לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

A new year for a new life

שנה חדשה. פעם חשבתי שזו שטות, שהחלטות שנה חדשה הן סתם משו שאומרים מתוך 'מסורת', או מה שלא יהיה הסיבות האנכרוניסטיות שגורמות לנו לחשוב שתהיה לנו מוטיבציה לשנות. אבל הפעם...


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


10/2005

יום כיפור מתקרב? חלק 3 מתוך 3 (יום שלישי)


הבלוג המעפן לא עדכן את המגה פוסט ששלחתי קודם, ולכן אני נאלץ להפריד אותו ל3 חלקים (כדי שהפעם יתקבל)



*שחזור*

אוף. הייתי רוצה רק שתתקשר ותספר לי בדיוק מה היה בלי להשמיט פרטים. אני רוצה לשמוע מה היה עם הבתול המעפן הזה, למה הוא צריך לקבל חווית 'מקסים' כשהוא כל מה שרצה זה לזיין

ואני הרגיש, המתחשב הרומנטי עם העקרונות והמה לא, צריך לקבל זיון ברמת רגש של סטוץ ו 'אני חרמנית'.

והייתי רוצה לשמוע שהיא שיקרה. שזה היה זוועה. שהוא היה מעצבן, ושהיא לא יכולה בכלל להשוות למין שהיה בינינו, משום בחינה. שהוא עלוב לגמרי לעומתי. לפחות משהו!

ואז זהו, שלא תתקשר יותר. אני לא רוצה לשמוע ממנה יותר, אבל אני רוצה פעם אחת לקבל מה שאני רוצה. פעם אחת להיות מרוצה.

מה שהכי מעצבן אותי, זה שהזונה הזו הרסה לי את החיים מכל כך הרבה בחינות, שנתתי לה כל כך הרבה והיא התייחסה אלי הכי רע מאשר התייחסה למישהו אי פעם בחיים העלובים שלה, שהכל תמיד היה על חשבוני, ועכשיו, היא עוד עשויה להמשיך לא להעריך ויהיו לה חיים נפלאים, שהיא בכלל לא תרגיש בחסרוני. ואני? העיקר נפגעתי, נדפקתי, סבלתי ונשברתי.
שהיא תמשיך לשכב עם חן וזה ימשיך להיות "מקסים", וכשזה מקסים אז גם ככה אין למי לספר ועל מה להתייעץ, ובגלל שכל כך "טוב" לה איתו אז גם אין לה סיבה לחפש שום דבר בשום מקום אחר, והיא תשתנה, ותכיר אותו להורים שלה, וכולם יהיו מרוצים, והיא תתחיל לספר לו דברים, וגם תספר לו על העבר שלה, והוא יקבל אותה כמו שהיא ובלה בלה בלה בלה.
תעבור הלאה ואני סתם אהיה פרק בחיים שלה.


שאפילו להתעצבן על זה שאני לא שם היא לא תספיק. שלהרגיש אובדן שהלכתי היא לא תרגיש, שהיא בכלל לא תעריך את כל מה שהייתי בשבילה.


כי הרי אף פעם לא הייתי באמת חשוב. הייתי רק כרית סיכות, כפי שאמרת.


אבל אני? אני נפגעתי לעזזל! אני סבלתי, אני נתתי לה להיות מרכז ההוויה שלי לעיתים, לדרדר את היחסים שלי עם אבא שלי עוד יותר, לגרום לי לחשוב על פתרונות דיור רק בשבילה, לשים את החיים שלי בסטנד ביי, ובנוסף להכל גם להתעצבן, לעבור סבל של ממש, להתאהב בה... למרות שהיה ברור לי שהיא לא ראוייה לאהבה הזו, אבל איך אני יכול להמנע מזה כשאפילו את גופי נתתי לה, את הדבר המקודש ביותר למעני בקשר הייתי מוכן לחלל לצרכים הנלוזים שלה. זה אף פעם לא היה לצרכים שלי... אוףףףףףףףףףףף


כלום אני לא מתכוון לעשות למענה, כלום!!!!!!!
אנחנו בכלל לא בקשר יותר, למה אכפת לי בכלל?!


אני רוצה לשכוח ממנה, ומכל מה שאי פעם היה בינינו. אני רוצה כמו בשמש נצחית בראש צלול.


תראי את הסרט הזה, כדי שתביני. זה הדבר היחיד שמגיע לה. זה הדבר היחיד שמגיע לי! ואני רוצה להחזיר לעצמי את התמימות ולא לדעת מה זה סקס, לדעת רק מה זו אהבה, ולא להאמין שיש אנשים נוראיים כמו עדי בעולם הזה. אני מעדיף ליפול שוב באותו הסיפור, ולהאמין שהפעם לא אפול כי תהיי איתי לאורך כל הדרך, {ולא בכלל לא מודעת לדברים כמו שהיה עם עדי}, מאשר לזכור ולדעת שהאישה הזו חיללה בי כל מה שהיה לו משמעות בעיני :'(


...


.


.


-


...


.


.


 


עכשיו היא מתקשרת ואומרת שאחרי היא שכבה עם חן, היא לא מתכוונת לעזוב אותו בקרוב.


{העיקר שבמייל היא כתבה לי שהם יפרדו מתישהו, ורק לפני שבועיים אמרה שהיא לא תוותר עליו אבל היא לא יודעת אם זה באמת ימשך, למרות שהיא לא יודעת אם זה יפסק בקרוב. קיצר, היא עוברת איתו שלבים, כמו שעוברים עם כל אדם אחר, רק לא איתי. וברור גם שמה שהיא אומרת לי זה תמיד זמני ונתון לשינויים ברגע שלא מתאים לה, וכמובן שאני תמיד אהיה מקום שני במקרה הכי טוב, ובדרך כלל אחרון לפני הסוף.}


