לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

הבלוג של מחשבים nana10 \\ "יופי טופי אחלה בחלה"


מולדבסקי ובניו הוא הבלוג של עורכי וכתבי ערוץ המחשבים של nana10. תמצאו פה תכנים משלימים לאלו שעולים בערוץ, מחשבות טכנולוגיות, טיפים, המלצות על אתרים ודברים אחרים שחשבנו למועילים - וגם כמה דברים שלא קשורים למחשבים וטכנולוגיה. מה, גם לנו יש חיים מחוץ למחשב.

Avatarכינוי: 





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


קטעים בקטגוריה: ֳ±ֳ·ֳ©ֳ¸ֳ¥ֳ÷ ֳ®ֳ¥ֳ¶ֳ¸ֳ©ֳ­. לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

יותר טוב מלצפות בקיר מתקלף: ניסוי השקיות הגדול


אילן גלר מגיימר אשם בהכל. זה התחיל בארוחת הצהריים שהוא הביא, שכללה סנדביצ'ים ארוזים בשקיות אוכל קטנות, עם ציור של סמיילי עליהן וההבטחה שהן שקיות אקולוגיות מתכלות. מה, לא נבדוק? ואז גם אני הבאתי סנדביצ'ים משלי, בשקיות של חברה אחרת, שגם היא מבטיחה שהשקיות שלה מתכלות וכשקונים אותן אפילו מקבלים פתק למורה שמצהיר זאת בגאווה (ואני בטוחה שילדיו של הגאון שחשב על הגימיק הזה חטפו כאפות בשניה שהגישו למורה את הפתק).

 

ובכן, אני גאה להציג בפניכם את ניסוי השקיות המתכלות של נענע10, בשיתוף גיימר וערוץ מחשבים ורשת, כי קירות מתקלפים אין אצלנו.

כדי שאף אחד מהצדדים המעורבים לא יחבל בתוצאות הניסוי (היינו: איזו שקית מתכלה מהר יותר), נתלו השקיות בקיוביקל נטול משוא הפנים של מרמורג, הוא ליאור. נמשיך לדווח אם יהיו איזשהן תוצאות או תובנות מעניינות.

 


נכתב על ידי , 9/2/2010 17:56   בקטגוריות אוכל, אוף טופיק, החיים באופליין, סקירות מוצרים, אופטימי  
9 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



ג'פניקה, סניף גבעתיים


מה הזמנתי: נודלס עוף

וביתר פירוט: נודלס מאטריות ביצים עם ירקות ועוף, בתוספת רוטב חלב קוקוס (ומנה נוספת ללא רוטב חלב קוקוס).

מחיר: 34 שקלים למנה

 


25 דקות המתנה לטייק אווי

עובדי נענע10 דיווחו בהתרגשות על פתיחת הסניף החדש של ג'פניקה ברח' תפוצות ישראל 5 בגבעתיים, שתי דקות הליכה ממשרדי נענע10. כיוון שההיצע הקולינרי של אזור רח' כורזין דל למדי, אפשר היה להבין את ההתלהבות.

 

שני אנשים הגיעו לג'פניקה קצת לאחר השעה 12 בצהריים וגילו סניף ריק – שלושה או ארבעה שולחנות היו תפוסים, ושלוש מלצריות הסתובבו ללא מעש. ההזמנה בוצעה בשעה 12:21. חמש דקות לאחר מכן התיישבנו בכסאות הבר כדי שלא נחכה בעמידה. בשעה 12:35 הקופאי סר למטבח על מנת לבדוק מה שלום ההזמנה. מנות אחרות, ובהן הזמנות טייק אווי, יצאו מהמטבח בשרשרת. אוכל לנו – אין. סימני העצבנות הקלים שניכרו שלחו את הקופאי אל המטבח שוב, ב-12:45. הפעם הוא השתהה שם במשך מספר דקות (כנראה פחד לחזור בידיים ריקות, וטוב שכך. הייתי על סף ביטול ההזמנה), עד ששב ובידיו שתי המנות שהוזמנו. עובדים אחרים באתר שהזמינו טלפונית דיווחו על המתנה בת 50 דקות.

