לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

Simplicity



Avatarכינוי:  זאת שמתחת למגבעת

בת: 22

MSN: 

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

7/2014

ילדים זה שמחה


ישנתי אצלך אתמול. בפעם הראשונה. 

ההורים שלך נסעו לשבת חתן ואני באתי לישון אצלך. 

פתחת את הדלת, לבשת את החולצה שקניתי לך מבוקרשט ואת הג'ינס שאתה נראה בו כל כך סקסי, בדיוק כמו שאני אוהבת. 

נכנסתי פנימה, נHשקת אותי ואז חיבקת אותי וראיתי מעבר לכתף שלך שהכנת לנו ארוחה לאור נרות. 

היה שם קערת סלט, קערת סלט טונה וקערת סלט גזר, היו שם 3 נרות יפים שכאלה, שתיה, יין לקידוש וספר ברכות. 

עשינו ביחד קבלת שבת. רק אני ואתה, כמו בעל ואישה. 

וידעתי מה להגיד ומתי, משהו שאף פעם לא ידעתי למה ואיך. והסברת לי למה אומרים כל דבר ומתי. 

באמצע האוכל נשמעה אזעקה חזקה (שומעים אותה ממש חזק מהבית שלך) וגם האפליקציה בטלפון שלי, זו שאמרת לי להוריד כי האפליקציה שהייתה לי הייתה בדיליי, התריאה גם כן. תפסת לי את היד והלכנו לחדר המוגן. אתה התכופפת על הרצפה ואני הייתי קצת משותקת, אז אמרת לי לא לעמוד מול החלון. 

היו כמה אזעקות ברצף, אחריהן חיכינו קצת ואז חזרנו לשולחן האוכל. הייתי קצת מפוחדת ופתאום שמענו בום ממש חזק. שנינו נבהלנו והסתכלנו אחד על השניה, בדיוק רצית להרגיע אותי ואז שמענו שוב פיצוץ ממש חזק שנשמע ממש כאילו הוא מעל הראש שלנו. הלכנו שוב מהר לחדר המוגן והפעם ממש פחדתי. בהתחלה היית על הרצפה ואז ראית שאני מפחדת אז קמת לחבק אותי. זה הרגיע אותי קצת אבל לא מספיק אז כשהתיישבנו בשולחן התחלת לשיר לי שירים. אני אוהבת את איך שאתה שר. לא כי אתה שר יפה אלא כי אתה שר מהלב. 

הגשת מנה עיקרית, איזשהי מנה בוכרית ידועה ואכלנו. 

 

לאחר מכן התיישבנו על הספה ובחרנו סרט. ממש רצית לראות את הפנתר הורוד ואני, שממש לא סובלת אותו, איכשהו הסכמתי. הסרט היה נחמד. בהתחלה אתה שכבת לי על החזה וחיבקתי אותך תוך כדי, ואחר כך התחלפנו ואתה חיבקת אותי. הרגשתי את היד שלך ממששת ומנסה לגלות איך פותחים את החצאית שלי, ובדיוק מצאת את הרוכסן. 

הסרט נגמר ואתה קמת ורקדת. אתה ראית שקצת התעייפתי והריקודים האנרגטיים שלך הצחיקו אותי.

תפסת אותי והתחלת לרקוד איתי גם כן עד שפתאום עצרת ונישקתי אותי. תפסת אותי חזק והצמדת אותי אלייך. נישקת אותי כמו שאני אוהבת. ברכות אבל באסרטיביות. הובלת אותי במסדרון באיטיות תוך כדי שאתה מנשק אותי, באמצע המסדרון הצמדת אותי לקיר ומיששת את כולי. הרמת אותי טיפה ותפסת אותי חזק. זה היה נחמד אבל פחדתי ליפול. המשכנו להתקדם במסדרון באיטיות תוך כדי שאתה פותח לי את הרוכסן של החצאית ומפיל אותה על הרצפה. הובלת אותי לחדר שלך, שם ראיתי שסידרתי את המיטה ממש יפה, לכבודי. אני יודעת שאתה ישן בלי סדינים ובלי כריות והיו שם 3 כריות במיוחד בשבילי ושמיכה ממש יפה ונעימה. נפלתי על המיטה ואתה הרמת אותי בחזרה ואמרת לי "את תיפלי רק כי אני אפיל אותך" והפלת אותי על המיטה תוך כדי שאתה עולה עליי ומלווה את זה בנישוקים לאורך הגוף שלי. 

עשינו אהבה ארוכה עד אמצע הלילה ולאחר מכן התכרבלנו יחד. ביקשת שאספר לך סיפור, התחלתי לספר משהו על קיפודים או חפרפרות, קטעת אותי באמצע כי הסיפור לא היה כל כך מוצלח אז אתה התחלת לספר סיפור שמאוד הרדים אותי, אפילו נרדמתי באמצע. 

