לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה



Avatarכינוי: 

בת: 26





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
4/2014

מצייתת לדחף פראי ובלתי מוסבר - (דברים שכתבתי על אל חזן)


 

 

הקדמה

 

אחת לכמה זמן יש לי דחף פראי ובלתי מוסבר לפתוח בלוג חדש ומקצועי (עוד לא בטוחה איזה סוג של מקצוע בדיוק) בו אכתוב ברהיטות על כל אותם דברים בהם אני מתעסקת. הדחף הזה נוטה להתפרץ בי בדיוק כשאני מסיימת לכתוב על נושא חדש ומסעיר או מתחילה להכיר נושא חדש ומסעיר. בשלב הביניים, בין ההתחלה לסוף, בעיקר יש לי דחף להשליך עצמי תחת גלגלי משאית ולערום על גופתי יפה את כל אותם ספרים עבי כרס (תמיד מאובקים וישנים) שממררים את חיי.

 

למעשה, יש לי בתקייה במחשב, תחת הכותרת "דברים שאני צריכה לכתוב עליהם מתישהו", ערב רב של רעיונות מדליקים ומגוונים (כמו איך הולמן הנט חזה בציורו את "המדע העליז" של ניטשה, שנכתב חמש שנים מאוחר יותר, או... טוב, כלמני דברים אחרים), שרק מחכים להזדמנות בה יהיה לי בלוג ואוכל לכתוב עליהם. 

 

טוב, אומנם כבר יש לי בלוג (להלן) ואני יכולה לכתוב בו את כל אותם דברים מקצועיים-למחצה שצצים בראשי, אבל איכשהו הרעיון לערבב תוכן של ממש עם הכתיבה הרגשית הספונטנית והחפוזה שיש פה מרגיש לי בעייתי. נניח ואכתוב איזה טקסט משובב נפש ממש ובמקרה כמה שבועות אחר כך אדון על אותו עניין משובב הנפש עם איזה מען דהוא - 

האם באמת אוכל להפנות אותו בנונשלנטיות עם קורטוב התנשאות לחפש את הפוסט בבלוג שלי "בו עסקתי בנושא זה בהרחבה"? 

ברור שלא!!!

אתם יודעים כמה פעמים המילה "טוסיק" כתובה כאן?! (לא, בבקשה אל תבדקו).

ומה הטעם בבלוג מקצועי אם אי אפשר להפנות אליו קולגות בנונשלנטיות עם קורטוב התנשאות?

 

אז מפעם לפעם אני מתלהבת, ומוסיפה עוד שורה תחת הכותרת "דברים שאני צריכה לכתוב עליהם מתישהו" ולא פותחת בלוג נוסף.

 

 


 

 

