לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

המחלקה הטיפולית של הגריאטריה השיקומית


שלוותא? הצחקתם אותי!! הגמד האירי אמר לי שאני בסדר גמור o_O

Avatarכינוי: 

בן: 24

MSN: 

תמונה



מצב רוח כרגע:



מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
7/2006

יש לי דגדגן חדש!


אממ דפדפן*. סליחה. ^^

 

אבל זה נכון, אגב.

חוץ מה-Explorer, הורדתי דפדפן של FireFox.

ואז יוטב הוריד לי דפדפן של Opera.

 

יאפ! אני עובד לסירוגין עם שלוש דפדפנים!

נראה לי שהאקספלורר נעלב מזה שיש לי עוד שני דפדפנים והחליט להחרים אותי. הישראבלוג לא עובד שם יותר!! אני יכול לעשות רק כמה דברים פשוטים. למשל, אני מעדכן את הבלוג עכשיו באקספלורר, אבל אני יכול לראות את הבלוג רק בפיירפוקס!! לעומת זאת, אם רציתי להעלות סרטון, כמו שאני עושה מדי פעם.. אני מוצא את זה באופרה, מעביר לפיירפוקס ואז מעדכן באקספלורר!! יאיי!!!

 

(אני לא רוצה לראות אף לא תגובה אחת של "למה אתה לא פשוט מתקן את זה?" ועוד שטויות כאלה כי אז אני אצא עם תגוטבהמהסוג הזה: וואלה?! יפה שרלוק!!!! בוא נצא בספינה ונגלה את אמריקה!)


אין לי בעיה לאכול גלידה. באמת שלא. הבעיה היא כשאני אוכל אותה בצלחת בבית (כי אין לי גביעים.. והגביעים שיש לי לא נראים סימפטיים במיוחד מאחר והרצל אכל מאותם גביעים, אז אתם מנחשים את תאריך התפוגה).

למה?

כי תוך כדי זה נמס ומתחמם. ואז כשמגיע הסוף אני עושה ניסיון נואש לסיים את הכל בכך שאני מטה אותה הצידה ואז אוסף עם הכפית.

זה עצוב. אני שונא לעשות את זה. אני מרגיש כמו קבצן ברחוב שחי על שאריות... ואז כשאני מסיים זה מונח מול הפנים שלי ואין לי כוח להחזיר למטבח.

"אני לא אוותר על הסוף של הגלידה! לא אכפת לי שאין לה טעם והיא כבר לא קרה!! מוהאהאהאהא!! אני אסיים אותה ויהי מה!"

 

חבקו אותי.


אמא שלי מורה. כולנו יודעים. ומי שלא אז: שיואו!! ראית איזה מידע חיוני קיבלת?? אל תזלזל! מי יודע מתי יקפוץ עליך ערס בסמטה ויצעק "תגיד לי מה המקצוע של אמא של אופק או שאני אכריח אותך ללכת למשחק כדורגל!!" ואתה ממש לא רוצה להיתקע עם האפשרות הזאת! אז הנה! עכשיו אתה יודע!!!

 

בכלללללללללללללללל מקרה. -.-

לא יכולתי שלא להיתקע בכריכה של ספר מעניין שנקרא "השעה שלנו" שמספר על.. משהו עם שעון.

רציתי לסרוק את הכריכה ולהעלות לפה אבל.. הסורק החליט "יודע מה? על הזין שלי!" והוא לא עובד עכשיו.. צפוי.

תראו איפה איזה חתיכת חרא הוא, הוא תוקע לי את ההודעה הבאה:



רואים את הלינק הזה למטה? how does it work?

דבר אחד יש לי לומר: ממש ממש ממש לא מעניין אותי. לא אני בניתי את זה ואני גם לא מתכנן לבנות סורק. תודה רבה על העניין שמצאת בפיתוי אנשים אחרים לבנות סורק אבל נראה לי שאני אוותר. אני אלך לראות את הדשא צומח או משהו.

 

לכן נאלצתי לקחת את המצלמה ולצלם את הכריכה.

הנה היא:


אני אעזוב את העובדה ששני הילדים מוחזקים כבני ערובה בתוך נעל בית ענקית באמצע שדה של פסים.. אלא אני אעבור אל הילד עצמו שהרבה יותר מלחיץ אותי: על מה לעזאזל הוא מצביע?? לשעון אין אפילו מחוגים!


