לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

אפור ירוק


I'll show you mine if you'll show me yours.

כינוי: 

בן: 37





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
5/2014

בואי, אילת.


 

אני יושב בגן המשחקים. לאחרונה סיימתי בעבודה פרוייקט אחד, ובעוד שבוע ומשהו אני אמור להתחיל פרוייקט חדש. עדיין נותרו בי שאריות של עייפות, ואין כמו החופשה החצי כפויה הזו, כדי לנוח ולטפל בהם.

האויר כמעט לא זז, אבל לא חם פה היום. אחד מאותם ימים בהם נעים יותר על ספסל בחוץ מאשר על הספה היקרה שבבית. וכמובן, הכי יפה זה לראות את בתי הקטנה מתרוצצת לה ממקום למקום. בשבילה המתקנים הצבעוניים והמשוכללים (והבטיחותיים כמובן..) מעניינים באותה מידה כמו אבן שמחציתה שקועה בבוץ בקצה הדשא. היא בת שנתיים, עוד מעט שלש בעצם. אני... קשה לי להזכר בת כמה היא. קשה לי להזכר כמה זמן אמא שלה כבר לא פה.

הקטנה מתרוצצת לה, ומתקרבת לקבוצת ילדים אחרים. אני רואה איך שהיא מתמקמת ביניהם בקלות, ואחרי כמה שניות פתאום עוצרת וסוטה הצידה מהחבורה הצעירה.. אני לא יודע אם זו היהירות הקלה שירשה מאביה כלפי כל אדם, או הניתוק מהחברה שירשה מאמה. אף פעם לא הבנתי את התכונה הזאת אצל אמא שלה, אילת.

אילת. כמו העיר הדרומית בקצה המפה, גם אילת היתה מרוחקת, ונחשקת, אני חושב לעצמי לרגע. אבל האמת שזו רק אידאליזציה שלי למצב. למען האמת, למרות שאני תמיד חשבתי שהיא בחורה יפה, נראה שהחבורה אליה השתייכה ראתה רק את הצד המרוחק. היא לא היתה נחשקת בשום מובן. ואי אפשר להאשים אותם. אילת, אני חושב לעצמי שוב בלי שום הוכחה, היתה בנויה לקשר אחד על אחד. לפני שמצאה לה בן זוג, פשוט לא היתה חלק חשוב בחבורה. לא נראה לי שמאחורי התנהגותה היו תכנון וכוונה. אפילו לא מודעות.

בני גילה שעוד נשארו באזור היו מתכנסים אצלנו בבית כל שבת. רצה הגורל והחברים שלי כבר התפזרו להם ברחבי הארץ, ולעיתים נדירות היו חוזרים לביקור באיזור, לשבת אצל הוריהם. כך ששבתות אצל ההורים שלי היו בעיקר זמן לניתוק ומנוחה עבורי. לכן לא הצטרפתי אל ההתכנסויות החברתיות האלה שבהם היא נכחה, אבל תמיד שמתי לב שהיא היתה שם. והיא נראתה יפה בעיני, אבל כל כך לא משתלבת, לא מחייכת, לא מדברת כמעט.. מין טיפוס לא ידידותי.

עם הזמן הרגשתי שהיא מתעניינת בי. לא ידעתי האם זאת הדרך שלה להפגין חוסר עניין בחברים שלה, או סתם שעמום אולי. יום אחד מצאתי אותה עומדת לבדה לרגע במסדרון. אולי חכתה למשהו. היא שאלה לשלומי. הופתעתי.

"בסדר", עניתי. "הכל טוב איתך?"

היא מלמלה תשובה בנימה חיובית ונשארה לעמוד שם עוד שניה לפני שהלכה.

באותו זמן היתה לי חברה, הדס, כך שלמרות שהתחלתי להרגיש שאילת מעוניינת בי, לא באמת הטרדתי את מחשבתי בזה. כמו כל אחד הוחמאתי כמובן, אבל זה לא שבאמת היתה פה אופציה. בטח שלא עם אילת. משהו לא ברור בבחורה הזאת.

כמה חודשים לאחר מכן, נפרדתי מהדס. אני אדם מאוד רציונלי ומחושב. אני מפוכח וישר עם עצמי. אבל עם הדס, כמו בעצם עם כל אחת כמעט, אתה פשוט תופס את עצמך אח"כ ואומר "למה נכנסתי לזה?" פתאום נדמה לך שכבר מההתחלה יכולת לדעת שזה לא זה. מה טוב שאני אמנם ישר עם עצמי אבל גם סולח לעצמי.

והפרידה היתה, כמו תמיד, כואבת. הלב מתכווץ, אין מוצא בחוץ, אין מנוחה בבית.. אתה רק מנסה לטשטש את הכאב והתסכול בעבודה אינסופית.

