורף)

אממה, נפל עלי איזה וירוס עם חום (מי לכל הרוחות חולה בקיץ???) שמנע ממני כל יכולת תפקודית נורמלית, ו5 ימים לפני המבחן דחיתי אותו למועד אחר (בתקופת המבחנים של הסימסטר הזה)

כי ראיתי שאין מצב שאני אגיע למצב של שליטה טובה בחומר של הקורס הזה

 

פשוט כל הסיטואציה הזאת כל כך מתסכלת

הלכתי לישון במטרה להרגיע קצת את הראש

זה לא ממש עבד, והתעוררתי ב4 בבוקר ולא הצלחתי להירדם

ולכן גם הפוסט הזה בשעה הזאת

ועכשיו נראה לי שאשב על הלימודים לפחות עד שהמעבדות ייפתחו

לפחות ננצל את הזמן למשהו טוב, כמה שאספיק אספיק (4 שעות פלוס מינוס)

נקווה לטוב

 

נכתב על ידי , 16/7/2017 04:19   בקטגוריות שחרור קיטור, מעצבן!, לימודים אקדמאים, תקופת מבחנים  
13 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של empiarti ב-19/7/2017 11:42
 



20 שנה להארי פוטר


 

בשבוע שעבר חגגו 20 שנה לצאתו של הספר הראשון בסדרת הספרים של הארי פוטר

לא להאמין שכבר עברו 20 שנה!

 

אני זוכרת את הפעם הראשונה שהספר הזה היה לי ביד

השאלתי אותו מהספריה (אז עוד הייתי משאילה ספרים ולא קונה)

באנגלית בריטית, ולקחתי אותו איתי לסופ"ש שנסעתי עם מי שהיה הבנזוג שלי אז

שצחק עלי שאני קוראת ספר לילדים (מי שמכיר את העטיפה של הספר יודע למה(

אני לא חושבת שקראתי את הספר באותו סופ"ש

 

בשלב מאוחר יותר התחלתי לקרוא את הסדרה בעברית, בתרגום של גילי בר הלל

עד הספר החמישי זה היה ממש כייף לקרוא אותם בעברית, ואז התרגום נעשה יותר מדיי ילדותי

ואז החלטתי לקנות לעצמי את הספרים (באנגלית בריטית, כי אם כבר אז כבר)

ועד היום יש לי את כולם בבית, אחד מהם אפילו בגרסה למבוגרים

שההבדל היחיד הוא למעשה העטיפה (שחורה במקום צבעונית)

מסתבר שאנשים מבוגרים התפדחו להסתובב עם הספר בעטיפתו הצבעונית והילדותית משהו...

 

קראתי את כל הספרים האלה יותר מפעם אחת

 

כמובן שהסדרה הייתה מאוד פופולארית בארץ

למעשה ספרים שגרמו לילדים, אפילו כאלה שלא קוראים ספרים, לקרוא

הספרים כתובים בשפה קולחת ושוטפת ושוב למעט הספרים השישי והשביעי שלא אהבתי את התרגום שלהם

כי השפה הונמכה מאוד בשני הספרים האלה יותר מבספרים הקודמים

באנגלית הרבה יותר כייף לקרוא אותם, במיוחד באנגלית הבריטית שמכניסה גם חלק מהקסם

 

ובכוונה אני מציינת את ההבדלים בין האנגלית הבריטית לאמריקאית

כי בהוצאה האמריקאית, שינו את האנגלית לאנגלית אמריקאית (יש הבדלים דיי מהותיים בשפה ובאוצר מילים)

יש הבדלים במילים ולרוב הישראלים יהיה יותר קל לקרוא אנגלית אמריקאית

אבל הקסם בסדרת ספרים הזאת באופן ספציפי קיים יותר באנגלית הבריטית

סתם דוגמא להבדל, בספר השני "הארי פוטר ואבן החכמים"

באנגלית בריטית הוא נקרא: Harry Potter and the Philosopher's Stone

באנגלית אמריקאית הוא נקרא: Harry Potter and the Sorcerer's Stone

אבל זו באמת רק דוגמא אחת קטנה

 

ויש גם הבדל בין העטיפות של הספר, העטיפות של האנגלית האמריקאית שונות מזו הבריטית

העטיפות של הספרים שתורגמו לעברית יצאו לפי העטיפות האמריקאיות

לדעתי, העטיפות של האנגלית הבריטית הרבה יותר יפות!

