לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

מעמקים


צורחת לשמים כשאיש לא מקשיב באדמה

Avatarכינוי:  lily_ kane

גיל: 28

תמונה



מצב רוח כרגע:

פרטים נוספים:  אודות הבלוג

קוראים אותי

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    דצמבר 2014    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28293031   

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

קטעים בקטגוריה: ֳ·ֳ¶ֳ¸. לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

זמן לנשום


כמעט שאין לי כזה

עבודה ענקית עד ה25 לדצמבר עם מישהי מהלימודים אז חייבים לעשות בזמן

כי לא מוכנה לדפוק עוד מישהי על התעצלות צפוית שעות של בכי מול המחשב

יהיה לי בית לבד כי המשפחה נוסעת לחול וכל מה שאני חושבת זה "מצויין יהיה לי זמן ללמוד"

כנראה שבאמת הזדקנתי

 

אבל היי בקרוב תיהיה מסיבה ה"לא יום הולדת שלי רק של מראינה אפילו שנולדנו באותו תאריך"

למרות המרמור מסיבה כפית מדהימה מלאת אלכוהל ובעיקר יום אחרי שהעבודה העצומה שאני צריכה לעשות  נגמרת.

 

בברכת לעבודה ולישיבה על התחת

 

לילי,וחוסר ריכוז

 

נ.ב.

הרגע הזה ש


 

נכתב על ידי lily_ kane , 5/12/2014 00:39   בקטגוריות שחרור קיטור, פילוסופי, קצר, סטודנטיאלי  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



עברה שנה


אני ובת הזוג עדיין ביחד

חגגנו את זה יפה

היא עוד לא הביאה לי את הבושם שהיא רצתה כי המחיר התייקר

לפחות אני יודעת מה אני מקבלת ליום הולדת

זה מצחיק אבל אני הכי יודעת שהיא אוהבת אותי דרך עט עיפרון

 

היה לה אותו מאז היסודי...היא הביאה כדי לעודד אותי לקראת היום הראשון שלי באוניברסיטה

הדרך השנייה שאני יודעת שהיא אוהבת אותי היא הדרך שבה היא עוטפת את כל ציורי הפתקים הקטנים שאני עושה לה

המקרר מלא בהבטחות לכירבול, ומגנט שלנו מאירוע מחובקים.

 

עשינו גם משהו גדול

אבל אני מעריכה את הרגעים הקטנים

החיים עשויים מהם.

נכתב על ידי lily_ kane , 8/11/2014 19:37   בקטגוריות להטב, מחשבות, נפשי, קצר, אהבה ויחסים, אופטימי  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



קו לא רציף של מחשבות


מצב הרוח שלי כרגע נתון לשינויים כמו נדנה

אבל השחור ברקע נראה לי יותר מידי.

 

קצת מצחיק אותי שאני הולכת לתואר שני, אבל עדיין מפחדת לעשות רישיון נהיגה.

מצד שני נראה לי שהגיע הזמן ברור לי שגם אחרי שאלמד יקח עידנים וכסף עד שאקנה מכונית

אבל מצד שני זה לא יקרה לעולם אם לא אתחיל.

 

בנתיים איכשהו זה פחות מעסיק אותי, זה בעורף המוח אני כל הזמן אומרת לעצמי

כן אני באמת צריכה ללמוד ומצד שני, אני כול הזמן עייפה ועובדת וקוראת כשיש לי קצת זמן

ובעיקר מתעסקת בכך שאין לי זמן וכוח.

 

הכביסה תוקנה סוף סוף, אבל עכשיו הרמות הבגדים שאני צריכה לעשות ואין לי זמן היא אין סופית בערך

אני רוצה לכבס כשאגיע הביתה כדי שיהיו לי חזיות שלא מריחות כמו הגיהנום בערך

אבל אני לא בטוחה שיהיה לי כוח לזוז ב10 וזה יהיה מינמום 10 בלילה עד שאגיע מהעבודה,אכבס והמכונה תסיים.

 

אני קרועה בין הרצון לראות אנשים, לבין חוסר הרצון לזוז מהבית

כמות הזמן שבו אני לא נמצאת שם גורמת לי לחשוב כמה המונח "בית" הוא נזיל

בצורה מסוימת "בית" הוא מונח נכון גם לדירה של החברה. 

 





נכתב על ידי lily_ kane , 30/9/2014 16:10   בקטגוריות נפשי, פילוסופי, קצר, שחרור קיטור, אהבה ויחסים, סיפרותי, פסימי  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




דפים:  
86,363
הבלוג משוייך לקטגוריות: 20 פלוס , יצירתיות , משוגעים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לlily_ kane אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על lily_ kane ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2014 © נענע 10 בע"מ