יום אחד מסתבר שאני עובד עם אבא של אילת. ההורים שלה היו גרושים, והיא גרה עם אמא שלה. אף פעם לא קישרתי בין ינון לחמן מהעבודה לאילת לחמן משכונת ילדותי. מנהג לא ממש ישר אבל גם די נפוץ הוא לקחת ממחסני החברה מחשבים ישנים הביתה.. הרי אף אחד לא באמת משתמש בהם, ובסטנדרטים הציבוריים, הם מחשבים לא רעים. וינון ביקש ממני לקחת מחשב אחד לבת שלו- אילת.

כעבור שבועיים, במוצ"ש אחרי שבת אצל ההורים, נסעתי אליה הביתה, דפקתי בדלת בקושי כשהדיים שלי תפוסות במחשב ומסך עם כל הכבלים הנוספים.

אילת פתחה את הדלת. הבית היה שקט.

"היי, מה שלומך?" פתחתי בחיוך.

והיא הודתה לי במילה וחצי על המשלוח.

"איפה להניח את זה?"

"זה יהיה בסדר לבקש שתשים את זה בחדר שלי?"

כשפניתי לצאת מהחדר, הסתכלתי עליה. וידעתי שהיא רוצה אותי. היא עמדה ליד הדלת. לא חוסמת אותה, רק ליד. אבל לא זזה. ידיה בצידי גופה, רפויות. מביטה בי.

הסתכלתי על החדר שלה. מסודר. צבעים בהירים. הפנמתי לאט את הסיטואציה כשמבטי חזר אליה. אבל לא הייתי בטוח..

כל הזמן הזה, כל השנה האחרונה, כשדחיתי מעלי את האפשרות של אילת, הדחקתי גם את חמלתי על הבחורה הבלתי מזיקה הזו, שמסיבה כלשהי לא מצאה את מקומה בין האנשים.

ניגשתי אליה ונישקתי אותה נשיקה מהירה, רכה לשניה, קלילה.

כשהתרחקתי טיפה כדי לראות את פניה, ראיתי שבפניה מבט מצפה. רציתי לחבק אותה חיבוק מחזק ותומך. ליבי יצא אליה באותו רגע.

אך משקרבי אותה אלי והידקתי את זרועותיי סביבה, הרגשתי את גופה צמוד אלי ותנועה קשה של ירכה על ירכי שינתה את מטרתי באחת.

החיבוק והנחמה, הרחמים והאמפתיה נדחו לרגע, או בעצם נשטפו בגל של יצר כיבוש. מגע גופה סחרר אותי קלות. התעשתתי והנחתי לידיי לטייל על גבה, מסיט מעט את חולצתה.

באחזי בה, הדפתי אותה קלות לאחור עד שנצמדה לקיר חדרה, וחזרתי לנשקה, הפעם בתשוקה. ידיי ליטפו את ידיה, את כתפיה, את צווארה. היא הרימה את ידיה לחבק אותי, ואני טיילתי מטה עם ידיי, והחלקתי אותן על ירכיה. הרמתי את חולצתה ועצרתי כשהרגשתי את בטנה. היה לה עור עדין וקצות אצבעותיי החליקו מעלה מבטנה, במגע שהסב לי הנאה משכרת.

הורדתי ממנה את חולצתה ולרגע עצרתי שוב. עמדנו עדיין ליד הדלת, היא שעונה קלות על הקיר. שלחתי את ידי לכבות את האור בחדר. רק פס דק של אור עמום נכנס מבעד לדלת שלא היתה סגורה עד הסוף, והאיר את פני כשהבטתי בה, ותחושת האמפתיה שוב הציצה בתוכי.. אך כשאילת פתחה את חולצתי, וידה הנעימה הונחה על חזי, שוב רציתי לכבוש את הבחורה שבזרועותי.

פתחתי את החצאית שלבשה, והנחתי לה ליפול על הרצפה. רכנתי תוך שידיי לופתות את ירכיה, הקשחתי את שרירי רגליי והרמתי אותה, רגליה חובקות את מותניי, ופני שוקעות בתוך חזה. הצמדתי אותה לקיר כדי שתרגיש אותי בין רגליה.

כשרגליה נגעו שוב ברצפה, החזקתי את ראשה ורכנתי לנשיקה נוספת, הרגשתי איך גופה זז איתי בהרמוניה מפתיעה, שלא ציפיתי למצוא אצל הבחורה חמורת הסבר שהכרתי. ידיה על גופי היו מתנה נעימה.

לקחתי אותה אל המיטה, והורדתי ממנה את החזיה. הנחתי לה להשכב לאחור על המיטה, והתפשטתי. מראה גופה העירום היה תענוג שהזרים עוד דם לאיברי שגם כך התקשה והתעבה. משכתי עלינו את השמיכה. נשכבתי לצידה על המיטה, גופי על הצד, מלטף את אילת. איברי נמתח, נוקשה, לצד ירכה. ידי החזיקה בפניה ונישקתי אותה נשיקה ארוכה.. ידי טיילה על גופה ושפתיי נטשו את שפתיה מדי פעם לביקור על כתפה, על צווארה. ערסלתי את שדה בכף ידי, ואגודלי ריחף לו קרוב לפטמתה. חזרתי לנשק אותה בעודי מעסה בעדינות את הפטמה הרגישה. חשתי בגופה נדרך ושריריה מתהדקים.

