לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

עברתי דירה - http://blog.guyromm.com; לעת-עתה ישנו סינכרון בין שני הבלוגים.


אני גיא. כאן (אולי) תבוא סדרה של מסקנות על החיים, כאלה שאף פעם לא נשארות אצלי בראש. אני לא יודע אם מישהו ימצא בזה ענין, אולי אפילו אני לא.

כינוי:  doublethink

מין: זכר

ICQ: 154717055  





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


9/2008

חזרה לבית הספר


אני עוזב את הריינבו הסרבי ובתוכי הרגשה לא ברורה, מעורבת.
מצד אחד, תודעתי צלולה וגופי נקי אחרי שבוע ללא עישון או שתיה, שכלל המון אינטרקציה עם אנשים מלאי אהבה, דיאטת אורז וצ'פטי, ונוף הרים יפהפה. מצד שני, משהו מרגיש לא גמור, לא סימטרי.

האופנים מטפסים ודוהרים על גבעות שפילס בהן דרך שביל עפר מלא שלוליות מגשם שלשום, שאט אט מפנה מקומו לדרכי מקדאם עתיקות שאבניהן פוצעות את הצמיגים ומאלצות אותי לברור נתיב, לרכב בעמידה ולתפקד כבולם זעזועים. הדרכים מתפתלות, מתפצלות, סופן לא נראה, ובראשי מערבולת מחשבות לא גמורות, צער, כמעט הבנה. ולפתע - עצירה. על הקרקע שוכב פרי צהוב וקטן, מתת העצים המרובים שסביב.
אני מררים ולועס את הטעם החמוץ-מתוק, מרגיש את מרקם הבוסר, ומבין - עלי להתנצל לפניה. אני מקריא את המייל בראשי, קצר, עניני, מסביר ומבקש סליחה.

ופתאום קצת יותר טוב, השביל מתרחב, ומשהו בפנים מתבהר. שיר של שמוליק קראוס על דרכים שלא נגמרות רץ בראש, ואט אט אני פורם את קצה חוט הבעיה, מגדיר מחדש את מצבי האבוד, חסר היעד, ומיד ניגש לחלום יעד חדש, אגדה על חזרה ארצה, על הסתגרות בבית קטן במדבר, על קיום סגפני, אישה מקומית פשוטה ואוהבת, עבודה שקטה ועקשנית על רעיונות יפים, השתכרות עם חברים שבאים מן העיר לבקר.

חיוך על פני, המקדאם מפנה מקומו לאספלט צר ולא מוכר, אני פונה ימינה בפרשה מסקרנת ומוצא עצמי ניצב מול שער חשמלי של מתחם מיוער, מוקף בגדר תיל ומצלמות. "אז זו זו הוילה של מילושביץ' שהמקומיים סיפרו לי עליה..". חיוך למצלמות וסיבוב פרסה - חזרה אל פרשת הדרכים.

הביקורת מתחילה סיבוב שני - אולי כלל לא בארץ? או שאולי פשוט אבנה לי צריף היכן שהו, ללא חשמל, ללא ניירות, אם יהרסו אבנה במקום אחר, העיקר להיות חופשי, כמו בריינבו, החופש הארור הזה, חמש שנים שלא חויתיו. אז כן נוסעים לרוסיה? כן, זה יאה. אז אולי לא דרך הים השחור? כן, אני מוכרח לראות את אודסה! רק הריינבו הבולגרי נשאר בתור אופציה לא הכרחית. נראה מה האנגליה תשיב. נראה, נראה, נראה. והדרך אספלט הזו, שכאילו בכוונה להקשות עוברת על צלע הגבעות, עולה ויורדת, וההילוכים משתעלים, ואני נחבט מתהיה להחלטה, ופתאום שוב מתבהר - האספלט הפתלתל הזה מזרחה, זה הכביש שרציתי במפה, והנה אני יורד בו לאגם של בור, אותו אגם בו רחצתי לפני שבוע בדרכי להרים, אותו אגם ממנו עליתי לריינבו, שיותר אינו אותו אגם, ללא המוכרת המצודדת במכולת, ללא הפלסקוביצה, ללא הזוג שמדלג משולב ידיים מטה, אל קו המים.

ובין לבין מתוך סרט יוגוסלבי ישן במסעדה בז'גוביצה עולה תמונה, של האיכר חדל האישים ששוחט חזיר בכוכב המחומש של טיטו בארגז מטען של משאית צבאית, ואני קורא בין השורות, ומבין המטפורה על השטן שבאדם שמשתמש בסמלים לעשות רע.

אז כמו ששמוואל קראוס שר - שום דבר לא ידוע, רק שישנה דרך ואני בה צועד, סליחה - מדווש. והימים - ימי סוף הקיץ. עוד מעגל נסגר, של יובל ששר בסיני את השיר על ימי ראשית הקיץ, והנה סביב מדורת הישראלים מישהו מתאמץ באצבעות מאובנות לנגן שיר מוכר -

ולו היה לי כסף, במה כבר היתי משקיע אותו?
ולו היה לי טלפון, למי כבר היתי מתקשר?
ולו היה לי אוטו לאן כבר היתי נוסע איתו?
ואם היתה לי אהבה, אז זה כבר סיפור אחר..
 
ערב הראשון בספטמבר, העיר בור, סרביה.



 
נכתב על ידי doublethink , 2/9/2008 21:31  
10 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



16,412
הבלוג משוייך לקטגוריות: 20 פלוס , פילוסופיית חיים , תחביבים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לdoublethink אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על doublethink ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2018 © נענע 10 בע"מ