לא הספקנו לחזור באמת ללימודים מחופשת הסמסטר, והנה הגיע לה חופשה ארוכה באותה מידה (3 שבועות). רק שהפעם פוצצו אותנו בשיעורי בית, ואני מלאת רגשות אשם שנשארו כבר פחות משבועיים והספקתי לעשות רק מטלה אחת.
מהשבועות הקצרים בהם כן הספקנו ללמוד בסמסטר ב', אני יכולה להגיד בנתיים שהוא הרבה יותר קשה לי. קודם כל, אם סמסטר קודם היו לי טענות רבות על רוב המרצים, עכשיו הטענות האלה הוכפלו. אני סובלת מהרגשה מאוד לא נעימה שכמות הלמידה שאנחנו חווים, היא לא רק מזערית, אלא לחלוטין לא שווה את המחיר שאנחנו משלמים על שנת לימודים. יש לי קורס חדש שאני לחלוטין לא מבינה אותו עד כה, וניגשת לכל מטלה בהרגשה שאין לי מושג קלוש מה אני עושה ומה תהיה תוצאה "ראויה".

בקורס אחר, שהיה הקורס החביב עלי בסמסטר הקודם, קיבלנו מרצה שאוהבת או לא אוהבת עבודות, אבל לא מסוגלת להסביר מדוע (אפילו שלדעתי יש הסבר מאוד פשוט אבל היא לא מתאמצת מספיק כדי לתת אותו), וכשהיא כן אוהבת משהו, יש לה נטייה הרבה פעמים להימשך לדברים נורא בנאליים, שהייתי מצלמת בגיל 16, כשרק קיבלתי מצלמה לידיים. באחת המטלות הקודמות, הגשתי לה צילום שהשקעתי בו שעות, שהיה ממש קרוב לליבי קונספטואלית, והיא בסה"כ העיפה בו מבט חטוף ופסלה אותו בטענה שהוא בנאלי מדי. הוא לא היה, והיא הייתה מגלה את זה אם היא הייתה מתעניינת ונותנת לי להסביר כמו שהיא נתנה לאחרים, ובניגוד לרוב המוחלט של הצילומים בכיתה באותה זמן, הוא גם כלל מחשבה מאחוריו.
בכלל, באופן כללי אני לא חושבת שבמקצוע שלנו אנחנו צריכים להסביר, הדברים בד"כ אמורים להיות ברורים ולהעביר את המסר בצורה ויזואלית ולא מילולית, אבל ספציפית בקורס הזה, היא שמה דגש הרבה יותר אמנותי, ונותנת חשיבות גדולה להסבר שמסתתר מאחורי התוצר. עוד סיבה אגב שיש לי בעיה איתה.

עכשיו היא נתנה לנו לצלם וידיאו... בלי הנחיות.. פשוט וידיאו, מה שבא לנו, עד שלוש דקות. הדבר היחיד שהיא כן ציינה זה שהיא לא אוהבת קליפים שסובבים סביב מוסיקה, אבל שוב, לא ברור מה היא כן מחפשת. ומי שמתעסק בזה, יודע שלענות למטלה בלי קווים מנחים, זה הרבה יותר קשה מאשר כשמגבילים אותך ולכל הפחות נותנים לך נושא כלשהוא. שלא לדבר על זה שמימיי לא צילמתי וידיאו ואין לי מושג קלוש איך לעשות את זה או איך לערוך את זה אח"כ. היה לי רעיון שחשבתי שהוא חביב, אבל לצערי הוא לא כ"כ בר ביצוע. יש לנו בבצלאל קומה מסתורית שרוב האנשים בטוחים שהיא כלל לא קיימת, קומה 1. היא לא מופיע על שום מעלית ומעטים האנשים שיודעים איך להגיע אליה. שותפה שלי, שנגלתה לקומה הזאת ע"י המרצה שלה, סיפרה לי שקומה 1 היא בעצם מעבר ארוך שבסופו של דבר מוביל לבית חולים תת קרקעי לשעת חרום. רציתי ללכת לשם ולצלם שם משהו בסגנון "פרוייקט המכשפה מבלייר", או "פולשי הקברים" אבל לצערי השותפה שלי לא שם בחופש, והיא לא ממש יכולה להסביר לי בע"פ איך מגיעים לשם.

מצד שני, במקצועות אחרים דווקא כן יש שיפור. המרצה החדש שלנו לטיפוגרפיה, מאוד ברור ומובן, בניגוד למרצה מסמסטר א', שאמנם היה משעשע, אבל היה משנה את דעתו על עבודות שלנו כל הזמן, ומעביר את רוב השיעור בסיפורים לא רלוונטיים על עצמו במקום תכלס ללמד. וגם המרצה לרישום החדש, מלמד אותנו תכלס ופחות מתפלסף.
ומה שהכי חשוב, שלפחות הסמסטר הזה קצר ומלא בחופשים, וגם מרגיש לי לא לחוץ בנתיים. זה בטח ישתנה לחלוטין כשנגיע לתקופת ההגשות S:

עבודות משיעור המחשה:
היינו צריכים לבחור אריזת מזון ולצייר אותה על דיקט בגודל גדול.
גודל: 70X100 ס"מ.
זמן: כשלושה ימים.


תרגיל שינוי פלטה לציור טבע דומם קלאסי:


תרגיל בחירת אלבום וציורו בשתי פלטות שונות ובשימוש בלא יותר מ4 צבעים\ גוונים.
פלטה קצבית\ שמחה:


פלטה קודרת:


מאחלת לכם אחלה שבוע והמשך יום נעים. [=