לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

מעמקים


צורחת לשמים כשאיש לא מקשיב, אולי מישהו ישים לב כשאגיע לאדמה

Avatarכינוי:  lily_ kane

גיל: 30

תמונה



מצב רוח כרגע:

פרטים נוספים:  אודות הבלוג

קוראים אותי

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יולי 2016    >>
אבגדהוש
     12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31      

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

קטעים בקטגוריה: ֳ®ֳ§ֳ¹ֳ¡ֳ¥ֳ÷. לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .


הריב עם אמא סוג של נפתר

אחרי כמעט שבועיים שלא הרגשתי נוח להיות בבית.

לצערי תמיד כדי לפתור את הריבים אנחנו צריכים להגיע לפיצוץ

אולי אפילו יותר אני ממנה.

 

בסופ"ש הלכתי לידידה וסיימנו ב11 בערב את עבודת ההגשה

שבוע לפני הזמן של המרצה, והרבה אחרי הזמן שאין לנו.

לה יש עוד פחות ממני היא כבר אמא.

עוד מבחן בקרוב ועד סימנריון ועוד עלול להיות לי בטעות חופשה 

בחופשת סמסטר, כמובן שפחות עם העבודה אבל כל דבר בזמנו.

כל מי שהתמודד עם זמנים והגשה בזמן יודע כמה זה קשה, אני מרשה לעצמי להרגיש קצת הישגית.

 

למרות שהריב נפתר השבוע מחייב המון יציאה מהבית

רובם מסיבות רפואית.

 

אני צריכה לנשום עמוק ולחכות , הלימודים והדברים

כרגע עדיף שאשר בבית לא משנה כמה בעיות זה יוצר

 

נכתב על ידי lily_ kane , 24/7/2016 14:37   בקטגוריות מחשבות, משפחה ודאגות (אותו הדבר), קצר, אהבה ויחסים  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




אני עייפה מכפי גילי.

זה מסתדר נפלא עם כך שאני מרגישה כי אני חווה כרגע דברים שמוקדם בהרבה מידי בגילי לחוות.

ומסתדר פחות עם המריבות של אמי שנמרגישות כאילו הם מהסוג שהגיוני היה שנריב לפני עשור

 

כואב לי על דאו לון וכיון שזה מרגיש לי שלו ולא שלי אני לא ארחיב

 

אני עומדת לעבור ניתוח

לא הכי מסובך וכזה שיעבור ועדיין...

אני מוצאת את עצמי לא מסוגלת להתרכז בשום דבר אחר כמעט

הלימודים ניהיו קרב מתמיד עם עצמי על יכולת הריכוז

 

את עבודת ההגשה סיימתי באיחור יום.  עבודה מסכמת אחרת אנו רק מתחילים כשיש בערך עוד שבועיים לסיים מזל ששם אני לא לבד, אז תיהיה לי מוטבצה לקראת הסיום יהיה גם את היום של מבחן אחר. ואני רק קצת אחרי האמצע במחקר הסמינריוני , מצד שני לסמנריון יש הכי הרבה זמן.

 

 

הבוסית מצד אחד על פניו נראת תומכת ונתנה לי חופשת בכול הימים שאני צריכה לבדיקות

ומצד שני...מרגישה שמחפשים אותי יותר.

אני אוהבת את הבוסית אבל מתקשה להאמין שזה לא קשור לציון שלי שאני עומדת לעבור ניתוח

אחרי שלוש שנים במקום זו מחשבה קשה שמטאטאים ברגע שאת צריכה טיפול.

אני מקווה שאני טועה. הראייה כמובן שהמשכורות נמוכה השבוע (עם כי בצורה הגיונית הייתי חולה פעמיים החודש) לא מעודדת גם.

אני צריכה מחר לבוא ואני קצת מורקנת.

 

אחרי כמה שנים בלי פסיכולוגית ומעל חצי שנה בלי פסכיאטר אני אחזור אולי לתקופה לטיפול רגשי

משהו קצת שונה אבל יותר דומה לדיבור ולא לתרופות. אני חווה שינוים בצורה לא פשוטה

וניתוח זה שינוי ענקי.

 

ואמא...אמא בעיקר כועסת שאני לא מוציא מספיק את הכלבה. 

 

שתדעו לכם שכול שורה שאני כותבת כאן היא תוצאה של לחימה בין הרצות להתכסות לשמיכה ולא לצאת אף פעם

לבין הידיעה שאם אני לא אכתוב גם עם בצורה לא מוצלחת זה ישרוף לי את הבטן ויתפוצץ לגמרי.

נכתב על ידי lily_ kane , 12/7/2016 00:09   בקטגוריות בריאות, מחשבות, נפשי, שחרור קיטור, עבודה  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




כשהיא משווה בנינו ובין נקיון החדרים 

אני ממש מתאפקת לא לציין שהחדר שלי גם היה נקי

אם לא באמת הייתי גרה שם

נכתב על ידי lily_ kane , 7/2/2016 00:52   בקטגוריות מחשבות, קצר, משפחה ודאגות (אותו הדבר), פסימי, שחרור קיטור  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




דפים:  
88,687
הבלוג משוייך לקטגוריות: 30 פלוס , יצירתיות , מתוסבכים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לlily_ kane אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על lily_ kane ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2016 © נענע 10 בע"מ