נישקת אותי במצח, זה העיר אותי. אמרתי שאני לא ישנה. המשכת את הסיפור ואני נלחמתי ברצון שלי להרדם- וגם אתה. בסוף נרדמנו. לא היינו מחובקים ולא היינו כל כך קרובים אחד לשניה במהלך הלילה. היה לי חם ואתה... בוכרי שכמותך.. לא ישן עם מזגן דלוק. 

קמנו בבוקר ואתה הכנת ארוחת בוקר. היה שם עוגיות, סלט טונה, עגבניות, קרקרים, ענבים , אפרסקים, חלב ומיץ ענבים. לא בדיוק מזין אבל זה היה בדיוק במקום. 

היינו אחד עם השניה כל הצהריים וחיפשנו לי מקצוע כי במהלך ארוחת הבוקר סיפרתי לך שמיקי הולך להרשם ללימודים ברומניה וההורים שלי אמרו לי לשקול את זה גם כי זה יהיה נחמד אם נלמד שם ביחד וזו גם אופציה עבורי ללמוד משהו שתמיד חלמתי עליו. אמרת שאתה מבין אם אני אלך על זה כי זה משהו שאני מאוד רוצה ושאתה היית הולך על זה. שאלתי אותך איך אתה יכול להגיד לי משהו כזה (בחצי צחוק) ואמרת שברור שאתה רוצה שאני אשאר אבל זה לא תלוי בך. אילו רק ידעת כמה שזה כן... איכשהו במהלך החיפושים שלנו הגענו לזה שאני רוצה להיות טכנאית ציטוגנטיקה, שזה אומר להיות עובדת במעבדת גנטיקה. בדקנו עוד קצת וראינו שמדובר בלימודים מתואר שני ומעלה, ככה שאני חייבת רקע מסויים לזה- וכמה מפתיע שהרקע הכי מומלץ הוא בביולוגיה מולקולרית. מה שלמדתי והפסקתי באמצע. הגענו יחד למסקנה שאני צריכה לחזור ללימודים ושזה הדבר הכי טוב בשבילי. 

 

קראתי לך לבוא לשכב לידי במיטה והתחבקנו. ליטפתי אותך ונישקתי אותך והייתי מאוד חמה, כהרגלי. ראיתי שהמכנס שלך קצת לוחץ אז פתחתי את הכפתור, והתחלתי לנשק אותך לאורך כל הגוף. עינגתי אותך לאורך דקות ארוכות ולבסוף גם עשינו אהבה, קצת חייתית אם אפשר להגיד.

בלי קונדום. 

 

לפני כן, בבוקר סיפרתי לך על מישהו מהעבודה שלי שנשוי למישהי שהוא הכניס להריון והוא ממש מסכן. אמרת לי ש"כשאישה רוצה להכנס להריון- היא תכנס להריון." וזה נכון. וחשבתי על זה. יש בי מעין קול קטן בראש שלי שאומר לי שכדאי לי להכנס להריון ממך. זה בחיים לא קרה לי עם אף אחד וההרגשה מאוד מוזרה לי. מצד אחד הרגשה של בטחון ומצד שני הרגשה של שגעון.

אני רוצה אותך, אין לי ספק בזה. אולי אני רוצה אותך כי אני יודעת שיש סיכוי ממש טוב שלעולם לא תהיה שלי. 

אני רוצה אותך כי אתה תהיה אבא מדהים. 

אני רוצה אותך כי יש לך משפחה מדהימה. 

אני רוצה אותך כי אתה חכם ומקסים ואנרגטי ואני אוהבת את זה. 

 

אני לא רוצה אותך כי אני יודעת שאתה כנראה לעולם לא תאהב כמו שאני אוהבת. 

אני לא רוצה אותך כי גדלת לסביבה מאוד נקיה ומסודרת, ואני לעולם לא אגיע לרמה הזו. 

אני לא רוצה אותך כי חינכו אותך בבית להרגיש שאתה סוג של עילוי ו"ילד פלא" ובגלל זה אתה עדיין בן 27 שמעולם לא הייתה לו מערכת יחסים מעל לחצי שנה. 

 

אני פשוט אוהבת אותך, ומעצבן אותי שיש סיכוי שלעולם לא אגיד לך את זה. 

אני אוהבת אותך ואני לא יודעת אם אני אוהבת אותך באמת או בגלל ההרגשה שאתה נותן לי. 

 

 

מה אני עושה?

זאת שמתחת למגבעת.


נכתב על ידי זאת שמתחת למגבעת , 20/7/2014 14:54  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של פרח קטן. ב-20/7/2014 15:35
 





14,638
הבלוג משוייך לקטגוריות: נוער נוער נוער
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לזאת שמתחת למגבעת אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על זאת שמתחת למגבעת ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2014 © נענע 10 בע"מ