היא אומרת כל מיני שטויות ומפטירה שאם אני מוכן שנהיה ידידים למרות שהם ביחד, כי זה או זה או כלום. אני מסביר לה שזה לא קשור, אני לא רוצה להיות איתה כי היא אדם מציק ומעצבן ולא מעריכה אותי. היא אומרת שהיא מבינה שאני אומר לה שזה 'הוא או אני'.
{וכן, גם ברור שהיא עכשיו רק מנציחה את הבחירה שלה בהתחלה, אז, לפני בדיוק 4(?) שבועות ויומיים, כשאמרת לה שהיא צריכה לבחור ביני ובין חן כי היא לא יכולה להשאיר את שנינו, והיא בחרה בחן. ועכשיו היא עוד מעזה לתת לי את הבחירה הזו! די, כמה חוסר הערכה כבר אפשר שיהיה?!}


אני אמרתי לה שהיא ל-א מבינה. אני לא רוצה קשר איתה, כי היא לא בסדר באופן כללי. זה שהיא עם חן זה מוסיף אבל זה לא העיקר. גם אם היא לא תהיה עם חן אני בכל זאת לא אהיה איתה אם היא לא תשתנה.
היא אמרה שהיא לא מוכנה להשתנות בשביל אף אחד.


כן, אני אומר לה, העיקר שהיא משתנה כל הזמן בשביל כל העולם, רק לא בשבילי.


שהיא מתייחסת אלי הכי רע שהיא התייחסה למישהו אי פעם.


שהיא אפילו הזכירה שאחת הסיבות שהיא לא רוצה להכיר אותי לחברות שלה היא בגלל שהיא מתביישת באיך היא מתייחסת כלפי.


היא ענתה: 'כמה פעמים אני באתי אלייך? נסעתי עד לקרית חיים, שעתיים ברכבת, כשיכלתי לנסוע הביתה והיו לי דברים לעשות בבית ובכל זאת באתי אליך.'


עניתי שהיא אף פעם, אולי חוץ מפעם אחת, לא באה אלי כי אני רוצה, אלא תמיד כי היא רצתה, והפעם הבודדת גם היא היתה כפיצוי על דברים אחרים שהיא עשתה לי, ולא בגלל שאני באמת רציתי והיא באה לקראתי.


{

עזבו את זה שיש לה רק את זה שהיא מגיעה אלי הביתה לזכותה, כי היא לא עשתה שום דבר אחר למעני אי פעם, וגם לא הביאה לי כלום מעולם ,


זה גם לא הכי נכון. לפחות 60 אחוז מהמקרים שהיא באה אלי היו כי 'אין לי מה לעשות בבית'.

מילים שלה, ציטוט. היא אפילו כמה מקרים שהיא אמרה לי בהתראה של שעתיים שהיא רוצה לבוא אלי, מבלי בכלל שנדבר על זה לפני זה, כי היא משתעממת בבית. אז פתאום היא כן מוכנה לעשות את כל הדרך.
ועכשיו היא באה לטעון את התירוץ האדיוטי הזה כדי להוכיח שהיא מתייחסת אלי טוב. חבל שהיא לא מזכירה את העשרות פעמים שהיא לא היתה מוכנה לבוא אלי כשרציתי, כי לא היה לה כוח, כי היא היתה עייפה.

חבל שהיא לא טורחת להזכיר שמליון פעם רציתי לבוא אליה והיא לא רצתה ולא הסכימה, ושבפעם הבודדת השנה שהיה לה סוף שבוע חופשי מהורים, וקמתי ב5 בבוקר כדי להיות מוכן בדרך אליה וביטלתי תוכניות בשביל זה, היא במשך יום שלם לא ענתה ממש לטלפונים וכשענתה לא נתנה תשובה מוגדרת, ואז בסוף ב5 בערב ביטלה לי את הנסיעה אליה, והלכה לישון, כי היא העדיפה לצאת לסתם מסיבה שחברה שלה הציעה לה לבוא אליה כמה שעות לפני!

ואנחנו תכננו שאבוא אליה, איזה שבועיים לפני!
והיא לא תמיד יוצאת בחמישי והיא תמיד יכלה לצאת בשישי אם היא לא יוצאת בחמישי. ואז היא קמה ב8 והציעה לי לתפוס את הרכבות האחרונות ולבוא אליה בכל זאת. טוב שנזכרה! אני הרי צריך גם להתארגן ליציאה אחרי שיום שלם הייתי מותש ממנה! אז לא באתי.
זה היה הרבה לפני ששכבנו, והאמנתי שאם כבר נשכב, זה רק באותה הזדמנות. אפילו שמתי קונדומים ונרות ריחניים בתיק שהכנתי. התיק עד עכשיו ארוז. הקונדומים כבר לא שם. ניצלנו אותם :/
היא עד היום לא פיצתה אותי על זה, ועוד על מליון דברים אחרים שהיא הבטיחה בפה מלא לפצות אותי עליהם
.}

לא שאני יכול לנסוע אליה, אחרת מזמן הייתי נוסע אליה ומבזבז כסף על נסיעות, לא רק זמן (היא נוסעת במדים), והיא בכל זאת מעזה להשתמש בתירוץ הזה, שהיא נוסעת אלי, כהוכחה לזה שהיא מתייחסת אלי טוב.
אין גבול לחוצפה.


כמובן שהיא לא רצתה אפילו לספר לי פירוט על זה שהם שכבו, כי זה אישי בינה לבין חן, למרות שציינתי שמה שהיה ביני לבינה זה גם אישי ואיכשהו לא היתה לה בעיה לספר לחברות שלה,
{שהיא טוענת שהן קרובות אליה פי אלף פחות משאני קרוב},

למרות שהבהרתי לה שזה היה הדבר היחיד שרציתי תספר לי. הדבר היחיד שעניין אותי.
היא אמרה שהיא לא רוצה לדבר על זה כרגע {מעניין אם זה אומר שבאמת היה רע?},
הבהרתי לה שאין כרגע, זה או עכשיו או שבכלל לא, כי אחר כך לא נדבר.

היא שאלה למה. כי אמרתי שהיא מתייחסת אלי חרא, ואני לא מוכן שתתייחס אלי ככה.

