לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

לזרום עם הרוח.



Avatarכינוי: 

בת: 23

ICQ: 170759333 





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

2/2009

נועה של הים.


 

לפעמים צוחקת ככה סתם,

היא פשוט כזאת-

נועה של הים.

גם כשהיא ביחד היא תמיד לבד,

נועה של עצמה

ושל אף אחד.

 

בואי הנה נועה, נשב על החול,

הצדפים ורודים והים כחול.

מסביב שמיים ועולם,

ובאמצע-

נועה של הים.

 

נעלמה יומיים, מי ראה

איפה היא צודקת, ומתי טועה.

היא בקצה המזח, אין מה לעשות

שעד כלות האופק

לא רואים ספינות.

 

השיער שלה מתנופף ברוח,

יש לה בשקית ספר ותפוח.

יש לה נטיה בלי סיבה לסבול,

נועה של שמיים,

נועה בכחול.

 

והגלים יורדים- עולים,

ועננים כתומים-סגולים,

והשקיעה כל כך כחולה...

אפשר לטבוע...

ולא לשמוע שיר על נועה...

 

לפעמים צוחקת ככה סתם,

היא פשוט כזאת-

נועה של הים.

 

(נועה של הים, יזהר אשדות)

 

 

 

זהו השיר שתמיד התקשר לי אלייך, באופן הכי טבעי שיש.

תמיד הרגשתי שאת כזו- נועה של הים, ותמיד רציתי לגלות לך על הכינוי הסודי שלי אלייך.

דמיינתי סיטואציות רבות בהן אני מגיעה אלייך, נועה, באה לבקר אותך, וכותבת לך מכתב שמסביר שאני לא מרחמת עלייך, ולא משום כך באתי.

באתי כי אכפת לי, באתי כי את חשובה לי גם מבלי הכרות מעמיקה כזו או אחרת, וכי יש לך משמעות בשבילי כנועה של הים שלי.

 

לא חשבתי שבכיתה י"ב אצטרך להתמודד עם מוות של ילדה, חברה לשכבה.

לא האמנתי שאמצא את עצמי בהלוויה, כשאנשים מכל תקופות חיי עומדים סביב, וכולנו בוכים על אותה ילדה מחוייכת תמידית, שהייתה ואינה כבר.

לא ידעתי שאגיע לשבעה בתקופה הזו בחיי, אשב בין מבוגרים, ואחפש את המילים שלא קיימות.

 

רציתי לספר לך, נועה, איך את מצטיירת בעיני. רציתי שתדעי איזו מן נועה הולכת איתי הלאה בזיכרון.

הנועה שאת בשבילי היא נועה עם חיוך גדול כל כך, אמיתי ויפהפה. חיוך שמשכנע, מה שנקרא.

הנועה שלי היא נועה עם כל כך הרבה אומץ, כל כך הרבה אופטימיות ואמונה.

הנועה הזו היא נועה שלרגע לא שדרה ייאוש, עייפות או אפילו פחד. היה לך מבט כל כך כנה, שהיה נראה בטוח בעצמו כל כך.

הייתה לי תחושה שאת יודעת שתצאי מזה,

הרגשתי שאת מאמינה בעצמך, ובזה למחלה הזו שסתם שמה אותך למבחן.

המחלה, שבסופו של דבר, ניצחה.

הנועה שבלבי היא לא הנועה החולה, כפי שאולי הרבה חוו אותך לאחרונה, כי לא הכרתי את הנועה הזה (לצערי, אולי).

 

 

כתבתי לך מכתב פרידה, נועה.

ובאתי להיפרד ממך בביתך, הערב.

וכרגע, אני כותבת לך גם את המילים הללו.

 

אבל באמת באמת?

אני לא יודעת להיפרד,

ולא יודעת מה זה מוות.

ולא רוצה להאמין שאת כבר לא פה כדי להלחם כמו גדולה, ולהראות לעולם כמה פייטריות יש בילדה רזה, יפה וכובשת.

 

 



 

נועה סבח

ז"ל

1991-2009

נכתב על ידי , 21/2/2009 22:10  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של ג'וזף ב-21/2/2009 23:37



40,999

© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לLullaby אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Lullaby ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2014 © נענע 10 בע"מ