 

העטיפות של הגרסה הבריטית:




העטיפות של הגרסא האמריקאית:



 

העטיפות של הגרסא למבוגרים:




 

כמובן בשלב מסויים שהסדרה נעשתה מאוד פופולארית, התחילו גם להוציא סרטים לפי הספרים

וגם הסרטים היו לא פחות טובים, נכון שהם לא הכניסו את כל מה שכתוב בספר לסרט התואם

אבל הסרטים מאוד נאמנים לספרים לפיהם הם נכתבו

אפילו השחקנים שנבחרו לשחק בתפקידים השונים היו חייבים להיות בריטיים

 

הסופרת ג'י. קיי. רולינג לא הצליחה לשחזר את ההצלחה של ספרי הארי פוטר בספרים אחרים שכתבה

למרות שתמיד יש באזז סביבם, כי זו הסופרת שכתבה את הארי פוטר

 

מעטות הפעמים שיוצא ספר (לא כל שכן סדרה של ספרים) שמוגדר בעקרון כספר לילדים שסוחף ילדים ומבוגרים כאחד

 

המתרגמת של הספרים, גילי בר הלל אמרה בראיון שנערך איתה

שהיום לילדים (או יותר נכון נוער) יש מזל שיש הרבה יותר שפע של ספרים שנכתבים ומתורגמים עבורם

שאז, לפני 20 שנה לא היה כזה מגוון כמו שיש היום

 

אני אגב לא מזלזלת בספרים לנוער, חלק לא קטן מהם הם ספרים שגם אנשים מבוגרים יהנו לקרוא

ואם לא בעברית, אז באנגלית (ואנגלית של ספרי נוער היא ממש לא קשה מדיי לקריאה)

 

הזכרונות האלה בהחלט עושים לי חשק לקרוא מחדש את הסדרה...

 

 

 

 

נכתב על ידי , 3/7/2017 04:24   בקטגוריות ספרים רבותי, ספרים..., ספרי פנטזיה ומדע בדיוני  
7 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של n_lee ב-7/7/2017 08:35
 



הרבה זמן שלא כתבתי


 

בעיקר כי הלימודים תפסו, ועדיין תופסים לי חלק ניכר מהזמן שלי

לא כי קשה, כי עמוס, דברים לוקחים יותר זמן משתיכננתי

זה לא נורא, רק דורש  התארגנות מחדש

 

אז מה היה לנו עד עכשיו?

 

הייתה לי יום הולדת בערב שבועות

אמרתי לאמא שלי שביום הולדת שלי אני לא רוצה ארוחה חלבית

ואכן בסוף עשינו על האש (גם לא ממש הפריע לאמא שלי אחרי שהיא בדקה את המנהגים של חברותיה הדתיות לגבי ערב שבועות)

והיה באמת ממש ממש נחמד

 

דודה אמאגרועה לא הייתה אמורה לבוא בהתחלה

ובסוף היא והבת דודה שלי כן הגיעו

היא שכחה להביא מתנה, ומאז גם לא זכרה להביא משהו

היא התחילה לטפל בהפרעות אכילה של הבת שלה

ככה שאם היא עם יד על הדופק, הילדה אוכלת כמו שצריך ולא מרעיבה את עצמה

אם היא משחררת טיפה, הכל חוזר (ראינו שבוע אחרי)

אבל באותו ערב בגלל שלא היו המרדפים הרגילים והמשחק עם אוכל איתה

הייתה אווירה ממש ממש טובה

 

 

בערך שבוע ומשהו אחרי...

אחותי הקטנה קיבלה הצעת נישואין מהבנזוג שלה ב5 שנים האחרונות

הם היו בחופשה ביוון ושם הוא הציע

שניהם חזרו מאושרים עד הגג

עם תפיסה שלא בוער להם להתחתן ושהם יתחילו לחפש אולי עוד חודש

ושהם בכלל מעדיפים להתחתן באביב של שנה הבאה

 

שבוע-שבועיים אחרי, הם מנהלים חיפושים בקדתחנות

הם רוצים חתונה בתל אביב (הכי יקר בת"א)

ובסביבות אוקטובר (אחרי החגים)

מבחינת אחותי גם ספטמבר היה טוב (העיקר לא יולי-אוגוסט)

אבל חברות שלה אמרו לה שזו תקופה לא טובה בגלל שיש חגים וחזרה לביה"ס וכו'

מיותר לציין שאין כמעט ימים פנויים

ואם יש זה ראשון או שני שהם הימים הפחות מבוקשים

הידעתם שיש הבדל מחירים תהומי בין ימים ראשון שני לבין ימים רביעי וחמישי?

 

יש כבר מקום שמצא חן מאוד בעיני אחותי

אבל... מאוד יקר שם

אחיו של הבנזוג שלה נמצא בסצינת חיי הלילה והוא עוזר להם להשיג מחירים טובים יותר

אבל השאלה כמה באמת יהיו מוכנים לרדת בשבילם במחיר

אמרו להם עד 100 ש"ח פחות מהמחיר הרגיל, אבל מהו המחיר הרגיל?