היא אמרה שעד עכשיו ספגתי את זה. אז אמרתי שאני לא מתכוון לספוג יותר, ולא היתה בכלל סיבה שאספוג עד עכשיו. <אז היא אמרה סליחה.

אמרתי שיופי שהיא אומרת סליחה, אבל למה שאסלח ולמה היא חושבת שזה יעזור איכשהו? היא צריכה להשתנות או להפסיק להיות איתי בקשר.
אז...



היא התחילה לספר לי על כתבה בעיתון שמספרת שאפשר להבין על גברים לפי תנועות שהם עושים:



שפת הגוף 1: הוא נושך את שפתו התחתונה:
את יכולה לדעת שהגבר לא מספר לך את כל האמת, כשאת רואה אותו מכרסם, מצמיד או יונק פנימה


את השפה שלו. הגוף שלו ממש נלחם ברצון להתוודות בפנייך על האמת כולה.
שפת הגוף2: הוא מצליב או משלב את ידו, רגליו או עקביו:
בתור ילדים נהגנו להצליב אצבעות כששיקרנו, כדי שהמצפון שלנו לא יציק. יש לנו אותו רפלקס הגנתי גם כמבוגרים, אנחנו סוגרים את עצמנו מבחינה גופנית על ידי שילוב איברים בלי להיות מודעים למעשינו.
שפת הגוף3: הוא מגרד את הפינה החיצונית של העיין, עם האצבע המורה:


העיניים הן באמת ראי הנפש וזה אומר שמאוד קשה להביט למישהו ישר בעיניים ולשקר. הנגיעה העדינה באיזור של העין, מהווה


נסיון מהיר לחתוך את קשר העין על ידי מבט צדדי מוסתר.



כמובן שדיברנו על שטויות תוך כדי וצחקנו. יו, איך היא אוהבת להתחמק. איך היא אוהבת להתעלם ממה שאני אומר ולעשות מה שהיא רוצה. אבל אני, מה אכפת לי? אני ממילא כותב את זה עכשיו כדי לפרוק את כל העצבים וכל התסכול שיש לי כלפיה, אז למה שיפריע לי לדבר איתה תוך כדי פריקת התסכולים בדפוס? מי יודע, אולי אלמד מזה עוד איזה כמה דברים.


-

 


בתכלס, אני חייב להודות שאני מרגיש טוב יותר אחרי שפרקתי את כל זה.

 

אני גם חושב שהייתי רוצה לשלוח לה לינק לבלוג הזה מתישהוא, שתוכל לקרוא את כל החרא ולראות עד כמה נוראית היא מול העיניים שלה, אבל שזה גם יהיה אחרי שננתק קשר סופית ובאופן מוחלט. שאני אחליף מספר, מסנג'ר ואייסי, וזו תהיה הדרך היחידה שלה ליצור איתי קשר, דרך הבלוג.

זה כמובן שלא יקרה. מה, אני אחליף מספרים ומסנג'רים בגללה? למה מי היא בכלל?


מה שכן, הייתי רוצה להראות את הבלוג הזה לחברות שלה. נכון, הוא חושפני בטירוף, אבל אני רוצה שמישהו, מישהו משמעותי בחיים שלה יראה כמה חראית היא יכולה להיות כלפי אדם שנתן לה יותר משמישהו אי פעם יתן לה, חוץ מבעלה, וגם זה בספק.


זה מזכיר לי את כל המקרים האלה, כשבני זוג נפרדים ולכל אחד יש את הסיפור שלו ללמה הצד השני היה ממש נוראי וכאלה. ואף פעם אי אפשר לדעת מי משקר. כי כולם בסופו של דבר משקרים.
אני לא מבין את זה בכלל, כי אני הרי לא יכול לשקר, והייתי מצפה שאחרי שקשר נגמר לאנשים לפחות תהיה את ההגינות להודות בטעויות שעשו ולהתמודד איתן בכבוד. אבל הם לא עושים את זה.
אז למה שמישהו יאמין לי? למה שמישהו באמת יאמין שמצב כזה יכול להיות, שאני אהיה הכי טוב בעולם, עד כמה שאני יכול, כי אני לא סופר אנושי, ותכלס אדם שעבר לא מעט בחיים, וגם מאוד רגיש באופן כללי, וקשה לי,


ומנגד, תהיה מישהי שתרוויח מזה כל הזמן, תנצל את זה ואותו מכל בחינה אפשרית, ותמשיך להתנהג אליו בצורה מחרידה.
הרי זה לא הגיוני שזה ימשיך להתרחש. בטוח שאני משקר, לפחות חלקית, ועדי אומרת את האמת, לפחות חלקית (כי הרי עדי בטוח שתשקר על כמה טוב באמת הייתי. אם היא משקרת לי בלי בעיה גדולה,אז אין לה בעיה לשקר לאף אחד).


ככה אני בטוח שמישהי מהצד, חברה שלה בטח תחשוב כשעדי תספר לה דברים ונגיד גם אני אספר.
ואם נהיה הגיוניים, למה שתאמין לי באמת? הרי אפילו עדי לא מאמינה לי לפעמים!


אז בגלל זה יש את הבלוג הזה. שהוא מספיק חושפני ומפורט, כדי שלא יוכלו להאשים אותי בשקר. כדי שיהיה הוכחה.


-



עוד מעט עדי תתקשר שוב, ונמשיך לכתוב את הסעיפים של הכתבה על התנועות של הגבר. מאוד בוגר מצידה. אבל מה אכפת לי, זה מעביר לי את הזמן



כשהתחלתי לכתוב את זה הייתי עצבני. עכשיו כבר לא ממש. ממורמר. מעיק. אבל לא עצבני כמו קודם.

נכתב על ידי 170523 , 11/10/2005 16:50   בקטגוריות אהבה ויחסים  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



יום כיפור מתקרב? חלק 2 מתוך 3 (על יום שני?)


