לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

היקום על פי עוז


"מה שחשוב באמת זה לא להפסיק לשאול." אלברט אינשטיין.

כינוי: 

בן: 41





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


3/2006

פועלי העולם הערבי, התאחדו!


צריך להתחיל להשקיע זמן וכסף ובלפתור את הסכסוך העולמי בלי להגיע למצב של מלחמה כוללת, וצריך להתחיל לעשות את זה כבר עכשיו. הדבר הראשון שצריך לעשות הוא להשיג בהירות למצב הנוכחי, אח"כ כבר יהיה יותר קל לפתור אותו. 

 

לכל עם יש את הבטן הרכה שלו, את הנקודה שבה הוא יוותר על העקרונות הכי נעלים שלו בשביל שיפסיקו לדגדגד אותו בנקודה הזאת. לישראל לדוגמא הנקודה היא הרחוב הישראלי. בעוד שהצבא שלנו יכול להתמודד עם כל האתגרים שעומדים לפניו, ואין סכנה אמיתית למדינת ישראל. האויבים שלנו בחרו להתקיף את עקב האיכלס שלנו, את הבטן הרכה שלנו, את הרחוב הישראלי.

הבחירה של האוייבים הייתה הדבר היחידי שהם יכלו לעשות כנגדנו. בזמן שאנחנו עומדים המומים מחוסר המוסר והרוע הבלתי נתפס, הם פועלים בצורה היחידה שהם יכלו לפעול בה. אין להם שום דבר אחר שהם יכולים לעשות על מנת להשמיע את קולם, והאמת היא שהם די הצליחו בעבודה שלהם. אם לפני חמש שנים, מרבית הישראלים חשבו שהבעיה של הפלסתינאים היא לא הבעיה שלנו, ושהם צריכים ללמוד לקבל את המציאות ולשתוק. היום מרבית הישראלים יודעים שזה לא ככה, ומעוניינים למצוא פתרון למצב.

 

הבעייה היא, שמאחורי ההתקפות המכוערות על הרחוב הישראלי יש כמה מטרות שונות, והמטרות העשירות יותר השתלטו בינתיים על המטרות החשובות באמת. צריך להבין שהסיכויי היחידי של המשטרים הטוטליטארים באיראן וסוריה לשרוד הוא אם הסכסוך הישראלי-פלסתינאי, מערבי-מזרח, נמשך. ברגע שהסיכסוך הזה נגמר, המשטרים האלה נגמרים והם לא ייתנו לזה לקרות בחיים. כלומר, בזמן שחלק מהגורמים הפלסתינאים עשו את שעשו בשביל להשמיע את קולם, והמטרות שלהם היו לעזור לעם הפלסתינאי, הם שיחקו באש, והרגילו את העם הערבי לנורמות וערכים חדשיים. הנציגים של המדינות הטוטליטאריות, ומנהיגי איסלאם פנאטיים שמנסים לנצל את ההזדמנות בשביל לצבור יותר כח (בדיוק כמו שהכנסייה עשתה בימי הביניים) לקחו את המושכות מהידיים של אותם אנשים שבאמת רצו לעזור לעם הפלסתינאי ואז הגענו למצב הנוכחי. פתאום יש סיכסוך עולמי, סיכסוך שהתחיל בשביל להשיג מטרה מסויימת שלעולם לא תושג, כי למרות שהדברים עדיין לובשים את המסיכה של המטרה הראשונית. המטרה כבר השתנתה מאחורי הקלעים ועכשיו זה כבר עניין של כח ושליטה, שהאינטרס המובהק של הצד הנגדי הוא לא לפתור את המצב.

