לפופסי שלי, ירדן.
אני מאמינה בנו.
כן, אני מאמינה.
אני יודעת שאני בחורה נורא עקשנית ואני יודעת שאתה בחור שמשנה את דעתך כל שלוש דקות אבל אני עדיין מאמינה בנו.
אני מאמינה בך שיצא ממך משהו מעבר למה שנראה על פני השטח ואני מאמינה בעצמי שאני אזכה להגשים את השאיפות שלי בחיים.
אני יודעת שזה יהיה קשה ולרגע אני לא חושבת שזה יבוא לנו בקלות אבל לעזעזל, אני מאמינה בנו.
אני מאמינה שאנחנו טובים ביחד.
נכון- אנחנו רבים לפעמים. השילוב של העקשנות שלי והאדישות שלך יוצר נוסחה באמת קטלנית והרבה פעמים אנחנו מגיעים לנקודות שבירה.
אבל תסתכל עלינו.
שנה וחודשיים אחרי ואנחנו חזקים יותר מתמיד.
מה לא עברנו ביחד?
נכון אנחנו רבים וזה מעצבן אבל אנחנו חזקים ביחד.
אני יכולה לשנוא אותך לחלוטין ובשניה שאני אראה אותך אני אתמוסס ואני אהיה חייבת לחבק אותך- וגם אתה ככה. אתה יכול לכעוס עליי לגמרי אבל כשאתה רואה אותי אתה נמס.
אנחנו עושים הרבה טעויות אחד עם השני.
אנחנו מדברים על דברים נורא רציניים בטלפון ובהודעות במקום פנים מול פנים וזה יוצר הרבה אי הבנות. אנחנו יכולים לשכוח מהעולם החיצוני כשאנחנו ביחד וזה הרבה פעמים גורם בעייתי בחיים שלנו. אנחנו שוכחים שיש עולם בחוץ ואנחנו חיים בבועה שלנו. זה טעות אבל זו טעות כל כך נעימה.
טוב לי איתך, אתה יודע?
טוב לי לספר לך איך עבר עליי היום
טוב לי להרדם בין הזרועות שלך
טוב לי לנשק אותך בעדינות
טוב לי לנקות לך את האוזן ואז להראות לך מה יצא
טוב לי לשכב לך על החזה
טוב לי ללחוש לך באוזן שאתמול חשבתי עלייך מחשבות גסות
טוב לי ליישם את המחשבות האלה עלייך
טוב לי שאתה אוהב אותי וטוב לי לאהוב אותך.
טוב לי שאתה חושב שאני יפה וטוב לי לטפח את עצמי עבורך.
טוב לי שאת הדברים שאני הכי שונאת בעצמי- אתה הכי אוהב.
טוב לי שאנחנו באותו הראש רוב הזמן
טוב לי לראות איתך סרט ולבכות בחצי ממנו
טוב לי להחזיק לך את היד כשאנחנו הולכים ברחוב
טוב לי שאכפת לי מה תלבש ומה הריח שלך יהיה וטוב לי שאתה אוהב שאכפת לי.
טוב לי איתך.
טוב לי שאני יודעת שאם תכאב לי הבטן אתה תחבק אותי שעות ותלטף לי אותה
טוב לי שכשאני נפצעתי פעם אחרי פעם אחרי פעם אתה נשארת לציד המיטה שלי שלושה חודשים במיטה שלי בבית, שבוע ימים במיטה שלי בבית חולים ושבוע ימים עם הרבה קפיצות למיון וקבלת זריקות ועירויים למיניהם.
אתה מושלם עבורי.
אתה מבין אותי.
אני מבינה אותך.
אמנם אני עקשנית מאוד (מאוד מאוד) ואמנם אתה אדיש ברמות שחדשות לי לגמרי והשילוב הזה מסוכן, אבל אנחנו עדיין טובים ביחד.
ואני לא מתביישת להגיד שאני רואה את העתיד שלי איתך ואיתך בלבד.
אני אוהבת שאני לוחצת (אבל רק קצת) שנתחיל לצמצם הוצאות כדי לעבור לגור ביחד ושאתה זורם איתי ואומר לי שאתה רוצה לישון איתי כל לילה.
אני יודעת שאין דבר בעולם שאני רוצה יותר בסוף היום מלחזור אלייך, לחיבוק החזק והעוטף שלך.
אני יודעת שקשה לי להרדם בלעדייך ואני יודעת שאתה מסדר את הכריות במיטה שלך לצורה שלי, ומחבק אותן כל הלילה ומדמיין שזו אני. (אפילו שכשאני שואלת אותך, אתה אומר שסתם נוח לך ככה)
אני אוהבת שאתה אומר שהילדים שלנו יהיו יפים. אני אוהבת שאנחנו מתווכחים אם יהיו לנו 2-3 או 4-5 ילדים.
אני אוהבת ששנינו מסכימים מראש שאני נותנת לילדים שלנו את העיניים והאף ואתה נותן להם את החיוך והשפתיים. (ושאני אתן לבנות ציצי גדול ושאתה תיתן לבנים שרירים גדולים).
אני חושבת שאנחנו חזקים ביחד ואני חושבת שאנחנו נתקלים בכל הבעיות הקטנות האלה כי שנינו לא חווינו מערכות יחסים רציניות אמיתיות.
ואני יודעת שאתה חושב על הבחורה ההיא כבחורה שהיתה בקשר רציני איתך, ואני לא במקום להגיד לך אם זה נכון או לא אבל מה שבטוח זה שאתה כרגע איתי ובחרת בי ואני הקשר הרציני שלך עכשיו.
אני יודעת שאני לא אאכזב ולא אגרום לך להתחרט.
אני רק מקווה שתפסיק להיות כל כך אדיש ושיתחיל להיות לך אכפת מהדברים הקטנים.
בא לי שיהיה לך אכפת מתי הפעם הבאה שאתה רואה אותי. שיהיה לך אכפת לשמח אותי בדרך קטנה וחמודה כמו לקפוץ אליי לעבודה רק בשביל לתת לי נשיקה.
כל הדברים הקטנים שאני עושה עבורך- בא לי לקבל אותם בחזרה ממך... בא לי שתסתובב בקניון ותקנה לי גרביים ושכשאני באה לישון אצלך ועוד לא חזרת מהעבודה- בא לי שיחכה לי פתק קטן על הכרית שאומר לי לחמם את הצד שלך או משהו.
אני מקווה שתתגמש קצת לקראתי ותהיה בן זוג אכפתי יותר ורומנטי יותר כי כן, אני אישה ולפעמים אתה שוכח שאני זקוקה לרומנטיות.
אבל יותר מהכל בא לי אותך לתמיד.
היום במיוחד הוכחת לי כמה אנחנו חזקים ביחד.
היום באמת הבנתי שאתה האחד שלי.
אלוהים יודע כמה אני באמת אוהבת אותך, אבל בבקשה בבקשה אל תאכזב אותי.
מפופסי שלך,
אוריאנה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
זאת שמתחת למגבעת
