לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


07:30, שוב צריך לקחת דמים. הזקנה מחדר שלוש עדיין בוכה, ולד"ר קרייזלר, האנטי-קרייסט של המחלקה, כמובן שלא איכפת. דיטה, האחות האחראית מנדנדת על חולה חדש מהמיון. ואני רק רציתי להציל, לרפא. עוד יום בחיי רופא צעיר מתחיל.

כינוי:  דוק

בן: 47

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


5/2005

צה"ל קורא לי


אתמול הסתיים לו עוד קורס ATLS-MTLS בביה"ס לרפואה צבאית בצריפין, הוא בה"ד 10 כמובן, ולבקשת מספר אנשים שפנו אליי, הנה כמה רשמים וחוויות שעברנו בחמשת הימים האחרונים:

 

איך שגלגל מסתובב לו: במהלך השירות הצבאי שלי, בעודי ממשיך להתנדב על לבן ונט"ן במד"א, מרביץ החייאות, עצירת שט"דים או סתם ניגוני צ'קלאקה, ניסיתי אין ספור פעמים לעבור מהשהות המשמימה בבסיס בדרום הארץ, לקורס החובשים.  האבנט דה ג'ואיש פיפל סאפרד אינאף, הייתי שואל את עצמי, מתחבט בסוגיה למה לעזעזל, לא מאפשרים לי להגשים חלום קטנטן, ולהרגיש בלדה לחובש. צה"ל חשב אחרת, ואני המשכתי לפנטז. לימים, מצאתי את צו הזימון, לקורס הטראומה לרופאים. עכשיו, כשכבר ראיתי לא מעט, כשטיפלתי בפצועי פיגועים מחרידים במד"א ר"ג, כשניתחתי את הבפנוכו של ברי מינן שארומה פנימית עזה מחרידה את האטמוספירה, וכשראיתי את סבלי האנושות בין כתלי בית החולים, חשבתי שכבר ראיתי הכל. ממש לא התחשק לי שבוע מילואים מעיק ומתיש, שיוציא אותי משגרת היום יום החביבה עליי.

 

וכך, מצאתי את עצמי בפקק המשתרך משער ראשון בצריפין, שם פעמיי אל הקורס. לאחר כמה שעות שבוזבזו על אדמיניסטרציה ומאחרים למיניהם, קיבלנו לידינו את לו"ז הקורס המדאיג, אליו זומנו סטאז'רים עתודאים, סטאז'רים מילואימניקים, ועוד רופאים טריים שזה עתה סיימו סטאז', כמותי. והלו"ז אכן היה מדאיג: שלל הרצאות, תרגולים ו"בומים", מצאת החמה עד צאת הנשמה.

 

קצת אחרי ההרצאה השלישית, שמענו צווחות אימתניות מכיוון החדר האחרון. מאוחר יותר עוד יסתבר, כי זוהי מעבדת הניתוחים, והצווחות הן צהלות החזירים, אותם יהיה עלינו אוטוטו לנתח, לנעוץ בהם טרוקארים, קוניוטומיות, טרכאוסטומיות ושאר מרעין בישין. החזירים כמובן מורדמים, ואינם חשים כל כאב מאותו רגע. ולמעשה, הם אינם מתעוררים עוד. לצמחונים, מזדעזעים ושאר איסטניסים, ניתן לחתום על סירוב נתיחת בעלי חיים, ובמקומם להגיע מאוחר יותר לנתיחת גופות אדם. הייתה זו הפעם הראשונה שבה הזדמן לי לראות מיס פיגי בלאייב. המחזה אינו מרנין, ואף שאינני מקפיד על כלל מצוות תרי"ג, קשה לי להאמין שאביא אל קרבי שינקין בסעודה הבאה בפפגאיו.

צוות המדריכים העביר את יומו השלישי של הקורס, בשלל הדרכות ותרגולי אינטובציות, נקזים, מיכשור וציוד רפואיים בתאג"ד. את החלקים המעשיים מעבירים החובשים הצבאיים המדריכים, ופעם נוספת מגיע להם שאפו גדול. אין מה לומר, מדובר במקצוענות ואיכות מרשימים מאוד של החבר'ה הצעירים האלה, שיודעים את העבודה טוב טוב. בסיום היום הזה, נתבעתנו למראה הבחינה בכתב לקורס ה-ATLS. אל דאגה, מי שאינו עובר במכה ראשונה, זכאי לעוד שני מועדים. מי שנכשל גם במועד האחרון, נאלץ לחזור על הקורס. הימים הרביעי והחמישי הוקדשו ל"בומים" – תרגולים על פצועים מדומים, מאופרי פציעות, ולאחריהם ניתוח האירוע. הפינאלה של הקורס הייתה הבחינה בעל פה, בה אתה הרופא, ואליך מגיע פצוע שמייחל לישועה.

 

השמ"פ הזה, שהתחיל בתחושת נאכס, הסתיים בתחושת סיפוק מופלאה. אז נכון ששהו במחיצתנו שני  רופאי מיל' הלוקים בתסביך אלוהים ומשגרים לחלל היקום את שלל אמרות השפר הרוטנות שלהם עד שבא לך להדביק להם סטירה מצלצלת ושתי לאטמות כואבות. אז נכון שחדר האוכל בבה"ד 10 מחריד בכל רמה אפשרית: יום ה"פיתייה" השבועי בו אין סכו"ם או צלחות ובו אתה טובל את אצבעותיך במגשי האוכל ודוחף לפיתה את ארוחת הצהריים שלך יחד עם כמה זבובים מרחפים הוא יום מביש וגם שאר הימים לוקים בלכלוך, סכו"ם עתיר פלאקי ג'יף היאה יותר ל"אוז" מאשר לבי"ס לרפואה צבאית. אולם הקורס ככלל הוא מקצועי, יעיל, מתוזמן היטב ו..כן, אני ממש מחכה בכליון לחלקו השני של הקורס – 7 שבועות של קורס קציני רפואה במיל'.

שורה תחתונה: מי שהציל חזיר אחד, כאילו הציל רפת שלמה.

 

שבת שלום.



נכתב על ידי דוק , 20/5/2005 10:44  
20 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





79,406
הבלוג משוייך לקטגוריות: אקטואליה ופוליטיקה , 30 פלוס , פילוסופיית חיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לדוק אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על דוק ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