 

איך נסביר לפלסתינאים שהם כלי משחק? הם לא היו רוצים להיות כאלה, אבל אין להם מנהיגים חכמים ואמיצים מספיק בשביל להסביר להם את זה, איך נסביר את זה לשאר מיליארד האיסלאמים בעולם? הבעיה הקשה יותר, היא שכבר למשך עשור, אנחנו משחקים לידיים של אותם מנהיגים קיצוניים שמנסים לגרום לסכסוך להימשך. הימין הישראלי, שמטרתו העיקרית היא להחזיק את השטחים של ישראל הגדולה ולכן להמשיך בסכסוך הישראלי-פלסתינאי, משחק משחק כפול בו הוא טוען שהוא היה שמח להגיע להסכם שלום אבל אין לו עם מי. הוא מנסה לשתוף את המח של הציבור הישראלי ומתעלם מכך שהכוחות בשטח השתנו עם השנים. הוא מנסה לטעון שהוא מאז ומעולם הראה לכולם את הפרצוף האמיתי של העולם הערבי, פרצוף שכרגע מתגלה לכל שאר העם, בזמן שהוא עצמו הזין למשך שנים את הכוחות התת קרקעיים שבסופו של דבר השתלטו על השטח והפכו את העולם הערבי למה שהימין הצביע עליו, הם הגשימו את הנבואה של עצמם, ועכשיו הם חושבים שכולם צריכים להקשיב להם כי הם טענו את זה לאורך כל הדרך.

 

העם הישראלי לא מגלה שהימין צדק בטענותיו. הוא מגלה שבגלל שהוא הלך אחרי הימין, הימין ייצר את מה שהוא הזהיר מפניו, העם שלנו הוא עם חכם, הוא אמנם נתן לרגש להשתלט עליו, אבל ידע להשתלט על הרגש בחזרה.

 הקטע הכי עצוב ומסוכן הוא שעכשיו הגענו לצומת הכי משמעותית במאבק הזה. או שהדברים הידרדרו למלחמה כוללת בה יהרגו עשרות מיליוני אנשים במלחמה, עשרות מיליוני אנשים שונים מרעב, והתרבות האנושית תהיה בסכנת הכחדה. או שהמנהיגים העולמיים יתחילו להבין שגם לעם הערבי יש בטן רכה, ויתחילו להתקיף את הבטן הזאת.

 

המערב שלדעתי מחזיק בתרבות יותר גבוהה מהתרבות הערבית זוכה לעליונות תרבותית בגלל חופש המחשבה שהוא דוגל בה. חופש זה הוא היוצר העיקרי של רוב הדברים היפים שהמערב מתגאה בהם. זכויות האדם, הכלכלה החופשית, התפתחויות המדע, מערכת החינוך וכד'. אם המערב כל כך מאמין בעצמו (ובעיניי יש סיבה לאמונה הזאת)  אלו בדיוק הנקודות שהוא צריך להתקיף בהם את העולם הערבי. צריך להתחיל לתמוך פיננסית באופוזיציות שנמצאות במדינות ערב, אבל לא לעשות את זה בנתינת נשק ובתמיכה מילטנית כמו שהאמריקאים עשו את זה עד היום. צריך ללמוד מההיסטוריה, קרל מרקס לדוגמא מתאר בספרו The Communist Manifesto את המהפיכה נגד המשטר הפיאודלי שהייתה באירופה, לא כמהפיכה אלימה אלא כמהפיכה של מעמדות, מהפיכה בה הבורגנים בעלי שיטות הייצור השתלטו עם הפיאודלים בעלי הרכוש. השיטה הזאת מתאימה להפליא לעם הערבי שמבחינת תרבותית דומה יותר לחברה האירופאית של טרם המהפיכה הצרפתית מאשר לעולם המערבי של היום. במקום לרדת לרמה שלהם ולנקוט באלימות, התרבות המערבית יכולה לעבוד חכם, ולראשונה בהיסטוריה לנצח מלחמה בין תרבויות בעזרת היתרונות של התרבות הטובה יותר. צריך להתחיל להזרים כספים וידע לתוך איראן וסורייה, ולמעשה איראן היא מה שחשוב באמת, הסורים יפילו את משטר אסד במרד הראשון שיהיה בעולם הערבי. צריך להתחיל לפנות אל הנשים הערביות, אלו בלי שום זכויות האדם ולהראות להן מה באמת מגיע להן, ואיך היחס הבהמתי שהן מקבלות הוא ייחס לא הוגן. צריך לפנות לפועלים הערבים ולנסות לגרום להם להתמרד נגד האוליגרכים הערביים, אלו שלא עבדו יום בחייהם וחיים כמו "שייח סעודי"... צריך לבנות מעמד של השכלה שייתמוך בחופש ובדמוקרטיה בתוך המדינות הטוטאליטריות, והיום עם האינטרנט והאמצעים הטכנולוגים שקיימים אפשר לעשות את זה, צריך רק לרצות להשקיע בזה את הכסף.