 

איכות האוכל

המנה משביעה, ייאמר לזכותה, אבל בכל שאר הפרמטרים היא לא זוכה לציון מסעיר. הנולדס היו רכים, תוספת הירקות נדיבה, אך כחצי מהירקות התגלו כפיסות בצל לבן ופיסות בצל ירוק חתוכות בגסות. הבצל היה היחיד שנתן טעם למנה – פרט אליו היא היתה תפלה לגמרי. במנה בתוספת חלב הקוקוס, השתלט חלב הקוקוס על טעם המנה (שלולית רוטב גדולה ממנו נותרה בתחתית קרטון ההזמנה), אך בלעדיו גם היא היתה מוגדרת חסרת טעם כלשהו.

 

בשורה התחתונה: תודה, אבל לא תודה.

 

נכתב על ידי , 4/8/2009 14:45   בקטגוריות אוכל, אוף טופיק, אישי, סקירות מוצרים, פסימי, שחרור קיטור  
4532 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



קומיקס: עיצובים חדשים למודו!


לא ארץ לארנבים. עיבוד מחשב: דורון פישלר

לא ארץ לארנבים. עיבוד מחשב: דורון פישלר

 

כל המצולמים עשו את זה מרצונם החופשי. באמת. ויש עוד מלא טורים של "לא ארץ לארנבים".


לא ארץ לארנבים. עיבוד מחשב: דורון פישלר

 

נכתב על ידי , 22/7/2009 17:01   בקטגוריות טכנולוגיה, רשת וכאלה, סקירות מוצרים, קומיקס, אינטרנט, אופטימי  
9 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



אייפוד שאפל החדש במחוזות הביזאר


לקראת פרסום הביקורת על האייפוד שאפל החדש צילמנו סט תמונות שילוו את הביקורת. ואז צילמנו עוד קצת.


אייפוד שאפל החדש. צילום: נמרוד צוק ועינת חורשי

 

Cousin It מגיע לביקור:

אייפוד שאפל החדש. צילום: נמרוד צוק ועינת חורשי

 

אייפוד שאפל החדש. צילום: נמרוד צוק ועינת חורשי


אייפוד שאפל החדש. צילום: נמרוד צוק ועינת חורשי

 

דה איצ'י אנד סקראצ'י שואו!!!

אייפוד שאפל החדש. צילום: נמרוד צוק ועינת חורשי

 

* כל התמונות צולמו על ידי נמרוד צוק ועינת חורשי

נכתב על ידי , 11/6/2009 18:39   בקטגוריות אפל, טכנולוגיה, רשת וכאלה, מוזיקה, סקירות מוצרים, אינטרנט  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



חלונות שבע, הגרסה המעושנת


בסוף השבוע האחרון נפתחה לעיתונאים ההורדה של גרסת הטרום-שחרור של חלונות שבע, גרסת מערכת ההפעלה המצופה ולפי דיווחים ראשוניים מאוד מוצלחת, מבית מיקרוסופט.


אין מה לומר: חלונות שבע באמת מתקנת טעויות רבות של אחותה הגדולה וטורפת המעבדים, הויסטה המיותרת, כשסקירות נרחבות יותר יגיעו בהמשך. הפרט הראשון שמשך את תשומת ליבנו, כצוות עיתונאים מקצועי לעילא ולעילא, היה אחד המרכיבים החשובים ביותר בכל מערכת הפעלה: תמונת הרקע.


חלונות 7 מכילה מספר חבילות רקעים, ביניהן סטנדרטיות של תמונות מעולם הטבע, נופים וכמובן דג הבטא המפורסם שהפך לסימן ההיכר של מערכת ההפעלה. אבל בין הפינגווינים החמודים לפריחת השושנים נתקלנו בכמה רקעים, שהעדינים בינינו כינו "פסיכדליים" והשאר פשוט קראו להם "מכוערים מהתחת"


שימו לב ל-Cupcake המשופם בצידה הימני התחתון של התמונה הראשונה, שימו לב למדוזות המפיצות אור בשלל צבעים ולהר הגעש הפולט לבה זרחנית ואמרו לי מה לעזאזל מעשנים שם במטה החברה ברדמונד? בתמונות האחרות תוכלו לחזות בצבים מעופפים (ואף מילה על "עולם הדיסק"), חייזרים בברדסים צהבהבים, אביזרי מטבח מרחפים בחלל ועוד. אין לנו שום בעיה עם יצירתיות מתפרצת ואין לנו מילה של ביקורת על הרגלי העישון של עובדי היי-טק. פשוט, הקקפוניה הזאת, היא ממש, אבל ממש, מכוערת. אנחנו נשארנו עם הדג, תודה רבה.