הבלוג המעפן לא עדכן את המגה פוסט ששלחתי קודם, ולכן אני נאלץ להפריד אותו ל3 חלקים (כדי שהפעם יתקבל)

 

*שחזור*

 

היא אמרה שהיא אמורה ללכת לחן ב4,

בגלל שהיא רוצה ללכת איתו לסרט ב7 ולחזור הביתה ב10. כי יש לה משמרת בוקר ביום שלישי. אז מה שהיא מעולם לא עשתה דבר כזה. אז מה שמבחינתה לצאת בערב כי 'אין לה מה לעשות בבית' זה לצאת אחרי 9 בכלל. שחוץ מהמקרים שהיא היתה אצלי עד 9 היא תמיד יצאה מהבית בשעות שהיא אמורה 'לחזור כדי לישון כי יש לה משמרת מחר'.

אז בגלל זה היא לא רצתה לבוא אלי. לבוא לראות אותי בפעם האחרונה, לעשות פעם אחת מה שאני רוצה, ואולי אפילו לדבר על דברים.

אז בגלל זה גם הסתובבתי אתמול 4 שעות בקניון, ולא מצאתי כלום ולא קניתי כלום, אפילו שבסוף גם לא נפגשתי עם אורטל. כי לא היה לי פאקינג מה לעשות בבית. כי הדבר שהיה הכי מתאים לי לעשות באותו רגע היה להיות עם עדי, לנצל את הבית הריק.

בכל מקרה, היא כמובן שהגיעה לחן ב4.

וכמובן שלפני זה התחברה מהבית רק בסביבות 12בצהריים, קיבלה הודעה אוטמאטית ממני שעוד נשארה במסנג'ר על איזו שטות, הגיבה בצורה מעצבנת כהרגלה, והתנתקה אחרי 20 דקות.

כמובן שהיא לא טרחה לדבר איתי לפני זו או אחרי זה. למרות שהיה לנו ריב גדול בלילה לפני. למרות שפאקינג יום כיפור מתקרב, ולמרות שהיא עוד לא ידעה בכלל ששלחתי לה מכתב למייל.

אבל ב4 היא כן הגיעה לחן.

ב7 לערך הם ראו סרט בקולנוע בנתניה.

ב12 בלילה היא התחברה לאייסי ולמסנג'ר... כן, בטח שהיא חזרה הביתה ב10. בגלל זה היא נשארה ערה שעתיים סתם. ברור שהיא גם לא תפנה אלי, בטח שלא תשלח לי מכתב חזרה. אחרי איזו שעה של כלום פעילות ממנה (בטח דיברה עם חן על הזמן שהעבירו ביחד), היא התנתקה.

 

 

בבוקר שלישי, ממש לפני איזו שעה היא מתקשרת.

מספר חסוי, כמובן, מהבסיס. אני הרי יודע שזו היא, אבל איך אני יכול לסרב לשיחה, אולי זו הצעת עבודה או משהו חשוב. טוב היא אומרת היי, אומרת שלא היה לה כוח להגיב על המכתב. טוב סבבה, צפוי. הנחתי שהיא תגיב בשיחה טלפון.

אז היא אומרת 'נחש מה קרה אתמול'.

'לא יודע מה קרה,שכבת עם חן. העיקר שהיית צריכה לשקר לי לגבי זה'.

'נכון, שכבתי עם חן. זה היה מקסים.'

באה אליו ב4, עשו מה שעשו 3 שעות, הלכו לסרט, ב9 וחצי הסרט נגמר והוא היה אמור להסיע אותה לרכבת,

לא שהבנתי עד עכשיו מה היה הרעיון בדיוק שהיא תסע ברכבת במקום שיסיע אותה הביתה כמו תמיד אבל היא לא רצתה להסביר ולא הצקתי לגבי זה יותר מדי.

אבל הוא אמר שתבוא אליו והוא יסיע אותה הביתה אח"כ. אז הם באו אליו. ושכבו.

 

והיא מתקשרת לספר לי על זה. זונה מעצבנת. אני אומר לה למה היא חושבת שזה מעניין אותי. אז עכשיו אני יודע בוודאות את מה שהיה ברור לי עוד אתמול. ביג דיל. אמרתי שציפיתי שהיא תגיד משהו לגבי המכתב, שהשיחה תהיה קשורה לזה. היא אומרת שהיא לא. היא אומרת שתתקשר אח"כ. אני אומר לה שלא תתקשר, שהיא כנראה לא הבינה מה כתוב במכתב. היא אמרה טוב. 'ביי'. 'ביי'.

נכתב על ידי 170523 , 11/10/2005 15:45   בקטגוריות אהבה ויחסים  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



יום כיפור מתקרב? חלק 1 מתוך 3 (יום ראשון)


הבלוג המעפן לא עדכן את המגה פוסט ששלחתי קודם, ולכן אני נאלץ להפריד אותו ל3 חלקים (כדי שהפעם יתקבל)

 

*שחזור*

אני לא יודע מה קרה, אבל איבדתי את האפשרות לבחור פונט. די מעצבן. טוב לא משנה, נמשיך הלאה.

 

בשעה 11 בערך היה לנו את הריב המעצבן שתיארתי במסנג'ר:

 

[03:17:48] Black Thunde: אה.                      

טוב שלחתי לעדי אימייל תגובה ארוך וממצה בצורה די מלאה כל מה שרלוונטי.                      

אני יודע שלא מגיע לה, אבל הי, זה היה חשוב לי לא פחות.                      

כמובן שלפני כמה שעות היא התקשרה, ביקשה שאעביר לה את הזמן עד  12 (היה 11 ורבע בערך), השיחה התחילה בסדר, ואז אמרתי לה משהו  לא נחמד, והתחיל ריב והיא אמרה שאין לה כוח לשטויות שלי ושהיא מנתקת קשר והפעם באמת ובלה בלה בלה והולכת לישון.

[03:17:50] Black Thunde: קצת באסה לחשוב שהמייל שלי אולי יגיע כשהיא תכעס עלי, וכאילו היא זו שרוצה לנתק קשר, וככה היא ץרגיש היא זו שניתקה, יתרון שלא מגיע לה להרגיש, אבל בתכלס, לא ממש אכפת לי. באמת שנמאס לי ממנה, והעיקר שהקשר ינותק, אז זה לא כזה משנה מי ניתק אותו.