לפני חצי שנה לערך ישבתי בכיתה בשיעור בו היינו שתי תלמידות ומרצה אחת. מולי היו מונחים הדפים המודפסים ובהם, חומר הקריאה שהיה עליי לקרוא לאותו השיעור ולא הספקתי. תוך כדי מהלך השיעור קראתי ברפרוף את הכותרת, כמה שורות מראשית הפסקאות והצלחתי להבין על מה מדובר. לקראת סוף השיעור נתבקשנו, כל אחת מאיתנו, לבחור חדשן אחד שמצויין במאמר שסיקרן אותנו במיוחד ולכתוב עליו סקירה קצרה ואיכותית עד פסח. בבהלה התבוננתי בדף מהר מהר, מחפשת מילים שמתחילות באות גדולה ונראות כמו שם של חדשן, ובקול הכי בטוח שהצלחתי לגייס שלפתי את השם הראשון שעלה לנגד עיניי. "את רוצה לעשות על אל חזן?" אמרה המרצה בפליאה ואני אמרתי "כן, כן! בטח. מאוד מסקרן אותי." ובלב חשבתי "אומנם זה לא נשמע כמו שם איטלקי קלאסי, אבל יאללה, סקירה קצרה. מה הבעיה. נזרום." 
בכך גזרתי על עצמי, באי יודעין, לכתוב עבודה על מתמיקאי (עשיתי 3 יחידות). מוסלמי (לא מכירה את האיסלאם בכלל). שחי במאה ה-11. כתב את כל הספרים שלו בערבית מצרית של המאה ה-11 (אני לא יודעת ערבית מצרית), אותם תרגמו ללטינית במאה ה-13 (אני לא יודעת לטינית) ואותם תרגמו במאה ה-19 גם לאנגלית קריאה.
יאללה, מה הבעיה? - חשבתי לעצמי וישבתי, קראתי מאמרים על הגיאומטריה של האופטיקה, על ספרד המוסלמית ועל המקורות של הפרספקטיבה. כמו נמלה חרשנית אספתי פרורים על קובץ וורד שהתגבשו לאט לאט לעבודה קצרה ויפה. נשארו לי רק הערות השוליים. העתקתי את העבודה לדיסק און קי (ctrl +x - זה הרגע של ההיבריס והמשבר בטרגדיה הפרטית שלי, חברים) ואז כמובן עשיתי את הדבר ההגיוני שנותר לי לעשות, כיבסתי את הדיסק און קי שלי ואז, ליתר ביטחון ווידוא הריגה, גם איבדתי אותו.
מוסר ההשכל חברים - תמיד תקראו את המאמרים שאתם צריכים לקרוא, לכל שיעור. תמיד.

 

 



 

אז השבוע סיימתי לכתוב, סוף סוף, את אותה סקירה טיפשית ומטופשת. הרגשתי כמו אידיוטית גמורה כשכתבתי אותה (ואז, כשכתבתי אותה בפעם השניה, הרגשתי כמו מגה אידיוטית גמורה), כי אני לא רגילה לעשות דברים בחובבנות. כשהקראתי לאלון את הסריקה במלואה, מיד לפני שלחצתי על כפתור ה"שלח" וסימנתי וי ברשימת המטלות הלימודיות לפסח, אלון פסק: "את צריכה לפרסם את זה בבלוג!"

מה, חשבתי לעצמי, את האיוולת הזאת? ואחר כך החלטתי לכבות את מנגנון ביקורתיות היתר ולפרסם זאת כאן. אין לדעת, אולי מישהו מהקוראים ימצא עניין או הנאה בדו"ח הקצר הזה, שלמרות שהוא יבשושי במעט הוא מתאר בקושי רב אדם דגול ומרתק, שאיכשהו - בין גלילאו לאריסטו לכל שאר השמות שלמדתי בבית הספר, דווקא אותו לא הזכירו.

 

עד כאן ההקדמה. מכאן, קריאה מהנה - 


 



אל חזן (איבן אל היית'ם)

 

אל חזן היה מתמטיקאי, פיזיקאי, אסטרונום ופילוסוף ערבי. הוא נולד בשנת 965 בבצרה למשפחה ערבית, חי ולמד בקהיר וביקר בספרד המוסלמית. אל חזן מת בשנת 1040. בעבודתו הוא תרם תרומה משמעותית לעקרונות האופטיקה, התפישה הויזואלית ופיתוח השיטה המדעית המתבססת על ניסויים.

בפוסט זה אציג כיצד תרומות אלו מופיעות ובאות לידי ביטוי בספרו המרכזי של אל חזן - ספר האופטיקה (Kitab al-Manazir), שנכתב בין השנים 1011-1021 וכולל 7 כרכים.