פוסט לפני כמה זמן פירסמתי חידה.

החידה הייתה: ישנם שלושה ילדים, א', ב' ו-ג'. א' -ב' הם לא אחים, אבל ג' הוא אח של שניהם, איך זה יכול להיות.

 

התשובה:

אבא של א' ואמא של ב' התחתנו והולידו את ג'.

מי שצדקה הייתה הילה שזכתה בשתי נקודות הרגעה. שני בריונים של המחלקה בדרך אלייך.

מי שעוד קיבלה נקודה או משו זאת ירדן. וזה על מקוריות. שימו לב לתשובה שלה!

 

"אוקי אני אדגים את התשובה בסיפור קצר וחמוד.

יום אחד פגש דויד את תקווה, נהיה חרמן, הכניס לה גרגיר וכך נולד יצחק שמיר, כלומר, ילד א'. לאחר שנה נמאס לדויד מתקווה. הוא החליט לעזוב הכל, כולל את המסאג' שנכפה עליו לעשות לרגליים המסריחות של תקווה ויצא בעקבות המאהבת שלו, ירושלימה. עשו מה שעשו, וכך נולד ירון כהן. כעבור שנים מספר נתקל ירון בבעיות עם זהותו המינית וכך הפך לדנה אינטרנשנל, כלומר ילד/ה ג' (סורי שדילגתי על ב'). כפי שאתה רואה, יצחק שמיר (ילד א') ודנה/ירון אינטרנשנל/כהן (ילד/ה ג') הם אחים למחצה, מאותו האב (דויד).

ימים עברו וירושלימה החליטה לפרוש מהזנות (..?!#@!).

הלכה לה ומצאה לה עשיר זקן בשם שלמה בן דויד (ולא הוא לא הבן של דויד, אחרת הטלנובלה הזאת באמת מוזרה). אחרי לא יותר מ-5 דקות (נו מה אתה רוצה הוא זקן), נכנסה ירושלימה להריון, נושאת בבטנה את לולישווילי בן שלמה בן דויד, כלומר, ילד ב'.

כפי שאתה רואה, דנה/ירון אינטנשנל/כהן (ילד/ה ג') ולולישווילי בן שלמה בן דויד (ילד ב') הם אחים למחצה, מאותה האם (ירושלימה).

אבל............ שים לב:

יצחק שמיר (ילד א') הוא בן לדויד ותקווה (הידד לאסי וגורי) בעוד לולישווילי בן שלמה בן דויד הוא בן לירושלימה ושלמה בן דויד, ואין להם קשר דם בכלל בכלל!

הא! פתרתי נכון?

אם זכיתי בנקודות הרגעה, אבקש בקשה אחרונה להעתיק-הדביק את הפתרון שלי ולשים אותו בבלוגך היקר. אה ונראה אותך מבין את כל הסיפור הזה אם שלמה בן דויד היה באמת הבן של דויד. חהחה.

היה שלום,

ירדן."


מיכל התקשרה כרגע. מי היא סיפרה לי? היא ומיטל יושבות להן בבית קפה בקניון יחד עם ליאת נראה לי. מיטל בדיוק חזרה מהריצה שלה ולכן הייתה לה שקית עם הבגדים המזיעים. ברגע שמיטל הלכה לשירותים ומיכל וליאת לא היו בשטח.. הנורא מכל קרה! ערס עם חולצה וורודה גנב לה את השקית!!

 

לאחר שצחקתי עליה מיכל סיפרה לי שהן חשבו על לספר לאנשי הביטחון בקניון.

אני דווקא בספק אם זה יהיה הכרחי לקרוא לאנשי הביטחון ("אנשי ביטחון"!! אפש לחשוב! איש שמן עם ווקי-טוקי) כי הערס בטח כבר שם פיאה כדי שלא יזהו אותו, החליף תעודת זהות, יצא דרך הביוב שמתחת לקניון לעבר רכב מילוט בו נוהג חברו, לחצו על הגז וכעת הם בדרכם אל הגבול. Mission accomplished.

 

זה מה שנקרא "ביש מיטל".

ד"א, מיטל התקשרה לאבא שלה לספר לו מה קרה.. וכן. גם הוא צחק עליה.


קאקאמייקה!!


אז אתמול היו פה אנשים.

היינו בכל מקום בבית.

