לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

עלילות זיינמאן


חולה נשים, מכור לריח, לטעם ולתחושה. מנסה להיגמל כבר 30 שנה ללא הצלחה | הקריאה מתחת לגיל 18 אסורה


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


7/2009

ההבדל בין בודי מסאג' בתאילנד לעומת בארץ


 

כגורו הלאומי הבלתי מעורר לענייני בודי מסאג' אני קצת מופתע מעצמי איך קרה הדבר שעוד לא יצא לי לשתף אתכם בחוויות הבודי המוקצפות שלי מתאילנד. והאמת היא, שאולי דחיתי את הכתיבה על זה כי לא ממש רציתי להיזכר באכזבה הרבה. תאילנד, בודי-מסאג' - שתי מילים נרדפות שתמיד הלכו אצלי ביחד. אני אשקר אם אומר שלא דמיינתי את עצמי שוכב עם סיגר ביד באמבט קצפים עם שתי אסייתיות ערומות מצחקקות וחרוצות, עוד בעודי ממתין בקוצר רוח להדפסת כרטיסי הטיסה במשרד הנסיעות. מה, נוף? תרבות? היסטוריה? רק בנות נוסעות בשביל שטויות כאלו. בשביל הנוף היה הבחורות, התרבות היתה פרק הזמן שלקח להן להתפשט, וההיסטוריה היתה הסיפורים לחבר'ה שנייה אחרי שאתה גומר.

 

אבל המציאות היתה שונה והיא הכתה בנו בכל הכוח בלי רחמים עוד בסיבוב הראשון: צ'אנג מאי. ניצלנו שעתיים פנויות מהטיול המאורגן (לא לדאוג, זה רק הטיול הסטנדרטי שכולם עושים בשלושה ימים הראשונים בצפ' תאילנד, ומשם כולם ממשיכים לבד.) בשביל לספר לכל הקבוצה שאנחנו "הולכים לבדוק כמה דברים בשוק המקומי". להפתעתנו, אף אחד לא הציק בשאלות, וכולם אמרו שגם הם הולכים יותר מאוחר לבדוק כמה דברים בשוק ואולי ניפגש בהמשך...

 

  זיגזגנו על טוקטוקים עד ליעד המבוקש אשר קרא לעברינו מרחוק בניאונים סגולים נוצצים. תחליפו את האורגני האורות מחוץ לדירות של אלנבי בניאונים סגולים - ואי אפשר לטעות באשר לזימה האפלה המתרחשת בפנים. וההתחלה היתה לא רעה. המארחת שממתינה בכניסה הכניסה אותנו לתוך מסדרון שהוביל לחדר גדול המעוצב כמיני פאב-בר-קפה המחולק לשניים במראות חוצצות: החלק הפנימי - של הסחורה - הבנות, והחלק החיצוני - של הלקוחות - היושבים זוממים ומתלחששים עם חבריהם בעודם בוחנים את אופציות ההשקעה הרלוונטיות עבורם.

 

כשנכנסו, ממש במפתיע, מצאנו בפנים את כל הגברים מהקבוצה שלנו בטיול המאורגן. חלקם גם נשואים וכאלו שבאו עם חברות. אבל לאף אחד לא היתה תחושת אשמה, בסה"כ אף אחד מאיתנו לא שיקר, הרי כולנו אמרנו שאנחנו רק "הולכים לבדוק כמה דברים בשוק המקומי". והרי, הגענו לשוק, ועכשיו הגיע הזמן לבדוק אותו.

 

אז כמו שאמרתי, החלק הראשון והיפה ששונה מהארץ, זה ששם הכבשות אההה... הבנות יושבות מעבר למראה עם מספרים עליהן. בעצם כמו כבשים כאלו. ובכמויות. זה בעצם ההבדל השני. יושבות שם איזה 30 שנות המחייכות באופן זמני לחלוטין, קורצות, מתחנפות, מנפנפות לשלום, ומתחננות שתיבחר בהן. מה שקורה לאחר שבחרת בהן זה כבר סרט אחר לגמרי. תשכח מהחיוך ומכל הנחמדות, אחרי ששילמת הדבר היחיד שהן מתאמצות בשבילו זה שתגמור ושתתחפף כבר קיבינימט מהחדר כדי שהן יוכלו להתחנף לסאקר חדש מבעד לחלון. וככה זה הולך, אתה בוחר בחורה, קורא למארחת, אומר לה שאתה רוצה את ההיא עם החזייה הסגולה, והיא עונה לך "ווט נמבר?" אתה עונה לה "נמבר 38" והיא נגשת למקרופון ומכריזה על הזוכה: "נמבר 38, נמבר 38, גו טו רום 404". מסודרים התאילנדים.