 

מחקריו של אל חזן בספר האופטיקה, הכוללים לימוד מערכת אופטית ושימוש במראות ובעדשות, אתגרו מדענים אירופאים ועודדו אותם לבצע ניסויים אמפיריים כחלק מהשיטה המדעית ובכדי לטעון טענות מדעיות בתחומי האופטיקה והפיזיקה. למעשה, אל חזן היה חלק מזרם של מדענים ערבים שעסקו בחקר אמפירי של תופעות מדעיות בתקופה בה זה כמעט ולא נעשה באירופה. קבוצת מדענים זו פעלה באמצעות התבוננות וניסוי, שהיו מתודה מדעית חדשנית. מכאן ניתן לומר כי אחד מחידושיו של אל חזן הוא אופן הפעולה והשיטה המתחילה בהבחנה בתופעה בעולם, השערה ולבסוף, בחינת ההשערה באמצעות ניסוי אמפירי. תרומתו המשמעותית ביותר בספר האופטיקה היא ההסבר על תפקוד העין האנושית כמערכת אופטית ובשל כך הוא השפיע רבות על התפתחות הפיזיקה.

 

בתקופתו של אל חזן היו נפוצות שתי תיאוריות מדעיות מרכזיות בתחום האופטיקה והראייה, שתיהן לקוחות מהעולם הקלאסי ומושפעות מתיאוריות פילוסופיות מטאפיזיות שניסו ליישמן על מדעי הראייה: האחת, תיאורית הקרינה, הנתמכת על ידי אוקלידיוס ותלמי, לפיה הראייה פועלת באמצעות קרני אור היוצאות מהעין. התיאוריה השנייה, תיאורית הקליטה, הנתמכת על ידי אריסטו ועוקביו, טוענת כי צורות פיזיות נובעות מהאובייקט וחודרות לעין. מלבד שתי תיאוריות אלו היו עוד דעות מגוונות, חלקן מוקדמות יותר, שניסו להציע עירוב רעיוני - אמפדוקולס היה הראשון שחשב על העברה דו כיוונית, מהעין לאובייקט ומהאובייקט לעין, אפלטון טען כי האש האלוהית יוצאת מהעין ופוגשת בדרכה את האור המוקרן מהחפץ, וזה השילוב בין השניים שמאפשר את הראיה. גאלן (Galen), רופא יווני ומומחה לאנטומיה, תרם באופן משמעותי למחקר האופטיקה בכך שתיאר מבחינה רפואית את מבנה העין, את העצבים הקשורים לראייה ואת הקשר בין העין למוח. השילוב בין מדע הרפואה של גאלן לבין התיאוריה של אפלטון איפשר צמיחה של טענות ורעיונות נוספים, ביניהם טענות שבעוד עין אחת משמשת לשידור ופליטה של קרניים, העין השנייה משמשת לקליטת הקרניים מהאובייקט.

 

אל חזן סתר במחקרו את שתי התיאוריות המרכזיות שקדמו לו, וגם דן בהרחבה ברעיונות של אפלטון ובתיאורים של גאלן.

כטיעון נגד לכך שתהליך הראייה נוצר על ידי קרן שנפלטת מהעין העלה אל חזן את היכולת האנושית לראות את אור הכוכבים. לטענתו אין זה אפשרי שקרן האור תצא מהעין ותגיע עד לכוכבים הרחוקים במהירות כה גדולה – מיד מהרגע בו העין נפקחת ותוך השניות הספורות שדרושות לנו בכדי להבחין באור. בנוסף, טוען אל חזן את הטענה האמפירית כי העין מסונוורת ואף עלולה להיפגע אם היא מביטה באובייקט שמואר בצורה חזקה, למשל השמש. מכאן, שהקרניים המזיקות נכנסות לעין ולא יוצאות ממנה. בכך סותר אל חזן את התיאוריות של אוקלידיוס ותלמי.

 

על פי התיאוריה של אל חזן תהליך הראייה מתאפשר באמצעות קרני אור שמגיעות לעין מהאובייקט. אל חזן הוכיח שהאור נע בקווים ישרים, באמצעות ניסויים שכללו עדשות ומראות. מכל נקודה ונקודה של אובייקט מסוים, האור והצבע נובעים בקווים ישרים לכל הכיוונים. אל חזן מציע כי כל נקודה על האובייקט קשורה, באמצעות קו ישר אחד, לנקודה אחת ספציפית בעין. רק נקודה שמקושרת בקרן שאינה מופרעת על ידי שום דבר ישירות לנקודה על העין, נקלטת. מכל נקודה על האובייקט יוצאות אינסוף קרניים אבל אל חזן טוען כי אלו שמגיעות לעין בניצב, בזווית של 90 מעלות, נקלטות באופן ברור יותר מקרניים שמגיעות בזווית כהה. לכן, רק נקודה שיוצא ממנה קו אנכי לחלוטין נקלטת בברור בנקודה שבעין. כך, אנחנו יכולים לראות את הדימוי הברור שלו.

