לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

מעמקים


צורחת לשמים כשאיש לא מקשיב באדמה

Avatarכינוי:  lily_ kane

גיל: 29

תמונה



מצב רוח כרגע:

פרטים נוספים:  אודות הבלוג

קוראים אותי

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אפריל 2015    >>
אבגדהוש
   1234
567891011
12131415161718
19202122232425
2627282930  

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

קטעים בקטגוריה: ֳ®ֳ§ֳ¹ֳ¡ֳ¥ֳ÷. לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

קושי


אני מנסה לחבק אותה ולקוות שהמגע שלי ידבק אותה בשמחה

מנסה לעיתים להרחיק את עצמי נפשית, להתחסן ולא לדבוק בדיכאון שמציף אותה.

להיות החזק כשכול מה שבא לי הוא להתכרבל לכדור ולבכות מהמראה שלה.

 מנסה להחזיק חיוך ושמחה כשאין לה, אבל ההרס העצמי שלה גומר אותי.

 

זה היה שבוע ארוך

ואת השבוע הקרוב, אני לוקחת לעצמי.

 

 

 

 

 

נכתב על ידי lily_ kane , 5/4/2015 15:53   בקטגוריות מחשבות, נפשי, פילוסופי, אהבה ויחסים, שחרור קיטור  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



פרוזה...


אז הנה מחשבות שעלו לי אתמול בלילה

 

"זר של קוצים על צווארי יצקת בנשיקות שבחשכה נבלעו ,

דמי נזל כדמעות עבורך כאוקיינוס המתפתח טיפין טיפין.
ראשי סערות בלב ים.
ידי מתחבאות מרעמי הלב.
החזק בי,  אני שבויה מרצון.
משפטך הוא ללא עוררין."

 

נכתב על ידי lily_ kane , 31/3/2015 13:42   בקטגוריות חשבון נפש, מחשבות, פילוסופי, קצר, אהבה ויחסים, סיפרותי  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




נראה שכול פעם שאני באה לכתוב המוח שלי חושב משהו אחר

וכל פעם שאני מנסה לעקל יום אחד מגיע האחר,

יש לקצב המסחרר הזה יתרון כלשהו בלגרום לזמן לעבור ואני משתדל ומקווה שאני לא עומדת במקום.

 

עוד יומיים אני מנסה לעצור תערוכה ועוד יום אני צריכה לעצור בה

ואם יהיה לי מזל הגרון שלי יועיל לתפקד 

והחום שאני מכחישה כי אין לי יתחיל לרדת

אז כן זה תערוכה קטנה ועדיין holyfuck

ואני אצטרך לדבר ....שיט

אני אהיה כנראה ממש בסדר אבל דברים כאלו הם כמו להתעורר בבוקר

הם מלחצים אותי גם כשאין סיבה....

 

בסופ"ש הקודם היה ארקרדו והייה לי כיף

הרגשתי שכול צומת הלב היא לי

נהנתי, הרגשתי בטוחה,הרגשתי שייכת

התעסקתי באמנות דבר שלא עשיתי הרבה זמן

ואז אלוקרד הלביש אותי כמו נסיכה גותית והלכנו למקמות פאנסיים

 


 

 

באותו סופ"ש רבתי עם בת הזוג, הרוב באשמתי, עברנו את זה.

הגעתי אליה היה יום יפה הכול היה נראה יותר כרגיל ואז לפני יומים היא התקשרה והוציא עלי עצבים כי עבר עליה יום קשה, היא התנצלה הרבה אחרי אבל אני חושב שזה ממש הרחיק אותי לאחרונה...למה?

וזה באמת לא שונה מהרבה ימים אחרים, תמיד הייתי הסלע התומך שלה, בכול המצבים עם האקסית הבעיתית, בחיפוש העבודות, ובדיכאון.

אני מרגיש שכל דרך ההסתכלות שלה על העולם כל כך שלילית, שהפתרון שלה להכול זה התקף של הרס עצמי אבל האם זה באמת עד כדי כך שונה מהתקפי החרדות שלי?, אני מרגישה שיום אחד היא תתלה את עצמה בלי שאצליח לעצור. 

זה לא האמון שאמור להיות בין בני זוג, וזה גם לא סיבה להשאר בקשר.

אבל זה גם לא הסיבה היחידה נכון?

עדיין יש רגש

עדיין יש עומק

האם הקשר החזיק עד עכשיו כדי לטבוע?,  אני יודע שאני חייב לעבוד על התקשורות אבל אני רצה לחכות אחרי פסח

כדי לראות מה קורה עד אז , ובעיקר אני לא רוצה שתיהיה לבד בחג.

וגם כי אני פוחד, התחושות האלו מעבירות בי מערבלות, ככל שאני מנסה לחשוב בהגיון כך המוח שלי ניהיה יותר סלט.

לא רוצה להיות לבד,

לא רוצה להיות ביחד ולהרגיש לבד

 

אולי דברים התבהרו כשהגרון שלי ירגע ואני אפסיק להיות חולה

אחרי הכול אני יודעת שיש לזה נטייה להשפיע לי על כל המערכות

 

 

נכתב על ידי lily_ kane , 27/3/2015 23:37   בקטגוריות חרדות, חשבון נפש, מחשבות, מוות, להטב, משפחה ודאגות (אותו הדבר), נפשי, אהבה ויחסים, פסימי, שחרור קיטור  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




דפים:  
87,014
הבלוג משוייך לקטגוריות: 20 פלוס , יצירתיות , משוגעים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לlily_ kane אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על lily_ kane ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2015 © נענע 10 בע"מ