[03:20:47] XXXX: מילא ששלחתי מייל תגובה...מיותר. אבל למה לדבר איתה כי ל-ה משעמם?! בעיה שלה!

[03:23:01] Black Thunde: כן, אבל היא לא מודעת לכך שהקשר עומד להתנתק, והרי היינו אמורים לדבר על זה שאני 'רק ידיד' בניגוד ל'חבר' ולכל האנשים שכן חשובים ולרלוונטיים לחיים שלה, וכמובן שזה היה חלק מהריב. אז דיברתי איתה. לא שהייתי יותר מדי נחמד לגבי זה, כמעט גרמתי לה לנתק כי אין לי כוח אליה, אבל אז חשבתי שטוב, ננסה וואן לאסט טיים, ואולי גם נלמד משהו

[03:24:32] Black Thunde: כל מה שלמדתי זה שהיא יכולה להגיד שלא אכפת לה ממני כמו כלום, ולזלזל בזה שאני מבקש ממנה לספר לי דברים, וכמובן לרדת עלי על זה שאני שקרן, ועוד דברים, בקשר למשהו... שאת עוד לא יודעת עליו:$                      

אבל אם ממילא הקשר איתה נגמר, מוטב שאיידע אותך בפרט הטריוויה הזה

[03:25:35] XXXX: שקרן? עוד דברים? מה?

[03:30:01] XXXX: ? [03:31:12]

 XXXX: ואגב, הזלזול לא מקובל עלי כי היא אומר שהיא לא בסדר במייל ואז היא חוזרת על זה. זה לא בסדר ב-כ-ל-ל. אבל אתה לא צריך לבקש ממנה לספר לך דברים. זה צאיך לבוא ממנה. אם זה לא בא ממנה...תבין. אתה לא ידיד, אתה כרית אגרוף לשיחרור  לחצים, זה הכל.

[03:32:47] Black Thunde: בפעם הראשונה ששכבנו... לא שכבנו עם קונדום.

כלומר היא שכבה מעלי ושפשפה בי את איבר מינה עד שבשלב מסויים הרימה את שלי ושיחקה בו ליד הפתח עד שהוא נכנס פנימה. בכלל לא היתה הזדמנות לקונדום, והיא גם רצתה להרגיש אותי בתוכה ולא איזו חתיכת גומי. ו... גמרתי בפנים.           

למה? בעיקר כי אני אדיוט.           

אבל גם בגלל אין ספור סיבות. העיקריות הן הרצון להפוך את מה שהרגשתי כביזיון מוחלט למשהו 'מיוחד' 'יפה'

[03:32:54] Black Thunde: (כי סתם לאונן או לגמור בחוץ זה מגעיל), ובעיקר 'בעל משמעות'. גם רציתי להיות הראשון שלה מאיזושהיא בחינה. אז למרות שיכלתי למנוע את זה, בכל זאת הבאתי את עצמי ללגמור בפנים.           

בתכלס, גם לא הכי ידעתי איך אני אמור לגמור אם לא בפנים, מה אני אמור לגמור על המצעים? דוחה למדי.  בכל אופן, אמרתי לה את כל זה (חוץ מהמצעים) והיא לא מאמינה  לי, קוראת לי לוזר ואומר שזה קרה בגלל שאני חסר נסיון.

[03:33:02] Black Thunde: לגבי הזלזול

[03:34:15] Black Thunde:  , זה כמובן התחיל בגלל שאמרתי משהו שהיא לא אהבה לשמוע, אבל זה גם בגלל שזה כל הזמן שם, אני 'רק ידיד' ועם זאת ידיד נפש ,אבל עדיין 'רק ידיד'.  מממש לא ברור כל הקטע הזה, כי היא ממשיכה לטעון שהיא ידידת נפש ובאוטתה נשימה אומרת שאני 'רק ידיד'

[03:34:35] XXXX: לא חכם בכלל הקטע הזה...אבל ברור שזה מחוסר  ניסיון...ורק בגלל המילות גנאי שהיא קוראת לך הייתי מעיפה אותה לכל הרוחות

[03:35:18] XXXX: תגיד לה שידידת נפש לא מזלזלת ככה ולא מתנהגת לידיד נפש שלה כאל שקית איגרוף. תעיף אותה לכל הרוחות כבר, לעזאזל איתך

[03:37:25] Black Thunde: זה לא מחוסר נסיון. למה כל כך קשה לכן להבין שבהחלט רציתי לגמור בפנים? בהתחלה זו היתה מחשבה (עוד לנםני שהייתי בכלל קרוב לזה), אחר כך זו היתה החלטה, ובסוף זו היתה תוצאה של החלטה מודעת שלא מנעו בעדי.                      

תראי, הייתי קשה איתה. אמרתי שאני רואה תוכנית על אימהות שמתעללים בילדים שלהם ושמשום מה יש לי הרגשה שהיא גם תתעלל בילדים 'שלנו'. אחר כך אמרתי שזה תורשתי, ולא יודע, אולי אמא שלה התעללה בה ובכלל זה היא כזו

[03:37:44] Black Thunde: ושאין לי באמת מושג כי אני נאחץ בשבבי מידע כי היא לא מספרת לי כלום

[03:38:39] Black Thunde: מצד שני אחר כך אמראתי שבהואי לא נדבר על זה, זה רק נכנס לי לראש כי אני רואה תוכנית על זה.                      

 Tבל היא לא רצתה להניח לנושא

[03:39:44] XXXX: נו באמת, עזוב אותה, היא מתוסבכת

[03:40:48] Black Thunde: את רוצה להגיד שלא הייתי כל כך נוראי?:-O

 [03:42:12] XXXX: אתה? בכלל לא

[03:42:19] XXXX: תסתכל מה היא עושה הפסיכית

[03:42:27] Black Thunde: מה?