 



תמונה 1 

 

בתמונה 1 אפשר לראות אילוסטרציה מתוך הספר Oculus Artificialis Teledioptricus Sive Telescopium שכתב יוהן זן, בן המאה ה-17. החלק העליון של האיור מראה את הגישה לפיה הקרניים המאפשרות את הראייה יוצאות מהעיניים של הצופים ונוחתות על האובייקט. לעומתו, החלק התחתון של האיור מראה את התיאוריה של אל חזן, כפי שהסברתי אותה. ניתן לראות מצד ימין את העיגול שמייצג את גלגל העין ומשמאל, את העץ ממנו יוצאות קרני האור והצבע לכל עבר. בציור מודגש כי רק קרניים שנמצאות בזווית של 90 מעלות לגלגל העין נקלטות בה בבירור. מכאן, העין יכולה לראות את האובייקט רק בזכות קרני האור המוקרנות ממנו.

 

אל חזן היה הראשון שהשתמש במה שמכונה מאוחר יותר "קמרה אובסקורה" לתמיכה בתיאוריות אופטיות. הוא מציג בספרו הסבר מדעי ומפורט, ראשון מסוגו, למכשיר דומה לקמרה אובסקורה ולאופן בו קרן אור העוברת דרך חריר קטן לתוך חלל חשוך לחלוטין תשקף דימוי של הצורות והצבעים הממוקמים מחוץ לחדר החשוך, מעברו השני של החריר.

 

בנוסף, תיאר אל חזן בספרו את תהליך הראייה הדו עינית, כפי ניתן לראות בתרשים מספרו בתמונה 2. בתרשים זה מתוארות שתי העיניים בחתך ובמבט מלמעלה, ניתן לראות בו גם את רשת העצבים המחברת את העיניים למוח. בנוסף, ניתן לראות כי יש ניסיון להגדיר ולפרט את כל חלקי העין ותפקידיהם: את העדשות, השכבות השונות של העיניים וקרקעית העין.

 



תמונה 2

 

ניתוח שכזה של המבנה הפיזי של העין איפשר לאל חזן להעלות השערות המבוססות על האופן בו בנויה המערכת הויזואלית ובאמצעות השערות אלו לבצע ניסויים מורכבים עם הנחות ומסקנות. אל חזן מפרט את הניסויים שערך בצורה ברורה מאוד בספר, כמו בכדי לעודד את הקוראים לנסות ולבצע את הניסויים בעצמם ועל מנת לגרום להם להיווכח בטיעוניו.

 

למרות שאל חזן היה ידוע כבר בתקופתו כמדען חדשני, תואר כאבי האופטיקה וכונה תלמי השני, לספר האופטיקה של אל חזן כמעט ואין התייחסויות כתובות מהמאה בה נכתב.

