לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

Why can't we not be sober?


World dies I still pay taxes.

Avatarכינוי:  Esu

בן: 23

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוגוסט 2014    >>
אבגדהוש
     12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31      

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

8/2014

Yesterday, I believe I would never have done what I did today.


איזו תקופה הזויה.

 

הידידת נפש שלי, עזבה אותי זוגית. וניתקה איתי קשר.

התחלתי להתעסק בספורט ומדיטציה.

נשברה לי הרגל.

אני עוזב עבודה.

ומחפש ללמוד קורס במחשבים.

 

לא דמיינתי שזה יהיה המצב לפני חודש. והכל קורה מהר.

קצת מפחיד - אבל אולי זה בדיוק מה שאני צריך. שינוי קיצוני.

דרך חדשה.

 

יהיה טוב.

 

“Belief, like fear or love, is a force to be understood as we understand the theory of relativity and principals of uncertainty. Phenomena that determine the course of our lives. Yesterday, my life was headed in one direction. Today, it is headed in another. Yesterday, I believe I would never have done what I did today. These forces that often remake time and space, that can shape and alter who we
imagine ourselves to be, begin long before we are born and continue after we perish. Our lives and our choices, like quantum trajectories, are understood moment to moment. That each point of intersection, each encounter, suggest a new potential direction. Proposition, I have fallen in love with Luisa Rey. Is this possible? I just met her and yet, I feel like something important has happened to me.” 

-Cloud Atlas

נכתב על ידי Esu , 27/8/2014 16:02  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של Esu ב-27/8/2014 17:24
 



Unknown.


In the absence of right and wrong

I am searching for guidelines

Some marked stones that will light the way

or just to show me I am not alone

 

In this hallucinated life

it feels like god is laughing on our mortality

and our wealth of innocent mistakes

he gave us to experience this life just for once

so we stagger and hit the unknown

 

Is it right or wrong

try to build a place 

where we both can belong?

 

Our choices are the only thing that matters

you got the power to make water into wine

and so does the power to make those grapes into sour

I tried to offer my home and certainty

but you say you will be better off alone

you keep on ignoring stones

 

I stumble and I fall

and it aches to see your back

in this wilderness full of danger we call life

its hard to find those who stay true

and I'll stay your scapegoat

 

Is it right or wrong

try to build a place 

where we both can belong?

 

Is it right or wrong...

where can we both belong?

נכתב על ידי Esu , 25/8/2014 19:37  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



Fields of emotion.


The truth lies between us two


and so it will remain


never to watch it


but to walk on it


 


Those swords we wield


came from nowhere


yet we fight like two knights


without visible helmets


just those in our minds


 


Red s of pain


color our imaginary field


no one will be able to tell


which one will get 


the kings blessings


 


Swing of fresh air


I felt my heart


getting its emotions back


those electric pulses


that twist our mind


right into the hands of our heart


 


Swing of a sword


I would never be able to tell her


those moments of pain


one last of emotion


left me with none of red-like color


the field of truth is now nothing


but a manipulation of it

נכתב על ידי Esu , 22/8/2014 18:41  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



To feel connected.


אני בעיקר מנסה כרגע להתחבר לכאב, לתת לו לעבור דרכי.

לא בכיתי המון זמן. גם כשהיא נפרדה ממני, גם כשהיא אמרה דברים כואבים - כאבתי מאוד אבל משהו כל כך עצור בי שמונע את זה ממני.

רק במדיטציה אחת לפני כמה ימים, הצלחתי באמת פעם ראשונה לבכות על כל השבועות והחודשים האחרונים.

אני מנסה להגיע שוב לאותו מצב שאני יכול לפרק מעצמי את כל הקליפות של "לבכות זה לא גברי", או שזה מראה על חולשה, או הביקורת העצמית שקיימת בי כל הזמן.

אני באמת רוצה להתחבר לכאב, לתת לעצמי להשתחרר וליפול כדי להצליח לצמוח שוב.

בלי היכולת לחוות כאב באמת, לא אוכל באמת לחוות שמחה באמת - תמיד אהיה לא פה ולא שם.

 

אני צריך להבין שעכשיו החיים שלי צריכים לשנות כיוון. אני צריך לשנות חשיבה.

אני לא יכול לתת לכל דבר להזכיר אותה, לכן אני צריך לכאוב ולחכות לרגע שהכאב ימצה את עצמו ואוכל להתחדש באנרגיות.

זה כבר לא משנה מה היה ומה לא, מלבד העובדה שאני יודע שנתתי את כל כולי.

ואם טוב לה בלעדיי, אני מאחל לה רק טוב. ועדיף שתשאר רחוקה ממני אם זה המצב.

 

מדיטציה. לתת למחשבות להיות. לחוות. לכאוב. להשתחרר.

I embrace my desire to
feel the rhythm, to feel connected
enough to step aside and weep like a widow

 

Is it right or wrong
Try to find a place
We can all belong?

 

Be as one
Try to get on by
If we unify?

We should really try

 

All this time
Spinning round and round
Made the same mistakes
That we've always found

 

Surely now
We could move along
Make a better world?
No it can't be wrong

נכתב על ידי Esu , 22/8/2014 01:29  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של Esu ב-22/8/2014 08:43
 



לדף הבא
דפים:  

22,880
הבלוג משוייך לקטגוריות: 18 עד 21 , פילוסופיית חיים , מוזיקאים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לEsu אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Esu ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2014 © נענע 10 בע"מ