[03:43:16] XXXX: היא שומרת אותך בסוד כי אתה שקית האגרוף הפרטית שלה לשחרור לחצים. היא יורדת עליך ככדי להרגיש "גדולה" יותר. משחקת חם-קר ברגשות שלך. גועל נפש

[03:45:41] Black Thunde: תראי, זה לא שאני סוד כמוס. ההורים שלה יודעים עלי (כמובן שלא ממנה, עד שלא הוציאו ממנה פרטים בכוח אחרי שגילו לבד). חברות שלה שמעו עלי. את תקרית הלגמור בפנים היא טרחה לספר וכמעט שום דבר אחר לגבי. היא סיפרה לחן על קיומי, לא ברור מה בדיוק סיפרה. הוא אגב אמר  שזה לא הגיוני שנהיה בקשר כל כך הרבה זמן בלי שנגיע לקטעים מיניים. הוא אגב אדיוט, אז זה לא ממש רלוונטי. היא גם ענתה לשאלה למה היא מסתירה אותי, בזה

[03:46:27] Black Thunde: שזהיא מתביישת. מתביישת שאני כזה רע ואכזר כלפיה? לא, היא ענתה, מתביישת בזה שהיא כזו אכזרית ורעה כלפי. אז אמרתי לה שהיא יודעת שהכל בה ממנה והיא תמיד יכולה להשתנות, על זהב היא לא הגיבה

 [03:46:53] Black Thunde: בכל זאת, אני לא יודע אם זה היה בסדר מצידי להגיד שהיא תתעלל בילידם ושאולי אמא שלה התעללה בה

[03:47:28] XXXX: תסלח לי- זה נקרא להסתיר ולפגוע

[03:48:28] Black Thunde: צודקת, זה גם מה שאמרתי לה במייל. ולמה את לא מוכיחה אותי על מה שאמרתי על ההתעללות? את גורמת לי לחשוב שזה בסדר שאמרתי את זה*-)

[03:52:01] XXXX: זה בסדר, כי היא באמת מתעללת בך. אם היו לה ילדים בשלב הזה, גם בהם היתה מתעללת כי הם חלשים חסרי בגנה שישארו איתה למרות שתתנהג אליהם חרא- בדיוק כמוך

[04:00:30] Black Thunde: פאק, זה בדיוק מה שרציתי להגיד לה אבל לא העזתי

[04:02:13] Black Thunde: היא אמרה לי לשקול מילים לפני שאני אומר עוד משהו.                      

רציתי להגיד שיש לה נטייה לפגוע בחסר ישע שאוהבים אותה או משהו בסגנון. בכל אופו בסוף לא אמרתי, אמרתי שיש לה נטיות סדיסטיות

[04:02:53] Black Thunde: ושהמחלה הזו עוברת בתורשה, ומכאן הגעתי לאמא שלה

[04:03:39] XXXX: בהחלט יש לה, כי יש לה ביטחון עצמי נמוך. אבל שוב, זה לא משהו שאתה צריך לפתור, אלא היא צריכה להגיע אליו. אתה יכול לאמר לה את זה עד מחר. היא נדלקת כשאתה מתרחק, כי היא מפחדת לאבד. אתה מתקרב- היא חוזרת להתעלל בך כדי להרגיש גדולה

[04:03:48] XXXX: תעיף אותה כבר, אין לך מה לדבר איתה ב-כ-ל-ל [04:05:27] Black Thunde: כן, טוב. שלחתי לה את המייל, ניתן לה את חמת הספק עד שהיא תקרא אותו (אם אהיה פנוי בשבילה), ואולי ניתן לה מרווח נשימה קצר להגיב, אבל שום דבר מעבר.

 

בשעה 12 שלחתי לה מייל, שהתחלתי לכתוב עוד הרבה מקודם, והשיחה קטעה את הכתיבה.

 


דבר ראשון, אם את רוצה לענות, תעשי 'השב לכולם', Reply All וכאלה כדי שזה ישלח לכל הכתובות, ככה שלא תהיה בעיה למייל להגיע.
 
ועכשיו תגובה למייל שלך
 
את אומרת שאני מאוד חשוב ויקר לך. יופי. יש! כמו שאת אומרת.
אבל את גם אומרת שאת לוקחת אותי כמובן מאליו, ושזה לא בסדר.
אז למה שלא תשני את זה? את לא חושבת שכדאי שלא תתתייחסי אלי כמובן מאליו?
בין אריאל...אין לך מה לקנא בחן. חן הוא חבר שלי ואם אנחנו נפרד מתישהו "...
את מבינה שרוב הקנאה שלי בחן היא בגלל שהוא מקבל ממך הרבה יותר ממני? שאני מקנא בו על זה שכל כך קל לו איתך, ודווקא לי, עם כל ההשקעה וכמה שאכפת לי ואני חשוב לך, כל הזמן קשה איתך.
וכן, ברור שאני גם מקנא בו שהוא מקבל ממך הרבה יותר תשומת לב והרבה יותר באופן כללי. ברור שאקנא, איך את מצפה שלא אקנא?
 
רור שאתה תבוא אלי לפני שהוא יבוא, אם בכלל."
אם בכלל הוא יבוא או אם בכלל מישו יבוא (ואני נכלל ברשימה)?
עכשיו את אומרת שאני אבוא קודם, אבל שנינו יודעים שזה לא נכון.
ההורים שלך יודעים על חן, הם יודעים שהוא גר בנתניה והם יודעים שאת באה אליו. אני די בטוח שהם גם יודעים מה הגיל שלו.
זה כבר לא הסיפור של את יוצאת לאנשהוא והם לא יודעים לאן, הם יודעים בדיוק לאן. אין לך שום סיבה להסתיר אותו, והוא 'חבר שלך', אז גם אין להם מה לשאול. חוץ מזה, אל תשכחי שהוא לא אני, ואין לך שום סיבה לעשות לו את החיים הקשים שאת עושה לי.
אז שנינו יודעים שכל מה שאת אומרת עכשיו זה בסך הכל מצב זמני. בדיוק כמו שאמרת ש'זה לא שיהיה לך משהו עם חן', ש'את רק רוצה להכיר אנשים חדשים' ש'את לא מתכוונת לשכב איתו או לעשות דברים כאלה'.
שנינו יודעים שאת בסך הכל עוברת שלבים, ומתישהו יגיע השלב שתהיה ההזדמנות, וגם אמא שלך תלחץ ו'תשתכנעי' והוא יבוא אלייך הביתה. ותגידי לעצמך שאין בזה כל רע כי הוא 'חבר שלך' והוא גם לא הראשון שהיה אצלך בבית.
ואני? אני לא יכול להיות חבר שלך כי את לא רוצה להסתכן שתשגעי אותי ואני אשנא אותך ולא ארצה להיות איתך בקשר יותר. אירוני, לא?
 