נכתב על ידי , 3/5/2009 15:47   בקטגוריות OMG!, החיים באופליין, טכנולוגיה, רשת וכאלה, מיקרוסופט, סקירות מוצרים, אינטרנט, ביקורת  
5 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   2 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



מה עושים עם מעבד Athlon ישן?


נדיה פיק, סטודנטית לתואר שני ב-MIT Media Lab, אוהבת לעשות מהם עגילים. למי שמתעניין, היא אוהבת גם כרטיסי ברכה, סלי אופניים, ארוחות בוקר, סיפורים קצרים ואת הקפה שלה חם מאוד.

 



(צילום: Nadya Peek at flickr.com. רשיון שימוש: cc-by)

נכתב על ידי , 20/1/2009 16:38   בקטגוריות OMG!, אישי, החיים באופליין, טכנולוגיה, רשת וכאלה, סקירות מוצרים  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   3 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



ביקורת גאדג'ט: התפוז המכני


 

באופן מסתורי כלשהו הגיע לידינו הגאדג'ט המופיע בתמונות קשות אלו - מעין ויברטור USB כתום בצורת יד שמחווה סימן V , עליו מופיע הלוגו של "תפוז אנשים".

 

לאחר שהחפץ המדובר עורר מהומה ניכרת במערכת nana10, החלטנו לשתף את גולשי הבלוג במסקנות שלנו, שהתבססו על בדיקה חלקית מאוד של יכולות המכשיר.

 

ידידנו הכתום, אותו נכנה מעתה ואילך "אלכס הקטן" (או בגרסה החלופית של אחד מחברי הצוות שביקש להשאר בעילום שם - "צוקי היקר"), מצויד בכפתור הפעלה בעל שלושה מצבים, כאשר אחד מהם מכניס אותו למצב של רטט מתמשך, והשניים האחרים משאירים אותו במצב מנוחה. המיקום של הכפתור די גרוע, והוא סובל ממגבלה נוספת שמקשה לעשות בו שימוש מועיל - כבל באורך מטר וסיגריה בלבד.

 

א"ק (או צ"י) משמיע רעש חזק ומעצבן למדי שמזכיר מקדח של רופא שיניים, והרטט שלו הוא מהסוג המהיר והשטוח. שתי האצבעות בקוטר 7 מ"מ ואורך שני ס"מ, לעומת זאת, עשויות לספק מגוון דרכי עינוג.

 

איכות הגימור היא לא הצד החזק של אלכס (צוקי), וחריצי החיבור בין חלקי הפלסטיק הזול בולטים לארכו ולרחבו.

 

מי שמתעקש יוכל להשתמש בו גם למסז' במהלך יום העבודה, בהנחה שאתם יודעים איפה הוא ביקר קודם לכן.

 

עיצוב: מגניב+

הנדסת אנוש: ככה-ככה

מחיר: חינם, אם יש לכם קשרים בתפוז

ביצועים: בסדר

תמורה לכסף: סבבה

גימור: על הפנים

גומר: על הפנים

 

 

נכתב על ידי , 8/12/2008 16:26   בקטגוריות OMG!, אישי, טכנולוגיה, רשת וכאלה, סקירות מוצרים, אינטרנט, ביקורת  
22 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



ביקורת מוצר: האיש הצהוב של גוגל


"גוגל הופכים אנשים ל-USB. אין מה לעשות, זה העתיד שלנו", זו המסקנה היחידה שאפשר להגיע אליה לנוכח האיש הצהוב הקטן שהביא איתו נמרוד מכנס המפתחים של גוגל. מדובר בהתקן USB נייד (דיסק און קי) בנפח 1 ג'יגה. הוא צהוב, הוא יכול להרים את הידיים לצדדים במידה מוגבלת, לכופף את הברכיים ולחייך מתחת לזקנ-כוס. קוראים לו גורדון - ובכך הוא שבר מסורת ארוכת חפצים שקראנו להם סטיב (על שם סטיב באלמר, לא על שם השיח מ'מעבר ליער'). עם זאת, בזמן סשן הצילומים לבלוג, הרגל של גורדון התפרקה - היא זזה הצידה מהציר עליו הוחזקה ונפלה. אמנם ניתן היה לפתור את הבעיה בצורה קלה ומהירה, אבל בכל זאת, זה לא נעים לראות רגל תלושה.

