לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 

רכבת השדים הפרטית שלי - הבלוג של geebor


הבלוגתול
כינוי: 

בן: 39

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
2/2004

מלחמות וצדק - צליל שלח


כשהייתי ילד הייתה תכנית בשם שישאר בינינו. השתתפו בה דורון נשר וילדה מקסימה בשם צליל שלח. אני מודה, הייתי קצת מאוהב בה. היא היתה חמודה, מצחיקה וכשרונית - לא רחוק מהגדרת האישה האידיאלית שלי דהיום.  איפשהו בשנת 85 היא נסעה עם המשפחה שלה לטיול בסיני. זה היה מאוד פופולרי אז, האינטיפאדה הראשונה עוד לא החלה. חייל מצרי טבח בהם למוות. היא והוריה נרצחו, ובנוסף נרצחו מספר חברים שטיילו איתם.

 

אני עוד זוכר שכל המדינה היתה בשוק. אולי זו אמירה קצת מוגזמת, אבל כך אני זוכר את האירוע (הייתי רק בן 6). כולם דיברו על זה בכל מקום. ילדת פלא, טהורה, נרצחה. למה? מה היה חטאה?

 

הימים, כאמור, היו ימי טרום האינטיפאדה; הטרור המוסלמי לא היה דבר ברור מאליו כמו היום (איזו אמירה נוראית). אני זוכר שהייתי בשוק מהידיעה שיכולה להתקיים בעולם אכזריות שכזו. למרות שהייתי ילד, אני חושב שיסכימו איתי קוראי שילדים היום מכירים את הרוע הזה מגיל אפס. הייתי עצוב והמום.

 

כמה שנים אחרי אותו אירוע הוציא יהודה פוליקר את האלבום "פחות אבל כואב", אולי האלבום שמיקם אותו באופן מוחלט כקונצנזוס לכל דבר - לא רק בתחום המוזיקה היוונית או שירי יום השואה. השיר היפה ביותר באלבום הזה, לדעתי, הוא "פרח" אשר נכתב על צליל שלח ("שם, באפר ותכלת.."). אחד השירים העצובים שנכתבו במחוזותינו. לפעמים אני סתם שומע לי את השיר ומתמלא בעצב. למה? לא בטוח. עושה לי טוב לזכור.

 

החלטתי לכתוב על צליל כבר לפני חודש בערך. לא רציתי לכתוב סתם נתונים יבשים אז חיפשתי מידע אודותיה בכוונה למצוא תמונות לצורך שיבוץ בפוסט. חיפושי העלו חרס. לא חיפשתי רק בגוגל או וואלה. השארתי הודעות בכל פורום אפשרי אשר יש לו ולו קשר דק עם תכניות הטלויזיה של פעם. כלום. נאדה.

 

כמה עצוב.

 

קוראי הותיקים ודאי יודעים כמה חשוב לי נושא ההנצחה. עצוב לי לדעת שאדם לא יכול ללמוד אודות אותה ילדה מופלאה מחיפוש באינטרנט. הנה התרומה הקטנה שלי בעניין. אם למישהו יש במקרה תמונות של צליל - אשמח אם תשלחו לי כדי שאוכל להוסיף אותן לפוסט.

 

בחור שאני מכיר, חייל, נפצע השבוע מכדור בגב. עדיין לא התעורר. אז כמו היום - מלחמות וצדק, וילדים מתים.

מוקדש לילדה שפעם אהבתי.

 

נומי פרח, נומי. נומי, ילדה קטנה.

 


 

עדכון מאוקטובר 2009: קצת השתנה מאז שנכתב הפוסט הזה. קודם כל, גיליתי שלא ברור אם השיר פרח נכתב על צליל שלח כפי שזכרתי או שפשוט "אומץ" ע"י הציבור לאחר הפיגוע ההוא. לפי נתונים שמצאתי באינטרנט הוא נכתב ע"י צרויה להב על ביתה שנהרגה בתאונת דרכים (מקור). מידע נוסף על הפיגוע ניתן למצוא בוויקיפדיה, שם גם מוזכרת הטעות הנפוצה לגבי מקור השיר פרח. בכל זאת העדפתי להשאיר את הפוסט כפי שהיה במקור ולציין את הטעות כאן.

 

לגבי תמונות, המצב עדיין עגום. הנה אחת שמצאתי:



בנוסף, העלתי ליו-טיוב קטע קצר עם צליל.

נכתב על ידי , 6/2/2004 23:36  
2188 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



57,082
הבלוג משוייך לקטגוריות: 20 פלוס , פילוסופיית חיים , החיים מעבר לים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לgeebor אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על geebor ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2018 © נענע 10 בע"מ