לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 


באתי, ראיתי, צלמתי: השלט של קפקא בפראג, הבית של הנס כריסטיאן אנדרסן בקופנהגן, הבר החביב על המינגווי במדריד, הבית של ויקטור הוגו בפריז, בית הקפה שבו נכתב הארי פוטר באדינבורו, איפה אמרתם ששייקספיר גר?

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    נובמבר 2013    >>
אבגדהוש
     12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
11/2013

מה הכתובת שלך


השאלה עד כמה סופר שואב מחייו שלו לצורך כתיבת ספר היא שאלה רכילותית. מה שחשוב הוא האופן שבו הוא כותב, האם הוא מצליח לגעת בקורא, לעורר מחשבה או ריגוש או צחוק. הרי זו הברית הבלתי כתובה בין הסופר לקורא: אני אתן לך מזמני, ואתה תגרום לי להרגיש שזה היה שווה את זה.

אבל אצל רבים מאיתנו שאלת מקורות ההשראה, אם נקרא לזה כך, היא בלתי נמנעת. על אחת כמה וכמה אם הספר הקודם של אותו סופר היה מבוסס בריש גלי על חייו, אם הכתיבה הייתה אישית ומתעדת – והיא נשארת כזו גם בספר הנוכחי. זה מה שקורה בספר החדש של יעל נאמן, "כתובת אש". אמנם היא כבר לא כותבת את כל הספר בגוף ראשון רבים, אבל דווקא המעבר לשדה האישי גורם לתחושה שהכתוב הוא עוד יותר מציאותי.

המחשבה הראשונה בסיום הספר: היא פשוט יודעת לספר יפה את סיפור חייה, ולהוציא ממנו תובנות שישמשו גם אחרים. המחשבה השנייה: אני חייבת ללכת לגוגל ולבדוק אם זה נכון שאין לה ילדים ושלבן הזוג שלה קוראים דני, ושאימא שלה נפטרה לא מזמן. גוגל מאשר: הכל נכון. ועכשיו מה?

אחרי "היינו העתיד" התחשק לי לבקר במבצר יחיעם. וגם עכשיו, אחרי "כתובת אש", מתחשק לי לנסוע לאנשהו – אולי לשבילי הקיבוץ. לכאורה חל שינוי בכתובת: תל אביב מככבת בספר הזה הרבה יותר. אבל זה שאדם יצא מהקיבוץ, לא אומר שהקיבוץ יצא ממנו. הוא הולך איתו לכל מקום, קצת נטל וקצת ברכה – תלוי בסיטואציה (נניח, אימא שלי והאחים שלה מספרים שלא נזקקו לתקופת הסתגלות לצבא, בניגוד לעירוניים שסבלו מאוד בהתחלה).

הספר מורכב מתשעה סיפורים. חמישה מהם עוסקים בחיים שאחרי עזיבת הקיבוץ, אחד מהם עוסק בחיים שאחרי ההתאבדות הכושלת של האימא, ושלושה (silence, תלונה ו-הדשא והנהר) הלכו לעולם המטאפורות – המנוגד לחלוטין לכתיבה המדווחת שבסיפורים האחרים. הערבוב הזה נראה לי מוזר, לא מתאים, כאילו חיברו שני ספרים לא-גמורים, כדי שאפשר יהיה לפרסם. הייתי מעדיפה עוד סיפורים שעושים רומנטיזציה למציאות, במובן הטוב של המילה.

הרי זו ההתמחות הגדולה של נאמן: היא יודעת לקחת מציאות אפורה ולעשות אותה נחשקת, להסתכל עליה לא בכעס ולא בבוז, אלא במבט רומנטי. כך היינו, וזה בסדר. אולי זה רק במחשבות שלי, אבל הכתיבה של נאמן מאוד פתוחה ומשתפת ולא מתביישת, וזה משהו שאופייני לילדי קיבוץ שגדלו בחברה חופשית. בכלל לא היתה להם הזדמנות למופנמות, פשוט גידלו אותם מאוד פתוח (וגם אם מסתירים, במילא כולם יודעים). אז למה להסתתר מאחורי מטאפורות?

למרות הנטעים הזרים, נהניתי מאוד מהקריאה ב"כתובת אש". הוא הצליח לספק חוויה, ואין לי אלא להצטער שהוא נגמר כל כך מהר.

 

ציטוטים למזכרת:

לכאורה היינו מוכנים-תמיד לעתיד. אלא שנשארנו מאחור. (עמ' 48)

כולם ראו אז, בדיוק כמו שהם רואים היום, שהאישה הזאת במחוברת לכלב, או במקרה הזה לתינוק – אפילו קקטוס שלא דורש שום טיפול (חוץ מהשקיה פעם בשבוע) היה מת לה בידיים. בזה יכלו להבחין אפילו הנוסעים באוטובוסים שעצרו באדום בזמן שאני חציתי את מעבר החציה עם העגלה ובתוכה התינוק ששימח ובידח את בעלי וביקשתי לעצמי בולען מעין גדי שיבוא לתל אביב וייקח אותי ואת העגלה שמחוברת אליי למעבה האדמה. (עמ' 65-66. יש בספר גם סיפור שבו היא כן אימא לתינוק, אבל זה לא סיפור אופטימי)

תכונות רעות רבות לאורחים, אך התכונה הרעה מכולן היא השמירה של מועד עזיבתם קרוב לחזם. (עמ' 78)

מי שנכווה ברותחין נזהר בצוננין. ומאז ששכבתי פעם אחת עם ליכודניק כי שכחתי לשאול, הייתי מבררת לפני. אמצעי מניעה. (עמ' 84)

האחים שלי ואני לא חלמנו דבר. שנתינו הקצרה והערה – אטומה כעופרת וקלה כפחם. (עמ' 107)

בתוך ביתנו הקיבוצי האחיד כשאר הבתים, בין הספות והשולחנות האחידים, היו עבודותיהם פזורות כמו ארמון של בדולח, כמו נשף תמידי (עמ' 111)

 

כתובת אש – יעל נאמן. הוצאת כתר, 2013. 152 עמ'

 

נכתב על ידי , 9/11/2013 12:35  
13 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של מסטר יודה ב-26/11/2013 22:22
 





כינוי: 

בת: 38



פרטים נוספים:  אודות הבלוג

139,129
הבלוג משוייך לקטגוריות: תרשו לי להעיר , 20 פלוס , יצירתיות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לקוראת מחשבות אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על קוראת מחשבות ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2014 © נענע 10 בע"מ