לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


ברוכים הבאים לארכיון הפחד, סגרו את האור אחרי שאתם נכנסים. כאן אני אסקר את סרטי האימה שראיתי, אמליץ על סרטים טובים, וגם אנסה לענות על השאלות: מדוע אנחנו אוהבים לפחד? מה מפחיד אותנו באמת? ומה זה אומר עלינו?

Avatarכינוי: 

מין: זכר





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:





הוסף מסר

7/2008

בית קברות לחיות (Pet Sematary)


ארה"ב 1989

בימוי: מארי לאמברט

עפ"י ספר של סטיבן קינג

שחקנים בולטים: דייל מידקיף, פרד גווין, דניס קרוסבי

http://us.imdb.com/title/tt0098084 

  

סטיבן קינג, סופר האימה המוכר ביותר בעולם, סיפר פעם שהספר שהכי הפחיד אותו לכתוב הוא "בית קברות לחיות". הוא סיפר שבזמן הכתיבה שלו הוא נאלץ לעשות הפסקות ארוכות בין לבין בכדי להירגע. ואכן, מדובר באחד הספרים היותר מצמררים שלו. לעיבוד לסרט הוא הסכים לכתוב את התסריט בעצמו (בפעם הראשונה) וגם הופיע בו בתפקיד קצרצר.

 

הסיפור מלווה את משפחת קריד- אבא לואיס, אמא רייצ'ל, הבת אלי והתינוק גייג' וכמובן החתול צ'רצ' (קיצור לצ'רצ'יל, שם מוזר לחתול שחור). בתחילת הסרט הם מגיעים לביתם החדש אי שם בכפר ופוגשים את השכן הזקן החביב ג'אד שגר ממול. ג'אד מראה להם שליד ביתם יש מקום נחמד- בית קברות לחיות, שבו ילדי האזור קוברים את יקיריהם ההולכי על ארבע שנדרסים ע"י משאיות בכביש המהיר שעובר ליד ביתם. בעקבות הביקור בבית הקברות הילדה חוששת שגם החתול שלה ימות, והוריה כמובן מרגיעים אותה שזה לא יקרה. וכמובן שזה יקרה. לאחר מספר ימים ג'אד ולואיס מוצאים את גופת החתול ולא יודעים כיצד לבשר זאת לאלי.

 

או אז ג'אד מספר ללואיס על בית קברות אחר, שנמצא מאחורי בית הקברות לחיות. באותו בית קברות עתיק של האינדיאנים, אם תקבור בו משהו הוא יחזור לחיים לאחר מכן. ואכן, בבוקר המחרת לואיס מגלה את צ'רצ' חי וקיים בבית, אבל...הוא חזר קצת שונה, כי להחזרה מהמוות יש השלכות קשות. כאשר טרגדיה אחרת תוקפת את בני משפחת קריד, ההשלכות הופכות להיות חמורות יותר ויותר...

 

  

סטיבן קינג נותן את זווית הראיה שלו לגבי ההתמודדות עם אבל ומוות של מישהו אהוב ומה בעצם משמעות המוות לאנשים החיים הנשארים מאחור. אני מניח שהוא כתב זאת מתוך הפחד האמיתי שלו שמישהו אהוב עליו ימות (בדומה לדמות של קלאודיה מ"ראיון עם הערפד" שנכתבה על ילדתה המתה של הסופרת אן רייס). אם היתה לך את האפשרות, האם היית מחזיר מהמוות את האדם האהוב עלייך ביותר? למרות ההשלכות החמורות? והאם, כמו שהטאגליין של הסרט אומר, "לפעמים מת זה עדיף"?

  

את הסרט "בית קברות לחיות" (או יותר נכון "בית כברות לחיות", שמשחזר את שגיאת הכתיב (המכוונת) בשם הלועזי) ראיתי בפעם הראשונה בגיל 15 והוא הפחיד אותי מאוד אז. כשאני צופה בו עכשיו, הוא עדיין שומר את הצמרמורת. החלק שהכי הפחיד אותי אז ועדיין שומר על הקריפיות שלו הוא הסיפור של רייצ'ל על אחותה זלדה. נכון שהסרט קצת התיישן, השחקנים הראשיים ברובם עושים עבודה די עלובה וההפחדות כבר לא אפקטיביות כמו פעם, אבל עדיין מדובר בסרט אימה טוב שמתבסס על ספר מצויין.

 

 

 סיכום:

מדד הבחילה:  3/5 – הרבה קטעי גור-לייט, שהיום כבר לא מחרידים כמו אז.

מדד הפחד: 4/5 – לא יודע, לי זלדה עדיין עושה את זה.

סיפור: 4/5 – אחד מהספרים הטובים ביותר של סטיבן קינג, והעיבוד מאוד צמוד אליו.

משחק: 2/5 – המשחק רוב הזמן  די רע, למעט התינוק והחתול שעושים עבודה טובה...

מקוריות: 4/5 – בודק בצורה מעניינת את נושא האבל והתמודדות עם המוות.

סה"כ: 8/10

מצב צפייה מומלץ: בליל ירח מלא כשמשאיות חולפות מדי פעם בכביש הסמוך.

סצנה אחת שווה: הסצנה שבה רייצ'ל מספרת לבעלה על זיכרונות הילדות שלה מזלדה, אחותה הגדולה והמעוותת, היא לדעתי עדיין אחת מהסצנות המפחידות ביותר בקולנוע.

 

נכתב על ידי , 26/7/2008 22:45   בקטגוריות אימה קלאסיים  
37 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





67,206
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , תרשו לי להעיר , משוגעים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לMr.Brownstone אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Mr.Brownstone ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