לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


Come, my friends, 'tis not too late to seek a newer world

Avatarכינוי: 

בת: 23

תמונה



פרטים נוספים:  אודות הבלוג


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
8/2012

עוברת ל-BLOGGER!


הודעה חשובה!!



אז למי שקורא פה או למי שלפעמים נכנס,

אחרי כמעט 6 שנים בישראבלוג

אני עוברת ל-BLOGGER!



למה?

כי הרמה של ישראבלוג מותאמת לגילאים יותר צעירים ולנושאים פחות רציניים

כי בבלוגר אני יכולה לכתוב באנגלית ויהיו יותר קוראים

וכי אין לי פה קהל!!!




אז בשעה טובה, אני שמחה להודיע על מעבר שבתקווה יהיה מוצלח.

תאחלו לי בהצלחה, ואתם תמיד מוזמנים לבקר:










!And may Goth be with you
נכתב על ידי , 22/8/2012 17:08  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



תשובות לשאלון השבועי + UPDATE


האם את מרגישה שאת מודעת לעצמך או חיה בסרט לגבי מי את?
אני בחיים לא אוכל לדעת

האם את מכירה מישהו שחי בסרט? מה הוא חושב על עצמו לעומת מה אחרים חושבים עליו?
רוב האנשים במדינת ישראל חיים בסרט...

אם היה מתברר לך שאנשים חושבים שאת חיה בסרט, איך היית מרגישה?
שאני חיה בסרט.

את מעדיפה לרדת על עצמך כדי שאנשים אחרים לא יעשו את זה?
מה? הי אני לא מזוכיסטית עד כדי כך. קצת, אבל לא עד כדי כך!

את מעדיפה לא לדפוק חשבון או לעשות דווקא?
אני תמיד עושה אך ורק דווקא.

את מרגישה שאת אדם אחר ממה שאת מציגה את עצמך?
אין לי מושג אני מרגישה שאני 20 אנשים שונים לפעמים...

לכולנו חשוב מה חושבים עלינו. באיזה תחום הכי איכפת לך מה חושבים עלייך?
בתחום הנחמד הזה שנקרא "לא איכפת לי מה חושבים עלי".

למי את חושבת שאת דומה באופי והאם הוא שותף לדעתך? זה יכול להיות קרוב משפחה, חבר, מישהו מהחיים שנותן לך השראה. אפילו דמות פיקטיבית או דמות מפורסמת.
ג'פרי דאהמר נותן לי השראה לפעמים...

האם יש מישהו חי בעולם הזה שיודע עלייך הכל?
כן. אני.

מה בכל זאת לא סיפרת לו?
רגע מה לו, לעצמי?! אמא'לה!


יאי אני חופרת. ברצינות המחלה הזאת גורמת לי לכתוב פוסטים יום אחרי יום. כי אין לי עם מי לדבר )=
אני מרגישה יותר טוב, פרט לשיעול פה ושם וחוסר יכולת להחזיק על הרגליים יותר מדיי זמן. כל השאר די בסדר. אפילו הצלחתי לעשות כמה עבודות בית שהיו כבר צריכות להיעשות על ידי ממזמן, ולקרוא גרמנית! הידד! אני מוקסמת מהעובדה שאני מבינה יותר ויותר ככל שאני קוראת, ז"א, פעם [לפני חודשיים] הייתי צריכה לתרגם כל מילה ומילה במשפט, עכשיו אני קוראת משפטים שלמים בלי לתרגם כלום! ואני קוראת מאמרים וכתבות ב-Deutsche Welle, הוא עצם רוחו מותאם לצעירים ובשפה בינונית.
עכשיו למשל קראתי כתבה על סרט תיעודי שעשו על סקייטרים ב-DDR! ואני מתה על התקופה שלפני נפילת החומה כי גרמניה חוותה בערך את העוול שברית המועצות חווה וזה היה כמעט אותו דבר, אבל בכל זאת אנשים הצליחו לשמר את התחביבים שלהם ולהתפלג לתתי תרבויות שזה ממש קשה כשהמשטר שלך צומח מהתחת.
אני מתה שהסרט יצא עם תרגום כבר, אני לצערי לא במצב של לראות סרטים עדיין...
בנוסף אתמול אחרי יותר מ-10 שעות במחשב וצפיה בבלוגרים ביוטיוב ולא רק מצאתי את מה שארצה לתפור בקרוב:


זה ממש מגניב, זה נראה נחמד מאוד לחורף ויכול להשתלב עם דברים יומיומיים. צר לי שדברים מקטיפה אפשר ללבוש רק בחורף כאן, יש לי עוד שמלת קטיפה שתפרתי עם אמא של בוריס שמתה להיות לבושה עלי כבר!!
אז לפחות המצברוח שלי נהיה פחות מיזנטרופי מאתמול. אני חשבתי על זה קצת אתמול והגעתי למסקנה שמשהו לא בסדר אצלי [פחחח הו באמת?] לפעמים.
אסביר- קורה לפחות פעם בחודש אני נמצאת ממש במצב נפשי קשה עד כדי כך שאני לא מסוגלת לתפקד ומשתחררת אפילו באמצע מהעבודה. אני מתמלאת ברגשות כ"כ מדכאים כלפי עצמי וכלפי העולם שרק על זה אני יכולה לחשוב, כשביום למחרת הכל עובר ואני כאילו כמו חדשה. היו לי תחושות כאלה בעבר אבל הם החיים לא מנעו ממני לתפקד יומיומית בצורה תקינה, כך שזה קצת מוזר. אפילו חשבתי לפנות לעזרה מקצועית רגע לפני שצחקתי על עצמי וחשבתי כי לפנות למישהו יהיה להרים ידיים, ואני יודעת שמשהו בתוכי עדיין חזק מספיק כדי להילחם הלאה ולגרום לי לצעוד קדימה לעבר המטרות שאני מציבה לעצמי. ואם כבר מדברים עליהן, בוריס נתן לי טיפ ואמר שאולי יהיה לי יותר קל אם כל יום אציב לעצמי מטרה או שתיים לבצע, כך אני אתרכז בזה ותהיה לי לגיטימציה להמשיך ולעשות את מה שאני עושה ולא לוותר ולהרים ידיים ולרחם על עצמי. אני חושבת שהיום זה ממש הגשים את עצמו HENCE קראתי, עבדתי בבית וסידרתי פה ושם גם את הקבצים המחשב. הספקתי לא מעט, ואני שמחה שלא רבצתי על המיטה כל היום כמו איזה גוש ייאוש.
מה שמוביל אותי לנושא הבא [יאיי]: אחרי שניקיתי קצת תמונות חסרות תועלת מהמחשב, מצאתי אינסוף קבצי WORD של כל מה שאיי פעם כתבתי!! 
הייתי בשוק כי חשבתי שזה נעלם, למרות שזה תמיד היה שם ידעתי גם ככה. כ"כ שמחתי שזה שמור, למרות שאני בטח אסמיק עד הקרסוליים אם אנסה בכלל להתחיל לקרוא דבר או שתיים ממה שכתבתי בגיל 13, אבל אני חייבת לשמור את זה כי רעיונות קדושים מהעבר יכולים לשמש אותי במשהו יותר מפותח לעתיד. אסור אסור להיפרד מרעיונות קודמים, הם תמיד יכולים להפתיע והכי כיף להפתיע את עצמך!
בנוסף מצאתי את האתר הזה:


 קדימה קדימה, תלחצו עליו!
בנבכי הפייבוריטס של המחשב הקודם שלי מהבית [לפני עידנים שלא היה לי לפטופ] זה היה האתר שאליו נכנסתי משהו כמו בגיל 15 אפילו פחות שגילה לי הכל אודות התת תרבות הגות'ית. זה די מרגש, כי מכל אלפי האתרים הטובים והרעים שקיימים, דוקא האתר הזה התגלה לי שהוא לא כזה רע אגב. הוא עזר לי לחקור את הגותיות כי נורא רציתי להבין מה זה לפני שהתחלתי להיכנס לזה בכלל, והוא גם עזר לי לגלות את עצמי כשהייתי קטנה יותר ולהבין אילו דברים אני אוהבת באסטתיקה ואילו לא. ההסברים של האישה שכתבה את האתר נראו לי מאוד נכונים ומכוונים, ואפילו משום מה מנחמים שכן גיליתי את התשובה שלי לשאלה שהיום מחרפנת לי את העצבים: מה זה גות'יות?
אז את כל שאר הפייבוריטס מגיל 14 על אינויאשה ויאוי מחקתי, אבל רק את זה החלטתי להשאיר. כי הוא היה ההתחלה שלי, ביחד עם כל שאר הדברים שעזרו לי לחקור.
יהיה נחמד אם גם למי שייצא לקרוא את הפוסט הזה ישים את האתר הראשון שעזר לו לגלות על התת תרבות הגות'ית, לטובה ולרעה כמובן! זה חשוב לי לדעת. (:
אמא תבוא עוד מעט לראות מה שלומי. אני שותה נמס בכוס ומזיעה אבל זה טוב כי אני חולה וכבר התרגלתי גם ככה להזיע.
היום מצאתי דרך לשנות את העכבר של המסך מחשב לשחור. אני מאוד גאה בעצמי כי עד כמה שאני לא בורה במחשבים, אני למעשה לא מבינה בהם שום שיט קטן...
"דיאלוג". בהמשך לסינטפופ רוסי. שיר עם הומור מאוד חכם עלי לציין!
נכתב על ידי , 19/8/2012 15:18  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



תשובות לשאלון השבועי


מה זה אומר מבחינתך להיות מפורסמת?
ז"א שכל מי שצריך ולא צריך לדעת עליך- יודע עליך.

היית רוצה להיות מפורסמת? בזכות מה היית רוצה להתפרסם?
כן ולא. אני רוצה שיידעו עלי, מצד שני לא רוצה שיחקו אותי. מצד שלישי לא רוצה שיצטערו כשלא אהיה קיימת.

האם היית שמחה להתפרסם גם בזכות משהו שאת לא גאה בו?
לא חלילה. רק זה חסר לי עם כל הדברים שאני לא גאה בהם אודותיי..

על אילו דברים בוודאות לא היית רוצה להתפרסם?
הממ בוא נראה... על המשפחה שלי אולי?

האם יש הבדל בין מי שמפורסם בגלל מקצועו לבין מי שמפורסם בזכות אישיותו?
לא יודעת, כל אחד עבד קשה כדי להשיג את התהילה הזאת. ז"א, כולנו מקווים לזה לא?

עד לאן היית מרחיקה בכדי להתפרסם?
עד לגרמניה.

האם לאנשים מפורסמים מותר לעשות דברים שלאחרים אסור?
לא, הם לא פחות בני אנוש מאנשים לא מפורסמים. רק שאנשים לא מפורסמים עושים גם דברים אסורים, רק שאיש לא יידע עליהם לעולם בניגוד לאנשים מפורסמים שיעשו את אותם דברים.

אם היית עומדת מול בחירה בין פרסום לאושר - מה היית בוחרת?
אני שונאת בני אדם...

אם יכולת להתפרסם בזכות השגייך אבל לא בשמך האמיתי, איך היית מרגישה?
כל שם שאבחר לעצמי ייצג אותי לא משנה מה.


ולנושא קצת יותר מעניין- אני חולה. בעע...
ולפני משהו כמו שבוע סיימתי את הלוגו של באוהאוס כפי שתכננתי! ככה זה יצא:

הלוגו שלי


הלוגו המקורי.
הכל טוב ויפה אבל יש רק טעות אחת: ציירתי את הסנתר גבוה מדיי. לא נורא, פיטר מרפי עדיין יהיה גאה בי. ודניאל אש כמובן. הכל למען ה-DIY!
אגב לא רואים את זה בתמונה אבל הקו הישר של הפנים כן ישר בציור שלי, פשוט הבד התקפל ועיקם את זה. היה קשה לצלם את זה בקיצור.
עד הפעם הבאה.. אני מחכה להבריא ולהמשיך לעשות את הדברים האפלים שאני בד"כ עושה. ולהמשיך ללמוד גרמנית כי אין לי כוח עכשיו לכלום.
הלכתי לישון.
"טכנולוגיה". קבלו את דפש מוד הרוסים.
נכתב על ידי , 18/8/2012 22:19  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

37,483
הבלוג משוייך לקטגוריות: 18 עד 21 , יצירתיות , פילוסופיית חיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לNebel Violet אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Nebel Violet ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2014 © נענע 10 בע"מ