לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

היקום על פי עוז


"מה שחשוב באמת זה לא להפסיק לשאול." אלברט אינשטיין.

כינוי: 

בן: 41





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


5/2007

עשרה ימים של שקט


בעקבות המלצתה של אתון עיוורת החלטתי להתנתק מהחיים למשך עשרה ימים וללמוד ויפסנה.

על מנת לעשות זאת, נסעתי שלוש וחצי שעות צפונה, והתארחתי באחד המרכזים של ויפסנה לקורס.

 

במהלך התקופה שלי במרכז לא דיברתי, בקושי אכלתי, והעברתי מעל ל-8 שעות ביום במדיטציה עמוקה, ממלא אחר הוראות מורי הויפסנה. הלו"ז במשך עשרת הימים האלו חזר על עצמו:

4:00-4:30 התאוששות.

4:30-6:30 מדיטציה.

6:30-8:00 ארוחת בוקר והפסקה.

8:00-11:00 מדיטציה.

11:00-13:00 הפסקת צהרים.

13:00-17:00 מדיטציה.

17:00-18:00 ארוחת ערב (פרי וכוס תה)

18:00-19:00 מדיטציה.

19:00-20:15 הרצאה לגבי שיטת המדיטציה.

20:15-21:00 מדיטציה.

 

במקביל אלי היו עוד כ-40 גברים ו-40 נשים בקורס (הפרדה מוחלטת בין גברים לנשים, למעשה אתה חי רק עם הגברים). המרכז ממוקם באזור הררי מיוער, ויושב על מאות דונמים בהם שבילים לטיולים רגליים קצרים. השינה היא בביקתות, 12 איש בביקתה, שמחולקת לחלקים שונים על ידי וילונות, ובכל חלק ישנים שני אנשים.  

 

הרבה דברים למדתי בעשרה ימים האלו, למדתי להרגיש כל נקודה ונקודה בגוף שלי, למדתי לשלוט יותר טוב בנשימה שלי, למדתי להרגיש איברים פנימיים בתוך הגוף שלי, חדרתי שכבה אחר שכבה לתוך התת מודע שלי, הרגשתי את הויברציה של האנרגיה שלי לראשונה בחיי, וגיליתי כוחות תת מודעים שלא ידעתי שהם קיימים.

 

השתדלתי לא לחשוב יותר מדי על מה שלא קשור לקורס, במדיטציות רוקנתי את הראש ממחשבות, בהפסקות טיילתי ברחבי המרכז וניסיתי להתעסק אך ורק עם הטבע במקום ועם השיטה שאני לומד. הדבר היחידי שהצליח לחדור לתוך המחשבות שלי הייתה קרן. כאשר המחשבות התחילו לחשוב עלייה לא יכולתי להתנגד להן יותר ועל כן הרשיתי להן לחדור.

 

אחרי תשעה ימים ללא תקשורות עם יצור אנושי אחר, אחרי שהתחלתי להבין את השיטה ולשלוט בה התחלתי לחשוב גם על החיים שלי מעבר לקורס. להלן חלק מהתובנות שלי:

  • אני נמצא בקרון, איתי נמצאת קרן ובקרוב מאד יצטרף אלינו שותף נוסף... כאשר אני מסתכל מחוץ לחלון אני רואה שהרכבת עוברת דרך נופים עוצרי נשימה, דרך אזורים מפחידים, דרך אזורים משעממים וכד'. כאשר אני מסתכל בתוך הקרון אני רואה אהבה אמיתית, אני רואה עולם שכולו טוב, אני מאד אוהב את הקרון הזה. לפעמים אני מסתכל מחוץ לחלון ומה שאני רואה הורס את שלות הנפש לי, כאשר זה קורה אני שוכח את מה שיש בתוך הקרון ומאבד את עצמי. הלקח שלי הוא שעלי לרכז את כל תשומת הלב שלי אל תוך הקרון, יש לי את קרן, יש לי אהבה כל כך טהורה, מה זה משנה דרך איפה הקרון שלי עובר? מה זה משנה מה הנופים שנחשפים אלי? גן העדן הפרטי שלי כאן, הוא טהור, והוא רק הולך ומתחזק, כל השאר משתנה בלי הפסקה, פעם הנוף יפה, פעם הוא מפחיד, בפנים תמיד חם ונעים.
  • קרן היא הדבר הכי טוב שקרה לי בחיים האלו.
  • לנסות לשלוט בחיים זה דבר לא רציונלי. אני מחזיק במושכות בכוח וקובע בדיוק לאן אני מעוניין להגיע אבל למעשה כל ההחלטות שלי הם החלטות לטווח הקצר בלבד. לדוגמא, אני נמצא בצומת, אני מסתכל שמאלה ורואה שהדרך עוברת דרך יער יפיפה, אני מסתכל ימינה ורואה שהדרך עוברת דרך מדבר. באופן טבעי אני פונה שמאלה, אך האמת היא שאני לא יודע כמה היער הוא ארוך ומה יש אחריו וכנ"ל גם למדבר. יכול להיות שקצת אחרי היער יהיה מדבר ארוך, וקצת אחרי המדבר יהיה יער ארוך, אין לי את האפשרות לדעת את זה במקום שאני נמצא, ועל כן הרצון הזה לבצע את הבחירה הוא לא ממש חשוב, הוא רגעי ובעל ראייה לטווח קצר בלבד.
  • חופש- חופש אמיתי הוא לא לעשות מה שבא לך, אלא להיות מאושר מכל דבר שקורה לך. החופש הוא לא חוסר אחריות, אלא קבלה מלאה, חוסר התנגדות וחוסר שליליות.
  • התשוקה האמיתית שלי היא לכתוב, לכתוב ספרי השראה שיכניסו את הקוראים לויברציה של שחרור.
  • האגו הוא זוית הראיה שלי הוא חשוב כי נותן את האחיזה בעולם האמת, אך הוא לא עולם האמת בפני עצמו.
  • לכל דבר יש את הויברציה שלו, כנ"ל גם למילים ואותיות. על כן, כאשר אני מסתכל על התנ"ך אני מבין שהוא נכתב על ידי אנשים שהגיעו למעמקים רוחנים וכתבו את הסיפורים שלהם מאותם מעמקים. המשמעות של כך היא שהמילים בתנ"ך הם בעלות ויברציה חזקה ועמוקה. על כן ללא שום משמעות לתוכן של הספר, הקריאה בו מכניסה את הקורא לויברציה שטובה לו. לפתע, הבנתי את ההגיון מאחורי הקריאה האינטינסיבית של ספרי הקודש על ידי הדתות השונות.
  • כל אדם הוא ייצור מתוכנת והתיכנות שולט בו. גם כאשר אדם נחשף לחוכמה אמיתית ומבין אותה הוא לא יכול להשתמש בה עד אשר הוא לא משנה את התיכנות שלו (חב"ד).
  • יש ארבע שיטות לשינויי התיכנות, בעזרת חזרה על מילים בעלות ויברציה חזקה, בעזרת שימוש בדימיון, בעזרת קבלת חוקים/הסכמים בצורה עיוורת ולחיות על פיהם לתקופה מה, ובעזרת תחושות תת מודעיות (האופציה האחרונה היא בעצם ויפסנה).
  • ביום האחרון כאשר יכולנו לדבר, שיתף אותי אחד המשתתפים במטאפורה יפה. הוא אמר לי שהוא רואה את החיים כפזל. הוא מאמין שהוא נולד עם פזל ושכל חוויה שהוא עובר היא חלק נוסף מהפזל הזה, החיים הם בעצם תהליך הרכבת הפזל. הוא עדיין חופשי לבחור, הוא בוחר כיצד הוא מרכיב את הפזל הזה, הוא עובד על חלק אחד, ואז עובר לאחר, הוא מתחיל מהמסגרת או מהמרכז, אך בסופו של דבר הפזל שכרגע הוא לא יודע איך הוא ייראה, יהיה בדיוק כפי שנכתב שהוא יהיה לפני שהוא נולד.

ויפסנה היא שיטת מדיטציה שהומצאה על ידי הבודהה גוטאמה, נשמרה למשך 2500 שנה בבורמה ובחמישים השנה האחרונות הופצה שנית ברחבי העולם. המטרה של השיטה הזאת היא שחרור מוחלט מהסבל האנושי, וכניסה אל מסלול האושר דרך הניסיון האישי של האדם ומיקום החיים שלו בהווה.

 

השיטה מניחה שחיי אדם מלאי סבל, מדוע? מכיוון שקיימים שני מצבים שאדם נאבק בהם באופן תמידי, הראשון הוא כאשר הדברים לא הולכים כפי שהוא קיווה שהם יהיו, והשני כאשר הוא רוצה משהו ועוד לא מצליח להשיג אותו. כאשר אני בוחן את החיים שלי אני מזהה מהר מאד שכל התיסכול והרגשות השלילים שלי נובעים משני המצבים הללו, אני רוצה לחיות ברמת חיים מסויימת שאין לי, ואני לא רוצה שהאירוע הזה או הזה יקרה בחיים שלי והוא קורה.

 

אחרי עשרה ימים של עבודה קשה הצלחתי להתמקצע בשיטה, עכשיו נשאר לי להמשיך לעבוד עם השיטה, ולראות בחודשים הקרובים האם אני אכן רואה תוצאות ורק הזה לקבוע את דעתי הסופית לגבי השיטה הזאת. 

נכתב על ידי , 22/5/2007 17:03  
16 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



18,498
הבלוג משוייך לקטגוריות: פילוסופיית חיים , החיים מעבר לים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לעוז בעולם אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על עוז בעולם ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