בפרגמנטים שנותרו מספרו הלא גמור של יוסוף אל מותאמאן איבן חועד (Yusuf al-Mu'taman ibn Hud), קיסר סרגוסה, שהייתה אותה תקופה חלק מספרד המוסלמית, ומתמטיקאי בן המאה ה-11, בספרו - Book of the Perfection (Kitab al-Istikmal) מספק איבן חועד תשובה אפשרית לאחת הבעיות שמעלה אל חזן בספרו. מתוך דבריו הכתובים של איבן חועד והפתרון שהוא מספק לבעיות מתמטיות וגיאומטריות קלאסיות ניתן להבין שהייתה ברשותו ספרייה עשירה ובה ספרים של אוקלידס, ארכימדס, תלמי ועוד. כמו כן ידוע כי היה בספרייתו עותק מספר האופטיקה של אל חזן. אני מביאה את התייחסותו של איבן חועד כדוגמא והוכחה לכך שכבר בימיו נכלל ספר האופטיקה של אל חזן בשורה אחת עם ספרים קלאסיים וזכה להתייחסות מכובדת. יחד עם זאת, הספר לא היה ידוע למערב עד לסוף המאה ה-13. רק בתקופה זו, מתורגמת עבודתו זו של אל חזן על ידי משכיל אנונימי ללטינית ובאמצעות כך מחלחלת לעולם המדע המערבי.

 

החוקרת Graziella federici vescovini מציעה שהתרגום מערבית ללטינית תחת הכותרת De aspectibus נעשה כבר במאה ה-12, ככל הנראה על ידי ג'רארדו דה קרמונה.

בשנת 1572 הודפס ספר האופטיקה לתפוצה רחבה על ידי Friedrich Risner יחד עם ספרו של ויטלו (Witelo) תחת הכותרת: Opticae thesaurus. הדפסה זו, שהופצה בצורה רחבה ועד ימינו השתמרו ממנה מספר עותקים, היא אחת הסיבות בגינן השתמר תוכנו של הספר בצורה טובה כל כך לאורך השנים שחלפו מאז כתיבתו ועד היום.

 

בתמונות 3 ו-4 ניתן לראות את שני צדדיו של עמוד השער של מהדורה זו. בעוד בצד אחד של העמוד מודפסים שמות הכותבים בלטינית, כותרות החיבורים ושמו של ריסנר בלטינית, בצידו השני של העמוד ניתן לראות אילוסטרציה של ארכימדס מצית ספינות רומאיות באמצעות ריכוז קרני השמש במראות קמורות.

 



תמונה 3


תמונה 4

 

Vescovini טוענת כי מימי הביניים ועד לרנסאנס המאוחר, המילה perspectiva שימשה כינוי למערכת התיאוריות הקשורות לאופטיקה ולמדע הכללי הקשור לראייה. והמונח optics, הלקוח המילה היוונית אופטיקה, לא היה נפוץ.

 

עוד היא טוענת שבשיא הרנסאנס חל שינוי במשמעות המונחים - המונח פרספקטיבה הפך כמתאר לאופן בו אובייקטים נראים, המונח אופטיקה שימש לתיאור האופן בו רואים. ניתן לראות את היסוד לטענתה מומחש בתרגומים של אל חזן ללטינית. בעוד בתרגום של פרדריך ריסנר לספרו של אל חזן נבחרה המילה opticae ככותרת הספר, בתרגום המוקדם יותר ובהתייחסויות לטיניות מוקדמות לכתביו של אל חזן (Vescovini מביאה במאמרה התייחסות משנת 1318 של Theaddeus of Parma) מתייחסים לספר שלו כפרספקטיבה.

 

התאוריות של אל חזן בספר זה השפיעו עמוקות על מחקר האופטיקה שבא אחריו, לדוגמא על תיאורית הראייה של קפלר. הטכניקות המדעיות בהן משתמש אל חזן סיפקו השראה  לרוג'ר בייקון, אבי האמפיריציזם. בתמונה 5 ניתן לראות את דמותו של רוג'ר בייקון בחלון ויטראז' בספריית פאבסט לאמנות בבוסטון קולג'. הוא מופיע בלבושו כנזיר פרנססקני, אוחז קלף ובו מופיע שמו של אל חזן. דימוי זה ממחיש את ספריו של אל חזן כאחד האטריבוטים המזהים את בייקון עם סמל הפיזיקאי.

 



תמונה 5

 

מלבד ספר האופטיקה, כתב אל חזן כמאתיים ספרים אחרים ומביניהם רק כרבע שרדו עד ימינו. אלו שתוכנם שרד השפיעו באופן נרחב על עולם ההגות האיסלאמי, ועל חוקרים אירופאים רבים, ביניהם לאונרדו דה וינצ'י.