הנחתי לידי להשמט לאטה מטה אל בטנה. ליטפתי אותה על ירכיה, ואצבעי החליקה מתחת לתחתוניה, מפלסת מקום לכף ידי החמה. הנחתי שתי אצבעות בין רגליה, רק מכסות את ערוותה, כשמיכה קטנה. כעבור כמה שניות הזיזה אילת את ירכה. תנועה קלה. שלוותה בתנועה נוספת לאחריה. אצבעותיי היו רטובות לגמרי ותנועותיה הקטנות של אילת לא פסקו. עצמתי את עיני והקשבתי לנשימותיה כשהנחתי לאצבעותיי לזוז קצת. תנועה מעלה, ומטה. הרגשתי את ירכיה מתהדקות. הורדתי את אצבעותיי מעט, וגיששתי בעדינות אחד הפתח. עצרתי. ואז החדרתי לאט אצבע אחת לתוכה. ספק נהמה ספק יבבה חלושה ומתמשכת נשמעה מגרונה של אילת עת העמיקה אצבעי בתוכה.

הנעתי את אצבעי בתוכה, תוך שאני מעסה בכרית אגודלי את הדגדגן שלה. התענוג היה של שנינו, כי תגובותיה אלי היו מענגות כל כך. קראתי לה באצבעי לגמור.. והיא התפרקה ברעידות נפלאות בזרועותיי.

היה לנו חם.. הסטתי את השמיכה מעלינו, וזזתי קצת, מתמקם בין רגליה. משכתי ממנה את התחתונים והרמתי את רגלה כך שנשענה על כתפי. ליטפתי אותה לאט. הסתכלתי עליה, שדיה הלבנים עוררו את תאוותי. פניה הביעו שלווה. ליקקתי את אצבעי, והחזרתי אותה אל בין רגליה. לזמן קצר, שכן שפתיי הלכו והתקדמו, מנשקות את ברכיה, ירכיה...

נשפתי קלות בין רגליה. היא יכלה להרגיש את חום פני על פנים ירכיה. נישקתי אותה. שלחתי את קצה לשוני לגעת בה בעדינות. הנחתי את לשוני על הפתח החם. נגיעה קלה.. וליקוק עדין כלפי מעלה עד הדגדגן הרגיש.. קרבתי את שפתיי לנשיקה. שבתי וירדתי בקצה לשוני, ושוב כמשיכת מכחול דק, לקקתי את דרכי מעלה. נחתי על נקודת העונג הרגישה שבין רגליה, והצלפתי בה קלות בלשוני.. כך חזרתי וליקקתי, לשוני מצליפה קלות, מרטיבה ומרככת.

היא הרימה את אגנה מעלה, וקצת הצידה, כאילו מנסה לקחת עוד מלשוני..

התרוממתי מעליה. והיא פרושה תחתיי. עירומה ומהפנטת. פישקתי את רגליה, והתמקתמתי ביניהן. הבטתי בה כשאחזתי את איברי בידי וכיוונתי אותו לתוכה. חדרתי פנימה, ורכנתי לפנים, מעמיק את החדירה, ונסחף בתחושה המשכרת של הרטיבות החמה שלה עוטפת אותי. תנועות אגני הנדחק בין ירכיה ואיברי המבקיע לו דרך פנימה וממלא אותה נענו בתנועה מקבלת מצידה, והריקוד המשותף שלנו, גופה החם תחתיי ואני עולה עליה פעם אחר פעם...

נהמתי כשחדרי לתוכה שוב ושוב, מרגיש שהשיא קרוב ואני עומד להתפרק בתוכה. היא הסתכלה עליי. הבטתי בה בשניה שנלקחה מחוץ לאותו רגע, וידעתי שמצאתי.

גניחותיי ואנקותיה התלכדו. שריריי נמתחו והתרפו באחת כשגמרתי בתוכה, והמשכתי לדוש בה עוד ועוד עד שההתכווצויות של גופה הפכו לשיא מענג, ופיה נפער קלות כשהיא גמרה..

דקה לאחר מכן משכתי את השמיכה בחזרה עלינו, ושכבנו שלובים כך עוד זמן רב..

כשקמנו, היא חייכה אלי. בפעם הראשונה. אני ידעתי שזאת הולכת להיות אהבה. והיא רק המשיכה לחייך אלי. 

נכתב על ידי , 11/5/2014 01:21  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



6,128
הבלוג משוייך לקטגוריות: תרשו לי להעיר , סקס ויצרים , סיפורים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאפור ירוק אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אפור ירוק ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