 

המחשב מזהה אותו (בניגוד לדיסק און קי של יאהו, שמחשבים מסוימים מזהים, ואחרים - לא), והוא מעביר נתונים במהירות סבירה. על האריזה מצוין שניתן להשיג אותו בעיקר בנפחים קטנים יותר (128 מגה, 256 ו-512 מגה), וכן בנפח של 2 ו-4 ג'יגה, אבל זה נעשה על רקע מה שהיה אמור כנראה להיות קווי המתאר של איש ונראה בפועל כמו הכלאה בין קונדום לויברטור, אז לא הייתי סומכת על זה.

 

לי הוא הזכיר את גורדון פרימן מ-Half Life (שזקן-הכוס שלו חסכוני יותר), ואילו נמרוד טען שמדובר במייק מ-User Friendly.

 

ברוח ארנב הקטניפ היפני, שהצטלם במשרדי נענע, גם גורדון רצה, ואפילו הסכים בסופו של דבר לצאת מהקופסה:

 

תראו! הוא מכופף רגליים! (צילום: נמרוד צוק)

 

 עם אלכס פולונסקי (צילום: נמרוד צוק)

עם ליבי בגנו (צילום: נמרוד צוק)

גורדון, האיש הצהוב של גוגל (צילום: נמרוד צוק)

נכתב על ידי , 4/11/2008 18:17   בקטגוריות החיים באופליין, גוגל, סקירות מוצרים, אינטרנט  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   3 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



אם לא תשמע אינדי, יבוא שוטר


 אנשי ערוץ המחשבים של nana10 נסעו לסקר את פסטיבל האינדי "חוצמזה", והזדעזעו לגלות שבערוץ הבידור סירסו להם את הכתבה. כדי לפצות את עצמנו, אנו מגישים לקוראי "מולדבסקי ובניו" גרסה בלעדית ולא מצונזרת שלה. לחובבי הטכנולוגיה: השתמשנו ב-GPS כדי להגיע לשם


(מוריאל לזרוס מ-Strawberry Jam. צילום: נמרוד צוק)

היינו ליד זכרון יעקב כשאלכס כיבה את התרעת המהירות המופרזת במכשיר ה-
GPS
. "בטח עוד רגע תעצור אותנו ניידת", מלמלתי בדאגה, ואכן – אחרי שניה בדיוק, הניידת שארבה לצד הכביש התנפלה עלינו בצ'קלאקות מהבהבות ואותתה לנו לעצור בצד. "הפג'ו הכחולה, אתה יכול להמשיך לנסוע", הרגיע אותנו השוטר בצווחת מגאפון. נסענו. "אתה לא!", הוא ירה לעבר הסובארו המעוכה שהיתה המטרה האמיתית של הניידת וניסתה לנצל את ההזדמנות כדי לחמוק. חשבנו שיצאנו מזה, אבל כידוע, שוטרים שצצים במערכה הראשונה, חוזרים כדי לחפש סמים במערכה השלישית.

"עדיין יש לה ריח של ברתולין"

שעתיים קודם לכן, בתל אביב, כיוונו את ה-
GPS לעבר היעד: קיבוץ פרוד בגליל, לידו התחיל להתגלגל בצהרי שישי פסטיבל האינדי "חוצמזה". זו השנה השניה שהפסטיבל מתקיים, והפעם הובטח לנו ליין-אפ משודרג שכולל, מלבד 22 הרכבים מגזרת האלטרנטיבה, גם אושיות כמו פורטיס, עמיר לב וקוואמי. מדובר ביומיים רצופים של הופעות, מדורות והתקלויות בכל האנשים שלא ראית מאז הביקור האחרון בריף ראף.

כבר ביציאה העסק התחיל להריח קצת לא טוב: עורך הדין של אלכס הציג את עצמו, נכנס לאוטו וניסה ללחוץ לי את היד. סירבתי. "לך תדע איפה היא היתה קודם", הסכים איתי אלכס. "כן, עדיין יש לה ריח של ברתולין", סגר העו"ד את העניין בסגנונו המעודן, ושכח להזהיר אותנו שהוא מתכנן להמשיך ולמחזר את הבדיחה הזאת לאורך סוף השבוע כולו.