 

יוהנס הווליוס, אסטרונום פולני בן המאה ה-17, הסתמך על עבודתו של אל חזן ועל גילוייו בתחומי האסטרונומיה והפיזיקה. דמותו של אל חזן הייתה משמעותית בעבורו עד כדי כך שבעמוד השער לספרו הראשון Selenographia, שהודפס בשנת 1647 ועוסק בחקר הירח, מופיע אל חזן בעמוד השער. בתמונה 6 ניתן לראות את האילוסטרציה בעמוד השער של אותה המהדורה- למעלה נראית דמותה של קונטמפלציה, כוכב על ראשה, רכובה על נשר ומחזיקה טלסקופ. מצידה האחד הירח ומהצד השני, השמש. תחתיה שני מלאכים האוחזים מגילה ועליה פסוק מישעיה. אל חזן ניצב משמאל, אוחז בשרטוט מדעי בידו האחת. מתחתיו מופיע שמו, איור של מוח והמילה הלטינית ל"הגיון" או "תבונה". מימין ניצב גלילאו גלילי, אוחז בידו טלסקופ ומתחתיו – שמו, איור של עין והמילה הלטינית ל"חושים". מעניינת הבחירה להציב את שני חוקרים אלו זה לצד זה, אך גם מנוגדים זה לזה. בעוד גלילאו הוא בן דורו של הווליוס, ומסמל את מחקר הירח ה"מודרני" והחדשני, אל חזן עשוי לסמל את מחקר הירח ה"עתיק" יותר.

 



תמונה 6

 

במהלך כל מה שכתבתי עד כה הזה שבתי והדגשתי, כמו חוקרים שאת מאמריהם בנושא קראתי, את חדשנותו של אל חזן בתחום המדעים הניסויים ואת החשיבות של הניסויים במחקריו והנה פתאום איור השער הזה מעלה שאלות: איך יכול להיות שדווקא הוא מזוהה עם התבונה, שנחשבת מנוגדת לחושים ולניסיון?

להערכתי, התשובה ניכרת באטריבוטים שהוסיף המאייר לדמויות. בעוד גלילאו מצויד בהמצאתו – הטלסקופ, וערך תצפיות רבות על הירח, עליהן ביסס את תגליותיו, אל חזן ערך תצפיות נטולות מכשירים טכניים והסיק מסקנות תוך שימוש בגיאומטריה ומתמטיקה בנוגע לבעיות כמו אשליית הירח (הסיבה לכך שהירח נראה גדול יותר כשהוא קרוב לאופק וקטן יותר כשהוא גבוה בשמיים).

 

מלבד חקר האופטיקה, הייתה תרומת כתביו של אל חזן גדולה בנושאים נוספים. הוא היה הראשון שפיתח את הגיאומטריה האנליטית וקבע את הקשר בין אלגברה לגיאומטריה. במסגרת מחקרים מתחום הפיסיקה הוא חקר את המכניקה של גוף בתנועה והיה הראשון שאמר שגוף בחלל יכול לנוע בלי הפסקה, אלא אם יפעל עליו גורם חיצוני שיעצור אותו או ישנה את כיוון התנועה שלו. בנוסף, אל חזן חקר בעבודתו את תיאוריות המשיכה בין מסות שונות, מחקר שככל הנראה השפיע בהמשך על המחקר הפיזיקלי של גלילאו גלילאי.

 

לסיום, אני רוצה להציג סיפור קצר מחייו של אל חזן, שאומנם התרחש בשנים בהן נכתב ספר האופטיקה, אבל מציג את חדשנותו דווקא בתחום האדריכלות.

