לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

מעמקים


צורחת לשמים כשאיש לא מקשיב, אולי מישהו ישים לב כשאגיע לאדמה

Avatarכינוי:  lily_ kane

גיל: 30

תמונה



מצב רוח כרגע:

פרטים נוספים:  אודות הבלוג

קוראים אותי

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אפריל 2016    >>
אבגדהוש
     12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

קטעים בקטגוריה: ֳ´ֳ©ֳ¬ֳ¥ֳ±ֳ¥ֳ´ֳ©. לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

ללא תוספת סירוטנין


חודש בערך שלא ניתן להשיג את התרופה שלי. ושלוש שבועות שאני לא עליה.

לא ניתן למצוא אותה בשום מרפאה של הקופה בעיר, ולא בעיר ליד

קצת מפחיד בעיקר כשאין לי ממש כסף למרשם פרטי, לא שהציעו לי אפילו את זה.

זה פעם ראשונה שאני בלי התרופה אחרי בערך ארבע שנים.

אין לי התנגדות עקרונית לגמילה, האמת זה לא נכון ...

לפני כחמש שנים רופא גרם לי לאבד שנה מחיי לאחר שהפסקתי תרופה שהייתי עליה שנה

האפקט של התרופה לא חזר עלי גם אחרי חודשיים

הסיבה שאני אומרת לאבד זה כי מדובר ברופא משפחה חסר אחריות

כמובן אני עשיתי את הבחירה הרעה של להקשיב לו למרות דעות של מומחים.

אז כן כשאת מאבדת שנה מחייך ברצון למות את קצת מפחד לאבד את התלות בתרופה

 

אגב תלות זה לא מילה רעה

אנשים עם דופק תלוים בתרופות, אנשים עם בעיות בכבד, אסתמה

לכל מחלה בריאותית יש תלות , וזה לא נורא עם כדור קטנטן גורם לכם לתפקד

מי ששופט אתכם על 0.5 מילגרם של משהו 

פשוט לא שווה את הזמן שלכם.

 

וזהו, יצא שבדרך מוזרה ומאוד לא בריאה אני נגמלת בעל כורחי מהתרופה

יש כבר כמה פעמים שהתקפי חרדה תופסים אותי

אבל רוב הזמן אני יציבה, זמן ממוצע של חרדה הוא 20 דקות

וככה יוצא שחלק מהזמן אני מדמיינת את עצמי משיגה מלא דברים שלא כזה קל להשיג עם תרופה

כל מיני אישורים שצריכים מעגל בירוקרטיה שני

ואני גם מדמיינת את עצמי מפסידה עוד שנה

ואת כל המעט מידי שהשגתי שהייתי צריכה לקפוץ מהפופיק

בעוד עבור אחרים זה המינמום

נכתב על ידי lily_ kane , 15/1/2016 11:41   בקטגוריות בריאות, חרדות, לא שפוי, נפשי, פילוסופי  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



הבל


קצת עצוב לי שאחרי כל הזמן הזה לא ידעת לראות מבעד למסכה שלי.

 אבל אני לא מאשים, הרבה יותר קל להתמכר לאשליה.
להניח לתחושה המנחמת שאני שולטת בהכול, אני לא. 

אני לובשת אותה כל טוב. למרות השנים היא כל כך יפה
אז מי רוצה בכלל לראות מבעד לסדקים?
נכתב על ידי lily_ kane , 18/11/2015 17:46   בקטגוריות מחשבות, נפשי, פילוסופי, קצת עצוב, אהבה ויחסים, פסימי, צבא  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



מחר זה נגמר


מחר נשים חותמת רישמית על העניין שלא רשמית סגור מזמן קצת עצוב לי, אבל זה כל כך צפוי שמרגיש לא ראוי להיות עצובה

ועדיין זה די ברור לי שככה זה.

 

אני יוצאת אחר כך, אני לא רוצה להיות לבד.

רציתי שהפעם זה יהיה בתנאים שלי.

זה נשמע לי כמו בדיחה גרועה.

אתה גורר את הלב שלי כגופה שבוע.

 

הגוף עוד מגליד ומקבל צורה מסודרת מהמקום בו נעלם התכשיט

אני תוהה האם יש לנפש שלי עוד כוח להחלים

אני תוהה האם אמצע זוגיות, ועוד יותר האם אמצע בתוכה אושר

ואולי אני רק שוב אשלה את עצמי?

 

עבר הרבה זמן מאז שהייתי מדוכאת ככה

וכרגיל לא רואים עלי

הכאב שלי שקוף 

נכתב על ידי lily_ kane , 17/11/2015 13:48   בקטגוריות חשבון נפש, חרדות, נפשי, פילוסופי, קצר, פסימי, שחרור קיטור  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




דפים:  
88,515
הבלוג משוייך לקטגוריות: 30 פלוס , יצירתיות , מתוסבכים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לlily_ kane אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על lily_ kane ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2016 © נענע 10 בע"מ