 

קשה לומר איך קלטתי את זה, בחושי הנץ המפותחים שלי, אבל צפיתי מראש משהו מסריח ולא טבעי באובר נחמדות של הבנות ולא נכנסתי וחסכתי לעצמי 2,000 באט (כמאתיים שקל) והסתפקתי בלשמוע את החוויות של החברים שיצאו על השירות הגרוע והמחפף. לא שזה מנע ממני לחוות אותו על בשרי ביום האחרון בבנגקוק. אחרי הכל לא בשביל חוויות של אחרים נסענו עד תאילנד. טוה, אז לפרטים...

 

לעומת הבודי מסאג' בארץ, שנגמרים לכל היותר בהרפיה בעבודת יד (אלא עם כן מצאתם מסאג'יסטית ליברלית והוספתם אקסטרות...) בסה"כ הבודי בתאילנד זאת רק מילה יותר מנומסת בשביל מכון ליווי. אין שום הבדל. בגלל זה שבאים למסג'ים הרגילים והמקצועיים ב 300 באט (כ 30 שקל) ושואלים את הבנות על בודי הם ישר נבהלות ונעלבות, כי הן יודעות שם במה מדובר. אז הבודי שם זה באמת רק הפור פליי. ואם נחזור לחוויה הפרטית שלי, אז אחרי שבחרתי בכבשה מס' 27 האקזוטית והשופעת, נשכבתי בתוך סירת גומי מדליקה (וזה באמת היה החלק היחיד שמדליק שם) שלאט לאט התמלאה במים חמים עם הרבה קצף וסבון. ומה שהיה אמור להיות מכאן כמקלחת מפנקת ובודי מסאג' עם שדייה הרכים, הפך בדקה הראשונה להרגשה של מקלחת במתקן שטיפת מכוניות בחולון, ובדקה השנייה למקלחת בכניסה לאבו כביר. הבת זונה התיזה עליי כמה שפריצים של סבון, השפריצה עליי קצת מים, והעבירה עליי כמה ווישים של החזה שלה ואמרה לי להתחיל להיכנס לעניינים כי יש עוד לקוחות בחוץ.

 

באמת שירות זבל. זה כמובן עלה לה ביוקר. בכוונה על הפרנציפ התאפקתי ולא גמרתי מהר וזיינתי אותה בדוגי עשרים דק' תוך שהיא צועקת "גימי טיפ! גימי טיפ! גימי טיפ!". שנייה לפני שגמרתי שלפתי את הקונדום והשפרצתי לה את הטיפ על התחת.

 

שאיפות 2

 

כתבתי לכם לפני שבועיים (בפוסט "באק טו ביזנס") על השאיפה המרכזית שלי לעבור לגור בדירה יותר מגניבה בתקציב של 5,000ש"ח , עם ג'קוזי, מול הים וכו', והבטחתי להמשיך לכתוב על השאיפות שלי בחיים כדי לתמרץ על המוטיבציה לעבודה. אז הנה השאיפה השנייה:

ללכת להתפנק לפחות פעם בשבוע לבודי מסאג'. סה"כ בערך 200 שקל לבודי, לא כזה ביג דיל, לא כזאת שאיפה יקרה ובלתי אפשרית, אבל עדיין בתקופת מיתון 1000 שקל חודשי זאת הוצאה.

נכתב על ידי , 15/7/2009 16:19  
31 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



Avatarכינוי: 

מין: זכר

תמונה




622,724
הבלוג משוייך לקטגוריות: אקטואליה ופוליטיקה , משוגעים , פילוסופיית חיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לבאד זיינמאן אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על באד זיינמאן ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2014 © נענע 10 בע"מ