זו באמת תעלומה

 

אף אחד מאתנו לא מבין מה בוער לאחותי להתחתן כל כך מוקדם

אני חושבת שהיא רוצה כבר להביא ילדים

כי באחת מארוחות השישי היא אמרה שמבחינתה היא הייתה עושה ילד כבר לפני שנתיים

אבל מה זה משנה אם היא תחכה עם זה עוד כמה חודשים (הם לא רוצים להתחתן בחורף)

זאת אומרת אם אין מקומות באוקטובר, למה לא לחכות לאביב

ואז לקחת את המקום שהם רוצים ביום שמתאים להם ולא להתפשר על היום בשבוע

 

אבל אחותי כאמור רוצה לדחוף את זה כמה שיותר מהר

או כמו שהיא אמרה, זה לא פרוייקט ועדיף לגמור עם זה כמה שיותר מהר

 

 

יצא במקרה בחודשים האחרונים שיצא לנו להיפגש לא מעט עם משפחה מהצד של אבא שלי

אני מציינת את זה כי בדר"כ את המשפחה הקרובה מהצד של אמא שלי (ז"א סבתא שלי, דודה שלי ובת דודה שלי) כמעט כל סופ"ש

שביננו, זה קצת מעיק העניין הזה שצריך לארח כל סופ"ש

אבל את המשפחה מהצד של אבא שלי רואים פעם ב...

 

אז יצא שבערב פסח היינו אצל דודה שלי (אחות של אבא)

ובאמצע מאי היה מפגש משפחתי, כי בנדוד של אבא שלי הגיע לביקור מולדת עם אשתו

והשבוע הייתה בת מצווה לבת של בת דודה שלי

והיה פשוט נחמד לראות את כולם

 

אבל זה הביא אותי להכרה שבעצם, אני לא מכירה את הילדים של בנות הדודות שלי

אי אפשר באמת ליצור קשר טוב עם ילד/ילדה שפוגשים פעמיים בשנה במקרה הטוב

ל-3 מתוך 4 הבנות דודות שלי יש ילדים

נכון שזה נראה כמו קשר רחוק

אבל אלה הבנות דודות שגדלתי איתן וראיתי אותן המון

וזה שנוצר סוג של ריחוק, כי אנחנו חיים בעולם שבו כל אחד חי את החיים שלו

והמרחק של 40-50 דקות נסיעה (שזה לא נורא האמת, בבוקר נוסעים לעבודה יותר זמן מזה) גם עושה את שלו במובן מסויים

 

אמרתי לעצמי בזמן שהקריאו דברים יפים על הילדה והראו כל מיני סרטונים ותמונות

כמה אני לא מכירה את הילדה היפה והמוכשרת הזאת

הילדה המושבניקית, שיש לה כל כך הרבה חברות שאוהבות אותה

שהיא מצטיינת בלימודים, שהיא רוקדת מדהים, שהיא מצחיקה ואוהבת להצחיק

שהיא לא פלצנית כמו הרבה בני נוער היום, וגם החברות שלה לא, והלבוש שלהן מגניב ואופנתי

(והן לא לובשות מכנסתונים, או כל מיני בגדים שאני תוהה איך הורים נותנים לילדות שלהם ללבוש את זה)

 

ואמרתי להורים שלי שצריך לעשות יותר מפגשים כאלה עם המשפחה

שכל פעם מישהו אחר מארח, כי ככה יוצא שאנחנו לא מכירים את המשפחה

ובתור דור 2 לניצולי שואה, אנחנו לא משפחה כח כך גדולה

איך אמר בעלה של בת דודה של אבא שלי "יש לכם משפחה מאוד ענפה, אתם ענף אחד"

והוא הציע להיפגש באמצע הדרך נגיד באיזור נתניה, באיזה בית קפה או מסעדה

 

לדעתי אירוח בבית עדיף, כי זה נעים יותר ונותן הרגשה של בית ומשפחה

אני רק חושבת לעצמי אם מצליחים לארגן את כולם להיפגש יחד בבית קפה או מסעדה

כולם באים עם הילדים שלהם, ומה יש לילדים לעשות בבית קפה/מסעדה כמה שעות טובות של דיבורים של מבוגרים

כשעושים בבית לפחות יש חצר, דברים שהם יכולים לעשות ולשחק יחד

שלא לדבר על זה שלשבת בבית קפה/מסעדה זו הוצאה לא קטנה

אבל זה זניח לעומת ההרגשה של משפחה זו הרגשה שאי אפשר לקבל אותה ממש במקום שהוא לא בייתי

במיוחד בהתחשב בזה שמלכתחילה הקשרים בין הבני דודים רופפים יחסית

 

בנוסף בת דודה שלי (אמא של כלת הבתמצווש) בהריון

שזו הייתה חתיכת בשורה משמחת (והאמת גם דיי מפתיעה)

 

 

נכתב על ידי , 1/7/2017 14:11   בקטגוריות המשפחה שלי, עונת החתונות  
13 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של n_lee ב-3/7/2017 04:21
 





Avatarכינוי: 

בת: 36




הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , סטודנטים , 30 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לn_lee אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על n_lee ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2017 © נענע 10 בע"מ