"עוד 800 מטר המשך לנסוע ישר, ואחר כך המשך לנסוע ישר עוד קצת"

כשהגענו לפרוד, אחרי נסיעה מהירה שהניבה לא מעט תובנות על דרכים לשפר את הידידותיות למשתמש של מכשירי
GPS, גילינו שהפסטיבל הועתק מהואדי שלמרגלות הקיבוץ אל האיזור שליד הבריכה, שיפור משמעותי שקיצר ההליכות התכופות למכונית ובחזרה. הבמה שופצרה בערימות חציר לבידוד רעשים, המזנון שודרג במכונת אספרסו ולקח לנו בדיוק חמש דקות למצוא מקום מושלם לאהלים. שאפו להפקת הפסטיבל!

הדבר היחיד שהפריע לחלקנו היה הרעש הבלתי נסבל שבקע מכיוון הבמה, שהסתבר כתוצרי הגיטרות של להקת
M.E.S.S – סוג של ספיד מטאל עשוי היטב אבל מיותר בתכלית ולא קשור בכלום לאווירה הפסטורלית. להקת "קין והבל 90210" לא היו טובים בהרבה, אבל אחריהם עלו "קרוזנשטרן ופרוחוד" עם הג'יפסי-פאנק המופרע והמשובח שלהם, ולקחו את הערב לכיוון הרבה יותר מוצלח.

"פורטיס אתה נורמלי"

מלכת הפלקט ומידנייט פיקוקס, שני הרכבים נחשבים שלא ממש עושים לי את זה בדרך כלל, נתנו הפעם הופעות מצוינות. הפיקוקס הביאו אפילו את רקדנית הבטן שלהם, ולקחו את הערב לקליימקס ראשון כשהעלו לבמה את קוואמי, לביצוע משותף של שלושה שירים מהאלבום האחרון שלו. העיבודים המכוסחים עשו לשירים רק טוב, ולדעתי קוואמי צריך לשקול להחליף את החלבות בפיקוקס. או שהפיקוקס צריכים לשקול לוותר על קריירת הסולו ולהפוך ללהקת הליווי של קוואמי.

אחרי שחוש השמיעה שלנו שב לתפקד, חזרנו לבמה לקבל את המנה העיקרית של הערב: פורטיס. עם כל ההערכה לשת"פ של קוואמי והפיקוקס, הקשיש המנוסה הזה עדיין אוכל את כל צעירי האינדי בלי מלח, והוא לא השאיר אפילו פרה אחת ברפת של פרוד עצומת עיניים. הוא התחיל עם ביצועים מהודקים לקלאסיקות פלונטר כמו "רד מעל מסך הטלוויזיה" ו"המוות אינו מחוסר עבודה", המשיך עם
Inner Station המרטיט של מינימל קומפקט וסיים בביצוע אדיר של "אין קץ לילדות" בהשתתפות מגוון זמרות חובבות מקרב הקהל.

"הוא לא מעשן, יש לו אלרגיה לסיגריות"

בוקר היום השני נחת עלינו כמו יד כבדה של שוטר על הכתף. במקרה של עורך הדין, למעשה, הוא נחת בדיוק כמו יד כבדה של שוטר: הוא התעורר לשמע רעשים מוזרים, וגילה פרצוף מאיים של קצין משטרה בפתח האוהל שלו ואת ידיו של אותו שוטר מפשפשות לו בתיקים ומייצרות את הרעש המוזר. לרוע מזלו של העו"ד, גילה אצלו השוטר ממצאים מפלילים ולקח אותו לשיחה חקירתית בניידת.