לגבי הניצול המיני... האמת שאני מבין אותך. ברור שתהיי הרבה יותר משוחררת עם אדם שאת סומכת עליו, פתוחה איתו ומאמינה בו. הקטע שאת רוצה לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה. את רוצה לקבל ממני כל מה שאת יכולה לקבל, ועם זאת לא לתת לי אפילו להיות חבר שלך ולהיות חלק אמיתי בחיים שלך. לא. את רוצה לשמור אותי לעצמך. את לא רוצה לקרב אותי לחיים שלך, את רוצה לשמור אותי בשלט רחוק, שאהיה שם כשאת רוצה אבל לא חלילה כשאני רוצה. שלא אכיר אנשים אחרים שאת מכירה. שלא ידעו עלי, מקסימום ישמעו עלי. שלא אתקלקל?
אין לי מושג מה בדיוק, אבל את מתייחסת אלי באפס כבוד. כי אני כן מכיר לך את האנשים שאני מכיר, כן מקרב אותך, כן מוותר לך על דברים שאני לא מוכן לוותר עליהם, מכבד אותך כמה שאפשר. ואת? את מתייחסת אלי כמו לבובה על חוט.
 
ואת? את לא אומרת שתשתני, את לא מנסה אפילו. את אומרת שלא אכעס. איך את מצפה ממני לא לכעוס? את חושבת שזה חד צדדי ורק אני חשוב לך? גם את חשובה לי, וזה מאוד מכאיב ופוגע כשאדם שאכפת לך ממנו מתייחס אלייך ככה. אני לא סופר אנושי, אני לא יכול פשוט להגיד לעצמי לא לכעוס ופוף אני לא כועס. 
 
בקשר לטבעת. אין לך שום תירוץ. שבועיים שלמים? כמה זה כבר שבועיים? יש לך בעיה גדולה של תפיסת זמן. גם זה שלא דיברת עם הדוחה הנשוי שלך שבועעים זה נראה לך מלא זמן. אבל לא לבוא אלי שבועיים זה כולה שבועיים. בכל אופן, הבעיה היא שאחרי שבועיים הצלחת לשכוח מהטבעת. לא משנה מה תגידי, זה מוכיח ללא ספק שלא היה אכפת לך ממנה מספיק. אם היה אכפת, אז כן, היית הולכת ושואלת 50 שומרות. כנראה שלא היית מקבלת אותה חזרה, אבל לפחות היית מנסה, מראה שזה חשוב לך. להתבאס? יופי. יש!
עכשיו בטח תיעלבי לי שאני מזלזל בבאסה שלך.
וובכן זכותי לזלזל כשאפילו על השרשרת את אומרת שהיא מאוד יפה, אבל לא מזכירה לרגע שמאוד חשוב לך לשים אותה ר-ק בגלל שאני הבאתי לך אותה. ולא, את לא יכולה להגיד ש'ששכחת' לכתוב. לא היה לך מספיק חשוב לזכור. או שאולי, את בכלל לא חושבת שזה חשוב לך.
 
סבבה שאמא שלך תלתה אותם. את מבינה שזה לא מוסיף לי כבוד ממך, נכון? זה לא שאת מראה לכולם שאני חשוב, זה אמא שלך, מבינה בעצמה שאני ראוי לכבוד שאת לא נותנת לי. אפילו אמא שלך אומרת שאת לא בסדר. אולי תקלטי את הרמז כבר? אבל נחמד לדעת שעם כל המעט שההורים שלך יודעים עלי היא מבינה שאני חשוב מספיק כדי לעשות את זה. ואת? אפילו לא מתעמקת במה תלוי שם...
 
אז נחשי מה, אני לא מבטיח כלום. אפרת בכלל אומרת שאני לא אמור להגיד לך כלום, שאת חצופה ותמיד היית. אבל אני מכבד אותך יותר מדי, אז כתבתי לך את המכתב הזה. אולי אפילו כדי להראות לך איך את אמורה להתנהג.
אז אני לא מבטיח, ואני לא מתכוון להמשיך לספוג את התסכולים שלך.
אני יודע כמה טוב זה עושה לך שאת בקשר איתי, אבל מה לעזזל יוצא לי מזה? למה אני צריך לספוג את כל זה?
אז לא, אני לא תמיד אהיה שם בשבילך שתדרכי אלי. מה שאת עושה זה פשוט נבזי. אני לא רוצה להבטיח להיות בקשר שפוגע בי.
את מבקשת ממני: "תהיה שם, תאכל תחרא שלי. כי אתה ידיד מה זה טוב. זהו."
את לא נותנת שום דבר בתמורה. אפילו לא מכבדת אותי. את חוצפנית.
למה שאבטיח להמשיך לעשות את זה לעצמי?
"מתישהו זה יגמר ואני אהיה בנאדם אחר. אפילו אם זה יהיה עוד כמה שנים."
נכון, את עדיין ילדה קטנה, אבל נמאס לי שאת מתבגרת על הגב שלי, על חשבוני. למה אני צריך לחכות עד שזה יגמר? את מבינה בכלל מה את מבקשת שאבטיח? שאני אסכים לאכול ממך את הסרטים האלה למשך שנים! ולמה אני אמור להסכים, רק בגלל שעד עכשיו סבלתי אותך, אז מה זה עוד כמה שנים... בגלל שנתתי לך כל כך הרבה עד עכשיו, אז 'בתמורה לזה', אני אמור להבטיח להמשיך לתת. ואת מצידך תמשיכי לא לתת, לזלזל ולא להעריך בכלל.
אני יודע מאיפה זה בא לך. אני נתתי לך הרבה יותר מדי. תמיד האמנתי שאם אתן מספיק, מתישהו תתחילי לתת בחזרה, מתישהו תתחילי להחזיר ולהעריך. שמספיק נתינה ואהבה והערכה תשנה אותך. שאת לא יכולה להתעלם מהכל, שזה חייב להשפיע מתישהוא... אבל זה לא. את רק נעשית עוד יותר שחצנית. נותנים לך אצבע, אז את רוצה 2 אצבעות. נותנים לך 2, אז את אומרת למה לא את כל היד? תתחייב עכשיו לעוד כמה שנים.
ומצידך את לא מתחייבת לכלום. הרי קשה לך עם מחוייבות.
 