 

מה שמצחיק הוא שבזמן שהמערב יושן, העולם הערבי נוקט בטקטיקה שהרגע תארתי, ולא כי הוא חשב על זה מראש, אלא כתוצאה מחוסר הערכיות של הנתינים שלו. חלק מהערבים שברחו מהעולם הערבי לעולם המערבי לא הצליחו להיקלט בעולם המערבי ועל כן הדור השני שלהם חזר לצודד בעולם המזרחי, עולם אותו הוא לא ממש מכיר. בכך, העולם הערבי שתל את קולו בעולם המערבי, ומצליח לזרות ערפל בעיני העולם המערבי. בכל זאת, הזמן עושה את שלו, והאמת יוצאת אל האור, עכשיו כולם מתחילים להבין את המצב האמיתי ועל כן אנחנו נמצאים בצומת שדיברתי עליה. או שהולכים למלחמה כוללת, או שמזרימים כוחות וידע בשביל ליצור מהפיכה של מעמדות (לא צבאית). הבעיה כמובן, היא שמהפיכה של מעמדות יכולה גם להעיר את הצורך בשיפור וקידמה סוציאליסטית בעולם המערבי שבראשו עומדת מדינה קפיטלסטית שרק לפני עשר שנים הצליחה להתפטר מרעיונות קומוניסטים שאיימו על קיומה כאימפריה, ועל כן זהו לא בדיוק האינטרס שלה. אז מה עושים? משתמשים בכח הזרוע כמובן, אבל הפרדוקס הוא שהעולם המערבי מחזיק בתוכו ערכים שלא מאפשרים לפעולה של כח הזרוע לעשות את שלה כי הכח הוא לא מספיק חריף. מצד שני הפתרון האחר מנוגד לאידאולוגיה הכלכלית של העולם הזה. לכן יש לנו בעצם שתי פתרונות שונים אחד מנוגד ברמה הכלכלית, השני מנוגד ברמה הערכית, ובינתיים הכלבים נובחים והשיירה עוברת, כמה חבל.

 


פילוסופים רבים כבר ציינו בעבר כי היתרונות שלנו מסתתרים מאחורי החסרונות שלנו, כל חסרון או יתרון, כל בעיה היא הזדמנות, בדיוק כמו שכל ירידה היא עלייה. אולי אפשר להשתמש בכל המוסלמים שנמצאים באירופה ובארצות הברית כשפני ניסויי לשטיפת המח האדיאולוגית שהמערב צריך לנקוט בה כרגע. אולי אפילו אפשר להשתמש באותם אנשים כמנהיגי המהפך במדינות המקור שלהם, יכול מאד להיות, שדווקא באותו קול חצוף שקורא להשמדת התרבות שמארחת אותו,מסתתרת התקווה של התרבות המארחת. או לפחות אפשר לקחת את החסרון הזה, ולהפוך אותו ליתרון.

 

נכתב על ידי , 5/3/2006 22:39  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



18,511
הבלוג משוייך לקטגוריות: פילוסופיית חיים , החיים מעבר לים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לעוז בעולם אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על עוז בעולם ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