בזמן שחיכינו לשובו של החשוד, צפינו בעניין ביחידת העילית של משטרת המחוז הצפוני פושטת על המתחם ועוסקת במרץ מעורר הערכה בביעור נגע הסמים הקלים שמאיים, כידוע, למוטט את יסודות החברה הישראלית. מבחינת אלכס היה לפלישה לפחות יתרון אחד: זה נתן לו תירוץ להמנע מהאזנה להופעה השנויה במחלוקת של "רגאייסטאן". אחרי שבלבל את אחד הסמויים בשליפה מהירה של טענה בדבר אלרגיה לסיגריות, הציע אלכס שנלך לבדוק מה קורה. ניגשנו לברר מה עלה בגורל ידידנו אצל שלישיית שוטרים שעסקו בהטרדת בחור שפשע בלבישת שרוואל ללא רשיון. ליתר בטחון הוצאתי מצלמה ותיעדתי את האירוע, ובתגובה זכיתי למטר איומים מאביר שלטון החוק, שכללו את המשפט האלמותי: "לא רק שאני יחרים לך את המצלמה, אני יכול להחרים גם אותך".

"אביב מארק, תן לי עוד קצת טרבל בגיטרה"

החום הכבד הבריח את השוטרים בחזרה אל לשכותיהם הממוזגות, ושיגר אותנו אל הבמה המוצלת, לספוג עוד קצת מוזיקה לפני הנסיגה למפלט הבטוח של גוש דן. את "גרוטאות" שמענו מרחוק והסכמנו שהם אחלה, ואת "סטרוברי ג'אם" ראינו מקרוב, מאוד מקרוב, והסכמנו שהן נראות מעולה, גם אם חלקנו לא ממש זכרו מה בדיוק הן ניגנו. אחר כך קפצנו לבקר במייספייס שלהן, שם הבנו שמה ששמענו היה אינדי-פופ נשי במיטבו, עם השפעות של
Yeah Yeah Yeahs ו-CSS.

הן טובות מדי לישראל, ולא יהיה זה מופרך מדי להעריך שתוך זמן קצר נאבד אותן לטובת הסצינה בחו"ל. שי נובלמן, נסיך האינדי הישראלי שגם הספיק לשחק אותה בחו"ל במהלך השקת אלבום הבכורה שלו (מקום מכובד ב"עשרת האלבומים הטובים של השנה" במגזין הרולינג סטון לגמרי לא הולך ברגל) הצליח לתמרן בזמן המוגבל שעמד לרשותו ולנגן מספר שירים מאלבומו השני, ואף כמה שירים טריים מאלבומו העתיד לצאת – עברית באווירה מלנכולית מוחלטת. את
Wonderful הוא הקדיש לחבר שנהרג בתאונת דרכים בשבוע שעבר, ולמרות הנאום הקצר שנשא לפניו, הוא הצליח לבטא את עצמו באופן חף מפלצנות, שבמקרים דומים אחרים – מובילה בעיר לתגובות ציניות מצד הקהל.

"בדוכן של פית/קית מבקשים למסור שעדיין נשארו דיסקים למכירה"

את ההוכחה שהיה שווה להשאר כמעט עד הסוף קיבלנו בשתיים וחצי, כשהתחילה ההופעה המדהימה של אסף אבידן. אבידן זכה בחודשים האחרונים לתשומת לב הולכת וגוברת, ובצדק רב: הוא מזגזג בצורה מושלמת בין בלוז, פולק, קאנטרי ועוד ז'אנרים מאגף הרוטס האמריקאי, ונשמע כמו זמרת בלוז שחורה שמכרה את נשמתה לשטן תמורת היכולת לשיר בוירטואוזיות על אנושית. עמיר לב, שעלה לבמה אחריו, היה משובח כרגיל, אבל לא הצליח להתעלות על תצוגת התכלית הלגמרי לא ישראלית של אסף.

ונסיים בבדיחה, שהושמטה בזדון מהגרסה המצונזרת שפורסמה בערוץ הבידור של nana10:

- "אלכס, כל פעם אתה מגלה על עצמך משהו ממש מפוקפק, ואז ממציא כל מיני תירוצים מעפנים"
 - "מה, זה שאני קורא מעריב לנוער?"
- "בדיוק"
- "אבל זה חלק מהעבודה, אני עורך את ג'נענע! שולחים לי את זה למערכת. זה קרה רק פעם אחת"
- "בדיוק"
נכתב על ידי , 24/8/2008 17:16   בקטגוריות OMG!, אישי, החיים באופליין, סקירות מוצרים, אופטימי, ביקורת  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



הבלוג משוייך לקטגוריות: אינטרנט , תרשו לי להעיר , עבודה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות למחשבים nana10 אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על מחשבים nana10 ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2014 © נענע 10 בע"מ