גירסה אחת של הביוגרפיה שלו מתארת שהח'ליף של מצרים - אל חאכם בי אמר אללה (Al-Hakim bi-Amr Allah) הציב לו אתגר וביקש ממנו להמציא פתרון שיאפשר לווסת ולשלוט בשיטפונות של נהר הנילוס. השיטפונות היו הרסניים לחקלאות ולהתיישבות לצד גדות הנהר. אל חזן ערך תצפיות ובנה תוכנית לבניית מערכת של שני סכרים במקום שנקרא אסואן. התוכנית יכלה לעבוד מבחינה תיאורטית, אולם לבצע אותה, במיוחד בלי אמצעים מכאניים, היה בגדר הבלתי אפשרי. אל חזן הודיע לח'ליף שאין לו אפשרות לבצע את התוכנית ומפחד על חייו זייף מחלת נפש, העמיד פנים שהשתגע בכדי לא לקבל עונש. הוא היה במאסר בית ובתקופה זו השלים כמה מספריו, ביניהם גם את ספר האופטיקה. אחרי המוות של הח'ליף בשנת 1021, נדרש אל חזן להוכיח את שפיותו מחדש.

 

היום עומד במצרים סכר שכזה, ששולט בזרימת הנילוס ומונע את הצפותיו. הסכר נבנה, בדיוק כמו שהציע אל חזן, באסואן והוא מורכב, בדומה לסכר שתכנן אל חזן, ממערכת של שני סכרים.

 

 


 

רשימת פרטי תמונות - (רשימה ביבליוגרפית אני חוסכת לכם :) )

 

תמונה 1 - 

Johann Zahn, Oculus Artificialis Teledioptricus Sive Telescopium, Würzburg, 1685, vol. 1, p. 203 (Illustrated with woodcuts and copper engravings. The portrait plate in vol. 1 is signed by Bartholomäus Kilian)

 

תמונה 2 - 

1083 copy of Alhazan's Kitab Al Manazir, Suleymaniye Library, Istanbul.

 

תמונות 3-4 - 

The two sides of the front-page of Thesaurus opticus which contains the Latin edition of Alhazen's Book of Optics  and Witelo's Vitellonis Thuringopoloni opticae libri decem. The recto shows the Latin names of the writers and titles of writings, while the verso shows an illustration of Archimedes sets on fire the Roman ships before Syracuse, using parabolic mirrors.

 

תמונה 5 - 

Roger Bacon experiments with theory of refraction by Saracen, Al Hazen.

Stained glass window at the natural science (Alcove 14-15) at Gargan Hall, Bapst Art Library, Boston College.

 

תמונה 6 - 

Frontispiece of Johannes Hevelius, Selenographia (Gdansk, 1647).

נכתב על ידי , 22/4/2014 22:42  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



שטיפת עולם


 

לפעמים אני שוכחת שאני בעצם בהולד - מחכה לשמוע אם כן או לא. כשאני נזכרת מתמלא כל המקום הנמוך ההוא בבטן בתחושת בועות הסודה המוכרת, העולה ומתפוקקת לי במרפקים ובברכיים. אני עוצרת להרף איפה שזה תופס אותי, מפסיקה להיות מור של אותו הרגע ונשאבת למצמוץ של הרהור: האם מישהו קרא את זה כבר? ואולי קוראים את זה ממש עכשיו? ואולי יעברו בכלל חודשים עד שיגיעו לזה.

מתוך ה-470 שכבר שלחו, נבחרים רק חמישה. 

וואי וואי וואי, איך בא לי להיות אחת מאותם חמישה.

 

בינתיים, חלומות לחוד ומציאות לחוד. קיבלתי שטיפת עולם מהמנחה שלי, על כך שאני לא עומדת בקצב ההזוי שהיא מושכת אותי בו. ישבתי שם בחדר העבודה בבית שלה, ולא אמרתי כלום, רק חשבתי על שנה א' ואיך ישבתי מותשת בשיעורים על פילוסופים אימפריציסטיים והידיים שלי הסריחו מאקונומיקה. בסוף כל הדיבורים שלה היא שאלה מה אני מתכוונת לעשות ואיכשהו יצא לי (הייתי קצת מיואשת מכל הסיטואציה) שאין לי מה לעשות, כי אני לא מדיצ'י. "את עכשיו תספרי לי שאת בטח עובדת הרבה" היא אמרה בחיוך מנוסה ואני חשבתי לעצמי שאם הייתי מישהי אחרת, הייתי מספרת, "אבל זה שאת עובדת הרבה לא אמור לגרום לך להתקדם לאט יותר מכאלו שעובדות מעט."

