לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


אני קם בבוקר ולא זוכר מי אני , מתיישב ליד המחשב ולא זוכר מה רציתי לכתוב, רוצים לשמוע קטע מצחיק שקרה לי? אהממ...אני ממש לא זוכר.


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


6/2019

עייפות כללית


אז אתמול היה ערב נחמד , אספנו את הבן של אשתי ואת החברה שלו ונסענו לקריון 


הזמנו להם יוגורט פופקורן גדול וקולה וישבנו לראות את הסרט אלאדין , ללא ספק הסרט הכי משעמם שראיתי בשנה האחרונה , לא מומלץ


 


חזרנו הביתה , אשתי עשתה לנו פיצה ישבתי לאכול עם סתם סרט מנטפליקס והלכתי לישון יחסית מאוחר 


קמתי ב9 בבוקר


שתיתי קפה ואשתי עשתה לנו ארוחת בוקר , אכלנו לקחתי כדורים וב12 בצהריים נפלה עלי עייפות נוראה , אז נכנסתי לשנ"צ


הזוי אבל זה קצת הפחיד אותי , בדרך כלל לוקח יותר מ3 שעות עד שאני מרגיש קצת עייפות


בוא נקווה שאין לי בעיה עם הברזל או ששוב יש לי אנמיה


הלוקמיה תחת שליטה אבל העייפות לא באה לי בטוב עכשיו


לא עכשיו.


 






 

נכתב על ידי צח , 15/6/2019 17:42  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



אז איך הגעתי עד הלום


יש במחלה הארורה הזו כמה ימים די הפוכים , כמו 2 קטבים שכשהופכים אותם הם נמשכים זה אל זה


ביום אחד אתה קם בבוקר מרגיש טוב אבל אין לך חשק לכלום


יום אחר אתה קם בבוקר עם הרגשה זוועה אבל רוצה לטרוף את כל העולם , את השמיים ואת הארץ בו זמנית


היום זה מהימים האלו שכל הגוף כואב , נתפס לי הגב , יש לי כוויות רמה 2 ברגליים , לחץ דם מטורף


אבל אני מבסוט עד הגג


וקשה לי להסביר את זה.


 


אז אני ואשתי יוצאים הערב לראות את אלאדין בקולנוע


בשנות ה90 כשהוא יצא הלכתי לראות אותו פעמיים 


ומאז אין ספור פעמים , זה הסרט של דיסני הכי אהוב עלי בכל הזמנים ויהיה מעניין לראות את וויל סמית' תופס את מקומו של רובין וויליאמס האגדי


 







 


 עדכון של היום שלאחרי : חרא סרט , ציון 2 

נכתב על ידי צח , 14/6/2019 17:50  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



עברתי את המשברון הנוכחי בהצלחה (יחסית)


בתקופה האחרונה עלה בי פרץ נוסטלגי שקצת הצליח למחוץ אותי , מין הרגשה מוזרה של געגועים לגיל אחר , תקופה אחרת

אבל אז קראתי את הבלוג הזה שוב , מתחילתו ועד סופו הגעתי לתובנות מסויימות :


 


הרי תמיד חיפשתי את האישה שאיתי , את חצי הלב השני שלי

אפילו כתבתי את זה באחד ממסעות הדייטים ההזויות שעברו עלי לפני הרבה שנים במין מסע לחיפוש עצמי

ואשתי הגיע בדיוק בנקודה הכי טובה בחיי 

והייתה שם עבורי בנקודה הכי חשוכה בחיי

 

גורל ? אני לא מאמין בכך.

מה שיש ביני לבין אשתי הוא הרבה יותר משותפות גורל  

לא סתם אני אסיר לה תודה על כך שמצאה אותי ללא רוח חיים על המיטה שלנו והצילה אותי.

הייתה בשבילי בכל צעד קשה שצעדתי בו , נכחה שם בעוצמתה , ליטפה האכילה וריגשה

אפילו כשהמנות הן קטנות ומוגשות קר, האהבה קיימת.

 

אחד מהזכרונות הכי חזקים שלי הוא לאחר דייט מסויים עם מישהי , כשעוד הייתי רווק וחיפשתי משמעות

נסעתי ברכב ושמעתי את השיר הזה , והלב היה שבור לחלקים קטנים , הסתכלתי אל השמיים וביקשתי שתגיע האחת, לא האמנתי שאצליח למצוא , והנה.... בעוד שלושה שבועות נחגוג 7 שנים של נישואין

 



 


 


אז נכון , חיי נישואין אינם פיקניק , ויש עליות ומורדות 

והם דומים מאוד לרכבת הרים בעליות הקשות והירידות התלולות.

אז למה אני מתגעגע בדיוק ? לשרמוטולגיה של המאה ה-21 ? לבדידות ? לא , ממש לא מתגעגע לזה.

אולי קצת לפעמים , לתקופה אחרת

לפרפרים בבטן שיש בתחילת האהבה

 

אבל בסופו של יום , לטוב ולרע

זו האישה שאיתי

עד סוף חיי

 

 

נכתב על ידי צח , 4/6/2019 21:51  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

כינוי:  צח

מין: זכר

תמונה




4,803
הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , החיים כמשל , המתמודדים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לצח אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על צח ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