חאלאס, קיבלת כבר מספיק הזדמנויות ולא טרחת לנצל אף אחת מהן, נגמר לך הקרדיט אצלי. קברת כל סיכוי שהיה לך להציל את הקשר הזה, פשוט בגלל שלא עשית כלום כשהוא החל לשקוע. זרקתי לך חבל, שלחתי לך מסוק, אבל את התעלמת והמשכת בשלך. אפילו אלוהים (אם היה קיים), לא יכול לעזור למי שלא מוכן לעזור לעצמו. אז אני הפסקתי לנסות. גם ככה אני רק נפגע מזה ואת לא משתנה. ואת גם בכלל לא מעריכה.
אז אם את רוצה, אני אפקיד לך 1000 שקל בחשבון כדי שלא תצטרכי לחפש מקורות הכנסה אלטרנטיביים. וזהו.
 
אז עדי, אני אומר לך ביי עכשיו. באופן סופי ובאופן מוחלט. אולי אני אענה למיילים ממך, אבל זהו. תתקשרי כשתתבגרי ואני אשקול אם לחזור להיות איתך בקשר, אבל כרגע, אני רק סובל מהקשר איתך, נמאס לי לסבול, אני לא רוצה להמשיך לעשות את זה לעצמי, ואני לא רואה שום סיבה להמשיך אותו.
אני לא חוסם אותך בשום מקום, אני נותן לך את הכבוד להאמין שתחשבי על דברים ולא תנצלי את זה ותפני אלי כשבאמת תחשבי, שתפנימי, ותרגישי שאת רוצה להתנצל ומוכנה לנסות שוב. ואני מבטיח להתייחס במלוא הרצינות לפנייה שלך.
 
אני יודע שאת בטח שונאת אותי עכשיו, מרגישה ממש פגועה והדבר האחרון שאת רוצה עכשיו הוא לענות למייל המעיק הזה. אבל אני בכל זאת הייתי רוצה לשמוע תגובה ממך. אז אם את רוצה להפגין טיפה הערכה, באמת שאשמח לקבל ממך תגובה אמיתית ורצינית. ולא את 'זדיין ביי' האופייני שלך.
 
נ.ב.
כתבתי את המייל הזה לפני שהיתה לי את השיחה איתך בסביבות 11בלילה.
שאגב היה עוד הוכחה לכמה את מפונקת ולא מוכנה לוותר על משהו שאת רוצה, גם אם את יודעת שזה יפגע בי, ואפילו אם זה יפגע בך.
אז א. כנות: אני רציתי לגמור בתוכך, כדי להפוך את הרגע הממש לא יפה הזה איתך למשהו מקסים ומיוחד.
ב. כנות: כשהייתי איתך בפעם האחרונה במקלחת, רציתי להאמין שאני יכול לצאת בזמן, אבל באמת שלא ידעתי. יצאתי בזמן, אבל באותה מידה יכלתי לא לצאת, כי באמת שלא הייתי בשליטה מלאה.
תביני כבר, שאין לי שום אינטרס לשקר לך. אני לא את, אני לא פוחד ממה שאת עשויה לחשוב עלי, אני לא רוצה שתאמיני שאני משהו שאני לא, ואני לא מסוגל לשקר. לאף אחד ובשום מקרה. בטח שלא לאדם שאכפת לי ממנו.
אני כן הטעיתי אותך לגבי הבתולים שלי, וזה היה מאוד קשה בשבילי. לא הייתי בסדר שעשיתי את זה. אבל בתכלס, לא מצאתי שום סיבה לספר לך. אם היינו הופכים לחברים לפני שהיית יוצאת עם ג'ואי, הייתי מספר לך. כי אז שנינו היינו בתולים וזה היה שווה. אם היינו מגיעים לקטע של 'שלמות' והיינו רוצים לעשות אהבה, הייתי מספר לך וזה לא היה משנה כלום, כי ממילא הייתי רוצה לעשות את זה איתך. אבל אז? את תפסת אותי בהפתעה, לא האמנתי שזה באמת קורה, ולא הספקתי להגיד לך כלום. ואת רוצה לשמוע את האמת? גם אם הייתי מספר לך שניה לפני, אם בכל זאת היינו עושים את זה, הייתי גומר לך בפנים. זה היה חשוב לי, זה הפך את זה ל'לא חסר משמעות', ובאותו רגע, זה היה שווה לי את כל ההשלכות. מה לעשות, הייתי אדיוט וזה נראה לי 'כדאי'.
 
להזכירך, אם את רוצה לענות, תעשי 'השב לכולם', Reply All וכאלה כדי שזה ישלח לכל הכתובות, ככה שלא תהיה בעיה למייל להגיע.

האמת, לא הוספתי למייל עוד מילים מלבד הנ.ב. אחרי השיחה. לא ממש ידעתי מה להוסיף עוד, גם אם לפני זה חשבתי שאני רוצה להוסיף עוד דברים.
שלחתי את המייל, היא לא התקשרה יותר באותו לילה, וידעתי שהיא תקרא אותו גם ככה יום למחרת.
נכתב על ידי 170523 , 11/10/2005 15:25   בקטגוריות אהבה ויחסים  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

כינוי:  170523

מין: זכר




הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , 20 פלוס , פילוסופיית חיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות ל170523 אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על 170523 ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