לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

היקום על פי עוז


"מה שחשוב באמת זה לא להפסיק לשאול." אלברט אינשטיין.

כינוי: 

בן: 41





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


12/2007

כל העולם כולו...


הרבי נחמן אומר "כל העולם כולו גשר צר מאד, והעיקר לא להתפחד כלל".


החיים הם מסע קצר מאד שמדומה לגשר צר, גשר שבין הבטן של אמא שלנו לבין בטן האדמה. אם נבצע את המעבר על הגשר בצורה חלקה, אם נזרום אל הייעוד שלנו (נשאר על הגשר), אם נבין את מהות הבריאה, אם נגלה את קיומו של אלוהים, אם נשכיל להבין שהכל אכן הבל הבלים ברובד הזה אך קדוש ברובד עמוק יותר, אם נזהה שהכל מחובר, שהכל הוא אותו הדבר והשוני היחידי שקיים הוא זוית ראייה, אם נמשיך ונתחזק נוכל לעבור את הגשר בלי ליפול. אבל, אם נזוז מהייעוד שלנו, אם נאמין שהכל רנדומלי, אם נעמיס על הלב שלנו שכבות של שקרים או נפגע באחרים הנפש שלנו לא תוכל להחזיק במשא הכבד ותיפול מהגשר.


אם ניפול מהגשר נחזור אל העולם הזה שוב, ונתחיל את המסע מבטן אימנו אל בטן האדמה מחדש. אם לא ניפול, תיפתח דלת הקסמים, יימצא גן העדן, השמיים והמים יחזרו להיות אותו הדבר והנפש שלנו תמשיך הלאה במסע הרוחני שלה.


איך עושים את זה? איך שומרים על איזון ונשארים על הגשר? עונה הרבי "לא להתפחד כלל".

אם רק תזרום עם רצונות ליבך, אם רק תתעלם מהלא אפשרי, תתעלם מהפחד והאנשים החלשים, תתרכז רק בו ותזכור שהכל סביבך הוא אותו הדבר, הכל סביבך הוא השתקפות שלך, אתה החלק האלוהי בסרט הזה, אתה הכל יכול. אם רק תשמור על עצמך טהור ומוסרי, אם רק תמשיך לצמצם את האגו ולהרחיב את הערבות, אם רק תמשיך לעבוד קשה ולעשות את הטוב ביותר שאתה מסוגל לעשות, אם רק תלמד להתעלם מ"הסיכויי" ולהתרכז רק בו האינסופי, אם רק תעלים את הפחד ש"אולי זה לא יצליח" הגשר יהיה שם מעל לתהום ואתה עליו יציב ומאושר

התקופה שלנו היא תקופה חשוכה, האור העליון נסתר ומרביתנו נמצאים בהסתר פנים. שיכנענו את עצמנו שהאגו האישי שלנו הוא המשחק המרכזי ואנחנו סובלים, כל כך הרבה סבל מסביב, כל כך הרבה כאב ואכזבות. בעבר בתקופה התנ"כית אלוהים שכן בתוכנו, כלומר "ניסים" התרחשו על ימין ועל שמאל ועל כן איפשרו לאנשים להתחזק ולהבין שאלוהים קיים. בתקופה שלנו המשחק הוא הפוך, הניסים קורים רק לאלו שמאמינים, ואלו שלא מאמינים נשארים ריקים, מגשימים את הנבואה של עצמם ומרימים צעקה שמחרישה את אוזניהם של מאמינים אחרים ומפילה אותם מהגשר ישירות אל בטן האדמה ואל תחילת המסע.


דוד המלך מדבר על אותו הדבר רק בניסוח אחר:

"גם כי אלך בגיא צלמוות לא אירא רע כי אתה עמדי שבטך ומשענתך המה ינחמני." (תהלים כ"ג, ד´);


צריך לתת לפחד להיות אך לזכור שבעולם הזה הנסתר גדול מהלא הנסתר. ואם כך הדברים, מי אני שאשפוט מהם סיכויי להצליח? אני צריך לעשות את הכי טוב שאני יכול לעשות, ולסמוך על האנרגיה האינסופית שעוזרת לכל אדם העוזר לעצמו.




נכתב על ידי , 6/12/2007 18:40  
6 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





18,501
הבלוג משוייך לקטגוריות: פילוסופיית חיים , החיים מעבר לים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לעוז בעולם אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על עוז בעולם ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