לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

מעמקים


צורחת לשמים כשאיש לא מקשיב, אולי מישהו ישים לב כשאגיע לאדמה

Avatarכינוי:  lily_ kane

גיל: 29

תמונה



מצב רוח כרגע:

פרטים נוספים:  אודות הבלוג

קוראים אותי

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוגוסט 2015    >>
אבגדהוש
      1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
3031     

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

קטעים בקטגוריה: ֳ ֳ¥ֳ¸ֳ× ֳ§ֳ©ֳ©ֳ­. לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .


התוכנית השתבשה לחלוטין על ידי הגשם,

בסערה קשה לעשות דברים פרקטים.

לא משנה כמה שאני מנסה...



אני מאוד אוהבת את המשפחה שלי

אבל ובעיקר עם המשפחה מצד אבא

נדמה לי שאם הזמן אני רק מכירה אותם פחות ופחות 

אולי בגלל שיש לנו כל כך הרבה מחסומים מול המשפחה

שנדמה לי שלא משנה כמה אני קרובה 

המשפחה שלי לפעמים יותר יצוגית מאשר אמתית

ולי כבר נמאס לחשוב מה יגידו השכנים

 


 

 

שוב שומעת אנשים מדוכאים מן העבודה ולצערי אני בינהם

לא משנה כמה קל, כמה התרגלתי, וכמה יש עבודות יותר גרועות

זה עדיין לא מספיק. נראה לי שאלא אם יהיו נסיבות חסרות ברירה

אני לא אשאר בעבודה הזו לטווח הארוך.
זה מוזר לי לעבור את כל הגילגול הזה, מהתחלה שבחודשים הראשונים חשבתי כל הזמן

שמחר יפטרו אותי והיום שאני כבר כל כך בקיעה ופתאום זה לא מספיק

ופתאום אני שוקלת להתפטר

ומצד שני עברו שנתיים, לימודים ועוד הרבה שינוים בכוח אדם מאז...

 

החברה עדיין לא עובדת

אני מנסה לא להיות קשה מידי איתה

כי אני רואה שהיא מדוכאת ועוברת משהו קשה

אבל אני לא יכולה שלא לדאוג

אני תוהה איך אני יכולה לדבר אתה על זה ברצינות בלי לדרדר אותה לדיכאון

עצות יתקבל בברכה 

 

 

נכתב על ידי lily_ kane , 11/1/2015 18:12   בקטגוריות אורך חיים, מחשבות, אהבה ויחסים, עבודה  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לפני הצעד הראשון


מחר אני הולך להיות באחד הדוכנים הראשיים בגן מאיר ,כך שאולי תראו אותי ואולי לא.

אני בכול מקרה אהנה מכך שאני עושה עוד צעד ראשוני לעבר מטרה שאני מאמין בה.

לאחרונה אני נלחמת על הרבה מטרות, יוצאת מהנוחות שלי ועושה צעדים ראשוניים במטרה לאפשר לי עתיד.

 

יש צעדים, שיראו למסתכל מבחוץ חסרות חשיבות

ויש מטרות גדולות יותר שנראה שגם אחרים מבינים את חשיבותן

יש מטרה אחת שאני עובדת עליה באיטיות אין קץ מעל לשנה.

לא פעם ראשונה אבל הפעם במסגרת מסודרת, אני רחוקה מלסיים אותה, אבל אני מרגישה שיפור.

 

כמו בכול המצעד, אני מרימה עם עצמי דגל של תקווה, דגל שמסמל את מה שאני

בתקווה שלא ישרפו אותו, בפחד אין קץ.

אותו פחד וחשש שהיה לי במצעד הראשון שבו הייתי,ולצערי עם אותה חרדה עמוקה שליוותה אותי כבר אז.

 

אבל אני חייב להיות חזק יותר, גם בשבילי

ובעיקר בשביל החברה שלי, שכאשר היו לי את החודש הנורא הייתה שם בשבילי

ועכשיו כשהבעיות הנפשיות שלה שואגות, אני שם להחזיק ולחסן אותה.

לערסל אותה בין ידי ולהגן מכול רע, אולי אני לא חזק פיזית, אבל נפשית אני נותן ככל שאוכל.

 

בצעדים קטנים, בתקווה גדולה, ולמרות הפחד

אני מרים את רגלי וצועד.

אני בנקודות הזינוק למירוץמטורף

ואני כותבת לכם דקה לפני הצעד הראשון

נכתב על ידי lily_ kane , 12/6/2014 21:03   בקטגוריות אורך חיים, בשורות טובות, חרדות, חשבון נפש, להטב, מגדר, מחשבות, נפשי, פחד, פילוסופי, קצר, שחרור קיטור, אהבה ויחסים  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



קרקס מעגלי המחשבות


הנה המחשבות המתרצצות בראשי ללא הפוגה בעיקר בבוקר: תואר שני, סבתא מצד אמא מתה, החברה, השירות הפסכיאטרי שלי, השירות הפסיכאטרי שלה, הבדיקות החוזרות עם אמא, הפחד מהסרטן, הבדיקות הרפואיות שאני צריכה לעבור, הבדיקות שאמא צריכה לעבור, אקסיות, חרדות ,דיכאון, לארפ, התמדדות, ספרים, יש לי בכלל עתיד, 4 אלף, שנאה לגוף, איזון בין אמא לחברה, צריכה פסיכלוג צריכה יותר כסף, צריך טיפול לא להטבפובי.

 

בעברי ולעיתים גם בימים טובים , הייתי טיפוס של בוקר.

וכעת, אני לא סובל אותו זה הזמן ביממה שבו אני עובר את מה שמכונה 

"חמשת שלבי האבל" על כך שנאלצתי להתעורר.

 

אלא שלמרות שאני עובר את כל השלבים די מהר, הדיכאון נשאר ותקוע איתי עד הצהריים.

לוגית אני יודע הרבה דברים שאני אמור לעשות.

מעשית אני מרגיש שאני בקושי מתפקד.

 

כלפי חוץ אני נראה בסדר גמור

בפנים אני מסוחרר.

לפחות חזרתי למצב המעניין שבו אני יכול לקרוא 3 ספרים במקביל.

 




 

 

 

נכתב על ידי lily_ kane , 5/6/2014 19:35   בקטגוריות אורך חיים, חרדות, חברים, חשבון נפש, להטב, מגדר, מוות, מחשבות, נפשי, נשיות, פחד, פילוסופי, אהבה ויחסים, שחרור קיטור  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




דפים:  
87,585
הבלוג משוייך לקטגוריות: 20 פלוס , יצירתיות , משוגעים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לlily_ kane אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על lily_ kane ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2015 © נענע 10 בע"מ