בתחילה היינו בסלון ואפילו תפסתי את מיטל אוכלת עוגה:

ואז ליאת עשתה פוזה תמימה וחמודה:

 

וצילמתי גם אנה:

אבל למה כולם היו בסלון? כי הם צפו בתוכנית מעניינת! איזו? תראו רק את הערוץ ותבינו:

ידוע כמה שלערוץ 33 יש להציע..

 

אחרי זה עברנו החוצה לגינה.

שמנו את הרגליים על השולחן.... (פוזה מאוד מעניינת של מיטל)

אבל זאת היתה טעות כי ליאת התפתתה לאכול את הרגליים שלנו

ליאת צוחקת הכי מצחיק.. רק תראו את הפרצוף!

מיכל.

ו..אני.

יצאתי כמו ג'ימי קרטר.

 

ליאת בפוזה מעניינת:

חשופית! יאאאאא

אבל היו גם ילדים שנשארו בפנים וראו סרט בחדר שלי.

תמונה מגניבה. בעיקר בגלל הרגל של יוטב ש-בדיוק- מכסה את הפנים שלו.

 

אבל אחרי זה כולנו עברנו חזרה לסלון..


למה? כי ראינו סרט.
איזה?

אני כעיקרון אוהב כל סרט שמשלב חצאיות קצרות וכוסיות =.=


תקרית מאוד מעניינת שקרתה אתמול כשהם היו אצלי.

ליטל אכלה מהטובלרון שלי.

אין לי בעיה שיאכלו ממנו.. הקטע הוא שמפחיד אותי הבריאות שלה.

למה?

התוקף של השוקולד טובלרון הזה הוא עד 2002!

שזה לפני הרבה הרבה זמן!! יש בו גושים קטנים! והצבע שלו לא אחיד!

אני הזהרתי אותה אבל לאאאאאא.. אחרי זה היא התלוננה שכואבת לה הבטן ברמות ושהיא רואה את חני נחמיאס בצבע כתום עם נקודות אדומות. וברקע היא שמעה את נגינתו של מוצארט.

 

הו וול. לפחות עכשיו המעבדה הבהיולוגית הארצית לא צריכה לחפש יותר עכברי מעבדה שיאכלו את השוקולד הזה.

(זה הרבה יותר גרוע מכדורי השוקולד שהכנתי, אגב)


השכנה דפקה קודם בדלת.

היא רצתה לדעת האם אני אוכל לשמור על התינוקת שלה בזמן שהיא תיסע לקרוא לבעלה מבית הכנסת (הם חזרו בתשובה.. -.- ) כדי לקחת את הבת השנייה שלהם ששברה את הסנטר. בטח!

 

היא לא הפסיקה לבכות כי.. טוב זה לא בגלל שהיא לא מכירה אותי, אלא בגלל שאני אופק ואני לא מסתדר עם תינוקות.

למרות זאת... גיליתי משהו מעניין. היא מאוד אוהבת פשטידת פטריות.

אני בדיוק אכלתי קצת ואז הצעתי לתינוקת קצת. סתם כדי לראות איך היא תגיב. היא אכלה ונהנתה. מאוד.

היא אפילו נרדמה מיד אחרי עד שאמא שלה חזרה.

אני מקווה שהיא לא חושבת שסיממתי אותה O_o


דברים מגניבים עם סמיילים:

שימו לב שאם תסמנו את את הסמיילי הזה (יענו תעברו עם העכבר ותשחירו אותו) הוא ייראה כמו סיני שבא לדקור אותך.

סימפטי!

 

ויש משהו אחר, נכון יש את הסמיילי הזה:      =)

ואז אני לא עושה סימן של שווה? אם אני עושה מקף?

הוא יהיה שטום עין?    -)

כנראה.....


אני אסיים בגרסה מגניבה של השיר Time is Running Out של Muse.

(שימו לב כמה שהימנית יפהההההה גאד!!! מפלצת הספגטי בראה אותן רק כדי לגרם לי לרגשי נחיתות!! בדיוק כמו שעשה עם דפנה לוסטיג!)


ביי ביי לכולם. peace out

נכתב על ידי , 8/7/2006 22:23  
56 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



25,933
הבלוג משוייך לקטגוריות: משוגעים , פילוסופיית חיים , מתוסבכים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לVirqucha the second אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Virqucha the second ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2014 © נענע 10 בע"מ