לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

הרננדו גומז - עובד זר


אינטיליגנטריגשי ושמוק

Avatarכינוי: 

בן: 52





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
10/2014

שמחת-תורה בלוז


 



 

 

1. תמיד הבוקר הוא שעתן היפה. השמש העולה מפציעה מבעד לחרכי החלון המזרחי, בדיוק מעל ראשה של גבירתה, מטילה כתמי אור מהפנטים על שולי המיטה, היכן שבהונות, קפלי שמיכה ופרווה מתערבבים ברוך אלו באלו, מקיימים מגע חושני שבין שינה לערות, בין חושך לאור.

מדי פעם הן מתבוננות זו בזו. מחייכות. חוזרות לנמנם. זעות בתוך ובין הקרניים העולות אט אט לאורך רגליה החשופות של הגבירה, מתחככות זו בזו ומסתובבות בביישנות כל אחת אל חלומה.

רק שהבוקר פתאום הכל שונה. ישנם כאן ריחות אחרים ואיברים אחרים וגוף נוסף שהגיע אמש והפך את המיטה פתאום לקטנה יותר. לא עוד מרחבי הסדין הקרירים סביב גופה הלבנבן של גבירתה. לא.

מפלץ ענק בעל נשימות קולניות ורגליים פרוותיות משלו, שהביט לרגע אל תוך עיניה הסיאמיות התכולות, חייך, ואחר התהפך בתנועות של לוויתן על החוף כדי להניח את כפו על אחד מצמד הכתמים הכהים שיש שם לגבירתה, אלה הרכים, בחזית, בין שני בתי שחייה הריחניים.

 

 



 

 

2. גם בסלון חל שינוי. כבר בערב הקודם הזיז שם האיש הזר כמה דברים, ניתק וחיבר, החליף את קופסת האורות הצבעוניים באחרת, העמיד שרפרף ושם עליו קופסה קטנטנה נוספת עם אורות תכלכלים, ועכשיו הכל מהבהב בעדינות והדי מוזיקה ממלאים ומניעים את חלל החדר בויבראציות קצביות אם כי מתונות. FM 88 ביום שידורים מיוחד, מרתון "הכל התחיל בבלוז". היא לא ממש מבינה בזה, כמובן, פרט לכך שהוויבראציות מתונות.

על מסגרת ויטרינת הסלון עומד צמד גמלי עץ. אחד מהם גידם שתי רגליו אך משהו מחזיק אותו עומד כאילו היו ברשותו ארבעת רגליו כולן. היא תמהה על כך. זה החומר הקשה הזה שנראה כמו אויר אבל מרגיש קר כמו הרצפה, שאי אפשר לדעת שהוא שם עד שנתקלים בו עם האף. תמיד מפתיע אותה מחדש. איך בכלל אפשר לדעת?

בינתיים האיש הזר כבר עומד במטבח בגבו אליה, וחלל המגורים מתמלא באותם אדים חריפים שגורמים לאנשים לבכות בזמן שהם מכינים לעצמם אוכל. רק שמונה בבוקר, למען השם. מה הבעיות שלו ?!

בדיוק נזכרה שאת רגלו הראשונה זו היא ששברה, לגמל. פשוט עברה שם עם זנב מורם, ומבלי להתכוון גרמה לו לאבד את שיווי המשקל וליפול אל רצפת החדר. הרגל ניתזה ברגע. לו היה נופל אל צידו השני של החלון, אל החוץ, אל העולם הרחב, מהלך ארבע קומות עד הרחבה המרוצפת, היה וודאי הופך לערימת שבבים ואבק.

את רגלו השנייה התיזה לו גבירתה, כנראה באופן דומה.

כאלה הן שתיהן, מנומנמות בבקרים. יש שיאמרו מגושמות.

היא מתמלאת געגוע ומחליטה לחזור אל חדר השינה ותשמישי המיטה.

 

 

3. אך גבירתה כבר קמה, מסתבר, וזו רק היא כעת על המיטה, מול משחקי הצללים והאור והוילון המתנופף בבריזת הבוקר הנעימה, שמזמין אותה להתחכך בו עם זנב מורם, עם אורות התעתוע של השמש בין קפליו, לקול צליליו הרחוקים של הבלוז.

אח"כ תיכנס גבירתה לחדר (הזר מכנה אותה פתותית), תקפא על מקומה ותלחש לה, לבל תיחרד, שתיפרד מיד מהוילון המתנופף והחלון הפעור, אבל באותה שנייה ממש תחלוף יונה בשמיים, שתצית בה את האינסטינקטים החתוליים הרדומים ותגרום לה לזנק אל הטרף המזדמן ללא שהות או היסוס.

בדיוק בזמן שהיה בוצע את העוף כדי להניחו בקדירת החג שמע הגבר הזר צרחה עזה. חצי שעה מאוחר יותר כבר היה הכל מאחוריהם. את החתולה הטמינו בגינה, מעברו השני של הברוש, מטר או שניים מיוחנן, חתול המשפחה המיתולוגי שנפטר בשיבה טובה כשנתיים קודם לכן, אף הוא בשמחת תורה.

אח"כ חזרו הביתה. הזר חזר לקצוב בנבלות התרנגולות עד שמלאה הקדירה, ובשאר היום שמעו בלוז והיו עצובים וחרישיים מאד, כמעט חסרי מילים.

 

 

 

נכתב על ידי , 18/10/2014 03:30   בקטגוריות Petting Today, איתך ובלעדייך  
22 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של מישהי ב-6/11/2014 00:16
 





81,276
הבלוג משוייך לקטגוריות: 40 פלוס , משפחתי וחיות אחרות , זכויות אדם
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לעובד זר אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על עובד זר ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2014 © נענע 10 בע"מ