 

את הדרך מהבית שלה לבית שלי אני עושה ברגל. חוצה כמעט את העיר הענקית הזאת (את קריית ביאליק אפשר ללכת קצת אל קצת ברבע מהזמן) וחושבת על זה שנקלעתי, בעל כורחי, למבוי סתום.

בבית אני רק פוסעת פנימה וכבר קוטפת את אלון מהמטבח למיטה ושם אנחנו שוכבים ומדברים.

לפני חמש שנים כתבתי כאן נבואה שהתממשה והנה, אני גרה עם הבחור שניבאתי ואנחנו מנהלים במיטה שיחות שהן כמו ריקוד ורוקדים בסלון ריקודים שהם כמו שיחה. 

בתוך החיבוק האמיץ שלו הוא מקשיב לי כמו שאני לא מצליחה להקשיב לעצמי וכשאני משתתקת הוא מזכיר לי, אפו לחוץ כנגד העורף שלי והנשימה מדגדגת לי את העור, שאין לי לאן למהר ושאני עושה את הטוב ביותר שאני יכולה לו כרגע, שאולי כדאי להקפיא את הדיבורים על התזה ולסיים קודם עם השנה המטורפת הזאת (מלבד קורס מתקדמים בצרפתית, התזה ומבחן הגמר, תיקתקתי בשנה את כל החובות של התואר השני).

הקול שלו והמילים הם כמו פלסטר לנפש. פתאום היאוש נפרם והדרך נסללת מחדש. זה באמת קל מאין כמוהו, קודם נסיים את השנה, בקיץ נגמור עם עול הצרפתית (למרות שבחצי שנה האחרונה הצרפתית הגרועה שלי הצילה לי את הטוסיק כמה וכמה פעמים), בשנה הבאה אלמד שלוש כיתות באולפן ואכתוב את התזה, בשנה שאחר כך אלמד קצת יותר ואכין את מבחן הגמר. יקח לי שלוש שנים ולא שנתיים כמו כולן, אבל מותר לי למשוך את כל העסק מחצית-העשור ובשנה האחרונה למדתי שיש דברים שכדאי לעשות אותם לאט.

 

היום היא שלחה לי מייל. "מור יקרה" - זו הכותרת של המיילים שבאים אחרי שטיפות. רוצה להיפגש ביום רביעי לדון בחומר שקראתי. אני מסתכלת ברשימות שלי מהמפגש האחרון שלה, רואה שם כותרות של שלושה ספרים, רוצה לענות לה שלא, כי לא הספקתי לקרוא שום דבר ממה שדיברנו עליו ושתדבר איתי בעוד שנה. אחר כך חושבת לעצמי שבעצם, יש לי את יום שני פנוי (תכננתי לנקות את הבית, להתקדם קצת עם הסמינרים ולבלות את אחה"צ באמבטיה עם סרט) ושלחתי לה "לורה היקרה, רביעי נשמע פיגוז". 

 

 

נכתב על ידי , 20/4/2014 17:31  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



one of those moments


 

צריכה לקרוא ספר של פנובסקי.

רוצה לקרוא את "ווידויים של שופוהוליק".

 

מוצאת עצמי רגע אחד באמת ובתמים מצטערת שפנובסקי לא כתב את "ווידויים של שופוהוליק".

נכתב על ידי , 18/4/2014 17:06  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

72,575
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , 20 פלוס , פילוסופיית חיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לSour Jane אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Sour Jane ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2014 © נענע 10 בע"מ